מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה'
מלמד שכל אחד קיבל חלקו מסיני, אך לא ידע היכן חלקו נתון.
כל אחד מישראל קיבל חלקו מסיני, והרי הוא - בתוך התורה הקדושה, אשר היא 'ארוכה מארץ ורחבה מיני ים', ולא יוכל לידע האדם, זה חלקו - היכן הוא נתון, ו'איה מקום כבודו'? - אם בפשט, אם ברמז, אם בדרש, אם בסוד.
והבן כסיל אומר: למה לי לטרוח? - מאחר שזה חלקי, ואין אדם יורד לתוך אומנותו של חברו, ובוודאי כי בלי טורח ובלי יגיעה, מגלים לי רזי תורה, וכבודי במקומי מונח, עד שיבוא מאליו ומעצמו.
והוא לא ידע, כי אף על פי שהיא חלקו שקיבלה מסיני, מכל מקום, איננו בא אליו, כי אם אחר יגיעה רבה, כמו שהבאנו לעיל, מצאתי ולא יגעתי- אל תאמין. ואם כן, אדם אחר המחפש בתורה, חיפוש אחר חיפוש, יבוא ויטול חלקו הראוי לו.
חכם יצחק פרחי , מתוק לנפש, ע"מ רי"ח, הוצאת אהבת שלום, ירושלים , תש"ס (2000) מתוך 'החכם היומי'