חיפוש

עבור מילת מפתח: ניהול

חכם אברהם בלעיש - מלמד כוח השופטים לעשות רע, ומיראתם אין מנחם לעשוקים.
חכם אברהם שאול אמיר - מלמד לעמלי הציבור להוסיף חלקם אל זכות האבות, וצדקותם לבניהם.
חכם אברהם סתהון - מלמד שלא חטאו במכירת יוסף, שהכל סיבה לברוא המשיח.
חכם אביעד שר שלום באזילה - מלמד שאין לערער על כוח הקהל לגזור מס על נכסים מחוץ לעיר.
חכם אליהו שמעא הלוי - מזהיר לזוכה בתורה, שלא ישתרר לבוז על מי שלא זכה בה.
חכם אברהם בדוש - מלמד שיגלה הנקודה האמתית שבו, ובזה יזכה למציאת חן.
חכם אברהם עלוש - מלמד שמינוי דיינים מושיבם בארץ, וקביעותם מבטל טענת רוב
חכם אברהם פונטרימולי - מלמד תוכחה לחתנים, שלא להוציא בחופתם יותר מיכולתם.
חכם אברהם אביכזר - מלמד נבואת עת מאושרה, לצדק עולמים, לאחווה ולשלום.
חכם בכור יעקב יעבץ - מלמד שלח לך בעצמך אנשים הגואלים, שבידך הדבר.
חכם דוד חדאד - מלמד לא לשאת פנים לעשירים, ובזה ישמעו גם הפשוטים בעם.
חכם חיים ניסים חזקיה חורי - מלמד שאין לנצל הפועל, אפילו מסכים בחוסר בררה.
חכם חיים סתהון - מלמד שכל מין הכנסה, יכנס לקופה אחת, ויחולק על פי סדר החלוקה.
חכם יוסף פרץ - מפרש כשהדיינים 'שומרי משפט', הקב"ה 'עושה צדקה בכל עת'.
חכם יהודה נג'אר - מלמד במקום יראה לא תכנס אהבה וכלפי מעלה צרכים שניהם.
חכם יוסף משאש - מפרש עוני של תלמיד חכם גורם לבניו, שלא יהיו תלמידי חכמים.
חכם יעקב ציון חי עדס - מלמד להתנות בלי נדר מתן מעשר לעשות לכל דבר מצווה.
חכם יהודה אריה ליאון ביבאס - מלמד שמשרתו להעיד על כשרותו, יסלק עצמו מהנאתו.
חכם יעקב חיים סופר - מפרש כפל 'נתון תיתן לו' לתת בלב טוב
חכם יוסף ידיד הלוי - מתיר ללמד תינוקות צרפתית, שאין נזק בזה ביראת שמיים.
חכם יחיא משה עבודי - מלמד לתת קודם שעת דוחקו, ולא ירע לבבו בתיתו בשעת דוחקו.
חכם יצחק אורוביו דה קאסטרו - מלמד שלא ציווה שנדרוש עליהם, אלא נלמד על מנת לקיימם
חכם יעקב אלפנדארי - מפשר בין המוכר לחברו שימכור, ובא לכפר חברו ומוכר אך הוא.
חכם יוסף צרפתי - מלמד שלא תחול על המקבלים אותה, אם לא ימצא בהם הכנה.
חכם יעקב טולידאנו - מלמד שלא ירע לבבו, שנותן בסתר, שמא יחשדו בו שלא נתן.
חכם יעקב פיתוסי - מפרש שמידת החסד היא הצדקה שטובה לה' ולבריות.
חכם יהודה בריאל - מלמד לבלום עצמו בשעת מריבה, ולא יתחלל שם ה' בין ההמון.
חכם יחיא עומיסי - מוכיח המתרשלים מלשלם שכר מלמדי התינוקות.
חכם יחיא הכהן - מלמד למתנדב בסתם עניי העיר, שזכו בו כולם, אף בדבר מועט.
חכם יעקב יוסף - מלמד שאין תלמיד חכם בתעודה, אלא שיודע הלכה בכל מקום.
חכם יעקב כולי - מלמד לענג השבת בלמוד תורה בפני חכם, מגמר הסעודה ועד המנחה.
חכם יעקב ענתבי - מלמד מושכהו לבית המדרש, ואפילו בשמיעת דברי תורה.
חכם יצחק חי טייב - מלמד 'ודברת בם ולא בתפילה', מפסיק לימודו לקריאת שמע.
חכם יוסף מונטקיו - מלמד תקנת הרגיל להישבע, לתת בכל שבועה סכום שקצב לצדקה.
חכם יצחק שמואל רג'יו - מלמד לא לאבד זמנו בפירושים ובמשא ומתן של גמרא.
חכם יוסף חיים ילוז - משבח אביו, שהיה מחשיב תלמידיו כחבריו, ושם עצמו דוגמא.
חכם ידידיה טולידאנו - מלמד שלא הניח בתיהם ברעב, שאחד אינו יכול להנהיג עשרה.
