חיפוש

עבור מילת מפתח: כבוד האדם

חכם אברהם בכור איבלאגון - מלמד שלא יקח אישה והוא נער יושב בבית אביו.
חכם אברהם לניאדו - מלמד שנוגע הדבר אליו, כי סוף סוף הם בריותיו.
חכם אליעזר נחמן פואה - מלמד לכבד כל ברייה, שהיא כציור הנעשה מידו יתברך.
חכם אברהם קורקידי - מלמד הטעם למה אין בורא הקב"ה את כל אדם עפר מן האדמה.
חכם אברהם רומנו מירקאדו - שמחויב אדם לעזור לזולתו שגם הוא לא יאכל חמץ
חכם אברהם אזולאי - מלמד שהמבזה אדם, שנראה פחות ממנו - מבטל כל התורה.
חכם אברהם בדוש - מלמד שיגלה הנקודה האמתית שבו, ובזה יזכה למציאת חן.
חכם אברהם דיין - מורה להכניס העני לתוך הבית, וישבו עימו לאכול על שולחן אחד.
חכם אברהם בלעיש - מלמד כוח השופטים לעשות רע, ומיראתם אין מנחם לעשוקים.
חכם אברהם דהאן - מלמד השוויון שביקש דוד לא לשכוח הצדקה, אלא להודיע לעשיר.
חכם אברהם דידי - מרמז מסימני סדרי המשנה 'זמן נקט' - שייתן צדקה בסתר, שהיא
חכם אברהם דוד שלם - מלמד הפותח ידו לעני, פותח אוצרות השמיים לברך מעשה ידיו.
הרב אהרן פרלוב - מלמד אות לטובה, להכיר כוח מלכותו, שהוא רוצה ליתן תמיד
חכם אברהם בושערה - מלמד מידת הבושה בפני אדם גדול, הבא לעשות שלום בביתו.
חכם אברהם אנקאווה - מלמד שעיקר הגאולה תלוי בצדקה, והיא מכלל התשובה.
חכם אברהם שאול אמיר - מלמד, שחביב כל אדם, ואין הבדל בין גזע לגזע, בין עם לעם.
הרב אברהם יהודה חן - מלמד שמי שטעם מוראם על גופו, זוכה לטעום טעמה של גלות
חכם אליהו בן אמוזג - מלמד שאהבת הרע הוא בכל מין האדם, יהיה מי שיהיה.
חכם אהרן הכהן פרחיה - מלמד שצדקת הבנים בא להם מצד גדולת אבותיהם.
חכם אברהם קונקי - מלמד שבח חכמי חברון לברך על פניהם ברוך יוצר המאורות.
חכם אליהו כהן - מלמד שאין לבוז לרשע, ולדחותו כי ישראל שורש קדוש.
חכם אברהם ביתאן - מלמד החובה לדעת גודל העול המוטל על המך.
חכם אליהו בן אמוזג - מבאר כי האדם חפשי ולכן זכאי לכבוד ואחראי לכבוד אחרים.
חכם אברהם חלואה - מלמד שחובל נשמת העני שבא בגלגול להיפרע מהעשיר.
חכם אברהם אזולאי - מלמד לאהוב את הבריות במה שהם בריותיו של הקב"ה.
חכם אהרון אליהו רפאל חיים משה פירירה - מלמד אהבת האדם במשה רבינו, שאהב אומות העולם.
חכם אברהם בדוש - מלמד פרטי פשט מצוות 'ואהבת לרעך כמוך'.
חכם אברהם הלוי - מלמד שהמתחכם הרבה עם רבו נחשב כתלמיד חבר.
חכם אברהם בלעיש - מלמד שאם ידקדק בעניים, לא יוכל לעשות צדקה מימיו.
חכם אבא שאול חדאד - מלמד קדושתם, שאינם מערבים ומחליפים נשותיהם.
חכם אברהם חי בן אמוזג - מלמד שהמכבד את הזקנים זוכה לחיים ולהדר פנים בזקנתו.
חכם אברהם חכם - מזהיר שלא יביא מנחת קין לתת מפירורי לחם או משיירי התבשיל.
חכם אברהם אנקאווה - מלמד שאין זו גאווה לעשיר לשמוח בחלקו להשפיע טוב ביד אחרים.
חכם אהרון מעלי הכהן טוויל - מלמד לא לעשוק העניים, שלא ישקעו ממונם בניין ירושלים.
חכם אברהם אלקלעי - מתיר לעניים לתת לגוי שימכור בקיצוץ בלי אזכרת המועד.
חכם אברהם דאנון - מלמד שהמופקדים על חלוקת הכסף, אוחזים בלהט החרם.
חכם אליהו בן אמוזג - מלמד כיבוד זקנים משום חוכמתם ומשום תולדותיהם
חכם אברהם אבן מוסא - מלמד שלא יפזר ממונו במשתה, שמא יקפוץ ידו בצדקה
חכם אליהו באהי עלוש - מלמד שלא יבצר שיעשה מצווה אחת כתקנה וזוכה בה לחיי עולם הבא.
חכם אברהם לניאדו - מלמד שחסד הלימוד, מתנה היא באדם בעבור זכות אברהם.
חכם אברהם פרחי - מלמד שהניצוץ שלהם כמוסים עמנו וחתומים באוצרות אברי גופינו.
חכם אברהם אזולאי - מלמד להעריך הכבוד שתלמידו מכבדו.
חכם אביעד שר שלום באזילה - מלמד שאין לערער על כוח הקהל לגזור מס על נכסים מחוץ לעיר.
חכם אהרן בן סמחון - מלמד תקנה למידת הגאווה - לתלות חידוש התורה שלו בחכם אחר.
חכם אברהם אזולאי - מלמד שיפתח ביתו - לכל אדם, ובזה תלוי הקיבוץ המדיני.
חכם אברהם בלעיש - מלמד מצווה לאהוב את הנוצרים ולדרוש שלומם כי אחיך הוא.
חכם אברהם בן נחמן הכהן - מלמד שיש אנשים המתרפאים מחוליים מרוב שמחתם ששמחים.
חכם אברהם הכהן יצחקי - מלמד למה עד אברהם היו חיים הרבה ומאברהם נתמעטו הדורות.
חכם אברהם דידי - מלמד שדבריו פיו ומרמה, אינו רוצה לעסוק בתורה שיתרפא
חכם אהרן מועטי - מלמד שאכבדהו לעיני העמים, ששכינתי שרויה ביניהם.
חכם אהרון מנדל הכהן - מלמד כי תישא את ראש הנפטר בצדקה, תורה והתפילה.
חכם אברהם דוד שלם - מלמד לעשות צדקה ומשפט ללא אפליה של גזע צבע ודת.
חכם אבא שאול חדאד - מלמד אימתי יועיל תענית? - בזמן שמחזיקים עניים בגדר בנים.
חכם אליהו חמווי - מלמד שכבנים לישראל יעשו כמעשהו להיות ותרנים על העניים.
חכם אברהם חיים אדאדי - מורה הלכה לפרוש מקניית מצוות, באם מעלים מחירם ברמייה.
חכם אברהם בושערה - מלמד מידת הבושה בנותן הצדקה, שלא להכלים העני מחמת דוחקו.
חכם אליהו רפאל טואף - מלמד מימוש הזכות לחיים באמצעות חלוקה הוגנת של ההון.
חכם אברהם שאול אמיר - מלמד שאין להעליב אדם ולא להחשיבו כאחד מן הרבים.
חכם אליהו הכהן - מלמד בני אדם היו שווים, ולא נסגרה הדרך בפני העמים.
חכם אברהם חן - מלמד שהדאגה לחסר ישע היא עיקר גדול בדיני ישראל.
חכם אהרן עזריאל - מלמד לסבול כעס אמו שאינו מרחמה, באהבתה אותו כבניה.
חכם אליהו הכהן - מלמד שתשובת ישמעאל נרמזה דווקא במעשה החסד.
חכם אברהם דמרי - מלמד לזכות האב בלמידת ח"י פרקי משנה, זוהר ותהילים.
חכם אברהם אבוחצירא - מלמד שמצוות הצדקה נרשמת במצחו ואינה נמחקת.
חכם בן ציון מאיר חי עוזיאל - מפרש 'אל אחד לכולנו' לחייב את הנדיבות
חכם בנימין מקיקץ דידי - דורש בשם מורו ורבו אביו חכם יצחק מקיקץ
חכם בן ציון אבא שאול - שהגדלות בתורה היא הסתכלות על צלם האדם
חכם דוד הלוי קאראסו - מלמד שכותב שם אביו בכתובה אף אם המיר אביו דתו.
חכם דוד חיים קורינאלדי - מלמד חילול שמיים, ויציאה מדרך התורה בהונאת האומות.
חכם דוד עובדיה - מלמד על חברת אליהו, שהקימו להשתתף בלוויית המת.
חכם דוד חיים יצחק הכהן טנוג'י - מלמד שצריך לברכה לפי שאין לו תורה ללמד עליו זכות.
חכם דוד חדאד - מלמד לא לשאת פנים לעשירים, ובזה ישמעו גם הפשוטים בעם.
חכם דוד זאגורי - מלמד שבח המתים, אשר המה חיים, שהניחו בנים כמותם
חכם דוד דה סולה פול - מלמד שאין ארץ, שהיא מולדתו של האדם הראשון.
חכם דוד אלעזרוף - מלמד שאם יירק איש באחיו, ייפול הרוק בפני היורק.
חכם דניאל הכהן נהר - מלמד שעיקר הרחמנות האב אל בנו הוא לראות את הנולד.
חכם ורג'אני גד יאנה - מלמד 'לחם הפנים' - לקבל העניים על הלחם בסבר פנים
חכם חיים ניסים חזקיה חורי - מלמד שאין לנצל הפועל, אפילו מסכים בחוסר בררה.
חכם חיים פלאג'י - משבח הבן, שהוריו שרויים אצלו בבית, וכאילו הממון שלו מהם.
חכם חיים סתהון - מלמד שכל מין הכנסה, יכנס לקופה אחת, ויחולק על פי סדר החלוקה.
חכם חיים סינואני - מלמד שכר המתענה, שיזדמנו לפניו עניים מהוגנים שייתן להם צדקה.
חכם חיים נסים - מלמד שעל ידי נתינת שלום, פודה נפשו מהנידוי.
חכם חיים משה אלישר - מלמד אופנים להתיר נסיעה ביום טוב, כדי שילך לבית הכנסת.
חכם חנניה אלחנן חי הכהן - מלמד לכבדו ולהקדים בשלומו ולהיות ישר ונאמן עמו.
חכם חיים פריירה מנדס - מלמד מזוזות הפתח להנחות הנהגתנו עם הבא במפתן הבית.
חכם חיים פלאג'י - מלמד מידת אשתו, שלא לתת לקרואים לאכול עד שיתנו לעניים.
חכם חנניה חביב אזולאי - מלמד שלוש מעלות הצדקה הנעשית כהלכתה: יפה, בסתר ובזמנה.
חכם חזקיה די סילוה - מלמד שאין לטוב הלב להתפאר בפני החולה, לבוא אליו בפמליה.
חכם חיים סינואני - מלמד שכופה תאוות העושר והרווח לדחוק עסקיו להלוות לעני.
חכם חיים נסים - מלמד שתעשו טוב, שנאו הרע שבה, שמבייש שעושה בפרהסיה.
חכם חנניה גבריאל יהושע שבתי - מלמד שקשה להעלים עין מהעגונה ולאטום אוזן משמוע צעקתה.
חכם חיים שלמה בן עזרא - מלמד כל שאין שלום, לא חשוב עסק התורה
חכם חיים שאול הכהן דוויק - מלמד לתקן נשמתו גם מי שלא עצר כוח להתענות כל התעניות.
חכם חיים נסים - מלמד שפותחת פיה לדבר, היה בחכמה, שלא יצא ביוש לשום אדם.
