'אמר לו בר הי הי להלל: מהו שכתוב: 'ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע, בין עובד א-לוהים לאשר לא עבדו' - צדיק זהו עובד א-לוהים, רשע זהו אשר לא עבדו. אמר לו: עבדו ולא עבדו - שניהם צדיקים גמורים הם, ואינו דומה שונה פרקו מאה פעמים, לשונה פרקו מאה ואחד' - השונה פרקו מאה פעמים הוא צדיק גמור, בכל רגע מקיים מצוות עשה של תלמוד תורה, הוא עובד את ה', ואף על פי כן קראוהו 'אשר לא עבדו' ביחס לשונה פרקו מאה ואחד פעמים. ולכאורה, מה החיסרון במה שלא חזר על תלמודו עוד פעם אחת? - אלא, מפני מה אינו ממשיך לחזור עוד הפעם, והרי מדובר במי שיש בידו לשנות עוד, שהרי השווהו לחברו ששנה פרקו מאה ואחד פעמים, כי אומר בלבו: 'די לי במה שחזרתי מאה פעם'. ועל מחשבה זו נקרא: 'אשר לא עבדו' - שבעבודת ה' אסור להסתפק ולהישאר במצב הקודם.