חיפוש

עבור מילת מפתח: ילדים

חכם אלטר מאזוז - מלמד הגם שאתה בפני עצמך, ואין לך ילדים, יש לך להיות צדיק.
חכם אלעזר הלוי - מלמד אשריו שיודע שאינו חייב לזון את בניו, ואפילו כך עושה צדקה
חכם אליהו שריקי - מלמד בן כסיל תוגת אימו, שהשקיעה כל כוחה בחינוכו
חכם אלישע דנגור - מלמד שאב העושה נר יפה יותר מחיובו זוכה לבנים חכמים.
חכם אברהם הררי רפול - מלמד ברמז למי שלא זכה בבנים, שיכתוב הספר והוא תולדותיו.
חכם אליהו בן הרוש - מלמד שהקטן יכול לחדש מה שלא יכול גדול ממנו - כי הוא חלקו.
חכם אברהם דהאן - מלמד שחינוך הילד מביא לחיזוק ולהטבה במעשה ההורים.
חכם אלעזר אזכרי - מלמד להיזהר במצווה שנתרשל אביו לפי שטבע הבן קרוב לאביו.
חכם אהרן די טולידו (הראשון) - מלמד שיש שמחה בקהל, יביאו התינוקות לבית הכנסת
חכם אברהם הררי רפול - מלמד הכתוב בשער היכלו של אברהם למען יחנך את בניו אחריו.
חכם ברוך אברהם מני - מלמד שבח בני עמי הארץ, העניים בתורה, שתורתם מצד עצמם.
חכם בנימין מקיקץ דידי - מלמד שזוכה לבן צדיק, מובהר שאשתו היא הצדקת וקרויה חבר.
חכם ברוך מטראני - מלמד סדר חדש בלשון קודשנו, בסיפורים ושירים, קורות וידיעות.
מרת גרייס אגילר - מלמדת לטעת בילד ההרגשה האצילית של עצמאות רוחנית.
חכם דוד קצין - מלמד להקדיש אחד מבניו לתלמוד ובו יתברכו גם שאר בניו.
חכם דוד כהן - מלמד שלא לבזות ולהכות הקטנים כי לב הבנים תלוי בלב האבות.
חכם הנרי שמואל מוראיס - מלמד שלא חסכו באמצעים ובמאמצים להרגיל את ביניהם.
חכם חסדאי אלמושנינו - מלמד הטוב שרואה בנים לבניו, שלא יהיו קטטות ומריבות.
חכם יוסף חיים - מלמד שהדור מתמעט בהעדר השגחת ההורים.
חכם יוסף חיים שרים - מלמד לאחוז במעשה אבות, שהיו גומלי חסדים בגופם ובהונם.
חכם יוסף קובו - מלמד שבוכים הצדיקים על בניהם, מועיל להעלותם מדינה של גיהנם.
חכם יוסף משאש - מפרש עוני של תלמיד חכם גורם לבניו, שלא יהיו תלמידי חכמים.
חכם יוסף חיים חזני - מביא סימן 'אם בחוקותי תלכו' שילכו הילדים בדרך הוריהם.
חכם יוסף ידיד הלוי - מלמד לא לעכב הבן מהנחת התפילין, עד שישיג לעשות סעודה.
חכם יוסף משה עדס - מלמד 'אשרי שומרי משפט' - שלא די בצדקה שעושה בכל עת
פרופ' יעקב מנחם שויקה - מלמד שמגיע לגיל חינוך, קונה לו אביו טלית ממשי
חכם יוסף חיים ילוז - משבח אביו, שהיה מחשיב תלמידיו כחבריו, ושם עצמו דוגמא.
חכם יוסף סימן טוב ערב הכהן - מלמד גאולת יעקב היא מורשה לגאולת בניו להעלות גם אותם.
חכם יוסף בירדוגו - מורה שהנותן לילדיו הקטנים יתר על חלק אחיהם - עושה כדין.
חכם יוסף יהודה דנא - מלמד שבכבוד הורים מוכיח, שאין עוד מלבדו.
חכם יעקב פאריינטי - מלמד אהבת רען כי הוא עצמו, ובזה מתייחד שם הוי"ה ברוך הוא.
חכם יוסף קאפח - משיב ששקול לימוד המלאכה כלימוד התורה.
חכם יצחק חסון - מלמד שקורא בניו בשם אבותיו הוא מלשון יקר ערך.
חכם ישראל בנבנישתי - מלמד שמורה שמקבל התורה מאהבה, כשמלמד בנו בטהרה.
חכם כמוס עגיב - מלמד לקטן להיות חזן ולקרוא בתורה, שיגרום להורים להתפלל עמו.
חכם לוי סעדיה נחמני - מלמד שהקטן הלומד מהגדולים, יעשה חכם בזמן מועט.
חכם משה איררה - מלמד מצוות חינוך הבנים בדרך התורה שקולה כנגד כל המצוות.
חכם מרדכי עבאדי - לומד מאבות העולם דרך ארץ: אב בבניו, ובן באביו.
חכם משה כלפון הכהן - שהבן חש לאזהרת אביו, בכל מדרגה שיהיה האב
חכם מרדכי כמוס אמייס הכהן - מלמד שבח המתים, שכבר מתו ממעשה הבנים אשר המה חיים.
חכם משה בירדוגו - מלמד שציפויו זהב, שמראהו דין, ותוכו עץ חיים ורחמים.
חכם משה מאמאן - מלמד טעם שקוראים התינוקות מסכת אבות בפני אבותיהם.
חכם משה חיים לוצאטו - מלמד סוד הרגליים התומכות לגוף, מהבל פיהם של תינוקות.
חכם סאסי כהן - מלמד שאף שנפטר מן העולם ממשיך להתהלך מכוח מעשי בניו.
חכם סלימן דוד ששון - מד שמחנכים התינוק יפה, בוראים טובה אמיתית בעולם.
חכם עמרם קורח - מלמד מנהגם לעלות האב לתורה, כשמגיע תור בנו לתרגם הפרשה.
חכם עובדיה הדאיה - מלמד שגדול כוח החינוך, שמזכה לאב ולבן כאחד שנות חיים.
חכם עמרם אבורביע - מלמד שכל זמן שבניו עוסקים בתורה, נשמתו זוכה לעלות.
חכם עזרא הבבלי - מלמד שזכה עשיו שהיה משמש לאביו, ויעקב לא היה לו פנאי.
חכם עובדיה יעבץ - מלמד להביא התינוקות לבית הכנסת, אף שאינם יודעים כלום.
חכם צדקה חוצין - מבאר שהבן יתכבד באביו, והאב יתכבד בבנו - ויחדיו יהיו תמים.
חכם ציון סופר - מלמד שהולך בדרך כל הארץ, יש לו חלק במצוות שעושה בנו.
חכם צבי דידי - מלמד שדברי המוסר שווים למצוות כיבוד, שזוכה לכתר תורה.
חכם רחמים יוסף אג'ייני (זיני) - מלמד שלא לצבוע ידי ורגלי הקטנים בחינה, להדריכם בדרך ישרה.
חכם שמואל לאנייאדו - מלמד שהאב מוליד כוח בגוף הבן, כן הרב מאציל נשמתו על תלמידו.
חכם שלמה יפה אשכנזי - מלמד שיוצא לשוק לפרנסת אשתו ובניו הרי הוא לו כעוסק בתורה.
חכם שמעון בן אליהו - מלמד שידע התינוק לתרגם התורה בשפת ארצו ולדבר כלשון אמו.

״דע שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, שנאמר נר ה׳ נשמת אדם. ומה טוב להוסיף מאור התורה על אור הנר, שנאמר נר מצווה ותורה אור. ומה טוב להרבות מתורת הצדיק ביום פטירתו, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם, שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. ואף אם כל השמים יריעות, וכל בני אדם לבלרים, וכל היערים קולמוסים, איננו יכולים לכתוב מה שלימדו רבותינו. אך טוב מעט לצדיק, ובזכות תורתו הקדושה, ובזכות הלימוד שילמדו ישראל בשמו, ביום פטירתו, הקב״ה ישים חלקנו עמהם, ולעולם לא נבוש כי בקב״ה בטחנו, ועל חסדו הגדול באמת נשעננו, ומה רב טובך אשר צפנת ליראך.״

החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר - ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: