מקצת שבחו

חכם ישראל בנימין באסאן נולד לאמו יוכבד ולאביו חכם ישעיהו באסאן בשנת תס"א (1701) בפאדובה איטליה.

ראשית תורתו למד מפי אביו, חכם ישעיהו באסאן, בבית מדרשו בפאדובה יחד עם ידידו הקרוב, חכם משה חיים לוצאטו. ובהמשך למד מפי סבו, אבי אימו, החכם בנימין הכהן ויטאלי, רבה של העיר רג'יו, שהסמיכו בשנת תע"ט (1719) בתואר 'חבר'. בשנת תפ"ז (1727) נשא לאישה את לטובה בת חכם מנחם קראקוביה מוונציה. לכבוד חתונתו, חיבר ידידו חכם משה חיים לוצאטו את מחזהו 'מגדל עוז'. 

בשנת ת"ץ (1730), נפטר סבו, ואביו מילא מקומו כרב העיר רג'יו. חכם ישראל בנימין באסאן עבר לעיר רג'יו לעמוד לימין אביו, ובשנת תצ"א (1731), בגיל 30, נסמך לרבנות בידי חכם אברהם שמשון לוי פוביני וחכם מאיר באקי. בשנת תצ"ט (1739), נפטר אביו, והוא מילא את מקומו כרב העיר רג'יו. הוא נודע כחכם חשוב בתקופתו, ומצודתו היתה פרוסה בכל קהילות איטליה ודרום צרפת. הוא נודע גם כרופא, בידיעותיו בחכמות הכלליות, בחכמת העיבור, וכאחד מחשובי המשוררים של תקופתו. 

חכם ישראל בנימין באסאן כתב חיבורים רבים, העומדים בכתב ידו. ספרו 'תודות שלמים' יצא לאור בוונציה בשנת תק"א (1741). חלק משיריו הודפסו לאחר מותו, בספרו של חכם אברהם ברוך פיפרנו 'קול עוגב', שיצא לאור בליוורנו בשנת תר"ו (1846). ספרו 'אוקטבות עבריות' - שירים בעברית בתרגום לאיטלקית, יצא לאור בשנת תק"י (1750) לכבודו של הדוכס מודינה פרנצ'סקו. הוא חיבר עוד כעשרה ספרי דרושים, וספר שאלות ותשובות בשם 'פרורי לחם'. הקינה שחיבר לפטירת סבו חכם בנימין הכהן ויטאלי, נדפסה בידי פרופ' מאיר בניהו, בספר זכרון להרב יצחק נסים, כרך ה', בשנת תשמ"ה (1985). לאחרונה הובאו לדפוס חלקים מכתבי היד שלו, ביניהם תשובתו בעניין תספורת וגילוח בליל ל"ג בעומר, שנדפסה בקובץ 'עץ חיים', חוברת כ"ז, בברוקלין בשנת תשע"ז (2017); ותשובתו בעניין שמחת בית השואבה בחג שמיני עצרת, בזמן בית המקדש השני, שנדפסה בקובץ 'מוריה', גיליון ת', בשנת תשע"ה (2015).  

חכם ישראל בנימין באסאן נפטר זקן ושבע ימים, ביום ה' בשבט תק"ן (1790), כבן 90..