ולא נדרש ולא נתחייב כל אדם, להיות גאון הדור, אם אין לו המידה הזאת כלל, אלא כל אחד יעמול ויתייגע כפי כישרונותיו. וכמו שאמר רבי יודן בן רבי שמואל: אפילו דברי תורה שניתנו מלמעלה, לא ניתנו אלא במידה, ואלו הן: מקרא, משנה, תלמוד, הלכות, והגדה. יש זוכה למקרא, ויש למשנה, ויש לתלמוד, ויש להגדה, ויש זוכה לכולן. וכיוון שאינו יכול לזכות בכל, קבעו: 'אחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכווין ליבו לשמיים'. ועיין שם פירוש רש"י. ואין הכוונה שהוא ממעיט בכוונה תחילה, אלא פירוש אם במר חייו לא יכול להרבות בעסק התורה והחסד, צריך במעט הזה שיהיה לשם שמיים, והמרבה בלי לשם שמיים לא הרבה כלום.