חיפוש

עבור מילת מפתח: שוויון הזדמנויות

חכם אליהו חמווי - מלמד שכבנים לישראל יעשו כמעשהו להיות ותרנים על העניים.
חכם אלטר מאזוז - מלמד שבני עניים, הזוכים בכתר תורה, יוצאת מהם תועלת לרבים.
חכם אנריקה חיים בז'רנו - מלמד שאם בני העניים ילמדו, יצא מהם תועלת גם לאחרים.
חכם אברהם פלאג'י - מלמד שבח מחזיקי העניים, לשכור מלמדים, שלא יאבדו התינוקות.
חכם אהרון מנדל הכהן - מלמד שמי שאינו למדן, יש לו חלק בתורה בשמיעה.
חכם אליהו פנחס פרדס - מלמד לקיים חינוך לכלל הנוער ללא שום נטל והוצאה כספית.
חכם אברהם שאול אמיר - מלמד, שחביב כל אדם, ואין הבדל בין גזע לגזע, בין עם לעם.
חכם ברוך קאלומיטי - מלמד לגמול חסד עימה בעת הספדה, בשער בית הכנסת.
חכם דוד שלמה אייבשיץ - מלמד מעט מעט יתן פריו, ומצטרף לחשבון גדול.
חכם דניאל הכהן נהר - מלמד שעיקר הרחמנות האב אל בנו הוא לראות את הנולד.
חכם דניאל הלוי - מלמד מצווה מן המובחר ללמוד תהילים בהשכמה.
חכם דוד חיים קורינאלדי - מלמד הצריך ואינו נוטל זוכה לחיים ארוכים עד שיפרנס אחרים.
חכם חיים ניסים חזקיה חורי - מלמד שאין לנצל הפועל, אפילו מסכים בחוסר בררה.
חכם ישראל משה חזן - מלמד הכללים הטובים של כסהו בלילה כדי לזכות את ישראל.
חכם יוסף מונטקיו - מלמד שבעשיית מצווה אחת יש לו פתח להיכנס.
חכם יוסף אלמאליח - פוסק שלא להעלות את דמי שכירות הבית כיוון שנתייקרו ושתק.
חכם ישועה שבבו - מלמד, שמותר לחזור ולהעלות העולים, רק שיקראו עניין חדש.
חכם יהודה שטרית - מלמד ליתנה כאילו מן השמים ניתנה לו, ולא יתבייש על ידו.
חכם ישועה הלוי - מלמד תקנת שיתופי מבואות מכריח לגדולים לילך לבתי העניים.
חכם יצחק בן וואליד - אגרת לחכם בעיר אלקצר, שלא להחמיר בתנור של גויים.
חכם יצחק גויטע - מלמד להקדים שלום לחברו העני, שלא יהיה גזלן.
חכם יצחק לופיס - מלמד שמבקשים רחמים על הפושעים המצרים להם.
חכם יצחק בכר דוד - מלמד שמלמד תורה לבני עמי הארץ, גורם לאהבה למקום עלינו.
חכם ישראל נג'ארה - מלמד לראש הקהילה לשבת פתח בית כנסת, לקום בפני כל הנכנס.
חכם יצחק קארדוזו - מלמד שתיקנו התפילות שיהיו שוות לכל למלומדים ולבורים
חכם יוסף חיים חזני - מלמד שפרנס על הציבור, יהיה מורגל במידת הרחמנות.
חכם יוסף נחמולי - מלמד שאף שפטור ממסי המלך חייב בהוצאות שיצטרכו הציבור.
חכם יוסף אלקלעי - מלמד שלא יהא הפרש ביניכם בעניין הלבוש, ולא יתבייש.
חכם יהודה צדקה - מלמד כי העשיר לא ירגיש גאווה במעמדו.
חכם ידידיה טולידאנו - מלמד שהכותב נכסיו לאחד מבניו, דעתו שלא יניח השאר ריקנים.
חכם יהודה בירדוגו - מלמד שקורבן העשיר הוא משלכם, מהרווחים או מהקנסות.
חכם יעקב חיים - מלמד שהקב"ה מקשר העני בתורה ומצוות עם השלם בעבודתו.
חכם יוסף בן אדהאן - מלמד שהעני והעשיר הרי הם כשותפים וחולקים בשכר המצווה.
חכם יעקב פיתוסי - כל ישראל זכו לקבלת התורה גם שומרי מצוות וגם שאינם.
חכם ישראל בנבנישתי - מלמד מהסנה הבוער שאפילו קוצים זוכים באמצעותך לקדושה.
חכם יוסף משה שטרית - מלמד שתתבטל הגזרה ויהיו האיש והאישה שווים, שישמע קול כלה
חכם יורם מיכאל אברג'יל - מלמד אף שאינו ראוי מצד מעשיו, יתן לו הא-לוהים, ויחזור ויתן.
חכם יהושע משה מרדכי קריספין - מלמד שלא די שהבטיח יוסף שיכלכל את אחיו, אלא שפייסם בדברים
חכם יעקב צהלון - מלמד תפילה על המזונות בזמן בצורת ורעב
חכם יהודה בן עטר - מפרש שהעשיר והעני אחים, ושניהם שווים באותו ממון.
פרופ' יעקב מנחם שויקה - מלמד לחזן שינמיך קולו ב'מודים אנחנו לך', שלא להפריע לקהל
חכם יוסף בירדוגו - מורה שהנותן לילדיו הקטנים יתר על חלק אחיהם - עושה כדין.
חכם יהודה אבן דנאן - מלמד שהעשיר כמשפך - שופכים לו כדי שיריק לכלים ריקים.
חכם יוסף חיים - מורה לברך שהחיינו גם בבגד ישן, ובלבד ששמח בו.
חכם יצחק חזן - מלמד שאי אפשר להתקיים לבני התורה בלא הבעלי בתים.
חכם יוסף אוחיון - מבטל טענת העשיר, שאינו רוצה לבטל גזרת העוני.
חכם יעקב אלמליח - מזהיר על הגדולה מחמת שמו הטוב, ולא שזכה בה מחמת עושרו.
חכם יהודה חיים הכהן - מלמד על פי דברי הפסוק שה' עומד לימין אביון שהשכינה עמו.
חכם יוסף בן ג'וייא - מורה שאין כוח ביד בעל חוב לטול צדקה שקיבל עני לפרנס בניו.
חכם יעקב פיתוסי - מלמד טעם מחצית השקל, שכל אחד צריך לחברו להיות אחד.
חכם יוסף רפאל עוזיאל - מלמד מדפנות סוכה שתשובה מועילה, שאם חזר מעלים לו.
חכם יוסף ברבי - מפרש בריאת העולם לעניין מעשה הצדקה.
חכם יוסף אירגאס - מלמד שאין שפע אלא בהתלבשות החסד, והחסד מתפשט כשופע.
חכם יוסף קורקוס - מלמד שהקב"ה אינו מפלה, והכל שווים לפניו כפי צדקתם
חכם יוסף חיים ילוז - מביא טעמו של האר"י, שכל ישראל הם גוף אחד כלול מאיברים.
חכם יוסף לוי - מלמד שאין נפשו של העשיר שווה יותר מנפשו של העני
חכם יחיא צאלח - מורה לתת לכולם מזיגה יפה, וכל אחד ישתה כמידתו.
חכם יוסף אלמנצי - מלמד שירתו אשרי יודע את עני במסתר.
חכם יהודה בן מויאל - מלמד שהצדקה עצמה, אינה אלא כהחזרת פיקדון או גזל שבידו.
חכם מצליח יחיאל מעובדיה - מלמד שאין לו ואינו רוצה מפני הבושה, אין נפרעים מהלוואתו.
חכם מרדכי מורטארה הלוי - מלמד שלכל אדם ניתנו הכוחות, הצריכים למצבו, שהוצב בעולם.
חכם משה לוי - מלמד שלכל אחד הזכות והיכולת להיות שותף בכתר תורה.
חכם מארי עודד (עודה) חג'בי - מלמד המלעיג על עניותם של עניים, סופו שאחרים אוכלים את יגיעו
חכם מנשה סלמאן שהרבני - מלמד להשתדל עם התועה מחסרון הידיעה, להשיבו אל דרכי ה'
חכם מעתוק חטאב - מלמד לסוטה מהדרך, לבוא אל החכם, שיורה לו דרך התשובה.
חכם מקיקץ ישראל חדאד - מלמד כמה חביבים, שקבלו התשובה מיד נעשים חביבים.
חכם מימון יאפיל (יפה) - מלמד שחפץ בעושה חסד יותר מעושה זבח, וחסדו אינו בטל לעולם.
חכם מהלל העדני - מלמד שדרכים רבות השאיר משה לכלכלת העניים.
חכם משה כהן דריהם - מלמד שנתן התורה לכל ישראל בשווה.
חכם מסעוד זרביב - מלמד שהמתנחם על עבירות שעשה, נכלל בכללות ישראל.
חכם מנחם מאזוז - מלמד שיטה אוזניו לשמוע תורה מכל אדם
חכם קס וובשט אייטבג - מלמד איך יתקן הילד דרכיו, למצוא לו ערב, שייקח אותו תחת חסותו.
חכם רפאל חיים שושנה - מלמד שהבקשות הם מפתח להיות תמיד קשור עם ארץ ישראל.
חכם רפאל מאיר פאניז'ל - מפרש שאין חוכמת הבן מכוח האב, ובזה משמח את אביו.
חכם רפאל יעקב מנשה - מלמד אזהרה לחכמים לחזר אחר צדדי ההיתר מפני תקנת העגונות.
חכם שלום משה חי גאגין - מלמד קל וחומר מהעני שאין לו ואינו מבטלה.
חכם שלמה הכהן סקלי א-זאגורי - מלמד שניתנה באש, במים ובמדבר, ומי שרוצה ליטול יבוא ויטול
חכם שמואל שאול סרירו - מפרש הפסוק שיתנו הצדקה כענני הגשם המפזרים בכל מקום.
חכם שם טוב גאגין - מלמד מוסר במצה ובסוכה, שאי אפשר לעשיר להתגאות בעושרו.
חכם שלמה דאנה - מלמד שאמות הארון שבורות לרמוז לעניים שמהם תצא תורה.
חכם שמואל לאנייאדו - מלמד החשש שיכו האביונים זה את זה לאסוף המעות המפוזרות.
חכם שלמה בכור חוצין - מלמד סדר לימוד הנערים, ודאגתם לנערי בני ישראל העניים.
חכם שארל שלום תואתי - מלמד שהתרככו הדרישות, שלא לנעול דלת בפני הלווים.

״דע שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, שנאמר נר ה׳ נשמת אדם. ומה טוב להוסיף מאור התורה על אור הנר, שנאמר נר מצווה ותורה אור. ומה טוב להרבות מתורת הצדיק ביום פטירתו, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם, שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. ואף אם כל השמים יריעות, וכל בני אדם לבלרים, וכל היערים קולמוסים, איננו יכולים לכתוב מה שלימדו רבותינו. אך טוב מעט לצדיק, ובזכות תורתו הקדושה, ובזכות הלימוד שילמדו ישראל בשמו, ביום פטירתו, הקב״ה ישים חלקנו עמהם, ולעולם לא נבוש כי בקב״ה בטחנו, ועל חסדו הגדול באמת נשעננו, ומה רב טובך אשר צפנת ליראך.״

החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר - ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: