מקצת שבחו

חכם מתתיה ניסים טירני נולד לאמו ולאביו חכם יעקב ישראל בשנת תק"ה (1745) בעיר אנקונה שבאיטליה.

ראשית תורתו למד מפי אביו חכם יעקב ישראל, ומפי חכמי עירו אנקונה. נדד בין ערי איטליה, שימש רב העיירה סיניגאליה, ורב קהילה בערים פירנצה, אורבינו ופזארו. לפרנסתו שימש כמלמד תינוקות. בעיר פיסארו לימד בחברת 'תלמוד תורה', ובישיבת 'סומך נופלים', להם הקדיש שישה מחזות שחיבר. מחזות שהוצגו ע"י בחורי הישיבה בבית הגביר אברהם הלוי. הראשון שבהם, כבר בשנת תק"ל (1770). 

נודע באיטליה כחכם חשוב, הוא מוזכר בכתבי חכמי דורו, ובספר תשובותיו 'שפת אמת', שיצא לאור בשנת תקנ"ז (1797), מובאים התכתבויותיו בהלכה עם חכמי דורו, עת ישב על מידין בעיר פיסארו, ובראשם מרן החיד"א. את התכתבויותיו עם חכם ישמעאל הכהן, רבה של העיר מודינא אסף לחיבור בשם 'מדבר הגדול'. 

בשנת תקנ"ט (1799) על רקע מסע כיבושיו של נפוליאון בונפרטה את נסיכויות איטליה, החלו מאורעות כנגד הקהיליות היהודיות במרכז איטליה. חכם מתתיה נסים טירני, הושם במאסר וביתו נבזז. לבסוף, חיי הקהילות היהודיות ניצלו בהתערבות הנסיכים המקומיים. לזכר אותם מאורעות, חיבר חכם מתתיה נסים טירני את חיבורו 'מדבר קדש', בו פיוטי שבח והודיה, וסדרי 'פורים קטן', שהונהגו בקהילת אורבינו ביום י"א בסיוון, ובקהילת פיסארו וסיניגאליה ביום ט"ו בסיוון.

בשנת תק"ע (1810) יצאו לאור רבים מחיבוריו, המתחילים במילה 'מדבר' בעיר פירנצה בשני כרכים תחת 'מדבר מתנה' , וכן קונטרס בשם 'מדבר קנאה'.

חכם מתתיה ניסים טירני נפטר בסביבות שנת תקע"ה (1815). אין אנו יודעים את יום פטירתו, אנו מציינים אותו יום י"א בסיוון, יום פורים קטן לקהילת אורבינו.

אוסף מחזותיו בשם 'תפארת סיני', יצא לאור במהדורה מדעית בשנת תשס"ג (2003) ע"י פרופ' דבורה ברגמן.