חכם חיים משה אלישר - מלמד שחייב להלוותו, אך אם אוכל עימך - פטור הוא מלשלם.
חכם יוסף אליהו שלוש - מלמד שעל האדם לנהל חייו במתינות וביושר, ולהרבות במעשים טובים.
חכם יעקב ציון חי עדס - מלמד להתנות בלי נדר מתן מעשר לעשות לכל דבר מצווה.
חכם יעקב כאלפון - מזהיר לעשות סייג לתורה - להפסיק הלימוד כדי לדון דין יתום.
חכם יעקב הכהן טראב - מלמד שלא יקרר אותך היצר בדרך הצדקה, ויזנב בך הנחלשים.
חכם יעקב פינצי - מלמד הטעות שנותן לחכם נדבה לפי מה שמעריך גודל חוכמתו.
חכם יוסף משה עדס - מלמד 'אשרי שומרי משפט' - שלא די בצדקה שעושה בכל עת
חכם יוסף נחמיאש - מלמד כפל 'צדק צדק' - ליתן הצדקה בין לצדיק בין לרשע.
חכם יהושע רפאל בנבנישתי - מלמד חיוב נשיאות הפנים בקרוביו, וביתר שאת באשתו.
חכם יצחק אליהו לניאדו - מלמד שבא מלאך לעובר ומלמדו וכל טוב אדוניו בידו.
חכם יעיש קריספין - מלמד החסדים במבקר את החולה העני, שהוא פיקוח נפשות.
חכם יעקב הכהן (השני) - מלמד שכל צדקה שייתן העשיר יש בה גמילות חסדים מזה לזה
חכם יוסף דוד - מלמד 'ואהבת לרעך' כלל בלימוד, שלא ימהר לחלוק על חברו.
חכם יוסף קובו - מלמד אף שבידו לתת כולה לבדו, יערבב חלקו עם חלק כולם.
חכם יעקב כהן יונתן - מלמד שתיקון המצוות שאין ביכולתם לקיימם נפדים בצדקה.
חכם יעקב אמאדו - מלמד שהטורח להביא טרף לביתו ולקרוביו, עושה צדקה בכל עת.
חכם ישעיה הדיין - מזהיר בכבוד החבר, שזה כלל לקיים את התורה כולה.
חכם יעקב משה מזרחי - מלמד אהבת העם העברי למין האנושי היא ירושתו הנצחית.
חכם יהודה שטרית - מלמד ליתנה כאילו מן השמים ניתנה לו, ולא יתבייש על ידו.
חכם יחיא הכהן - מלמד למתנדב בסתם עניי העיר, שזכו בו כולם, אף בדבר מועט.
חכם יעקב שאלתיאל ניניו - מלמד שאין עבירה מכבה תורה, ואינה מכבה מצוות המחזיקים.
חכם יעקב פיתוסי - מלמד, שהעני בשר מבשרך, ולא תתמה מה לך ולצרה הזאת?!
חכם יהודה ליאון סיד - מלמד שאומר יותר ממקצת שבחו של המת, אפילו בפניו.
חכם יוסף ידיד הלוי - מלמד שמתפללים בבתים כהן יכול למחול לרבו לקרוא במקומו.
חכם יהודה בירדוגו - מלמד שקורבן העשיר הוא משלכם, מהרווחים או מהקנסות.
חכם יוסף קאפח - מספר תקנתם לתמוך בפועלי הניקיון, בזמן שאין פרנסתם מצויה.
חכם יוסף סימן טוב ערב הכהן - מלמד שהגאולה מוכנה, ובתוככם נסתרת כעניין ניסים שבגלות.
חכם יוסף מטראני - מלמד תשובת המשקל לשופך דם, שיפרוש כפו, וישלח לאביון.
חכם יוחנן הכהן - מלמד שלא יצא ידי חובתו עד שיבקש אהבת העני והאביון.
חכם יאשיהו פינטו - מלמד שכל היודע ללמד סנגוריה על בניו, יבוא וילמד עליהם.
חכם יוסף ניסים בן אדהאן - מלמד תכלית המבוקש בתורה להיות רחום ואוהב את הבריות.
חכם יוסף שאול אלישר - מלמד שחששו לביזיון המת, והתירו לקוברו ביום טוב שני
חכם יוסף גרג'י - מלמד להיות לו רגשי אהבה על העניים במחשבה, דיבור ומעשה.
חכם יעקב ענתבי - מלמד להשתדל להרבות בצדקה, ש'ענייה סוערה' מרוב המחלקות.
חכם יוסף שרביט - מלמד שמברך האורח כל מה שירבה לו, הכל מאתו יתברך.
חכם יחייא שניאור - מלמד לתת צדקה לעני, ויחשוב שזו הלוואה כדי לא לבייש העני.
חכם יעקב צהלון - שיוכיח העם בכבוד ולא יקנטר ויבזה
חכם יעקב סוכרי - מלמד זכות המאריך שולחנו, לתת מקום לעני, שיאכל על שולחנו.
חכם יוסף גטנו - מלמד שעל ידי מצוותו גורם לרגשות רעים אצל זולתו.
חכם יעקב צהלון - מלמד שרופא לא יקבל שכר מעניים וקרובים ואוהבים כאחים
חכם יחיא קורח - מלמד להכיר במעלת השואל לאהוב אותו, ולהוציאו בכבוד גדול.
חכם יחיא שטרית - מלמד משהרהר ליתן, הקב"ה נותן לו מה ליתן.
חכם יעקב ש' קצין - מלמד אף שקבע עיתים לתורה, אינו נפטר אם היה פנוי לזמן ידוע.
חכם יעקב יצחקי - מזהיר שיבחר ללמוד בספר מוסר ממנו הוא מתפעל יותר.
חכם יוסף פלאג'י - מלמד אישה שנהפכה לאיש תברך בברכות השחר, שהפכני לאיש.
חכם יוסף ברבי - מוצא רמז שצדקה כראוי מצילה ממוות ואם לאו מתהפכת עליו.
חכם יוסף בן ג'וייא - מלמד שהחובל בבהמה חיה ועוף חייב משום נטילת נשמה.
חכם יהודה בריאל - מלמד לבלום עצמו בשעת מריבה, ולא יתחלל שם ה' בין ההמון.
חכם יעקב רקח - מלמד שתורת ה' חסד ואמת, ודי שמדבר אמת, שיקיים התורה.
חכם יעקב חיים סופר - מפרש מדוע מונה הכתוב שמות בני ישראל היורדים מצרימה
חכם יוסף משה שטרית - מלמד תפקיד האדם השלם להשפיע מחסידותו על סביבתו
חכם יוסף יצחק שלוש - מלמד החיוב להספיד לבעלי מצוות צדקה כחיוב בעלי תורה.
חכם יוסף גנאסיא - מלמד רמז יעקב איש תם על בני אדם הבורחים מלימוד תינוקות.
מרת ימימה אביטל - מלמדת להתקדם לאותה צמיחה, שמאפשרת אושר פנימי.
חכם יוסף שאלתיאל - מלמד שמתחיל להוכיחו, יתחיל בגדלותו, שהוא גדול נבון וחכם.
חכם יוסף גבאי - מלמד רמז שמות בנות צלפחד שמחילתו שירצה חברו.
חכם יהודה מועלם - מלמד שבאהבת ישראל בין שני בני אדם, משרה שכינתו ביניהם.
חכם יוסף אלנקאווה - מלמד אהבת הציבור, שרואה בצורכיהם ודואג על כל צערם
חכם יעקב כהן גדישא - מורה שלימוד תורה צריך שיהיה כמו האש, שאינו דולק יחידי.
חכם יוסף שלמה דלמדיגו - מלמד ליצור לתועלת הרבים, ולא להקשות ולדקדק במילים.
חכם יוסף יצחק הלוי - מלמד תקנת הבשר, שממנה יוכלו למצוא הוצאות לטובת העניים.
חכם יצחק מאגריסו - מלמד שבהר סיני, קיבל החכם סודות התורה ללמדם לבני דורו.
חכם יוסף חיים חזני - מורה חסד של שקר על מזמין אורחים, כמלווה על מנת להחזיר.
חכם יעקב פינצי - מלמד שלא יצא במה שכבר גמל עימו חסד, אלא ברבים עד אין חקר.
חכם יחזקאל חיים כהן - מלמד שברא האור במידה גדושה, ואל יצטער כי יבוא בוקר.
חכם יוסף חיים שרים - מלמד, שבח הריקנים שמחבבים שלוחי ארץ ישראל, ודי בזה.
חכם יוסף ענתבי - מלמד 'ונפשי כעפר לכל', שגס הרוח גוזל העפר שנברא ממנו האדם.
חכם יעקב כאלפון - מפרש שהזורע צדקה זוכה לאמיתה של תורה.
חכם יצחק נסים טולידאנו - מלמד שיוצא לחוץ מקומו, עושה מלאכות, שלא לפי כבודו
חכם יחזקאל עזרא - שאין ליטול ספרים של חברו בבית הכנסת
חכם יוסף משה עדס - מלמד שאם עוסק בה ביום, זוכה נשמתו להבינה בשעה שישן
חכם יהודה לייב דון יחיא - בשבח מידת החסד של עם ישראל
חכם יעקב אבן צור - מלמד שישב לאכול יפרוס מלחמו והוא לחם הפנים
חכם יהודה אריה ממודנה - מלמד שלא יהיה מהאוהבים בשעת הצלחה והמתרחקים בעת רצה.
חכם יעקב הכהן (השני) - מלמד שהדל עומד על הדלת, כך קרוב בדופקו על שערי שמיים
חכם יעקב פיתוסי - מסביר על הזכות ללמוד תורה מעוני
חכם יוסף דאנון - מלמד שאין בהם לב ולב על חברו מספיק צדיק אחד לכפר על הדור.
חכם ישראל קושטא - מלמד מעשה בכומר שהיה מחסידי אומות העולם.
חכם ישועה ששון - מלמד לפותח פיו בתורה ובחוכמה, שלא ידבר לשון הרע.
חכם ישראל נג'ארה - מלמד לראש הקהילה לשבת פתח בית כנסת, לקום בפני כל הנכנס.
חכם יצחק אלבעלי - מלמד שאם לומד לקנטר, אי אפשר לו לבוא לידי לשמה
חכם יעקב אלמליח - מזהיר על הגדולה מחמת שמו הטוב, ולא שזכה בה מחמת עושרו.
חכם יהודה צדקה - מבאר מילת 'כמוך' - שיאהבו בזה שהוא דומה לו, ולא צריך לו.
חכם יוסף חיים ילוז - מספר על ימיו הראשונים של אביו כעולה חדש בעיר טבריה.
חכם יעקב פיתוסי - מלמד שבעמל בתורה, יזכר מה שלימדו המלאך במעי אמו.
חכם יהודה ליאון סיד - מלמד לדיינים, שלא לנהוג קלות ראש אפילו בעמי ארצות השפלים.
חכם יעקב בירדוגו - פוסק לקיים דברי העשיר, ולחייבו לזון העני, שדבר פעוט הוא לו.
חכם יוסף פינטו - מלמד לגיבור לתמוך בחלוש, טרם ייפול ארצה, ויתלכלך מהטיט.
חכם יוסף ניסים בן אדהאן - מלמד שלא יהיה שונא לשום אדם בעולם, יהיה מאיזה אומה שיהיה.
חכם יוסף קורקוס - מלמד שהקב"ה אינו מפלה, והכל שווים לפניו כפי צדקתם
חכם יהודה אריה ליאון ביבאס - מלמד ליישב היטב דעת רש"י, שיהיה עולה עם רמב"ן ורמב"ם.
חכם יעקב טולידאנו - מלמד שלא ירע לבבו, שנותן בסתר, שמא יחשדו בו שלא נתן.
חכם יוסף חיים - מורה לנדיבים, למנות מי בתחילתו היה עני, כממונה על צדקתם.
חכם יעקב כולי - מלמד המצווה לטאטא ולנקות ביתו של החולה, שהוא חסד גדול.
חכם יצחק בן וואליד - אגרת לחכם בעיר אלקצר, שלא להחמיר בתנור של גויים.
חכם יוסף יהודה דנא - מלמד שמדריכם בדרך הישר, לא יצטרכו לפטירתו לכפר עליהם.
חכם יצחק אבן דנאן - נותן סימן לקורא שניים מקרא ואחד תרגום, שנקרא 'אדם'.
חכם יצחק שרים - מלמד שאפילו לעשו שונאו, אם יעשה שלום יאהבהו.
חכם יעקב צהלון - מלמד תפילה על המזונות בזמן בצורת ורעב
חכם יוסף משאש - מלמד שיהיה בכל ביתו של ישראל, דבר מה רווחה לעני.
חכם יונה נבון - מלמד בדבר מחלוקת כותב להלכה ולא למעשה, דרך משא ומתן.
חכם יוסף גטנו - מלמד שיכול ואינו לומד, הקב"ה בוכה על חידושיו שלא נאמרו.
חכם יהודה קיסוס - מלמד מעשה בשלום בית, ובדק מזוזת ביתם
חכם יחיא קורח - מלמד שאברהם לא קנה לו מקום בארץ שלא היה מקטני אמונה.
חכם יצחק אקשוטי - מלמד מעלת תורת דוד, שהיה מקטין עצמו אצל מי שגדול ממנו.
חכם יצחק שמואל רג'יו - מלמד טעם שקוראים מסכת אבות, להקדים חובת הלבבות.
חכם יעקב נחמני - מביא רמז במילה 'צדקה', שחילוף אותיותיה 'צדקה'.
חכם יוסף פלאג'י - מלמד לדיין לריב ריב האלמנה בעצמו כאילו הוא בעל הדין.
חכם יחזקאל עזרא הלוי - מלמד שיסתיר מעשיו הטובים, במה שאין זכות הרבים תלוי בו.
חכם יעקב מאיר עבאדי - מלמד שמדבר לשון הרע, טורפים לו כל מצוותיו בפניו.
חכם יצחק ברכה - מלמד לדרוש 'דבש וחלב' - עניין אחד שיש בו אגדה והלכה.
חכם יוסף כנאפו - מדייק לשון הזוהר 'צדקה שהוא עושה', שהוא לבדו יודע מעשיו.
חכם יעקב מאיר - מלמד שגרמנו איסור הכניסה לאחינו הרוסים, הנעים ונדים.
חכם יעקב מלמד כהן - מלמד אף שמחרפים אותו, שוקד גם בלילות, מאהבתו אותה
חכם יעקב דוויק הכהן - מלמד לתת צדקה לעני, אף אם גופו שלם, שדעתו חסרה.
חכם ישראל יעקב חגיז - מלמד שכל אדם יהיה בעינך מוחזק לטוב, ישר וגדול ממך.
חכם יצחק אלימלך - מלמד שמתן של צדיקים מתוקן לעתיד לבוא; שיתן ה' לצדיקים שנפטרו בצעירותם, שכר גם על המצוות שהיו מקיימים אלו האריכו ימים.
חכם יעקב ציון חי עדס - מלמד שאינו מחדש שום דבר, רק מלקט את שיורוהו מן השמיים.
חכם יצחק ענתבי - מלמד שמקבל שכרו, אף אם אינו יכול לגמור כל תלמודו.
חכם יצחק ניסים - דוחה כל גזענות ומדבר על סובלנות בין דתית
חכם יוסף מונטקיו - מלמד הנהגת כבוד בחברו, שלומד ממנו מבלי שילמדו.
חכם יעקב פינצי - מלמד עיקר הלימוד הוא לידע מה חובתו בעבודת בוראו ויעשנה.
חכם יוסף נחמיאש - מבאר 'לא תרצח' על מורה הקופץ פיו ועל שאינו מורה ופתח פיו.
חכם יחיאל חיים ויטרבו - מלמד צעקת הרועים נגד עשירי עם, הממלאים בתיהם כסף.
חכם יוסף ענתבי - מלמד שייתן מעדנים, וייתנו גם אחרים, ואינו יודע למי נתן וממי לקח.
חכם יצחק נסים טולידאנו - מלמד להוכיח תלמיד חכם, שכל זמן שהוא מזקין דעתו מיושבת.
חכם יוסף בן וואליד - מלמד שאף אם לא ביקשו ממנו מחילה, יבקש הוא השלום.
חכם יעקב פאריינטי - 'נושא משך הזרע' - שכל מי שהוא זרע אברהם נותנים לו.
חכם יעקב הכהן - מלמד שהמפרנס אביו ואימו, נקראת צדקה, והקב"ה מעשירו.
חכם יהודה אריה ממודנה - מלמד אין בידו למחות ביד חברו מלהתפלל בבית כנסת שעה בביתו.
חכם יעקב כהן יונתן - מפרש אשת חיל שהתורה רחוקה מחכם המחשיב עצמו כפנינים.
חכם יעקב חיים - מלמד שלא ידחה האורח, שמא יטרידו מלימוד התורה.
חכם יעקב משה מזרחי - מלמד שעשירותם מקשיחה את ליבם להתרחק מאחיהם העניים.
חכם ישראל נג'ארה - מלמד שנתנה במקום שמם, שאינה לתיקון הישוב כי אם לתיקון הנפש.
חכם יהודה דיואן - מלמד להרחיק המניין מישראל כי אינם נפרדים זה מזה
חכם יהודה אלקלעי - שהממציא מלאכה לעני היא הצדקה, שמקרבת את הגאולה.
חכם יצחק טייב - מלמד בזכות שלחמו נתן מימיו נאמנים ותורתו לא משתכחת.
חכם יעקב פיתוסי - מפרש שמידת החסד היא הצדקה שטובה לה' ולבריות.
חכם יעקב אלמליח - מלמד שהזריזות בצדקה היא מצווה נוספת על הצדקה עצמה.
חכם יהודה ליאון אשכנזי - מלמד המוסר אצל אומות העולם, שהוא הקדמה לקדושה.
חכם יוסף סימן טוב ערב הכהן - מלמד 'טרם יקראו ואני אענה' לשאינו ממתין לעני שיבוא ויבקש.
חכם יוסף פינטו - מלמד שהלומד עם תינוקות גדול מכולם, ורואה פני שכינה.
חכם ידידיה טולידאנו - מלמד שלא הניח בתיהם ברעב, שאחד אינו יכול להנהיג עשרה.
חכם יוסף ניסים בן אדהאן - מלמד כמה מצוות שחובה על האדם לעשותן, בלי שהתורה תחייבהו.
חכם יוסף שאול אלישר - מלמד לקיים דבר המת, שלא ידליקו נרות על יד ארונו
חכם יצחק נבון - מלמד שלא הותר לתת מום במי שמפורסם שהלכה כמותו.
חכם יוסף שרביט - מלמד לדחות ביום קבורת הקרוב כדי לא להפסיד חתונתם.
חכם יוסף בן יוסף - מלמד שבמות אחד מישראל, מסתלקת אות אחת מהתורה.
חכם יהושע יהודה אמאדו - מלמד ביד האדם הוא אופן הנתינה כדי שלא יתבייש מי שנוטלה
חכם יוסף בן נאים - משיב בדין כוהנים, העוברים בדרך חדשה, שהייתה מקודם בית החיים, ולא פינו אותה כראוי:
חכם יחיא עומיסי - מוכיח המתרשלים מלשלם שכר מלמדי התינוקות.
חכם יעקב בן שבת - מזהיר שלא יהיה שום פניה רעה, בעת תיתו הצדקה.
חכם יוסף רפאל עוזיאל - מלמד משל ונמשל לכך שבזמן שבית המקדש היה קיים היה אור.
חכם יוסף סוסו הכהן - מלמד שיד הנותן תהא תחת יד המקבל כירך מכוסה תחת הבגד.
חכם יוסף קורח - מלמד שבח מוכר עראק, שהיה מריק הקופה לדבר מצווה בלי לשאול.
חכם יעקב צהלון - מלמד להקל כובד משא החכמה מעל המעיין והלומד
חכם יורם מיכאל אברג'יל - מלמד לפתוח כל מעשיו בברכה ופירושה עשיית טוב וחסד עם הזולת.
חכם יחיא משה עבודי - מלמד לתת קודם שעת דוחקו, ולא ירע לבבו בתיתו בשעת דוחקו.
חכם יהודה פרץ - מלמד שאינו שמח בחלקו, מצערים אותו בחלום, של עני קדמך.
חכם יחזקאל משה הלוי - מלמד שפיוסו חשוב מעסק התורה, ואי אפשר לו ע"י אחר.
חכם יעקב רקח - מלמד לראות בעני את המשיח, ולכן גם הלוואה חשובה כצדקה.
חכם יעקב יצחקי - מלמד בכפרות לחלק הממון לעניים ובני המעיים לעופות השמיים.
חכם יוסף פלאג'י - מלמד מי שאין בדברי תורתו חן בעיני שומעם, נוח לו שלא לאומרם.
חכם יעקב חי זריהן - מלמד שלא לעיין ולבדוק אחר העני אם ראוי לקבל לפי המשפט.
חכם יוסף בן ג'וייא - אחדות ולא אחידות, שגדול השלום, הכלת עוברים, ללמד זכות...
חכם יעקב חורי - מלמד בכלל ביקור חולים, לדאוג לפרנסת בני ביתם.
חכם יעקב חיים סופר - מפרש כפל 'נתון תיתן לו' לתת בלב טוב
חכם יוסף משה שטרית - מלמד להחזיר לדור הזה את האמונה בטוב שבאדם
חכם יצחק גויטע - מלמד להקדים שלום לחברו העני, שלא יהיה גזלן.
חכם יעקב מאיר עבאדי - למד ואקחה פת לחם, שמה שהוא נתן הוא לוקח לעצמו זכויות.
חכם יעקב חיים בן נאים - מלמד שיעור המתנות, שיקנה ג' ביצים, ולא יוצא בפרוטה.
חכם יעקב מלמד כהן - מלמד שהעולם עומד על החסד וקיים על האמת והאמונה
חכם יעקב כהן גדישא - מלמד שבצדקה נעשה שותף לקב"ה בבריאת אדם
חכם יום טוב קריספין - מלמד מעלת מחזיקי התינוקות, שלא ילכו עם המינים מכוח העניות.
חכם ידידיה מונסונייגו - מתיר לברוח לבית תפילת גויים כדי להינצל מתפיסת הנושים בו.
חכם יצחק אלימלך - מלמד שהעוסק בתורה גומל חסד עם הקדוש ברוך הוא ושכינתו וכאילו פדה אותם מהגלות.
חכם יוסף אוחיון - מבאר שלא לבזות גויים בפני הגר, שכוונתו לשם שמיים.
חכם יצחק מאגריסו - מלמד שגם התוכחה צריכה להיות באהבה.
חכם כלפא גיג' - מלמד 'עשרתן ערבתן' לתת המעשר בלי לאחרו ובדברים ערבים.
חכם משה חיים קורקידי - מלמד להמתין בחזרה רק לרב הקהל, ואפילו המאריך גדול בתורה.
חכם מתתיה ניסים טירני - מלמד שגדולה תשובה להתיר שליח ציבור שעבר באשת איש.
חכם מלאכי הכהן - מלמד התיקון ליתן גט לקטנה, שממאנת להישאר בקידושיה.
חכם מסעוד זרביב - מלמד שהמתנחם על עבירות שעשה, נכלל בכללות ישראל.
חכם מימון עבו - מלמד להקדים מבעוד יום להזמין העניים לאכל על שולחנו.
חכם מארי ראובן נדאף - מלמד שהטלית היא סמל המידות, ובפרט מידת הענווה
חכם משה די בושאל - מלמד 'והחזקת בו' אף שמטה ידו בעוון, מה שעשה לך שהיה בגדולה
חכם משה אבירמאט - מלמד לשמור דרכו להטיב עם זולתו, ובזה זוכה לרשת הארץ.
חכם מצליח יחיאל מעובדיה - מלמד שאינו רשאי לסלק עצמו מענייני הגוף שהוא ליישב העולם.
חכם משה בישי מימון - מלמד חיזוק השלום ע"י מניעת הגאווה, שלא ישתרר על חברו.
חכם משה גלנטי - מלמד שנפטרים מלפני אדם גדול, הולכים לאחור ופניהם אליו.
חכם מסעוד הכהן אלחדאד - מלמד לחלוק כבוד לזקנים, שהוא דבר הנוגע לגוף התורה.
חכם מארי סעדיה בן אור דוראני - מלמד לכבד את כל הנבראים לכבוד הבורא אשר בראם.
חכם מכלוף שטרית - מלמד שהעולה לארץ ישראל בזמן הזה, פרנסתו בדוחק גדול
חכם מרדכי בן ג'ו - מלמד שאילו ידעו הראשונים, מימים אלו, היו מבטלים חתונת קטנה.
חכם משה אזאגורי - מלמד מוסר לאדם מפירוש טעמי המקרא.
חכם משה מאימראן - דורש חכמי ישראל - אבניה, וענייה - עפרה, ובהם תיקונה.
חכם משה עידאן - מקשר בין שנאת חינם לחורבן.
חכם מנשה בן ישראל - מלמד שהשליכו חייהם מנגד להציל נוצרים שטבעו בנהר.
חכם משה חיים קורקידי - מלמד כוונת התפילה ב'אל מלך יושב על כסא רחמים'.
חכם מרדכי דרמון (צ'רמון) - מלמד לבקש מחילה על דברים קשים שדיבר על כללות ישראל.
חכם משה בירדוגו - מלמד שהנקבר בארץ ישראל, ממילא כאילו לא מת.
חכם משה מטראני - מלמד להתיר נזיר, שהולך בצער גופו, ולא יכול להתאפק.
חכם מיכאל יעקב ישראל - מלמד שיחשוב בלבו שהוריו נכבדי ארץ, שעיקר כבודם בלבו.
חכם משה טולידאנו - מלמד איך יעשה שיעמוד הסומא לפני ספר תורה, ולא יביישו.
חכם משה כהן שאולי - מלמד להיזהר בעולים לארץ אבותם, שלא תהיה הארץ מנוכרת.
חכם משה אבן מכיר - מלמד שמצווה לשמוע סיפוריו של הזקן, לשאול את אשר עבר עליו.
חכם משה די בושאל - מלמד מי האיש החפץ חיים לראות בטובתם של הבריות
חכם מרדכי עטיה - לומד מעלת אסיפת הזקנים, אפילו מהציפורים היותר חלשים.
חכם משה בארקי - מלמד שלא יקפיד בכל הנוגע לו, אף למי שיבוא לו בקנטור.
חכם מארי עודד (עודה) חג'בי - מלמד המלעיג על עניותם של עניים, סופו שאחרים אוכלים את יגיעו
חכם מרדכי בנימין נבון (ג'יליבון) - מלמד משנתנה לו רשות, מצוות ייבום קודמת למצוות חליצה.
חכם מאיר כהן ורג'אני - מלמד דרך בני האדם לברך חבריהם במה שהם חסרים.
חכם משה זקן מאזוז - מלמד בשבח האחדות שעל ידי האחדות זוכים לדברים הרבה.
חכם מסעוד הכהן אלחדאד - מפרש באתי לעולם במגילת ספר - ספר תורה שעשו בשמו.
חכם משה חיים מצליח - מלמד שתתבטל הגאווה, ויהיו ראויים לקבלת השפע שלא בהדרגה.
חכם מאיר אבוחצירא - מלמד זכות אברהם, שעמד על המלאכים להעלות מזונם לשורשו
חכם מכלוף שטרית - מלמד שזיכהו ה' ששערו הלבין כולו, זה הוראה שהוא כשר וטהור
חכם מרדכי קורקוס - מתיר הדלקת החשמל, קודם ערבית במוצאי שבת ע"י נוצרית.
חכם משה אזאגורי - מלמד כשעושה שלום עם רעהו, עושה שמו של הקב"ה שלם.
חכם משה כהן דריהם - מלמד לקבל את הרוצה להתגייר גם אם לא קיבל את כל המצוות
חכם משה לוי - מלמד ההלכה לברך שהחיינו על ראיית חברו, ששמח בראייתו.
חכם משה פארדו - מלמד לחוש לחלום, שחלמו עליו, שהלבין פנים, נתכעס ונידה.
חכם משה זַכּוּת - מלמד שמאהבתו נתן הדין בידם, ומכל מקום הוא יושב ביניהם.
חכם משה בלולו - מלמד תועלת השבת בעולמו של כל אדם.
חכם משה מרציאנו - מפרש 'שבת אחים גם יחד', שיושבים יחד וגם אוהבים זה לזה.
חכם משה עידאן - מלמד להספיד על אדם ירא שמיים כהספדו של תלמיד חכם.
חכם משה יחזקאל צאלח - מלמד שבלא רשעתם, האומות וישראל יושבים יחדיו בארץ.
חכם מרדכי סבעוני (סיבוני) - מלמד ללמוד תורה לשמה ולקיים ואהבת לרעך כמוך
חכם מסיעד מאהצ'אר - מלמד שכבוד הצדיק, שיפקוד כל איש את עצמו ללכת בדרך טובים.
חכם משה בישי מימון - מלמד לספר בשבח הנפטר ולעורר עליו רחמים להיות לו עילוי.
חכם מרדכי עטיה - לומד מוסר מהעמים, ששוטר או חייל לא ירים יד על אדם.
חכם משה עואץ' - מלמד שגם רשע גמור מתפלל ומצרפו עמו, שאדם משתנה כל שעה.
חכם מסעוד חי בדוך - מלמד שממורא אב ואם נתחייב לאמונה במציאותו ובהשגחתו.
חכם מרדכי עזראן - מלמד כי אין מספיק לאדם זכויותיו לזכות לזקנה, רק על צד צדקה.
חכם משה אזאגורי - מלמד לשוב תחילה ממה שחטא לחברו, ולא ישוב עם עוונו בידו.
חכם משה כהן דריהם - מלמד שאלה שאין ביכולתם לקנות מצוות לא יצאו בזמן מכירתם.
חכם נתן עמרם - מלמד שלא יסגף עצמו בייסורים קשים רק יעזוב מעשיו הרעים.
חכם נסים בנימין אוחנה - מלמד זכות על הרופאים הישראלים, שכשרים למול הבנים.
חכם ניסים מויאל - מלמד שבתשובתם, פשוטי העם יכולים להגיע לדרגת הצדיק.
חכם נסים אליקים - מלמד מיתת הצדיק מכפרת, שהם באחדות אחד בגוף אחד.
חכם ניסים אברהם אשכנזי - מפרש להרבות שלום בפיו ובשפתיו, שאינו ירא שישאלוהו דבר.
חכם נסים אליקים - מלמד מענוות משה, שלא התקנא ביהושע להכניסם אל הארץ.
חכם סעדיה צפירה - מלמד להיזהר מן המחלוקת לריב עם בני אדם חינם.
חכם סמחון חלואה - מלמד שלא יעשו כקטני אמנה, להפוך פניהם למי שבא מחוץ למדינה.
חכם סלמאן מוצפי - מלמד להתחנן לפני יוסף שיוותר על עלבונו, שמכרוהו אחיו.
חכם סאלם קורח - מלמד שאין בלבו על הבריות, דבריו מקובלים לעשות שלום.
חכם סעדיה אלנדאף - מלמד שאין מתקבלת תפילתו אלא אם כן הוא אוהב לכל אדם.
חכם סעדיה שוראקי - מלמד שרבי עקיבא בן גרים, דורש הגרים בסוד כתרי התורה.
חכם סאלם קורח - מלמד שעם אריכות ימיהם, במה שעבר עליהם, הוסיפו בידיעתו.
חכם סעיד חדאד - מלמד שאני לעצמי, שחושב רק עלי ועל חברי, דומה לבמה אני
חכם עזרא עבאדי שעיו - מלמד הפסוק מישעיהו, שאומרים בתפילת האשכבה.
חכם עזיז בנימין - מלמד שמי שגזל אותם בעלייה לארץ, לא נהנה מגזלתו.
חכם ציון סופר - מלמד לרץ אחר הכבוד, כשחושב עצמו לשאר העם נעשה לראש.
חכם רפאל בירדוגו - מפרש אופן נתינת המאכל לרעב, שלא יבוש לאכול.
חכם רפאל שלמה לניאדו - מלמד טעם קריאת רות בשבועות, פן יעלה בלבנו להרחיק הגרים.
חכם ראובן שלום שראבני - מלמד כמה הכעיס את בוראו, והקב"ה ממשיך להטיב לו
חכם שלמה אביטבול - מלמד שבכל עניין, העניים קודמים, ואפילו לבניית המשכן.
חכם שלום עמאר - מזהיר בכבוד חברו, שזהו יתד שהכל תלוי בו.
חכם שלמה אדהאן - מלמד שאם הכניס לביתו יהודים שמשים, לא יבזה אותם בעבודתם.
חכם שמואל די אבילה - מלמד גמילות חסדים עם נפשו, שעושה קצת מלאכה להתפרנס ממנה.
חכם שלמה אדהאן - מלמד שאם פותח ידו מעוני, סופו שיפתח ידו מעושר.
חכם שמואל יוסף עדני - מלמד שלא התירו לעשות מחלוקת על מקום ישיבה בבית כנסת.
חכם שלום משה חי גאגין - מלמד שנותן לדל מלחם העני, והברכה שלו היא בעינו הטובה.
חכם שלום פלאח - מלמד שמיות יסוד העבריות, שמכבדים כל אדם באשר הוא אדם.
חכם שבתאי בוחבוט - מלמד להאיר פנים למצפה לשולחן אחרים, שעולם חשך בעדו.
חכם שושן דוד יום טוב הכהן - מלמד שלא ימנע מלרחם על אנשים שאינם מהוגנים.
חכם שלמה חכים - מלמד עניי עירך קודמים, שחלקם מופקד אצלך, שלא יכתתו רגלם.
חכם שלמה אאיליון - מלמד להודות בטעותו מיד, שלא לדחות החכם מלבוא בקהל.


תמוז - אב
יולי 2026

ראשון שני שלישי רביעי חמישי שישי שבת
1
טז תמוז
2
יז תמוז
3
יח תמוז
4
יט תמוז
5
כ תמוז
6
כא תמוז
7
כב תמוז
8
כג תמוז
9
כד תמוז
10
כה תמוז
11
כו תמוז
12
כז תמוז
13
כח תמוז
14
כט תמוז
15
א אב
16
ב אב
17
ג אב
18
ד אב
19
ה אב
20
ו אב
21
ז אב
22
ח אב
23
ט אב
24
י אב
25
יא אב
26
יב אב
27
יג אב
28
יד אב
29
טו אב
30
טז אב
31
יז אב

לתאריכי פטירת חכמים



לתרומות


״דע שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, שנאמר נר ה׳ נשמת אדם. ומה טוב להוסיף מאור התורה על אור הנר, שנאמר נר מצווה ותורה אור. ומה טוב להרבות מתורת הצדיק ביום פטירתו, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם, שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. ואף אם כל השמים יריעות, וכל בני אדם לבלרים, וכל היערים קולמוסים, איננו יכולים לכתוב מה שלימדו רבותינו. אך טוב מעט לצדיק, ובזכות תורתו הקדושה, ובזכות הלימוד שילמדו ישראל בשמו, ביום פטירתו, הקב״ה ישים חלקנו עמהם, ולעולם לא נבוש כי בקב״ה בטחנו, ועל חסדו הגדול באמת נשעננו, ומה רב טובך אשר צפנת ליראך.״

החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר - ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: