'חדל בני לשמוע מוסר, לשגות מאמרי דעת' - לכאורה הוא קשה ההבנה, ואפשר כי גם לאומות נמצאו מוסרים ודברי צחות, ואוזן שומעת אותן. ולפי מיעוט ועניות דעתו, יראה שאינם נמצאים בתורתנו. ואין האמת כן. כי כל המוסרים וכל מידות הטובות הנה הנם בתנ"ך. אך יש מהם באו מפורשים, ויש מהם דרך דרש, ודרך רמז. וכן מצאנו בגמרא אומרים: 'מנין דבר זה שאומרים האנשים'. וזהו שאמר: 'חדל בני לשמוע מוסר' - שאינו ממוסרי תורתנו, ומה שאני מזהירך על זה, דווקא כשתהיה השמיעה, שיעלה בדעתך שגגה 'מאמרי דעת' - שתשגה ותאמר שאין זה ב'אמרי דעת' - שהם דברי תורה. אך אם תשמעם ותאמין שהמוסר ההוא כתוב בתורה ובנביאים, אלא שאינך יודע איה מקום כבודו, אין כאן בית מיחוש.