חיפוש

עבור מילת מפתח: העצמה

חכם חננאל רפאל ניפי - מקצת שבחו
חכם אברהם דוד שלם - מלמד לא לעכב ילד מלימודו, ולעתור לשופט להצילו מיד עושקו.
חכם אהרן פרץ - מלמד רמז שבזכות עסק המשנה בא דוד בן ישי.
חכם אברהם מיוחס - מלמד מדרכי התשובה, שלא צריך קלקול כדי לתקן אחר-כך.
חכם אברהם קוריאט - מלמד שעתידים להיות אהלי עראי של יעקב למשכנות בישראל.
חכם אברהם הכהן יצחקי - מלמד שאם יעשה רצון יוצרו, אין צריך לגלות ממקומו.
חכם אליהו באהי עלוש - מלמד שלא יבצר שיעשה מצווה אחת כתקנה וזוכה בה לחיי עולם הבא.
חכם אברהם חי מוסאפיה - מלמד ה' ישמור בואך חזרה לארץ, שתהיה לעולם, מעתה ועד עולם
חכם אברהם יהושע קריספין - מלמד כוח יום הכיפורים, המכפר עוונות השנה, שכבר חלפה.
חכם אברהם בדוש - מלמד שהאמונה היא ירושה רוחנית טבעית מדור לדור.
חכם אברהם אזולאי - מלמד שהתורה היא כמראה, שרואה כל אחד כפי צורתו.
חכם אברהם עזרא כהן - מלמד בליל שבת: עיניים, אף, פה, ובמוצאי שבת, פה, אף, עיניים.
חכם אברהם בכור איבלאגון - מלמד שלעולם שלהבת היהדות בוער תוך משכיות לבם הטהור.
חכם אברהם בן נחמן הכהן - מלמד שעם הארץ ישב וישמע, ככל אשר לבו חפץ.
חכם אברהם הלוי - מלמד שנותן מחצה לקרוביו ומחצה לעניי העולם.
חכם אברהם דוד שלם - מלמד הפותח ידו לעני, פותח אוצרות השמיים לברך מעשה ידיו.
חכם אברהם חי שאקי - נותן סימן שבזכות התפילין יוצאים ביד רמ"ה.
חכם אברהם פלאג'י - מלמד שבח מחזיקי העניים, לשכור מלמדים, שלא יאבדו התינוקות.
הרב אהרן פרלוב - מלמד אות לטובה, להכיר כוח מלכותו, שהוא רוצה ליתן תמיד
חכם אברהם חלימי (סידי בהה) - מלמד להזמין העני מבעוד יום אל ביתו, שביתו מסוגר בליל פסח.
חכם אליעזר רחמים ידיד הלוי - מורה שאפילו רמת לימודו נמוכה - הוא ותורתו בדרגה של חיבה
חכם אברהם אביכזר - מלמד נבואת עת מאושרה, לצדק עולמים, לאחווה ולשלום.
חכם אליהו בכור חזן - רואה תועלת לעשות דיוקן דמות אביהם - זיכרון לדור אחרון.
חכם אברהם דידי - מרמז מסימני סדרי המשנה 'זמן נקט' - שייתן צדקה בסתר, שהיא
חכם אברהם חמוי - מלמד שבח המלמדים ספרות מדעים ואמנויות בקרב היהודים.
חכם אברהם הכהן יצחקי - מלמד רמז לולב שמקיים בה כל התורה, וכף הגורם להורדת שפע.
חכם אברהם הכהן - מלמד לגמול חסד להחזירם למוטב אף לעם שיצא לשדה עשו.
חכם אליהו שמעא הלוי - מלמד לתת צדקה יותר מחובת הדין גם אם רוצה לזכות במשהו בעבור זה
חכם אהרון ברכיה ממודינא - מלמד צורת בתי כנסיות כדוגמת ארבע דרגות המציאות.
חכם אברהם בדוש - מלמד שיגלה הנקודה האמתית שבו, ובזה יזכה למציאת חן.
חכם אברהם הכהן - מלמד קושי מזונות מקבל הצדקה בשל טענת היצר במוח הנותן.
חכם אליה שמואל הרטום - מלמד שחיים מחודשים בישראל אינם יכולים להתעלם מהגולה.
חכם אברהם ענתבי - משבח מנהג דור קודם להקדיש זמנם בשבת ללימוד בחבורה
חכם אברהם מונסונייגו - מלמד הרואה גפן בימות משיח ידמה לו כי עיירים בין הגפנים.
חכם אברהם חי - מלמד ששולחן השבת מסוגל להוות מקור לשלוות נפש.
חכם אברהם חלואה - מלמד ליקח מוסר ממה שנברא בערב שבת להתקין עצמך לגאולה.
חכם אברהם בלעיש - מלמד אל תמנע הטוב לעשות אותו, וקנה לך חבר נאמן בבריתו.
חכם אברהם כהן דה הירירה - מלמד לעולם הבא, כשם שאני נכתב אני נקרא
חכם אברהם כלפון - מלמד שחוזר מעלייתו לתורה אומרים לו חזק מפני אימת הציבור.
חכם אברהם דמרי - מלמד חובת הצדקה, שאינה קצובה, ממה שזכינו בארץ ישראל.
חכם אברהם דידי - מלמד יבוא עזרי, שבזכות שעושים כבוד לתלמידי חכמים יבוא משיח
חכם אברהם חמוי - מלמד ליתן האפיקומן במפה לבנה, ולהעבירו על כתפי המסובין.
חכם אהרון ברכיה ממודינא - מלמד שלא מפני תורתה תיפדה, אלא על משפט אמת שתעשה.
חכם אברהם בדוש - מלמד ללחום את מלחמת החיים בדרך ישראל סבא.
חכם אליהו דנינו - מלמד מעלת אשת החיל, המשרה שלווה, אורה ושמחה בבית
חכם אברהם אלנדאף - מלמד לצוות לשאר ישראל שלא יכריתו העניים הרמוזים לשבט לוי.
חכם אברהם אזולאי - משבח ארץ ישראל שהיא לב העולם ושער השמיים.
חכם אברהם דיין - משבח משיב אפו, ומגנה כועס על חברו, ושופך חמתו על אשתו.
חכם אברהם חיים נאה - מלמד להמתין על התיבה עד שיסיים חברו את קריאת התורה.
חכם בכור יעקב יעבץ - מבאר שכשלומד בדאגה שוכח מה שלומד, וצריך שילמד בשמחה.
חכם בנימין זאב בצרי - מלמד סגולת אמירת 'א-להא דמאיר ענני' בכוונה ובאמונה
חכם בנימין מקיקץ דידי - דורש בשם מורו ורבו אביו חכם יצחק מקיקץ
מרת גרייס אגילר - מלמדת שהשיחה מחזקת את המחשבה ומונעת מהדעת להתייגע.
חכם דוד מלול - מלמד שעם הארץ ירא שמיים חשוב מתלמיד חכם ואינו ירא.
חכם דוד פרץ בן זרירי - מלמד קולה לא ישמע, אבל אנו הלוואי נוציא התיבות מפינו.
חכם המקובל פנחס סעדון - מלמד מדוד שהתפלל לקבל לב שומע חרפתו, ולא ישיב.
חכם חֲנָנִאֵל רפאל חי נֵיפִּי - מלמד שירו כאברהם נדיב ידיים, וכאהרון הקריב אלי שמיים
חכם חיים פלאג'י - משבח הבן, שהוריו שרויים אצלו בבית, וכאילו הממון שלו מהם.
חכם חיים כפוסי - מלמד בברית נוח ובניו, הבטחת גאולת עולם בגאולת ישראל.
חכם חיים נסים - מלמד שעל ידי נתינת שלום, פודה נפשו מהנידוי.
חכם חנניה אלחנן חי הכהן - מלמד כל המברך אחד מישראל, יבורך מאת השם יתברך.
חכם חיים מאיר מזרחי - מלמד אף שישתכנע בשכלו, לא יסכים כי אהבה שבו מהפך לזכותו.
חכם חיים ניסים חזקיה חורי - מלמד שהתוכחה מאדם כמוהו מתקבלת יותר מתוכחה של רב גדול.
חכם יוסף צוברי - משורר איך היו מתקיימים לימודי התורה ברוב עם ובחבורה.
חכם ישועה ששון - מלמד לפותח פיו בתורה ובחוכמה, שלא ידבר לשון הרע.
חכם יחזקאל חיים כהן - מלמד שברא האור במידה גדושה, ואל יצטער כי יבוא בוקר.
חכם יוסף נסים בורלא - מלמד השותפות עם הנשמה במה שיגע בעשר אצבעותיו.
חכם יעקב פינצי - מלמד שלא יצא במה שכבר גמל עימו חסד, אלא ברבים עד אין חקר.
חכם יוסף סוסו הכהן - מלמד שיד הנותן תהא תחת יד המקבל כירך מכוסה תחת הבגד.
חכם יוסף אוחיון - מבאר שלא לבזות גויים בפני הגר, שכוונתו לשם שמיים.
חכם ישועה עבאדי - מלמד שאינו מוכיח לאחרים, במה שאינו מקיימו.
חכם יהושע משה מרדכי קריספין - מלמד שעיקר קיום התורה תלוי באחדות עם בני ישראל
חכם יוסף חיים שרים - משורר לעורר אהבה המרובה לקיום הארץ ולדרים בה.
חכם יעקב נחמני - מביא רמז במילה 'צדקה', שחילוף אותיותיה 'צדקה'.
חכם ישראל קושטא - מלמד להתבונן במעמקי מחשבתו על כל ענייני לימודיו.
חכם יחיא צאלח - לומד מידת העניות ממצת הפסח.
חכם יחיא קאפח - מלמד מצוות תחיית השפה העברית: לימדתם אותם - לדבר בם.
חכם יצחק ניסים אבן ג'אמיל - מלמד שפטורות מן הסוכה, שבזכותן נגאלו הן וכל בני ישראל
חכם יצחק אברהמי - מלמד שחמדת הזהב והדבש לפי שיעור, והנאת תורה קיימת לעד.
חכם יעקב פיתוסי - מלמד שירושת הארץ ברדיפת הצדק.
חכם יעקב ששפורטש - מלמד לרדוף ולהשיג האמת, שאם טעה, לא יבוש בטעותו.
חכם יהודה צדקה - מבאר מילת 'כמוך' - שיאהבו בזה שהוא דומה לו, ולא צריך לו.
חכם יוסף חוסה פאור הלוי - מלמד תלמידי חכמים מרבים שלום, ומומחים מרבים מחלוקות.
חכם יצחק אליהו לניאדו - מלמד שעם על ערש דווי, שמח ומתחזק בראות רעו שבא לבקרו.
חכם יאיר חפוטא - מלמד שהיה מברך הבאים אליו, אף שלא הבין טעמו של דבר.
חכם יוסף ברבי - מלמד שהתשובה לאפיקורוס היא השלום והאחדות.
חכם יורם מיכאל אברג'יל - מלמד לפתוח כל מעשיו בברכה ופירושה עשיית טוב וחסד עם הזולת.
חכם יחייא שניאור - מלמד לתת צדקה לעני, ויחשוב שזו הלוואה כדי לא לבייש העני.
חכם יהושע מאמאן - מלמד שהבטחתו לאברהם מתקיימת בכל הגלויות.
חכם יוסף די אבילה - מלמד שלא דרשה, אלא שיתחיל המלאכה, והיא גומרת לו מלאכתו.
חכם ישראל יעקב אלגאזי - מלמד שאין למחות ביד אשתו נידה, הרואה אותיות ספר תורה.
חכם יוסף ארוואץ - מלמד שמושכו לבית המדרש הופך ייצרו הרע לטוב.
חכם ישועה הלוי - מלמד עשר תעשר - לעשות שמחת התורה דבר השווה לכל נפש.
חכם יצחק אורוביו דה קאסטרו - מלמד שלא ציווה שנדרוש עליהם, אלא נלמד על מנת לקיימם
חכם יצחק דיין - מלמד שמתוך השמחה שגרמה מרים, זכתה שתשרה עליה שכינה
חכם יוסף קורח - מלמד שבח מוכר עראק, שהיה מריק הקופה לדבר מצווה בלי לשאול.
חכם יצחק קארדוזו - מלמד שבהשפלה הגדולה גבורתו ושכינתו עם בניו
חכם יעקב פיתוסי - מסביר על הזכות ללמוד תורה מעוני
חכם יוסף מונטקיו - מלמד תקנת הרגיל להישבע, לתת בכל שבועה סכום שקצב לצדקה.
חכם ישועה עטיה - מוצא שעבודה מאהבה תכלית הכל, ותוכו רצוף אהבה בציצית.
חכם יצחק עטיה - מלמד שאינו דומה הלומד וגומל חסדים ללומד תורה בלבד.
חכם יחיא שטרית - מלמד משהרהר ליתן, הקב"ה נותן לו מה ליתן.
חכם יוסף אלפנדארי - מלמד זכות הריקנים שבישראל, שמחזיקים בלימוד התינוקות.
מרת ימימה אביטל - מלמדת להתקדם לאותה צמיחה, שמאפשרת אושר פנימי.
חכם יוסף יצחק שלוש - מפרש חיוב לימודה, אפילו הוא עושה מלאכה וטרוד בפרנסתו.
חכם יעקב כהן יונתן - מפרש אשת חיל שהתורה רחוקה מחכם המחשיב עצמו כפנינים.
חכם יצחק אבן דנאן - נותן סימן לקורא שניים מקרא ואחד תרגום, שנקרא 'אדם'.
חכם יהודה הכהן רבין - מלמד שמע ישראל, אחד הוא בכל מידותיו, הדיין והמרחם.
חכם יוסף שאלתיאל - מלמד שמתחיל להוכיחו, יתחיל בגדלותו, שהוא גדול נבון וחכם.
חכם יוסף די אבילה - מלמד שאפילו בהיותו בדרך הוא עוסק בתורה.
חכם יוסף פרץ - מפרש כשהדיינים 'שומרי משפט', הקב"ה 'עושה צדקה בכל עת'.
חכם יוסף גבאי - מלמד שמחת החכמים בלימוד, וגיל הקובעים עיתים לתורה.
חכם יהודה בן עטר - מבאר כוח המלמד לבטל הגזירה על בן עם הארץ להיות כאביו.
חכם יהודה רוזאניס - מלמד שבח ארץ ישראל שמשקה אותה הקב"ה בעצמו.
חכם יוסף ענתבי - מלמד שאינו יכול לקיים את התורה, בהיות האדם לבדו.
חכם יחיא צאלח - מלמד שעבד לאנשים הרבה, קשה הדבר, שיסכימו לשחררו.
חכם יחיא משה עבודי - מלמד לתת קודם שעת דוחקו, ולא ירע לבבו בתיתו בשעת דוחקו.
חכם יעקב הכהן טראב - מלמד שלא יקרר אותך היצר בדרך הצדקה, ויזנב בך הנחלשים.
חכם יוסף נחמיאש - מלמד שאין רשע במה שנטלו זכות שבעה עממים, שהוסיפו המצוות.
חכם יעקב ענתבי - מלמד מושכהו לבית המדרש, ואפילו בשמיעת דברי תורה.
חכם יצחק מאגריסו - מלמד שבהר סיני, קיבל החכם סודות התורה ללמדם לבני דורו.
חכם יעקב פיתוסי - מפרש שמידת החסד היא הצדקה שטובה לה' ולבריות.
חכם יוסף מונטקיו - מלמד שצריך משל הדומה לנמשל בכל קצותיו כדי שיבינו דבריו.
חכם ישראל זיתון - מלמד שיצא חובתו במה שלמד, ולא תהיה דעתו מטורפת בלימודו.
חכם יוסף רובין אלקבלה - מלמד לאזור חיל בעשיית הצדקה להיות שמח וטוב לב.
חכם יוסף גז - מלמד שלימות הנפש, במה שהוא מרגיש במתיקות התורה.
חכם כמייס מאזוז - מלמד העמדת התלמידים הוא מעשה המצוות ולא חריפות החידוד.
חכם לוי סעדיה נחמני - מלמד שהקטן הלומד מהגדולים, יעשה חכם בזמן מועט.
חכם משה מיכאלשווילי - מלמד להחזיר עטרת קריאת התורה לתלמידים ולא לחזן יחיד.
חכם מאיר כהן ורג'אני - מלמד דרך בני האדם לברך חבריהם במה שהם חסרים.
חכם מנחם מנשה - מלמד שדווקא בלילה - שעת הדין עלינו לזכור אור של תקווה.
חכם משה אדרעי - מלמד טעם לאמירת פסוקי נחמה בשמחה במנחה בתשעה באב.
חכם מסעוד ריוח - מלמד המנהג לשורר פיוט חדש לכבוד חתן הבר מצווה.
חכם מעתוק מאזוז - מלמד שברכת התורה היא סגולה, שלא ישכח את לימודו.
חכם מרדכי בן ג'ו - מלמד בפיוטו עד מתי תשים בניך חופשים.
חכם מסעוד הכהן אלחדאד - מלמד שמידת הענווה עולה על זכות התורה והצדקה והתשובה.
חכם משה טולידאנו - מלמד איך יעשה שיעמוד הסומא לפני ספר תורה, ולא יביישו.
חכם מנשה בן ישראל - מלמד שנתרצה בדברים האפשריים כי הדת ניתנה לכללות העם.
חכם משה רפאל דה אגילר - מלמד להתפעל לא מקומץ הרשעים, אלא מהצדיקים והתמימים
חכם משה חאגיז - מלמד אהבת הרע, שאפילו הרע לך, שאין דבר רע יורד מן השמיים.
חכם מעתוק רחמים דמרי - מלמד שלא יעשו שבתותם חול, ויתן להם בהיתר הריווח של ימי החול.
חכם משה יחזקאל צאלח - ארץ ישראל, יישובה, תלויה בצדקה
חכם מסיעד מאהצ'אר - מלמד שתלויה בתפילה בכוונה, בשפה רפה, ובחיתוך האותיות.
חכם מסעוד חי רקח - מלמד אבדת תלמיד חכם בטביעת עין משום עדותו ולא חכמתו.
חכם מסעוד יונה אדרעי - מלמד שטוב שאדם נקרא בשני שמות, שהשם השני מגן על חיותו.
חכם מסעוד ריוח - משורר פיוט לקרב יום הגאולה.
חכם מעתוק מאזוז - מלמד שייתן אל ליבו שנמצא במחצית השקל במשקל של שמים.
חכם משה דוויק הכהן - מלמד שכל יהודי העולה ומתיישב בארץ, נמחלים לו כל עוונותיו
חכם מרדכי עבאדי - מלמד שכל מקום שאני הולך בירושלים נקרא - הליכה לפני ה'.
חכם משה חאגיז - מלמד חזקת נשים צדקניות לכבד לפני כותל מערבי.
חכם מסיעד מאהצ'אר - מלמד כי על ידי קריאת המוסר יהיה מוקד בקרבו תשוקת אהבתו.
חכם מסעוד רפאל אלפסי - מלמד שבמילה קונה הנפש, ובבר מצווה קונה הרוח.
חכם מניני ביתאן - מלמד דרך לזכור מניין שנות החורבן לפי התאריך העברי והלועזי.
חכם מסעוד זרביב - מלמד שיצר הרע כחציר ייכרת, ויצר הטוב כעשב הולך וגדל.
חכם מסעוד חי בדוך - מלמד שהרבה חוכמה לזכות כל אדם להוציא מה שקבלה נשמתו.
חכם משה מלכה - מלמד שכוונת התפילה היא גם בלחן ובצלילים המוכרים.
חכם מנחם עמנואל הרטום - מלמד החיוב לחדש בכל פעם את תפילתו
חכם מעתוק מאזוז - מלמד שהתמים זוכה לזכור לימודו ע"י ענווה, תשובה וצדקה.
חכם משה די בושאל - מלמד שאינו יכול לקיימן, קריאתן, יחשב לו עשייתן
חכם משה מאימראן - מביא טעם קריאה בתורה בנעימה, שכך נכתבת על לבו ונתונה לו.
חכם משה גלנטי - מלמד לכל אחד יש לו סגולה משונה מחברו, ועוצמתם מהקב"ה.
חכם מצליח יחיאל מעובדיה - מלמד כתר תורה מוכן לכל אדם מישראל, שלומד על מנת לעשות.
חכם משה כהן דריהם - מלמד כי כל הייסורים כאין כנגד הרווח של ישיבתנו בארץ.
חכם מכלוף אמסלם - מלמד רמז עין של אדם התלויה למעלה, שלסוף יעלו למעלה.
חכם נסים אליקים - מלמד מיתת הצדיק מכפרת, שהם באחדות אחד בגוף אחד.
חכם נסים עידאן - מלמד שצריך כל מניין להגיד בקול ובנגינה מזמורי קבלת שבת.
חכם נסים דוד עזראן - מלמד בזכות התקווה זכינו להתחלת הגאולה ביום הקמת מדינתנו.
חכם נתן עמרם - מלמד יהי רצון ללמד זכות אומץ ואיילות על ישראל בכללות.
חכם נעים בן אליהו - מלמד התלהבות רבו במצוות כיסוי הדם בעפר
חכם סעדיה אלדמארי - מלמד טעם תפילין של יד בקלף אחד ותפילין של ראש בארבעה.
חכם סאלם קורח - מלמד מרחל, הגם בהקשותה, זה לה בן, שבוודאי נולדה תשועה.
חכם סאסי נסים חדאד - מרמז שמות ה' ברחמים תמיד בארץ ישראל יותר מחוץ לארץ.
חכם סעיד חדאד - מלמד שיכוון כל מעשיו לשם שמים, ואפילו עסק גשמי יכלול לימין
חכם סעדיה אזוביב - מלמד לקרוא בספר משלי במוצאי חג הפסח.
חכם עלוש חומאני - מלמד שעיקר החינוך הוא בהיותו נער, שההרגל נהיה לו טבע.
חכם עמור אביטבול - מלמד שהדורש ברבים כאילו מבשרם בשורה טובה.
חכם עובדיה וארשאנו - מלמד אף שיכול להנות מהם, שנא את הרבנות להתפרנס ממנה.
חכם עמרם אבורביע - מלמד שבח בית הכנסת כנחלים, שישיבתם תשובה מאהבה.
חכם עובדיה יוסף - מורה שאין דין מנהג, במה שנהגו כאשכנזים, משום שהיו כפופים.
חכם עבדאללה סומך - מפרש שאלת הבן החכם לחזק אמונת הגאולה.
חכם עזריה פיג'ו - מזהיר שאין בדברי חוכמה וחקירות תכלית האושר האמיתי.
חכם פנחס כהן - מלמד חביבות מצוות חנוכה, הגם שאחרי כל רמ"ח מצוות עשה.
מרת פרחה פלורה ששון - מלמדת שאין האישה כשיריים לכבדה לשבת בראש, אחת לשבעים.
חכם פנחס כהן - מלמד שהלומד בצער, נפתחים לו שבילים אחרים בהבנת התורה.
מרת פרחה פלורה ששון - ארץ ישראל, יישובה, תלויה בצדקה
חכם צמח הלוי - מלמד בזה שלא אבוש מלשאול, לא תיתן חסידך לראות שחת
חכם ראובן שלום שראבני - מלמד שצריך לחנך את הילד לפי כוחותיו, שלא יכריחו אותו
חכם רחמים בוכריץ - מלמד 'כל ישראל' לרבות אפילו מי אינו יודע לשנות הלכות.
חכם רחמים מאזוז - מלמד הסגולה להיות סנדק, שלא ינדבה לרבנים להיות במקומו.
חכם רפאל אנקאווא - פוסק שעולה ישראל ראשון ב'בראשית', הואיל וכבר נהגו כך.
חכם רחמים בוכריס - מלמד שקורא 'כל ישראל' לפני מסכת אבות לעורר נשמתו.
חכם שלמה חזן - מלמד שיהיו שלמים בערך עצמם, ולא רק בהשוואה לשאר העמים.
חכם שמואל טייב - מלמד החיוב ללמד אחרים, להשפיע משלמותך אל הזולת.
חכם שמחה לוצאטו - מלמד שהדת האמיתית מבקשת דעת וגבורה התלויים ברצון האדם.
חכם שמואל שלם - מלמד שאינו נמלך בקטן כאילו מאמין בשתי רשויות בשמים
חכם שמשון חיים נחמני - מלמד היאך בן חורין, מי שעוסק בתורה, והרי הוא עבד ליוצרו.
חכם שמעון אגסי - מלמד שאין אדם שאין לו מקום בפני עצמו לעניין חיוב התפילה.
חכם שמעון ועקנין - מלמד זאת חוקת התורה לאומרה בפה מלא, ולא לגמגם בהם.
חכם שמעון הכהן דריהם - מלמד ה'כסיל לשמאלו' - לחפש אם כבר כלו הדפים אם לא..
חכם שמואל טייב - מלמד אהבת הבריות הם הפרוצים להשלים עם אביהם שבשמיים.
חכם שלמה אלגזי - מלמד שהמחדש בתורה, שותף בדיבורו לקב"ה.
חכם שלמה טולידאנו - מלמד אף שחלקו מסיני, אל ישען על בינתו, שאי אפשר בלא יגיעה.
חכם שמואל די אבילה - מלמד גמילות חסדים עם נפשו, שעושה קצת מלאכה להתפרנס ממנה.
חכם שלמה מלכה - מלמד דרכי אימותינו, שטוהר לבבן הוא הרעלה היפה בשבילן.

״דע שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, שנאמר נר ה׳ נשמת אדם. ומה טוב להוסיף מאור התורה על אור הנר, שנאמר נר מצווה ותורה אור. ומה טוב להרבות מתורת הצדיק ביום פטירתו, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם, שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. ואף אם כל השמים יריעות, וכל בני אדם לבלרים, וכל היערים קולמוסים, איננו יכולים לכתוב מה שלימדו רבותינו. אך טוב מעט לצדיק, ובזכות תורתו הקדושה, ובזכות הלימוד שילמדו ישראל בשמו, ביום פטירתו, הקב״ה ישים חלקנו עמהם, ולעולם לא נבוש כי בקב״ה בטחנו, ועל חסדו הגדול באמת נשעננו, ומה רב טובך אשר צפנת ליראך.״

החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר - ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: