מקצת שבחו

מרת ימימה אביטל נולדה לאמה פרחה-פאני ולאביה יעיש אביטן בשנת תרפ"ט (1929) בקזבלנקה במרוקו.
מצד אימה, מרת ימימה אביטל היא בת למשפחת רבנים ידועה, משפחת סבג מהעיר מרכש. היא גדלה בעיר קזבלנקה, וסיימה את לימודיה בבית הספר התיכון. 
בשנת תש"ט (1949), בגיל 20, זכתה ועלתה לישראל, והתיישבה בעיר באר-שבע. שם עבדה כמורה בבית-ספר יסודי. בשנת תשי"א (1951), בגיל 22, נישאה לאליעזר אביטל, יליד מרוקו, ממקימי קיבוץ 'ברור חיל' שבצפון הנגב, ששימש שליח-עלייה מטעם הסוכנות היהודית במרוקו, ונולדו להם בן ובת. במקביל למדה ספרות צרפתית לתואר ראשון באוניברסיטת בן גוריון.
לאחר מלחמת ששת הימים, נפטר אישה אליעזר, ומרת ימימה אביטל עברה לעיר בתל-אביב. היא למדה תקופה מסוימת לתואר שני בפסיכולוגיה, באוניברסיטת תל-אביב. אט אט החלה לקבל פונים לייעוץ ולטיפול, בביתה בתל-אביב. בשנת תשמ"ז (1987) הקימה בביתה את 'מכון מעיין' ללימודי שיטת מודעות עצמית שפיתחה: 'שיטת ימימה - חשיבה הכרתית'. עיקרון השיטה הוא פיתוח חשיבה, שמטרתה להבחין בין החלקים הטובים שבאדם, לבין "העומס", והחלקים שחוסמים אותו מלהתפתח, ולהוציא לפועל את הטוב שבו. 
למרות שמיעטה בחשיפה ציבורית, מרת ימימה אביטל, הייתה למורה רוחנית לעבודת הנפש והמידות, ומדי יום נהגה לקבל מאות אנשים לטיפול ולייעוץ, מכל גווני החברה הישראלית. בשנת תש"ן (1990) עברה עם המכון לעיר הרצליה. מפאת צניעות, העבירה את שיעוריה בנפרד לנשים ולגברים, והיתה מלמדת מאחורי וילון או מחדר אחר, כך שרק קולה נשמע. בכל שיעור, העבירה לתלמידיה "חלקים" בעבודה הרוחנית, שכללו קטעים, שהכתיבה לתלמידים. כך, נשתמרה תורתה בקרב תלמידיה. התלמידים גם כתבו "מלאכות" (מעין עבודה פנימית) שעשו, לפי מה שנלמד בשיעור. 
מרת ימימה אביטל נפטרה ביום כ"ה באייר תשנ"ט (1999), ומנוחתה כבוד בבית העלמין בבאר-שבע.
לאחר מותה, בשנת תש"ס (2000) יצא לאור בבאר שבע הספר 'תורת ימימה: ספר ראשון' בידי בנה. מאז, הוציא לאור עוד שלושה כרכים, וספר 'אמרות ימימה'. בשנת תשס"ד (2004), יצא לאור בפתח תקווה, הספר 'המעבר לחשיבה הכרתית: ע"פ ימימה אביטל' בידי תלמידתה מרת שרון פרלמן. בספר תמלול של שיעור ייסוד של מרת ימימה אביטל, אותו מסרה כמה חודשים לפני פטירתה בשם 'נגני נפשי על ירושלים'. בספר ביאור על דבריה על פי פנימיות התורה וחכמת הסוד ,יחד עם ליקוט מדבריה, לפי נושאים.