חכם יוסף חמיץ - מלמד שלא ישתוקק לקנות דבר נפסד כי חסרון הנפש אמיתי.
חכם יוסף פרץ - מפרש כשהדיינים 'שומרי משפט', הקב"ה 'עושה צדקה בכל עת'.
חכם יעקב יצחקי - מזהיר שיבחר ללמוד בספר מוסר ממנו הוא מתפעל יותר.
חכם יונה נבון - מלמד שלא לכפות מס על הסוחרים, כשפוטרים את טובי העיר.
חכם יעקב בירדוגו - פוסק לקיים דברי העשיר, ולחייבו לזון העני, שדבר פעוט הוא לו.
חכם יוסף אליהו שלוש - מלמד שעל האדם לנהל חייו במתינות וביושר, ולהרבות במעשים טובים.
חכם יוסף משה עדס - מלמד שאם עוסק בה ביום, זוכה נשמתו להבינה בשעה שישן
חכם יצחק צאלח מכמל - מלמד שלא ירפה ממלאכתו לפרנסה, שזה גם כן נחשב קדושה.
חכם יחזקאל עזרא הלוי - מלמד שיסתיר מעשיו הטובים, במה שאין זכות הרבים תלוי בו.
חכם יוסף חיים זרוק (סופה) - מלמד שאין ללכת לשבר ייצרו אלא אם גדול בתורה ובמעלה.
חכם יוסף חיים - מורה לנדיבים, למנות מי בתחילתו היה עני, כממונה על צדקתם.
חכם יוסף נחמיאש - מבאר 'לא תרצח' על מורה הקופץ פיו ועל שאינו מורה ופתח פיו.
חכם יעקב פינצי - מלמד שלא יצא במה שכבר גמל עימו חסד, אלא ברבים עד אין חקר.
חכם יוסף בן יוסף - מלמד ליישב פתח האוהל לפרנס העוברים והשבים.
חכם יעקב פיתוסי - מלמד שבעמל בתורה, יזכר מה שלימדו המלאך במעי אמו.
חכם יעקב מאיר עבאדי - מלמד שיגיע הזמן שעליו להתגלות, הכל יהיה בזריזות ובמהירות.
חכם יוסף יצחק שלוש - מפרש חיוב לימודה, אפילו הוא עושה מלאכה וטרוד בפרנסתו.
חכם יעקב אביחצירא - מלמד שכולם שבטי יה, ואין לבכר שום אחד על חברו.
חכם יוסף נחמולי - מלמד, שילכו אחר התורה, להביאה לסוכה הסמוכה, לקרוא בה.
חכם יוסף רפאל עוזיאל - מלמד משל ונמשל לכך שבזמן שבית המקדש היה קיים היה אור.
חכם יעקב כהן יונתן - מפרש אשת חיל שהתורה רחוקה מחכם המחשיב עצמו כפנינים.
חכם ישועה שבבו - מלמד, שמותר לחזור ולהעלות העולים, רק שיקראו עניין חדש.
חכם יוסף שלמה דלמדיגו - מלמד ליצור לתועלת הרבים, ולא להקשות ולדקדק במילים.
חכם ישראל יעקב אלגאזי - מורה למוחזק בחסידות, שינהג עצמו בצנעה, שלא יטעה הבריות.
חכם יעקב ברוך הכהן טראב - מלמד אף על פי שמתבטל מתורה, מחויב להשתדל למען הזולת.
חכם יוסף חמיץ - מלמד המעשה הוא העיקר, אבל כי ידע שמי הוא העיקר למעשה.
חכם יעקב סוכרי - מלמד שהלומד ואינו מקיים מה שלומד לא עשה כלום.
חכם יעקב ציון חי עדס - מלמד שאינו מחדש שום דבר, רק מלקט את שיורוהו מן השמיים.
חכם יוסף מטראני - מלמד תשובת המשקל לשופך דם, שיפרוש כפו, וישלח לאביון.
חכם יעקב נחמני - מלמד אף מי שיכול לעסוק בתורה יחידי, ישב ללמוד בין הרבים.
חכם יוסף ידיד הלוי - מלמד לדבר קשות נגד העשיר לכוף אותו להמציא טרף לביתם.
חכם יצחק אבוהב דה-פונסקה - מלמד שחכמי האמת המקובלים, מעמידים התורה על מתכונתה.
חכם יוסף יהודה דנא - מלמד שמדריכם בדרך הישר, לא יצטרכו לפטירתו לכפר עליהם.
חכם יצחק לומברוזו - מלמד שהזקנים אלו המיוחדים שבזקנים, ולא זקני השוק
חכם יעקב הכהן טראב - מלמד שלא יקרר אותך היצר בדרך הצדקה, ויזנב בך הנחלשים.
חכם יוסף גנאסיא - מלמד שבזמן הזה כמעט נשכח התנ"ך, והקיצור נחמד לכל.
