'טוב לי כי עוניתי למען אלמד חוקיך' - שדוד המלך עליו השלום מהלל ומשבח העניות שקדמו לו, שעל ידי זה הוכרח במעשיו לעסוק בתורה כדי שיכבדוהו וליטול ממון, ואחר זה נמשך לו ממילא תורה לשמה, שלא היה עוסק כדי ליטול ממון. ונמצא שעניות גרמה לו טובה הרבה, שאם היה עשיר מתחילתו, אפשר שלא היה עוסק בתורה כלל. וזהו: 'טוב לי כי עוניתי' - וחסור נחסרתי וכך למדתי, 'למען אלמד חוקיך' - כלומר כחוק קבוע כדי להתעשר ולא לשמה, ועל ידי זה נמשך תורה לשמה, ש'טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף', שאינו עושה בשביל ממון אלא לשמה.