חכם ישעיהו מרדכי באסאן, נולד לאמו ולאביו חכם ישראל חזקיהו באסאן, בשנת תל"ג (1673), בורונה איטליה.
ראשית תורתו למד מפי אביו, חכם ישראל חזקיהו באסאן, ששימש אב בית הדין בעיר ורונה. בילדותו עברה משפחתו לפאדובה. שם שימש אביו אב בית הדין. בשנת תמ"ו (1676) נפטר אביו, והוא המשיך בלימודו בבית המדרש בפאדובה. בשנת תנ"ה (1695), בגיל 22, עבר ללמוד בבית המדרש במנטובה, מפי חכם משה זכות, אותו החשיב לרבו. לאחר מות חכם משה זכות בשנת תנ"ח (1697), המשיך ללמוד בבית המדרש במנטובה מפי חכם יהודה בריאל, שהסמיכו לרבנות. לאחר מכן, חזר לעיר הולדתו ורונה, שם למד מפי החכם מרדכי באסאן. באותה תקופה, נוצר קשר בינו לבין חכם בנימין הכהן ויטאלי, רבה של העיר רג'יו, תלמידו המובהק של חכם משה זכות. בשנת תס"א (1701) נשא לאישה את בתו יוכבד, עבר לעיר רג'יו, ועמד לימינו.
בשנת תע"ה (1715), חזר לעיר פאדובה, שם שימש ברבנות, ועמד בראש בית המדרש של פאדובה. בין תלמידיו הרבים, הרמח"ל, חכם משה חיים לוצאטו. בשנת תפ"ג (1723) חזר לעיר רג'יו, ולאחר מות חמיו בשנת ת"ץ (1730), שימש רב העיר. בשנת תצ"ז (1737) חלה המחלה קשה, ועבר לעיר הולדתו ורונה לטיפול רפואי, לאחר כשנה חזר לרג'יו, שם נפטר, בנו, החכם ישראל בנימין באסאן, המשיך לשרת בקודש אחריו.
חכם ישעיהו באסאן, נפטר ביום ב' בניסן תצ"ט (1739), ומנוחתו כבוד ברג'יו.
רוב כתביו של חכם ישעיהו באסאן לא הובאו לדפוס, ועדיין עומדים בכתב-ידו. ספרו 'לחמי תודה' - שו"ת, יצא לאור לאחר מותו, בידי בנו, בוונציה בשנת תק"א (1741); אגרות שכתב בזמן המחלוקת הגדולה שהייתה כנגד חכם משה חיים לוצאטו, נדפסו בין היתר, בספר 'אגרות רמח"ל ובני דורו', שיצא לאור בשנת תשס"ט (2009); הספדו על חכם משה זכות, נדפס בכתב-העת 'צפונות', כרך ב', בשנת תשמ"ט (1989); ביאורים למדרשי חז"ל, נדפסו בקובץ 'זכור לאברהם', בשנת תשנ"ב (1992); כמה מתשובותיו הובאו ב'פחד יצחק' לחכם יצחק למפרונטי, כרכים א'-ה', שנדפסו בשנת תשכ"ב-תשמ"ו (1986-1962); חלק משיריו נדפסו גם הם בכתבים שונים, ביניהם פיוט לחתונה שנדפס בספר 'לשון למודים', לחכם משה חיים לוצאטו, בשנת תש"ה (1945).