חיפוש

עבור מילת מפתח: לוויה

חכם אליהו חמווי - מביא המנהג לתלוש עשבים כשחוזרים מבית הקברות.
חכם אליהו יעקב הכהן מסלתון - מלמד טעם לומר לאחר י"ב מפטירת אביו או רבו 'הריני כפרתו'.
חכם אהרון מנדל הכהן - מלמד שסגולת הקדיש מכוח האמונה של כללות ישראל.
חכם ברזילי יעבץ - מלמד זכות החיים תלוי בהספד המת, ובזה מוסיף שלמות על שלמותו.
חכם בן ציון רפאל הכהן פריצי - מלמד שלווית המת היא זיכרון הנפש, שהייתה בגופו, כשהיה חי.
חכם דוד אלעזרוף - מלמד שלא יהיו הדרשות באזכרות סיפורים וגזלת הזמן.
חכם דוד אסבאג - מלמד שתחילת דינו אם מאמין שירוויח בעשותו חיל, ויש קמח.
חכם דוד עובדיה - מלמד על חברת אליהו, שהקימו להשתתף בלוויית המת.
חכם דניאל הכהן נהר - מלמד הטעם לפסוק שאומרים לקמים מהשבעה.
חכם דוד משתה - מלמד 'אל מלא רחמים' ככוס מלאה רחמים, שמרגיש כאבם לנחמם.
חכם חיים דוד שרירו - מלמד שמבטלים תלמוד תורה לאשת תלמיד חכם.
חכם יום טוב ישראל (שיריזלי) - מלמד דברי נחמה שאומר החזן לאבלים בשבת בבית הכנסת.
חכם יוסף שאול אלישר - מלמד לקיים דבר המת, שלא ידליקו נרות על יד ארונו
חכם יהודה בירדוגו - מלמד מכיוון שביטלו עסקיהם לחלוק כבוד אחרון ליעקב - ניצולו.
חכם יוסף חיים חזני - מורה חסד של שקר על מזמין אורחים, כמלווה על מנת להחזיר.
חכם יוסף קובו - מלמד שהולך ברגליו בארץ מתכפר לו, ומיתת יעקב, שהפסיק הליכתו.
חכם יחיא שטרית - מלמד מעלת הקבורה בארץ ישראל, ששם שער השמים.
חכם יהודה ליאון סיד - מלמד שלא יהיה הספדו כמנהג הנשים והנערים, שבוכים על העבר.
חכם יוסף שרביט - מלמד לדחות ביום קבורת הקרוב כדי לא להפסיד חתונתם.
חכם יצחק מולכו - מלמד שלא ראוי להתפלל תפילה חטופה כדי ללכת לבית הקברות.
חכם יוסף שאול אלישר - מלמד שחששו לביזיון המת, והתירו לקוברו ביום טוב שני
חכם יוסף בן ג'וייא - אחדות ולא אחידות, שגדול השלום, הכלת עוברים, ללמד זכות...
חכם יחיא קורח - מלמד שאברהם לא קנה לו מקום בארץ שלא היה מקטני אמונה.
חכם יעקב צהלון - מלמד לשבח הנפטר במה שעשה, ולא יותר ממה שעשה
חכם יוסף יצחק שלוש - מלמד החיוב להספיד לבעלי מצוות צדקה כחיוב בעלי תורה.
חכם יהודה בן עטר - מלמד מה שמסדרות החכמות, והמקוננות בהספד להזיל דמעות.
חכם יהושע רפאל בנבנישתי - מלמד השתוקקות להיקבר בארץ ישראל לעניין תחיית המתים.
חכם יהודה ליאון סיד - מלמד שאומר יותר ממקצת שבחו של המת, אפילו בפניו.
חכם משה בישי מימון - מלמד לספר בשבח הנפטר ולעורר עליו רחמים להיות לו עילוי.
חכם משה עידאן - מלמד להספיד על אדם ירא שמיים כהספדו של תלמיד חכם.
חכם משה חיים מצליח - מלמד טעם שפיכת מים במיתת מת, שיהיו ניצולים במידת הענווה.
חכם מסיעד מאהצ'אר - מלמד שכבוד הצדיק, שיפקוד כל איש את עצמו ללכת בדרך טובים.
חכם משה יוסף מרדכי מיוחס - מלמד שאין נופלים אפיים בבית האבל, והעושה זה מתייהר.
חכם נסים עידאן - מלמד גמילות חסדים, שעושה לחברו טובה, ולמחר מחזיר לו.
חכם סמחון חלואה - מלמד שכל מי שמלווים אותו ארבע אמות, מרחמים עליו מן השמיים.
חכם סעדיה הלוי מירקאדו - מלמד מיתת הצדיק מכפרת כקורבן, כשמנסכים דמעותיהם.
חכם סאסי יהונתן הכהן מעתוק - מלמד שהנשמה מתעטפת במילים ועולה לדרגות עליונות.
חכם עוזיאל אלחייאך - מלמד שאין לקונן ולהספיד על מת בשבת ויום וטוב
חכם עובדיה מזרחי הלוי - מלמד שעיקר ההספד להמשיך הבכי על הנפטר, שצריך חיזוק וצער.
חכם עזרא עבאדי שעיו - מלמד הפסוק מישעיהו, שאומרים בתפילת האשכבה.
חכם רפאל שלמה מורדוך - מלמד חובת ההספד כפי מדרגתו הנגלה ליודעים מכירים אותו.
חכם רחמים אריה אברהם הכהן ארייאש - מלמד החיוב לספוד לאדם כשר, ולאו דווקא לתלמיד חכם.
חכם רפאל יעקב מנשה - מלמד חיוב הספד בבכי, במסתכן נפשו כדי להציל נפשות של ישראל.
חכם רפאל שלמה מורדוך - מלמד החובה לבכות כל אדם גם אם אינו מוחזק כצדיק וחסיד.
חכם שלום יצחק מזרחי - מלמד שאבל יוצא מביתו לומר קדיש במקום שיש לו מניין.

״דע שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, שנאמר נר ה׳ נשמת אדם. ומה טוב להוסיף מאור התורה על אור הנר, שנאמר נר מצווה ותורה אור. ומה טוב להרבות מתורת הצדיק ביום פטירתו, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם, שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. ואף אם כל השמים יריעות, וכל בני אדם לבלרים, וכל היערים קולמוסים, איננו יכולים לכתוב מה שלימדו רבותינו. אך טוב מעט לצדיק, ובזכות תורתו הקדושה, ובזכות הלימוד שילמדו ישראל בשמו, ביום פטירתו, הקב״ה ישים חלקנו עמהם, ולעולם לא נבוש כי בקב״ה בטחנו, ועל חסדו הגדול באמת נשעננו, ומה רב טובך אשר צפנת ליראך.״

החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר - ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: