חיפוש

עבור מילת מפתח: סובלנות

חכם אברהם אזולאי - מלמד שהמבזה אדם, שנראה פחות ממנו - מבטל כל התורה.
חכם אליהו באהי עלוש - מלמד מעלת ה'קונסיסטואר' נעלה מאסיפת מועצת העיר.
חכם אליהו בכור חזן - מורה לשנות המנהג, כשגורם שנהיה חרפה לשכנינו.
חכם אליעזר נחמן פואה - מלמד שגם דברי חכמים, יכול אדם לפרשם לכל צד שירצה.
חכם אלטר מאזוז - מלמד אפילו שיש לה כבר שלום, יתפלל שימשיך ויתמיד.
חכם אברהם חזן - מלמד ההפרש בין מגדלי השן ליהודי האוהלים.
חכם אליהו מני - מורה שלא לשנות מנהגם, שיש חזקה לכל עדה, משום איבה.
חכם אביעד שר שלום באזילה - מלמד אפילו לא ישמעו ישראל למצוות, נותן להם מטר בעתו.
חכם אליהו הלוי - מלמד לברך על חכמי אומות, שחוכמתם, חוכמתו יתברך
חכם בן ציון מאיר חי עוזיאל - מפרש גאולה כביטול שלטון משעבד וכובש בכוח הזרוע
חכם בן ציון מאיר חי עוזיאל - מפרש אהבת הרע בכיבוד הדעות והרגשות של כל אחד
מרת גרייס אגילר - מלמדת, שהמשוכנע באמונתו, ימצא בכל דת משהו ללבו.
חכם דוד פיפאנו - מלמד תהילת קהל קדושים האורחים שבאו להתקבץ במקום אחד.
חכם חיים שלמה בן עזרא - מלמד כל שאין שלום, לא חשוב עסק התורה
חכם ינון חורי - מלמד לא תתעב החוטא כי אף על פי שחטא ישראל הוא
חכם יעקב מאיר עבאדי - מלמד שהעיסוק בפרנסה אינו סתירה לחיוב לימוד התורה.
חכם יוסף חיים ילוז - מספר על ימיו הראשונים של אביו כעולה חדש בעיר טבריה.
חכם יוסף פרץ - מלמד שיהיה נוח לבריות, ולא יהיה צדיק רק לעיני האנשים.
חכם יצחק מג'לד - מלמד למחול בו ביום למי שקיללו, ולעשות עימו טובה ולא רעה.
חכם יהודה ליאון סיד - מלמד לדיינים, שלא לנהוג קלות ראש אפילו בעמי ארצות השפלים.
חכם יצחק ניסים - דוחה כל גזענות ומדבר על סובלנות בין דתית
חכם יוסף יצחק הלוי - מלמד ששבט יהודה מקבלים פני כל אדם בשמחה.
חכם יצחק מולכו - מלמד שעושה הנאה לדובר, במה ששומע לו.
חכם יצחק אבולעפיה - מלמד חיבתו של הקב"ה, שטרם מכה - ציץ רפואה פרח.
חכם יוסף קורקוס - מלמד אין יום הכיפורים מכפר עד שרוח הבריות נוחה הימנו
חכם יוסף קאפח - מורה שמיזוג חיובי הוא שכל עדה תראה לזולתה את האור שבה.
חכם יחיא שטרית - מלמד שנאה בעל תשובה לברך, ועדיף מצדיק גמור.
חכם יצחק אבן דנאן - מלמד שבח האדם המאושר במידת הענווה, שירבה לעולם הבא.
חכם יוסף פלאג'י - מלמד אישה שנהפכה לאיש תברך בברכות השחר, שהפכני לאיש.
חכם יעקב אלפנדארי - בספק האם כופים על המוכר לאחד, ואינו רוצה למכור לשני.
חכם יוסף ענתבי - מלמד 'ונפשי כעפר לכל', שגס הרוח גוזל העפר שנברא ממנו האדם.
חכם יוסף סוסו הכהן - מלמד להוכיח לצדיק ומזה ישמע הרשע, ולא תהיה לו שנאה.
חכם יעקב ששפורטש - מלמד זכות על האנוס, שעבר ולא נהרג, שלא נתכוון בלבו.
חכם יעקב מאיר - מלמד להיות לנו חכמים על דבר אמת, יודעי תורה ואנשי מדע.
חכם יחזקאל משה הלוי - מלמד שעיקר האדם שליבו יהיה רחמן ורוחו ענוה.
חכם יעקב פיתוסי - מלמד, שהעני בשר מבשרך, ולא תתמה מה לך ולצרה הזאת?!
חכם מסעוד חי רקח - מלמד השולח כלי כסף לחתן יכול לתבעם אך עליו הראיה.
חכם מנצור מרזוק - מלמד שנמלך בתחתונים להרחיק את הגדולים ממידת הגאווה.
חכם מסעוד זרביב - מלמד שהמתנחם על עבירות שעשה, נכלל בכללות ישראל.
חכם מרדכי בן ג'ו - מלמד משרבו העוברים נצרך למצוא צד היתר לצאת חוץ לעיר בשבת.
חכם משה די בושאל - מלמד 'והחזקת בו' אף שמטה ידו בעוון, מה שעשה לך שהיה בגדולה
חכם משה כהן שאולי - מלמד ש'בנים אתם' - ואין תואר זה נפקע לעולמים.
חכם מישאל דהאן - מלמד לאהוב את רעו על כל המגרעות שבו, שה' לבדו שלם.
חכם סולומון גאון - מלמד שספרד מחייה אצלנו דוגמא לאחווה בכוח הסובלנות
חכם קס מנשה זמרו - מלמד לחושב שאצלו היהדות, שבאתיופיה שמרו עליה בטהרתה.
חכם רפאל מאיר חסן - מלמד של יבער אש הכעס בעבור יום השבת, בעולם שכולו טוב.
חכם שלמה וזאן - מפרש שהוצרכה תורה שתהא משיבת נפש לכל אחד מישראל.
חכם שלום כאסכי - מלמד כל שרוח הבריות נוחה הימנו, ודאי דעתו שפלה עליו.
חכם שלמה בירדוגו - מלמד שוותרנות היא עיקר בעבודת ה', שניצל מקנאה, ועושה צדקה.
חכם שלמה קצין - מלמד עיקר המור לקיים בפועל כל מה שאפשר לו.
חכם שלום פלאח - מלמד שמיות יסוד העבריות, שמכבדים כל אדם באשר הוא אדם.
חכם שלום משאש - מדבר על שנאת חינם שהביאה לרציחתו אמיל גרינצוויג.
חכם שלמה קורח - מלמד שאף אם הוכיחו, עדיין אינו מזיד, שאין יודע להוכיחו.
חכם שושן מאזוז - מלמד שיהיה ביתו בית ועד לחכמים ע"י שיהיה פתוח לרווחה לעניים

״דע שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, שנאמר נר ה׳ נשמת אדם. ומה טוב להוסיף מאור התורה על אור הנר, שנאמר נר מצווה ותורה אור. ומה טוב להרבות מתורת הצדיק ביום פטירתו, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם, שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. ואף אם כל השמים יריעות, וכל בני אדם לבלרים, וכל היערים קולמוסים, איננו יכולים לכתוב מה שלימדו רבותינו. אך טוב מעט לצדיק, ובזכות תורתו הקדושה, ובזכות הלימוד שילמדו ישראל בשמו, ביום פטירתו, הקב״ה ישים חלקנו עמהם, ולעולם לא נבוש כי בקב״ה בטחנו, ועל חסדו הגדול באמת נשעננו, ומה רב טובך אשר צפנת ליראך.״

החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר - ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: