מקצת שבחו

חכם יעקב פאריינטי, נולד לאמו ולאביו חכם יוסף פאריינטי בשנת תק"ץ (1830) בתוניס.

מצד אימו הוא נכדו של החכם דוד אנהורי, ומשפחתו היתה חלק מקהילת הגראנא - יוצאי ליוורנו בתוניס. הוא גדל בתורה וביראה על ברכי חכמי תוניס, אך עם התבססות שלטונה של צרפת באלג'יר בשנת תר"ז (1847), הגרו יהודים מתוניס לאלג'יר, ובתוכם משפחתו של חכם יוסף פאריינטי. בשנת תר"י (1850) חכם יעקב פאריינטי עבר לעיר הנמל ענאבה (בון) עם משפחתו, והחל לשמש בקודש בעיר ענאבה (בון) כמלמד, שליח ציבור, ומורה הוראה. 

בשל עניין כל שהוא, עם ראשי הקהל בעיר ענאבה (בון) נשבע שלא ידרוש בציבור, אך ביום פטירת סבו, החכם דוד אנהורי, התיר את שבועתו כדי שיוכל להספידו כפי מעלתו. 

בשנת תר"ל (1870), לאחר שירות של עשרים שנה, פוטר ממשרתו ע"י ראש הקהל, שביקש למנות אדם אחר תחתיו. חכם יעקב פאריינטי פנה לעזרת הרב צדוק הכהן, הרב הראשי ליהודי צרפת לבטל את הפיטורין, שנעשו בכוח הזרוע, שלא ברשות ועד הקהילה, תוך קיפוח פרנסתו, והוא ושבעת בני משפחתו נותרו ברעב, בצמא ובחוסר כל. ככל הנראה, שחכם יעקב פאריינטי ניצל מן המשבר מכיוון שבשנת תרל"ג (1873) הוא פונה לידידו, החכם אבנר ישראל צרפתי מהעיר פאס, שירכוש עבור הישיבה שלו בעיר ענאבה (בון) שני ספרי תורה.

חכם יעקב פאריינטי נפטר בשנת תרל"ט (1879), ומנוחתו כבוד בעיר ענאבה (בון). אין אנו יודעים את מועד פטירתו, אנו מציינים אותו ביום כ' בחשוון, היום בו סיים לערוך את כתב היד של ספרו.

הוא הניח אחריו אלפי דפים בכתב יד, אותם ערך בפנקס אחד כבר בשנת תרכ"ג (1863). מתוך אותם דפים, יצא לאור ספרו 'שארית יעקב' - דרשות, חידושים ותשובות, בשנת תשמ"ג (1983) בירושלים. ההקדמה לספרו נכתבה בידי חכם רחמים נאהורי, רב העיר ענאבה (בון), נכדו של החכם יעקב פאריינטי.