'עז והדר לבושה' - כלומר לבוש מהתורה והמצוות, שעשתה לעצמה על ידי עסקה בתורה, והשתדלותה במצוות. וזהו שהועילו לה ש'ותשחק ליום אחרון', שהוא עולם הבא, כמו שפירשו רבותינו זיכרונם לברכה, והמפרשים זיכרונם לברכה. ואם קשה לך, שלפי הקדמת האר"י, זיכרונו לברכה, שמה שזוכים לעולם הבא, הינו על ידי לימוד תורה שבעל פה, ואותן נשים, אינן בלימוד תורה שבעל פה, לתרץ לזה אמר: 'פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה', שכבר כתבנו משם הטור, זיכרונו לברכה, שהן יכולות ללמוד בתורה שבעל פה, שנשים מברכות ברכת התורה אף על פי שאינן חייבות, ונמצא שיש בידן שתיים כהלכתן: תורה שבכתב ותורה שבעל פה כהלכת גברים יהודים.
לזה, כנגד תורה שבכתב אמר: 'ותורת חסד על לשונה' - שהייתה מדרכת את בניה בלימוד תנ"ך. וכנגד תורה שבעל פה אמר: 'צופיה הליכות ביתה' - כלומר דיני ההלכות השייכות לה וברכת התורה כנזכר. וכנגד הפעולה שעשתה עם בניה, שגידלתם לתורה - 'קמו בניה ויאשרוה'. וכנגד מה שהייתה ממתנת לבעלה זמן רב עד בואו מבית המדרש אמר כאן - 'בעלה ויהללה'. ונמצא שרבו מעלותיה של האישה הזאת שיש בידה שתי תורות, תורה שבכתב ותורה שבעל פה, מה שלא נמצא זה בסתם נשים שבעולם.