חכם יוסף סימן טוב ערב הכהן - מלמד 'טרם יקראו ואני אענה' לשאינו ממתין לעני שיבוא ויבקש.
חכם יחייא שניאור - מלמד לתת צדקה לעני, ויחשוב שזו הלוואה כדי לא לבייש העני.
חכם יעקב פינצי - מלמד הטעות שנותן לחכם נדבה לפי מה שמעריך גודל חוכמתו.
חכם יעקב ש' קצין - מלמד אף שקבע עיתים לתורה, אינו נפטר אם היה פנוי לזמן ידוע.
חכם יצחק אביחצירא - משתתף בשמחה לחדש הסמיכה במי שעיני כל ישראל עליהם.
חכם יעקב חי זריהן - מלמד שלא לעיין ולבדוק אחר העני אם ראוי לקבל לפי המשפט.
חכם יוסף ניסים בן אדהאן - מלמד תכלית המבוקש בתורה להיות רחום ואוהב את הבריות.
חכם יוסף נסים בורלא - מוכיח אחינו הספרדים, שאינם מחזיקים ביד לומדיה.
חכם יוסף יצחק הלוי - מלמד תקנת הבשר, שממנה יוכלו למצוא הוצאות לטובת העניים.
חכם יעקב אָבֶּנדָנָה (אבן דאנה) - מלמד הדרך הממוצעת במידותיו, בצדק וברשע בזמן הראוי.
חכם משה מוסא חדאד - מתיר למוכר הגרעינים בשבת, לקת בשתיקה ולשלם לאחריה.
חכם משה זַכּוּת - מלמד שמאהבתו נתן הדין בידם, ומכל מקום הוא יושב ביניהם.
חכם מרדכי מערבי - מלמד שמראה עצמו צדיק, אפילו על פתחו של גיהנם אינו חוזר
חכם מקיקץ ישראל חדאד - מזהיר העשיר הלומד תורה, שאינו פטור מהחזקת לומדי תורה.
חכם מסעוד חי רקח - מלמד שמותר לכל לדוג בחכה בים טבריה, אף שאינה בשטחו.
חכם מרדכי הכהן - מלמד שגדול האדם מן המלאך, שמלאך אין חסרון ולא מעלה
חכם מסעוד רפאל אלפסי - מלמד שיעקב אבינו חי וקיים, וצריך שיעשה מה שבידו לעשות.
חכם משה לוי - מקבל להחמיר שלא לעשות מלאכה לאחר השקיעה בערב שבת.
חכם נסים אליקים - מלמד מיתת הצדיק מכפרת, שהם באחדות אחד בגוף אחד.
חכם נסים עידאן - מלמד לתת שמירה בשערי גופו, שלא יבוא לידי שנאת חינם.
חכם סלימאן מנחם מני - מלמד לשלוח לרב המתיר סרכה, במקום הפסד גדול.
חכם סולומון גאון - מלמד פשעם שרצו שלטון עם כוח בלתי מוגבל ובעל זכויות יתר
חכם עבדאללה סומך - משיב האם לשנות המנהג לפטור בני חכמים ממיסי המלך.
חכם עזריה חיים סנגויניטי - מלמד ליתן פעולת שכיר לבעל מלאכה, טרם ישאלנה.
חכם רחמים חי חויתה הכהן - מלמד שבעוד הילד רך ילמדו תורה, ואחר כך מדע ושפות.
חכם שמואל טייב - מלמד שלא יואחז ברסן הממשלה בקושי ובאכזריות.
חכם שלמה וזאן - מבאר לבטל מלימודו לעשות מצווה, שאי אפשר לה ע"י אחרים.
חכם שמעון הכהן - מלמד שעושה סולמות, לקרב הדעות, ולהתאים זיווגם, יום יום.
חכם שלמה תווינא - מלמד לעסוק בתורה שבכתב, לראות בעיניהם - 'לעיני כל ישראל'
חכם שמואל שמאי - מלמד בעת ההיא, בכל הזדמנות, שכל שעה יפה לתורה ולתפילה.
חכם שלמה בכור חוצין - מלמד שיתפרנסו מיגיע כפם, ולא יצטרכו לידי מתנת בשר ודם.

״דע שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, שנאמר נר ה׳ נשמת אדם. ומה טוב להוסיף מאור התורה על אור הנר, שנאמר נר מצווה ותורה אור. ומה טוב להרבות מתורת הצדיק ביום פטירתו, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם, שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. ואף אם כל השמים יריעות, וכל בני אדם לבלרים, וכל היערים קולמוסים, איננו יכולים לכתוב מה שלימדו רבותינו. אך טוב מעט לצדיק, ובזכות תורתו הקדושה, ובזכות הלימוד שילמדו ישראל בשמו, ביום פטירתו, הקב״ה ישים חלקנו עמהם, ולעולם לא נבוש כי בקב״ה בטחנו, ועל חסדו הגדול באמת נשעננו, ומה רב טובך אשר צפנת ליראך.״

החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר - ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: