מתחייב הבעל במזונות וכסות, דהיינו 'תנאי כתובה ומזונותיך וכסויותיך וסיפוקיך', והנה הנשים הצדקניות מוחלות תנאי כתובה, שאם ירצה לקיים תנאי כתובה, אם כן תורתו מתי נעשית?! שרחיים בצווארו, ויעסוק בתורה?! אך הנשים הצדקניות מוחלות תנאי כתובה כדי לזכות את בניהם ובעליהם לתורה, ואף על פי שיודעות שיבואו ריקם מבית המדרש, שלא מקום זרע הוא בית המדרש, היא רוצה שילמדו בעלה ובנה, כדי לזכות לתורה, כדי להיות זוכה וגומלת חסד עם בעלה להביא טרף לביתה ...
'אמר לו רב לרבי חייא: אותם נשים במה זוכות?' - כלומר, מה זכותן הגדולה כל כך, שמה יוצא מכך שעושות חסד עם בעליהן ובניהן, אחר שאין שום תכלית יוצאה מהן. ולזה תירץ, בכך ש'שולחות בניהם ללמוד מקרא בבית הכנסת, ושולחות בעליהן לשנות בבית המדרש, ומחכות לבעליהם עד שיבואו מבית המדרש' - כלומר שהן מתנים למחול על תנאי כתובה, 'ומחכות לבעליהם עד שיבואו מבית המדרש' - כלומר שהן יודעות, שמה שבאים הוא מבית המדרש ואין כל בידם, ומואסות תענוגי העולם הזה.