חכם מכלוף א-דאודי

חכם מכלוף א-דאודי נולד לאביו חכם דוד ולאימו ריינה למשפחת לוצקי, בשנת תקפ"ה (1825) במראכש, במרוקו.
בשנת תקצ"ז (1837) זכה ועלה עם משפחתו לארץ ישראל, שהתיישבה בעיר צפת. גדל בתורה וביראה על ברכי חכמי העיר צפת, ורכש בכוחות עצמו את ידיעותיו בשפה הערבית, התורכית והפרסית.
בשנת תר"ג (1843) הוסמך כרב ומורה הוראה. אז גם נשא לאישה את מרת רחל, בת החכם מרדכי עבו, ונולדו להם שלושה ילדים: אסתר, שלום ונעמי.
בשנת תר"ה (1845) יצא בשליחותו הראשונה מטעם חכמי העיר צפת וכשליח כולל רבי שמעון בר יוחאי לקהילות יהודיות בחוץ לארץ. במהלך חייו יצא בשליחות חמש פעמים. במסעותיו זכה לכבוד ויקר בקהילות בהם ביקר, ולהגנת מושלי המחוזות, שהעמידו לרשותו כרכרות, וליווי של פרשים.
בשנת תרכ"ג (1863) יצא לשליחות לבגדאד, כורדיסטן, פרס, הודו ותימן. בשנת תרמ"ג (1883) יצא לשליחות בין ערי טורקיה ויוון, רומניה, בוכרה וגיאורגיה. בהגיעו לקושטא, התארח בביתו של החכם באשי משה הלוי, ונרקמו ביניהם קשרי ידידות. בשנת תרמ"ו (1886) יצא לשליחות בין ערי מצרים, טריפולי, תוניס אלג'יר, מלטה ומרוקו. בשליחות זו, אסף כספים גם לכוללות האשכנזים בצפת.
חכם מכלוף א-דאודי שימש נציג היהודים במועצת העיר צפת, ואף שלא הייתה בידו השכלה משפטית, הוכר ע"י השלטונות כמייצג היהודים בבתי המשפט. בשנת תרמ"ט (1888) נרצחו בצפת שני יהודים, בעל ואישה, ובנם נפצע. הרוצחים נתפשו ונכלאו בכלא עכו. במסגרת ההליך המשפטי, חכם מכלוף א-דאודי, חקר את הרוצחים, שדינם נגזר למאסר עולם. בעקבות הצלחתו, פנו אליו יהודי הערים צפת, טבריה, עכו וחיפה לשמש רבם. בשנת תרמ"ט (1889) מונה לחכם באשי ועבר לעכו. כשהקהילה היהודית בחיפה גדלה, עבר לעיר חיפה.
חכם מכלוף א-דאודי היה בקשרים טובים עם אנשי הדת המוסלמיים, ועם המושל הטורקי, ומצודתו הייתה פרושה בכל הגליל. לא אחת, כשיהודים היו בסכנה, דאג שהמושל ישלח פלוגת פרשים להגן על יהודים. כך היה בטבריה, כשדייג מוסלמי נהרג ע"י אשת שותפו היהודי, והיה חשש להתנפלות המון מוסלמי על בתי היהודים. חכם מכלוף א-דאודי דאג גם לקבל אישור המושל להבריח את הזוג מטבריה בשמות בדויים למצרים. חכם מכלוף א-דאודי עמד בקשרים עם הוואלי בביירות, כדי לסייע ליהודים לפתור בעיות עם השלטונות הטורקיים, וליישב סכסוכים עם שכניהם היהודים. כך סייע ליהודים שהחלו להגיע ממזרח אירופה, ולא נחשבו נתינים עות'מאניים.
בשנת תרנ"ז (1897) היה ממייסדי חברת 'משכיל אל דל' בעיר צפת, שדאגה לטיפול רפואי לעניי העיר. בשנת תרנ"ט (1899) כתב הסכמה לתרגום לערבית של הספר אהבת ציון, שחיבר אברהם מאפו. בנו שלום א-דאודי, שהיה מורה לעברית ולערבית, בכמה בתי ספר בגליל תרגם את הספר לערבית.
חכם מכלוף א-דאודי נפטר ביום ד' כסלו תר"ע (1909) ומנוחתו כבוד בבית העלמין בצפת. בנו, שלום א-דאודי, חיבר אוטוביוגרפיה, תחת השם 'התועה בסבך החיים', ובו תיאר גם את פעילות אביו. תשובותיו פורסמו בספריהם של הראשון לציון, החכם באשי, יעקב שאול אלישר, ושל החכם באשי של טבריה, חכם אהרון בכור אלחדיף.