חיפוש

עבור מילת מפתח: התמדה

חכם אברהם הכהן פימינטיל - מלמד שלא יתרשל מלימודו מקוצר השכל וטרדת הזמן
חכם אברהם בושערה - מלמד להזכיר כל יום גאולת מצרים, שלא יתייאשו מן הגאולה.
חכם אברהם הכהן - מלמד לגמול חסד להחזירם למוטב אף לעם שיצא לשדה עשו.
חכם אברהם חן - מלמד לקרוא הפרשה הארוכה בתורה מיד לאחר חג השבועות.
חכם אליעזר דון יחיא - מלמד שלהבין ולבאר קולמוס הראשונים, זאת ממש היא חידושה.
חכם אברהם חי בן אמוזג - מלמד שישראל חיים וקיימים, שלא משתנת אמונתם.
חכם אליהו בן עזרא - מלמד עושי מלאכה במים', שמתאמצים להתאימה לשפת המעשה.
חכם אברהם בדוש - מלמד שאילולא היה טורח בצד אחד, לא היה זוכה ממקום אחר.
חכם אברהם ביג'אג'ו - מלמד שדרך היהודי לחקור ולדרוש כל דבר מראשית
חכם אברהם מונסונייגו - מלמד אף שחכם וטיפש גזירת מלך, ע"י יגיעתו ישיג חכמה.
חכם אליהו בקשי דורון - מלמד שכל לימוד קובע קניין בנפש ומשנה מהותו של הלומד
חכם אהרון ברכיה ממודינא - מלמד שנשמתו קבועה בתורה ובתפילה אז שכינה קבועה בה.
חכם אליהו יצחק חזן - מחזק האמונה, שאפילו לא נענה, אל ירך לבבו מלבקש רחמים.
חכם אליהו דוויק הכהן - מלמד שאין לאדם שום נחמה בייסוריו, אלא משענתו בתורה.
חכם אברהם דידי - מלמד שהלומד תורה ניצול מיצר הרע ועושה נחת רוח לה'
חכם אהרן עזריאל - מלמד שלמות החכם, שילמד דרוש עם תנ"ך ומלאכת המליצה.
חכם אברהם עזרא כהן - מלמד שהכל רמוז בתורה, ודורש עמל ויגיעה לגלות את שרמוז.
חכם אליהו הכהן - מזהיר, שאף אם מכיר בעצמו, שאינו מבין - יתמיד בלימודו.
חכם אליהו שמעא הלוי - מזהיר לזוכה בתורה, שלא ישתרר לבוז על מי שלא זכה בה.
חכם אברהם ביתאן - מלמד לקרוא סדר 'חוק לישראל' תכף אחר תפילת שחרית.
חכם אברהם חי - מלמד לעסוק בספר הזוהר מדי יום, גם אם קשה עליו ההבנה.
חכם בן ציון ניסים פרדס - מלמד אשרי מי שעמלו, ולא אשרי הלומד - להוציא האמת לאמיתה.
חכם בנימין מקיקץ דידי - דורש בשם מורו ורבו אביו חכם יצחק מקיקץ
חכם ברוך אברהם מני - מלמד שהאומר להיות חכם בלא יגיעתו, החכמה תרחק ממנו.
חכם בן ציון שמואל וידאל - משבח מורו חכם מנחם בכר ז"ל, הנותן שמחה בלב התלמיד.
חכם בנציון הכהן - מלמד דרכי התשובה, מעט מעט עד שיורגל בכל המידות הטובות.
חכם דוד חיים קורינאלדי - מלמד הצריך ואינו נוטל זוכה לחיים ארוכים עד שיפרנס אחרים.
חכם דוד קדוש - מלמד שישראל עוסקים בתורה אינם מתייראים משום אומה.
חכם דוד בן שמעון - משיב בדין שותפות של יהודים בשדות גויים בארץ ישראל.
חכם דוד מילדולה - מלמד שעל ידי חיות המצוות, מתדבק האדם עם חי עולמים.
קֶס הדנה טקויה - מלמד פנייתם לחסידה, האם ירושלים עומדת על כנה
חכם יוסף ניסים בן אדהאן - מלמד שייתן אל ליבו כי בכל יום נעשה גאולה, בכל יום ובכל רגע.
חכם יוסף אליהו שלוש - מלמד תכלית החיים להרבות במעשים, לטובת החברה האנושית כולה.
חכם יהודה עייאש - מפרש שבתורה כמו בעשיית חסד, יחמיר על עצמו, ולא באחרים.
חכם יעיש קריספין - מלמד שעני בתורה, וקשה הבנה, סופו שישפיע עליו חכמה.
חכם יוסף יצחק שלוש - מלמד כוונת המסורה, שהלומד ואינו מחדש, שוכח עיקר הדבר.
חכם יוסף ענתבי - מלמד להזכיר הטובות שעשה לאבותינו, שאינם מתייאשים מהגאולה.
חכם יהודה פרץ - מלמד שכל פרוטה ופרוטה מצטרפת בין מתוך חיוב, בין מחסדו.
חכם יוסף משה עדס - מלמד 'למחר יהיה האות' - שתצטרף האות ו', שהיא גאולה שלימה
חכם יוסף מונטקיו - מלמד שבעשיית מצווה אחת יש לו פתח להיכנס.
חכם יצחק חסון - מלמד שנותן שלום בארץ, מגלה דעתו, שאוהבנו אהבה עזה.
חכם יהודה נג'אר - מלמד שהקב"ה זוכר הצדקה תמיד, שהיא קרובה ופנימית יותר.
חכם יצחק ארגואיטי - מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד
חכם יצחק אקשוטי - מלמד נר התמיד - כתית בגלות ומאור לגאולת עולם.
חכם יעקב טולידאנו - מלמד אות שיהיו ישראל זכאים עד סוף כל הדורות.
חכם יעקב מאיר עבאדי - מלמד שמשנה את הרגלו, מוכיח שאין מעשיו מצוות אנשים מלומדה.
חכם מעתוק רחמים דמרי - מלמד דין הערבות להיות דבקים, ואינו מתבייש להסתכל בפני שכינה.
חכם מארי שלמה אלחראזי - מלמד שאין התורה נוספת אלא במעט מעט
חכם מנשה עזריאל מלול - מלמד שילמד כל יום, הלכה, משנה וגמרא נוסף על תנ"ך
חכם מיכאל כמוס חדאד - מלמד גם מעוני יעשה לתורתו קיום, שלא ישכחנה.
חכם מארי יחיא נחום - מלמד שאפילו תעבור חרב על צווארו, לא ישמע לנגד בקבלה
חכם מרדכי מורטארה הלוי - מלמד לב האדם מודיע לו בשמחה שאדם שמח בעשותו הטוב.
חכם מרדכי כמוס אמייס הכהן - מלמד יהיו בעיניו כחדשים נגד התחדשות שמחדש היצר הרע.
חכם מסעוד יונה אדרעי - מלמד שמטריח עצמו עליה, מוסיף וקורא ,מתרחבת לו הדעת.
חכם מעתוק מאזוז - מלמד שיהיה הלימוד בצנעה, וגם מעשה המצווה בסתר.
חכם מעתוק חטאב - מלמד שעיקר ביאתו לעולם לתקן נשמתו שתהיה ניזונה משלה.
חכם מארי מאיר צובירי - מלמד כשעוסקים ההורים יחדיו, בחינוך הבנים, לא יבוא לידי חימוץ
חכם מסיעד מאהצ'אר - מלמד כי על ידי קריאת המוסר יהיה מוקד בקרבו תשוקת אהבתו.
חכם מנחם עטיאה - מלמד לשאת ולתת באמונה, שלא ילך עקלקלות להראות חוכמתו.
חכם מנשה סלמאן שהרבני - מלמד להתחזק באמונה, אף כי ענינו מאוד בצרות הגלות.
חכם מסעוד רפאל אלפסי - מלמד הייתה כאניות סוחר, שרוב ספנים חסידים.
חכם מסעוד בנימין - מלמד שכל מה שאדם מטיב מעשיו מגלים לו רזי תורה.
חכם מכלוף אמסלם - מלמד שושלת מסירת החוכמה הנעלמה מרזיאל המלאך מדור לדור.
חכם מרדכי אליהו - למד על הטובה שזוכה התלמיד חכם, שמנקה את בית הכנסת.
חכם משה מאמאן - מלמד שביגיעתו מוצא החלק שלימדו במעי אימו ונשכח ממנו.
חכם נתן עמרם - מלמד שימתין שיתייבש הדיו לבדוק שלא נשתנה טעם מה שכתב.
חכם ניסים אברהם אשכנזי - מביא רמז למנהג להתוודות לפני תחילת הזמירות.
חכם סעדיה אזוביב - מלמד שלא יתחכם להקל בסייגים שעשו אבותיו, שהוא נזהר בעצמו.
חכם סמחון חלואה - מלמד קבלה בידינו איך ינצל מכרת אחד.
חכם סולומון גאון - מלמד שבטורקיה עוד שורדות מסורתו הקהילות הספרדיות
חכם סאלם קורח - מלמד שעוסק בתהילים בדעת מיושבת, אין ירא שמיים יותר ממנו.
חכם עובדיה הדאיה - פוסק שאם מנהג כל העיר כן - מנהג אבותם בידיהם.
חכם עזרא מלכי - מלמד שלא ישנו ניגון קריאתם להשתמש בו ככינור משום זילות.
חכם עזרא ציון מלמד - מלמד לאב הטרוד בפרנסתו, שיקבע עיתים ללמוד עם בנו בשבת.
חכם פרג' חיים יהודה - מלמד לחלק ימי חול המועד, קודש הלולים, וזהו שמחת הנפש
חכם פראג'י עלוש - מלמד שנכנס ספר תורה חדש מוציאים אותו ארבע שבתות.
חכם ציון כהן יהונתן - הלומד כל הלילה תורה, מברך על כל כוס קפה, שמביאים לו
חכם קס וובשט אייטבג - מלמד להתפלל על אחינו הנמצאים באתיופיה, שיזכו להגיע לארץ.
חכם קס אליאס מהרט - מלמד שבנה בעצמו, יהיה לכל קיבוץ בית הכנסת משל עצמו
חכם קס סבוהו ברוך - מלמד סדר הכנת ספרי קודש, שהכין במו ידיו.
חכם רפאל ברוך טולידאנו - מביא מנהגם, שעושים לשמירה על היוצא לדרך.
חכם רחמים מאזוז - מלמד לרב לכבד עם הארץ המכבד את תורה, ולכתוב חידושו.
חכם רפאל מאיר חסן - מלמד לקיים בשבת שלוש מאכלות רמות בעבור נשמה יתרה.
חכם רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי - מלמד ציצית בחוט של תכלת, הדומה לים שנעשו בו ניסים לישראל.
חכם רפאל יצחק ישראל - מלמד להתקבץ בשבת ללמוד, אך יש למחות בנערים היושבים בטלים.
חכם ראובן בן אברהם - מלמד גדול המפרנס משפחתו, מירא שמיים, המטיל עצמו על הציבור.
חכם ראובן מוריס עלוש - מלמד חשיבות לימוד התהילים ביום הכיפורים, להיטיב לו החתימה.
חכם רפאל אוחנה - מלמד קביעות מקום בפתח בית הכנסת משום חסידות וענווה.
חכם שמחה אפרתי - מלמד שבחם של פורשי התורה, הדבקים בעמם, ומוסרים נפשם.
חכם ששון בן משה פרסיאדו - מלמד שאף שאינו יודע הכוונה, עושה פעולתו למעלה.
חכם שלמה בכור חוצין - מלמד שיתפרנסו מיגיע כפם, ולא יצטרכו לידי מתנת בשר ודם.
חכם שלמה אבן דנאן - מלמד שירתו על התורה המתרפקת על דופקי פתחיה.
חכם שושן דוד יום טוב הכהן - מלמד הפטרת שמות 'הודע את ירושלים', שקדם מושבם לחורבן.
חכם שלמה חורי - מלמד לרדוף השלום כדי להסיר יצר הרע המתגרה בו לחטוא.
חכם שמואל אבן דנאן - מלמד שהמפרנס ביתו, וקובע עיתים לתורה, כאילו עסקו בתורה.
חכם שלום משה חי גאגין - מלמד הרגלם בירושלים לקבל שבת ברוב העם בכותל המערבי.
חכם שלום אהרון לופס - מזהיר התלמידים שגדלו בישיבות, שלא לנטוש מנהג אבותיהם.
חכם שמעון לביא - מלמד מעלת המשמש, שבהכרח ילמד ממעשיו, ירגיל עצמו בדבריו.
חכם שמעון הכהן דריהם - מלמד זמן לימוד תורה בלילה, ולפחות מט"ו באב עד ט"ו באייר.
חכם שלמה קורח - מלמד שלא נתחייב להיות גאון הדור, אלא יעמול כפי כישרונותיו.
חכם שלמה מלכה - מלמד להכין דרוש קצר מענייני השבוע כדי לאומרו ליד השולחן.
חכם שלמה חורי - מלמד 'זכר לעולם בריתו' במי ש'דבר צוה', ושונה מאה ואחת פעמים.
חכם ששון עזרא סחייק - מלמד שמחת הצדיקים, לשוב לעולם הזה, להטיב ולתקן לאחרים.
חכם שמעון אגסי - מלמד שלא פסקה ישיבה מבבל, ונעשה טבעה כארץ ישראל.
חכם שלמה מלול - מלמד שאינו יודע ללמוד הרי הוא אנוס ולימודו הפסוק שיודע.
חכם שלמה שלם - מלמד לעולם חסדו, כך גאולתו קיימת ולא תיפסק.
חכם שלמה אמסלם - מלמד כיוון שהעניים נחים בשבת, השמש להם מרפא בכנפיה.
חכם שלמה קצין - מלמד לזורע צדקות שיכסהו תחת הקרקע, שאם לא כך לא יועיל.
חכם שמואל שמאי - מלמד בעת ההיא, בכל הזדמנות, שכל שעה יפה לתורה ולתפילה.
חכם שאול שלי מקיקץ - נותן טעם לקריאת תהילים למנוחת המת, שבזה מקרב הגאולה.
חכם ששון שנדוך - שהלומד תורה בלא מידות טובות יוצא ריקם מן העולם.
חכם שלמה טולידאנו - מלמד לשמוע מוסר יום יום כמו המטר הנוקב אבן.
חכם שלמה שלם - מלמד שאם ישכח החלק שהתגלה לו, מאבד אותו החלק מן העולם.

״דע שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, שנאמר נר ה׳ נשמת אדם. ומה טוב להוסיף מאור התורה על אור הנר, שנאמר נר מצווה ותורה אור. ומה טוב להרבות מתורת הצדיק ביום פטירתו, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם, שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. ואף אם כל השמים יריעות, וכל בני אדם לבלרים, וכל היערים קולמוסים, איננו יכולים לכתוב מה שלימדו רבותינו. אך טוב מעט לצדיק, ובזכות תורתו הקדושה, ובזכות הלימוד שילמדו ישראל בשמו, ביום פטירתו, הקב״ה ישים חלקנו עמהם, ולעולם לא נבוש כי בקב״ה בטחנו, ועל חסדו הגדול באמת נשעננו, ומה רב טובך אשר צפנת ליראך.״

החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר - ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: