'בטח אל ה' בכל לבך, ואל בינתך אל תשען' - והנה מה שמצילה מן החטא היא דווקא בעת שעוסק בה, ולזה אמר אחר כך שכל זה הוא בתנאי ש'תורתי אל תשכח', שיהיו כתובים 'על לוח לבך', ואז 'בטח אל ה' בכל לבך' - שאין חטא בא על ידך, על דרך שכתבו התוספות, שסתם תלמיד חכם שתורתו הוא אומנותו אין חטא בא אל ידו, מפני שאינו הולך ארבע אמות בלא תורה, וזהו טעם שמי שמסיק שמועות ש'הגיע לפרשת דרכים'. ובא הכתוב לומר, שאף שלבך בטוח, שעל ידי התורה והחכמה שבלבך, שאין אתה חוטא, מכל מקום אף על פי כן אני אומר לך ש'אל בנתך אל תשען' - ואל תאמן בעצמך מבחינה זו, אלא 'בכל דרכך דעהו' - בכל דרכך דווקא, שבא לרמוז שאף שהגעת לפרשת דרכים, אף על פי כן אל תאמן בעצמך, אלא 'בכל דרכך דעהו', משום שלא ידע איש בנפשו, ואם כן אל תהי חכם בעיניך, וקח בידך הבחינה האחרת, שהינה 'ירא את ה' וסור מרע', שבבחינה זו הגיע האדם לפרשת דרכים.