מקצת שבחו

הראשון לציון חכם יצחק הכהן רפפורט נולד לאימו ולאביו רבי יהודה בשנת תמ"ה (1685) בירושלים.

אביו רבי יהודה עלה בצעירותו מלובלין שבפולין, והתקבל בין חכמי הספרדים בירושלים, כך גם סבו מצד אמו, רבי דוד הכהן רפפורט, מחבר הספר 'דעת קדושים', שעלה אף הוא מלובלין, ושימש דיין בבית דינו של הראשון לציון חכם משה גלנטי. חכם יצחק הכהן רפפורט גדל בתורה וביראה בין חכמי הספרדים בירושלים. בצעירותו למד מפי רבו חכם חזקיה די סילוה, מחבר ה'פרי חדש', ראש ישיבת 'בית יעקב'. שם למד עם חכם שלמה אלגאזי (השני), והיה לידידו הקרוב. בשנת תנ"ו (1695) לאחר פטירת רבו, המשיך בלימודיו מפי ראש הישיבה, הראשון לציון חכם אברהם יצחקי ומפי חכם יהוסף קונקי.

בשנת תס"ט (1709), נשלח כשד"ר מטעם חכמי העיר צפת לקהילות ישראל בטורקיה וארצות הבלקן. בקושטא הוא התכתב בהלכה עם חכם אהרן אלפנדרי מחכמי איזמיר. כן נפגש שם עם רבו הראשון לציון חכם אברהם יצחקי, שיצא אף הוא בשליחות עבור תושבי ירושלים, ויחד הם פרסמו את כתב החרם נגד נחמיה חיון וספריו. 

בשנת תע"ד (1714) עבר בעיר איזמיר (סמירנה) ובני המקום קיבלוהו כרב העיר, לצד חכם אברהם בן עזרא מחבר הספר 'בתי כנסיות'. באיזמיר ייסד ישיבה, ושימש פוסק ומורה הוראה בעיר, במשך שנים רבות. 

בשנת תק"ט (1749) חזר חכם יצחק הכהן רפפורט לירושלים, ולאחר פטירת הראשון לציון, חכם נסים חיים משה מזרחי, באותה שנה, מונה לראשון לציון וראש ישיבת 'בית יעקב'. חכם יצחק הכהן רפפורט היה הרב היחיד ממוצא אשכנזי, ששימש בתפקיד זה. בתוקף תפקידו עמד בראש בית הדין, ולצידו הדיינים חכם ישראל יעקב אלגאזי, חכם יונה נבון, חכם מיוחס בכר שמואל וחכם יצחק זרחיה אזולאי. מאחר שפנקס התקנות וההסכמות של ירושלים אבד, הראשון לציון חכם יצחק הכהן רפפורט יחד עם בית דינו, שיחזרו אותו מזיכרונם.

הראשון לציון חכם יצחק הכהן רפפורט חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה, ותלמידו מרן החיד"א מספר שבעת שהיה עומד ומשמש לפניו ראה תיבה מלאה מכתביו. אך ספרו היחיד שנדפס הוא 'בתי כהונה' בשני חלקים, הכולל את 'מעשה בית דין' - שאלות ותשובות, 'בית ועד' - ביאורים ללשונות הפוסקים, 'בית אבות' - על הש"ס ו'בית מדרש' - דרושים, יצא לאור בשנת תצ"ו (1736) עוד בהיותו באיזמיר. 

הראשון לציון חכם יצחק הכהן רפפורט נפטר ביום י"ז תמוז תקט"ו (1755).