מקצת שבחו

חכם ישראל מאיר מזרחי נולד לאביו חכם יוסף מזרחי ולאימו בשנת ת"ס (1700) לערך בירושלים.

אביו נפטר כשהיה בן שש, ואחיו, הראשון לציון חכם ניסים חיים משה מזרחי גדלו כאביו. הם למדו בישיבת 'בית יעקב פרירא', ונקראו 'נרות מזרחי'. תורתו למד מפי חכם יהודה הכהן טנוג'י, ומפי ראש הישיבה, הראשון לציון חכם אברהם יצחקי, שנפטר בשנת תפ"ט (1729), והיה שמשו של החכם חיים אלפנדארי מחבר 'אש דת'. 

חכם ישראל מאיר מזרחי נשא לאישה את בת אחיו, הראשון לציון חכם ניסים חיים משה מזרחי.

בשנת תפ"ו (1726) יצא יחד עם חכם יוסף טאראגאן בשליחות לעיר קושטא. בשנת ת"צ (1730) הגיע לשאלוניקי, ונשא ונתן בהלכה עם חכם חיים משה אמריליו, לימים רבה של שאלוניקי. בשליחותו הגיע לאי קורפו, וייסד שם חברת אנשי מעשה הקובעים עיתים לתורה. בכל קהילה בה עבר הנהיג חברות 'משכימי בוקר' לומר תיקון חצות על פי האר"י, ואף הדפיס התיקון, ממנו נפוץ, והודפס במהדורות נוספות.

חכם ישראל מאיר מזרחי שב לירושלים. הוא שימש דיין בבית דינו של הראשון לציון חכם אליעזר נחום, והיה מבכירי המלמדים בישיבת 'בית יעקב פרירא'. הוא העמיד תלמידים רבים וחשובים, ובתוכם חכם יונה נבון. 

בשנת תפ"ז (1727) יצא לאור בקושטא חיבורו החשוב שו"ת 'פרי הארץ' על חלקי השולחן ערוך, ובשנת תקט"ו (1755) נדפסה מהדורה נוספת בשאלוניקי בידי בנו, חכם שלמה חייא מזרחי, ומאז יצא במהדורות רבות.

בערוב ימיו שימש ראש ישיבת 'בית יעקב פרירא', כנראה בשנת תקט"ו (1755) עם פטירת ראש הישיבה, הראשון לציון, חכם יצחק הכהן רפפורט, ועד מינוי הראשון לציון חכם משה רפאל מיוחס בשנת תקט"ז (1756). 

חכם ישראל מאיר מזרחי נפטר כנראה בשנת תקט"ז (1756), ונקבר סמוך לאחיו ניסים חיים משה מזרחי, ובסמוך לקבר חכם חיים בן עטר, 'האור החיים'. מצבתו ריקה ויום פטירתו אינו ידוע לנו, אנו מציינים אותו ביום ז' באדר, שכל נשמות חכמי ישראל כלולות במשה רבינו.