במהלך העלייה, היתה ביקורת בתוך שדה התעופה בבגדד. היו חלק מהיהודים, אשר היו מומחים להפחיד ולרמות, ובאו והזהירו אנשים תמימים, לבל יקחו איתם שום כסף או זהב, רק אם יקחו בגדים כמה שהם רוצים. ושאלו אם יש לכם זהב או משהו בעל ערך, אנחנו נקנה מכם בכדי לחסוך לכם טרחה, כי אחרת יהיה לכם בעיות, ויעכבו לכם את הטיסה, ויקחו את מה שיש לכם. בזה הם רימו אותם, ומכרו להם את טבעות הנישואים, וכך היה. לאחר שהגיעו לעלות למטוס, לא היתה ביקורת כפי שתיארו הנוכלים. אלה שמכרו חפציהם, הרגישו שרומו, ואיחלו לאלה שלא ייהנו בהם. לא יותר, מה יעשו?! - יבואו יגידו להם פה, למה רימיתם אותנו? - פה אי אפשר להוכיח.
ואני ראיתי בעיניים שלי את האנשים האלה. פה הלכו עבדו עבודה שחורה. פחדו להוציא את הכסף שהביאו, וכל הזמן היו מחפשים לעשות בזה איזה עסק, ולא ידעו מה לעשות בזה. אכלו את הלב. אני הכרתי אותם אישית. לא החזיקו הרבה ולא נהנו. כולם אחד אחרי שני הלכו לעולמם, ואלה שרימו אותם, עבדו, וקנו בתים, וקנו זהב, וכל מה שרצו והיו מאושרים.