חיפוש

עבור מילת מפתח: מנהיגות

חכם אהרן הכהן פרחיה - מלמד אף ששועלים הלכו בו, אין קדושתו בטלה לעולם.
חכם אברהם כלפון - מלמד שאין אומרים 'ובא לציון' בלילה, שלא יצאו כגנבים בלילה.
חכם אליהו פנחס פרדס - מלמד לקיים חינוך לכלל הנוער ללא שום נטל והוצאה כספית.
חכם אברהם חיים רודריגס - מלמד לסקל עצת המגדיל שקל במאזני מרמה ואפילו עשוי כדין.
חכם אברהם סתהון - מלמד שלא חטאו במכירת יוסף, שהכל סיבה לברוא המשיח.
חכם אליהו דוויק הכהן - מלמד שבח תלמידי חכמים שעוסקים בבניינו של עולם.
חכם אביעד שר שלום באזילה - מלמד שאין לערער על כוח הקהל לגזור מס על נכסים מחוץ לעיר.
חכם אברהם אביכזר - מלמד נבואת עת מאושרה, לצדק עולמים, לאחווה ולשלום.
חכם אברהם רומנו מירקאדו - מלמד שעיקר השלווה, צריך שיהיה בין בוני העיר דהיינו פרנסיה.
חכם אהרן מועטי - מלמד שיקבץ המפוזרים בכל הארצות כעוף המעופף באוויר.
חכם אברהם חי - מלמד סוד צדקה שקונה תרופה לחולה, שמצילה ממוות.
חכם אליהו חמווי - מלמד שכבנים לישראל יעשו כמעשהו להיות ותרנים על העניים.
חכם אברהם אבוחצירא - נותן רמז ראשי תיבות לעמ"ל שאדם ללמוד על מנת ללמד יולד.
חכם אברהם בושערה - מלמד מחמת קושי השעבוד, גואלם גאולה שאין גלות אחריה.
חכם אברהם חי בן אמוזג - מלמד שהנותן לרבים - צדקתו מועילה זכותה לעולם.
חכם אברהם בלעיש - מלמד כוח השופטים לעשות רע, ומיראתם אין מנחם לעשוקים.
חכם אברהם עלוש - מלמד שמינוי דיינים מושיבם בארץ, וקביעותם מבטל טענת רוב
חכם אברהם הכהן - מלמד לגמול חסד להחזירם למוטב אף לעם שיצא לשדה עשו.
חכם אברהם אלקלעי - מתיר לעניים לתת לגוי שימכור בקיצוץ בלי אזכרת המועד.
חכם אהרון אליהו רפאל חיים משה פירירה - מלמד אהבת האדם במשה רבינו, שאהב אומות העולם.
חכם אברהם הכהן יצחקי - מלמד רמז לולב שמקיים בה כל התורה, וכף הגורם להורדת שפע.
חכם אליהו שטרית - מלמד מדוע ה' אהב את יהושע, שלא הסתגר בארבע אמותיו
חכם אליעזר בן שנג'י - מלמד שהיו העם ניצבים על משה ללמוד תורה כל היום כולו.
חכם אליעזר דון יחיא - מלמד שקולע אל האמת, אין בו שום שינוי וסתירה בדברי רבותינו.
חכם אביעד שר שלום באזילה - מלמד אפילו לא ישמעו ישראל למצוות, נותן להם מטר בעתו.
חכם אברהם רומנו מירקאדו - מלמד ותיקח לו תיבת גומא, שאהרון האהוב עשה התיבה.
חכם אליהו בכור חזן - מלמד שמסור ביד מורה העדה להקל ולהחזיר הדבר לתיקונו.
חכם אהרן מועטי - מלמד הטעם שדוד עשה משפט וצדקה, משום שיואב על הצבא.
חכם אליהו לופס - דורש פתח תקווה לבני המזרח, להעמידם גם הם ראש על העדה.
חכם אברהם ענתבי - משבח מנהג דור קודם להקדיש זמנם בשבת ללימוד בחבורה
חכם אברהם בכור איבלאגון - מלמד חוב המוטל על רב העיר להשתתף בצרת הציבור.
חכם אברהם הלוי - מלמד שנותן מחצה לקרוביו ומחצה לעניי העולם.
חכם אהרון מעלי הכהן טוויל - מלמד לא לעשוק העניים, שלא ישקעו ממונם בניין ירושלים.
חכם אהרן הכהן פרחיה - מלמד שאינו רוצה בשיתוף הסובר שבידיו לעשות מלחמה.
חכם אברהם אנקאווה - מלמד שלא יהיו דברי המנהיג מקובלים, אלא אם הוא עניו.
חכם אברהם הכהן - מלמד שמאחר הם באחדות אחת, מורים שה' הוא אחד.
חכם אברהם דמרי - מלמד שבח הצדיקים הנגלים, שמהנים הרשעים חכמה ויראת ה'.
חכם אברהם אביכזר - מלמד פורים מצריים בו נקבע יום תשועתם ביום כ"ח באדר.
חכם אברהם שאול אמיר - מלמד לעמלי הציבור להוסיף חלקם אל זכות האבות, וצדקותם לבניהם.
חכם אברהם בן נחמן הכהן - מלמד שעם הארץ ישב וישמע, ככל אשר לבו חפץ.
חכם אברהם בדוש - מלמד שהשקר נפוץ במסווה של שם כגון פוליטיקה ודיפלומטיה.
הרב אהרן פרלוב - מלמד אות לטובה, להכיר כוח מלכותו, שהוא רוצה ליתן תמיד
חכם אברהם חי מוסאפיה - מלמד ה' ישמור בואך חזרה לארץ, שתהיה לעולם, מעתה ועד עולם
חכם אברהם חי בן אמוזג - מלמד קבלתם שדיין הבא מארץ ישראל, קוטנו עבה מדייני המערב.
חכם אליהו בקשי דורון - מלמד שאישה וגר יכולים לשמש כמנהיגים, ואפילו כגדולי הדור
חכם אלטר מאזוז - מלמד שבני עניים, הזוכים בכתר תורה, יוצאת מהם תועלת לרבים.
חכם אברהם דהאן - מלמד שמידת הצדיקים להסתכל על הצד הטוב שבאדם.
חכם אהרן שויקה - מלמד שבניית בית כנסת בארץ ישראל נחשב כחלק מתהליך.
חכם אברהם בלעיש - מלמד קל וחומר בגאולה אחרונה, שנתן דיבורו בברית עם משה.
חכם אליהו שריקי - מלמד למצוא נחמה במכות הקב"ה, שבאו במידת הרחמים
חכם בכור יעקב יעבץ - מלמד שלח לך בעצמך אנשים הגואלים, שבידך הדבר.
חכם דוד חיים שלוש - מלמד שהדורות שלפנינו, שלא ידעו מכשירים אלו, לא אכלו איסור.
חכם דוד ניטו - מלמד שלא אמרו חכמי המשנה, ואפילו דבר קטן מליבם.
חכם דוד חי צאלח - מלמד שעתיד לקבל תשובת האומות שהצרו את ישראל.
חכם חיים פינטו - מלמד שזכות תורת הצדיק מגינה ומצילה במותו כמו בחייו.
חכם חיים סתהון - מלמד שכל מין הכנסה, יכנס לקופה אחת, ויחולק על פי סדר החלוקה.
חכם חיים שונשול - מלמד לבטל טענת המן בכינוס היהודים, ובזה תבוא אל המלך.
חכם חנניה גבריאל יהושע שבתי - מלמד שקשה להעלים עין מהעגונה ולאטום אוזן משמוע צעקתה.
חכם חזקיה חדאד - מלמד לתלמידי חכמים המוכיחים למשוך העם בלשון אהבה.
חכם חי מימון - מלמד שהצדיק חפץ בטובת ישראל, שיהיו בשלום ובמישור.
חכם חנניה דרעי - מלמד קשה מחלוקת, ובפרט במנהגי בית כנסת של כמה עדות.
חכם חיים משה אלישר - מלמד אופנים להתיר נסיעה ביום טוב, כדי שילך לבית הכנסת.
חכם יעקב ש' קצין - מלמד אף שקבע עיתים לתורה, אינו נפטר אם היה פנוי לזמן ידוע.
חכם יוסף יצחק שלוש - מפרש חיוב לימודה, אפילו הוא עושה מלאכה וטרוד בפרנסתו.
חכם יהודה רוזאניס - מלמד שבח ארץ ישראל שמשקה אותה הקב"ה בעצמו.
חכם יוסף אלנקאווה - מלמד אהבת הציבור, שרואה בצורכיהם ודואג על כל צערם
הרב ישראל שלום יוסף פרידמן בן שלום - מלמד הצורך בקשר אמיתי, שמביא לשוויון בין העוזר לנעזר.
חכם ישראל יעקב אלגאזי - מורה למוחזק בחסידות, שינהג עצמו בצנעה, שלא יטעה הבריות.
חכם יעקב ציון חי עדס - מלמד שאינו מחדש שום דבר, רק מלקט את שיורוהו מן השמיים.
חכם יצחק עמדי - מלמד שנפטר משה מן העולם, לא השאיר אחריו מצבת זיכרון.
חכם יעקב כולי - מלמד לענג השבת בלמוד תורה בפני חכם, מגמר הסעודה ועד המנחה.
חכם יוסף משה עדס - מלמד שאם עוסק בה ביום, זוכה נשמתו להבינה בשעה שישן
חכם יצחק בכר דוד - מלמד שנתמנו מאת כל הקהל, מעשיהם קיימים על כל הקהל.
חכם יוסף פרץ - מפרש כשהדיינים 'שומרי משפט', הקב"ה 'עושה צדקה בכל עת'.
חכם ישעיה יוסף פונטרימולי - מבאר שהמלמד נעשה צינור לקבל שפע תלמידיו וחלקם מסיני.
חכם יצחק בר שֵׁשֶׁת בֶּרְפֶת - מלמד שלא ניתנה תורה על דעת האוסר את המותר, ומתיר את האסור.
חכם יוסף משאש - מפרש עוני של תלמיד חכם גורם לבניו, שלא יהיו תלמידי חכמים.
חכם יעקב פיתוסי - מפרש שמידת החסד היא הצדקה שטובה לה' ולבריות.
חכם יוסף ידיד הלוי - מתיר ללמד תינוקות צרפתית, שאין נזק בזה ביראת שמיים.
חכם יעקב חיים סופר - מפרש כפל 'נתון תיתן לו' לתת בלב טוב
חכם יהושע מאמאן - מלמד שהבטחתו לאברהם מתקיימת בכל הגלויות.
חכם יצחק אביחצירא - משתתף בשמחה לחדש הסמיכה במי שעיני כל ישראל עליהם.
חכם יוסף יהודה דנא - מלמד שמדריכם בדרך הישר, לא יצטרכו לפטירתו לכפר עליהם.
חכם יוסף מונטקיו - מלמד תקנת הרגיל להישבע, לתת בכל שבועה סכום שקצב לצדקה.
חכם יחיא עומיסי - מוכיח המתרשלים מלשלם שכר מלמדי התינוקות.
חכם יצחק אורוביו דה קאסטרו - מלמד שלא ניבאו לשנות את התורה, אלא לפרוש מהחטא
חכם יעקב ענתבי - מלמד מושכהו לבית המדרש, ואפילו בשמיעת דברי תורה.
חכם יהודה בן יעקב נחמה - משבח העושים עם אחינו ישראל, להביא עזר לבנים הנעזבים.
חכם יהודה הכהן רבין - מלמד שעלו עם נכסיהם, והביאו לשגשוגה של ירושלים
חכם יעקב משה מזרחי - מלמד תכלית עבודתם לקרב איש אל רעהו ולחבב אדם לחברו.
חכם יוסף גנאסיא - מלמד שבזמן הזה כמעט נשכח התנ"ך, והקיצור נחמד לכל.
חכם יעקב חי זריהן - מלמד שלא לעיין ולבדוק אחר העני אם ראוי לקבל לפי המשפט.
חכם יעקב אָבֶּנדָנָה (אבן דאנה) - מלמד הדרך הממוצעת במידותיו, בצדק וברשע בזמן הראוי.
חכם יעקב ברוך הכהן טראב - מלמד אף על פי שמתבטל מתורה, מחויב להשתדל למען הזולת.
חכם יעקב פינצי - מלמד שלא יצא במה שכבר גמל עימו חסד, אלא ברבים עד אין חקר.
חכם יהודה פתיה - מפרש שחכמים יחפשו התיקון, לטרוח עם הרע להחזירו למוטב.
חכם ישמעאל הכהן - מלמד טעות הקטנים במלמדים, על שכופים אותם.
חכם יעקב אביחצירא - מלמד שכולם שבטי יה, ואין לבכר שום אחד על חברו.
חכם יעקב אלפנדארי - מפשר בין המוכר לחברו שימכור, ובא לכפר חברו ומוכר אך הוא.
חכם יחזקאל עזרא - מלמד שצריך גבורה כארי לעמוד בבוקר, שעזה אהבת השינה.
חכם יחיא הכהן - מלמד למתנדב בסתם עניי העיר, שזכו בו כולם, אף בדבר מועט.
חכם יוסף אלנקאווה - מלמד שיש קשר גדול וחזק בין המוסר האנושי, ובין יראת ה'
חכם יוסף חמיץ - מלמד המעשה הוא העיקר, אבל כי ידע שמי הוא העיקר למעשה.
חכם יוסף מור יוסף - מלמד שבונה מקדש למעלה ולמטה, ויושביה למטה בצדקה שנותנים.
חכם יעקב שאלתיאל ניניו - מלמד שזוכה להיות בעל נס במה שמלמד זכות על ישראל.
חכם יצחק רפאל מאייו - מלמד לנהוג בענייני המס כל מקום לפי מנהגו ותקנתו.
חכם יעקב ציון חי עדס - מלמד להתנות בלי נדר מתן מעשר לעשות לכל דבר מצווה.
חכם יעקב מוצפי - מלמד שהלוחות שלובי זרוע, והעיקר שיהיה לו יראת שמיים
חכם יוסף חיים זרוק (סופה) - מלמד שאין ללכת לשבר ייצרו אלא אם גדול בתורה ובמעלה.
חכם יעקב סוכרי - מלמד שהלומד ואינו מקיים מה שלומד לא עשה כלום.
חכם יעקב ששפורטש - מלמד זכות על האנוס, שעבר ולא נהרג, שלא נתכוון בלבו.
חכם יעקב פיתוסי - מלמד שבעמל בתורה, יזכר מה שלימדו המלאך במעי אמו.
חכם יעקב בירדוגו - פוסק לקיים דברי העשיר, ולחייבו לזון העני, שדבר פעוט הוא לו.
חכם יוסף קורח - מלמד שאין לחכמי תימן להתיר השמיטה, והסמכות לחכמי הארץ.
חכם יצחק נבון - מלמד לקבל הסכמת גדולי המורים, שתהיה הלכה למעשה.
חכם יוסף נחמולי - מלמד, שילכו אחר התורה, להביאה לסוכה הסמוכה, לקרוא בה.
חכם ישעיה חדאד - מלמד טעם מאכלי חלב בשבועות, כנגד מה שנתן אברהם למלאכים
חכם יעקב יוסף - מלמד שאין תלמיד חכם בתעודה, אלא שיודע הלכה בכל מקום.
חכם יוסף שאול אלישר - מלמד לקיים דבר המת, שלא ידליקו נרות על יד ארונו
חכם יצחק אורוביו דה קאסטרו - מלמד שלא ציווה שנדרוש עליהם, אלא נלמד על מנת לקיימם
חכם יוסף מרדכי סיבוני - מלמד שנקדשה מחשבת נוח לאחר המבול, שהקשיב לזעקת היקום.
חכם יוסף רפאל עוזיאל - מלמד משל ונמשל לכך שבזמן שבית המקדש היה קיים היה אור.
חכם יהודה הכהן רבין - מלמד שמע ישראל, אחד הוא בכל מידותיו, הדיין והמרחם.
חכם יוסף פלאג'י - מלמד לדיין לריב ריב האלמנה בעצמו כאילו הוא בעל הדין.
חכם יצחק אבוהב דה-פונסקה - מלמד שחכמי האמת המקובלים, מעמידים התורה על מתכונתה.
חכם יצחק מרעלי - מלמד שלא בחר בנו ה' כי אם בעבור מידת הענווה.
חכם יוסף צרפתי - מלמד שלא תחול על המקבלים אותה, אם לא ימצא בהם הכנה.
חכם יהודה פרץ - מלמד שאינו שמח בחלקו, מצערים אותו בחלום, של עני קדמך.
חכם ידידיה מונסונייגו - מתיר לברוח לבית תפילת גויים כדי להינצל מתפיסת הנושים בו.
חכם יעקב פינצי - מלמד הטעות שנותן לחכם נדבה לפי מה שמעריך גודל חוכמתו.
חכם יוסף נסים בורלא - מוכיח אחינו הספרדים, שאינם מחזיקים ביד לומדיה.
חכם יוסף גז - מלמד, שמרוב אהבתו, לא ימתין עד שיבוא בנו אצלו.
חכם יוסף שאלתיאל - מלמד שאם לא הצלה לגמרי, לפחות יהיה רווח בין צרה לצרה
חכם יוסף שלמה דלמדיגו - מלמד ליצור לתועלת הרבים, ולא להקשות ולדקדק במילים.
חכם יוסף חיים ילוז - משבח אביו, שהיה מחשיב תלמידיו כחבריו, ושם עצמו דוגמא.
חכם יוסף נחמיאש - מבאר 'לא תרצח' על מורה הקופץ פיו ועל שאינו מורה ופתח פיו.
חכם יוסף ניסים בן אדהאן - מלמד תכלית המבוקש בתורה להיות רחום ואוהב את הבריות.
חכם יוסף משה עדס - מלמד שכל זמן שישראל בפירוד לא יכל משה להתעלות למדרגתו
חכם יוסף פרץ - מפרש כשהדיינים 'שומרי משפט', הקב"ה 'עושה צדקה בכל עת'.
חכם יוסף בן הרוש - מלמד שנשמות ישראל שורש אחד, ואף אם הם רשעים, יש להם חלק.
חכם יוסף חיים זרוק (סופה) - מלמד שאין שלום בבית אבינו שבשמים שהנוער תפוס ביד החופשים.
חכם יהודה ליאון סיד - מלמד לדיינים, שלא לנהוג קלות ראש אפילו בעמי ארצות השפלים.
חכם יצחק ענתבי - מלמד ברוב חסדו מעמיד עליהם רועים להנהיגם בשובה ובנחת.
חכם יוסף ידיד הלוי - מלמד לדבר קשות נגד העשיר לכוף אותו להמציא טרף לביתם.
חכם יוסף סימן טוב ערב הכהן - מלמד 'טרם יקראו ואני אענה' לשאינו ממתין לעני שיבוא ויבקש.
חכם יעקב נחמני - מלמד אף מי שיכול לעסוק בתורה יחידי, ישב ללמוד בין הרבים.
חכם יוסף מטראני - מלמד תשובת המשקל לשופך דם, שיפרוש כפו, וישלח לאביון.
חכם יוסף גרג'י - מביא רמז שעתיד יום י"ז בתמוז לההפך יום טוב לעם ישראל.
חכם יצחק לומברוזו - מלמד שהזקנים אלו המיוחדים שבזקנים, ולא זקני השוק
חכם יצחק נבון - מלמד שלא הותר לתת מום במי שמפורסם שהלכה כמותו.
חכם יוסף יצחק הלוי - מלמד תקנת הבשר, שממנה יוכלו למצוא הוצאות לטובת העניים.
חכם ישעיה חדאד - מלמד למנהיג להמשיך את ליבם למשפחותם, למקור מחצבתם
חכם יאיר חפוטא - מלמד שהיה מברך הבאים אליו, אף שלא הבין טעמו של דבר.
חכם יעקב הכהן טראב - מלמד שלא יקרר אותך היצר בדרך הצדקה, ויזנב בך הנחלשים.
חכם יוסף גטנו - מלמד דבר אסתר שאם אין אמת אין שלום, וממילא אין שמחה.
חכם יחזקאל עזרא הלוי - מלמד שיסתיר מעשיו הטובים, במה שאין זכות הרבים תלוי בו.
חכם יחייא שניאור - מלמד לתת צדקה לעני, ויחשוב שזו הלוואה כדי לא לבייש העני.
חכם יצחק אבוהב דה-פונסקה - מלמד אפילו שחטא, לא ייכרת לעד לעולם, וישראל הוא.
חכם כמייס בנציון חורי - מלמד שמחת 'חתן מעונה', שמסיים בדבריו האחרונים של משה רבינו.
חכם ליקה כהנת קס ברהן - מלמד שלא יקחו כסף עבור הנהגת התפילות עבור משפחה מתאבלת.
חכם משה מלכה - משיב שמנהיגם על פי התורה והמוסר, אף שאינו רב הוא רבם.
חכם מרדכי שמואל גירונדי - מלמד חכמת סבתו, שנשאה ונתנה בהלכה עם רבני הדור.
חכם מהלל העדני - מלמד שדרכים רבות השאיר משה לכלכלת העניים.
חכם משה זַכּוּת - מלמד שמאהבתו נתן הדין בידם, ומכל מקום הוא יושב ביניהם.
חכם משה פארדו - משיב להדליק בשעווה כיוון שנהגו טעם האיסור, ואינו מתקיים.
חכם מרדכי מערבי - מלמד שמראה עצמו צדיק, אפילו על פתחו של גיהנם אינו חוזר
חכם משה חפץ - מלמד שחנו במדבר להתבודד כדרך כל מבקש ה' ועיון תורתו
חכם מימון בן עטר - מלמד שנוח ראה בכל דורו שאין איש, השתדל בעצמו להיות איש.
חכם מנצור מרזוק - מלמד שלא יהיה לתורה שום מציאות שתשתכח מישראל.
חכם משה חאגיז - מלמד שאין רצונו יתברך, שתישאר הארץ שוממה מבלי בניה.
חכם מארי דוד משרקי - מלמד שנתפשטו דיני השולחן ערוך ומנהגיו בכל הארצות
חכם מסעוד רפאל אלפסי - מלמד שיעקב אבינו חי וקיים, וצריך שיעשה מה שבידו לעשות.
חכם משה חיים לוצאטו - מלמד כי כבר ניתן להם גילוי להאיר לנו, להתיש כוח הרע בגלות.
חכם משה כלפון הכהן - שהבן חש לאזהרת אביו, בכל מדרגה שיהיה האב
חכם מישאל דהאן - מלמד ערך חיבור ספרים, שמזכה את הרבים, ושכרו גדול מאוד.
חכם מאיר טולידאנו - מזהיר מן ההיתר בפה מלא, שמזה נמשך ביטול התוכחה
חכם משה חיים מצליח - מלמד שתולים לפרנס קופת שרצים, להזכירו, שאין בו צורך ומקיימו.
חכם מרדכי הכהן - מלמד שעיקר השליחות בחוץ לארץ שיהודים יכירו ביהדותם
חכם משה חיים קורקידי - מלמד להמתין בחזרה רק לרב הקהל, ואפילו המאריך גדול בתורה.
חכם משה חי כהן יזדי אהרוני - מורה שלא ירכיב רגליו זו על זו כדרך גאווה כמי שיושב בית קפה.
חכם משה טולידאנו - מלמד שלא נתיירא אברהם מפני נדיבי עם, וראם כערכו 'אנשים'.
חכם מרדכי סבעוני (סיבוני) - מלמד שאין אדם יכול להשיג ולהבין בתורה כי אם ע"י ענווה
חכם מימון בן עטר - מלמד לקרב אותם שלא תימשך השנאה כי גדול השלום.
חכם מנצור מרזוק - מלמד שנמלך בתחתונים להרחיק את הגדולים ממידת הגאווה.
חכם מרדכי אליהו - מלמד למנהיגי ישראל לצאת מאוהלה של תורה ללמד את העם.
חכם משה גלנטי - מלמד אות לגאולה בראות הקשת מקושטת בגוונים ברורים.
חכם מארי יוסף רצון - מלמד זכות יהושע, שאף שהיה חכם גדול, מרוב ענווה לא דיבר בה.
חכם מנחם עטיאה - מלמד שגילה טעם הפיכת סדום ללמד מעלת הרחמנות.
חכם משה מלכה - משיב שלא למנות רב אחד לעיר, אלא ימנו רב לכל שבט ושבט.
חכם מקיקץ ישראל חדאד - מלמד כמה חביבים, שקבלו התשובה מיד נעשים חביבים.
חכם מארי שלמה אלחראזי - מלמד שסיבת האדם בעולם לעשות הטוב וגמילות חסדים
חכם משה אלשיך הקדוש - מלמד שטוב לעשות קרוב אל דת התורה, ולא לגמרי מפני השלום.
חכם מרדכי מערבי - מלמד חובת מנהיגי המפלגות, שלא יחללו דברם לפני הבחירות
חכם משה בירדוגו - מלמד כמו חצות הלילה של אברהם כך אני יוצא בתוך מצריים.
חכם מר שלמה אברהם רוזאניס - מלמד זכות ה'בית יוסף' לאחד כל ישראל תחת דגל תורה אחת.
חכם משה יוסף מרדכי מיוחס - מלמד שמפני השלג הגדול, הוציא ספר תורה במנחה ועלו שבעה.
חכם משה שתרוג - מלמד לכתוב דבריהם בספר לזיכרון ולמשמרת לזכות את הרבים.
חכם מרדכי אליהו - למד על הטובה שזוכה התלמיד חכם, שמנקה את בית הכנסת.
חכם משה חיים לוצאטו - מלמד רז הליכה למים, שמראה הנהגתו לשקע הרע מבריותיו.
חכם מעתוק רחמים דמרי - מלמד שמתוך הצרה שבאה על כללות ישראל, תבוא הגאולה.
חכם מולא מתתיה גרג'י - מספר זכות שזכה לראות פני הרב הזקן באיזמיר, וקיבל ברכתו.
חכם מסעוד חי רקח - מלמד שמותר לכל לדוג בחכה בים טבריה, אף שאינה בשטחו.
חכם נסים עידאן - מלמד לתת שמירה בשערי גופו, שלא יבוא לידי שנאת חינם.
חכם נסים אליקים - מלמד מיתת הצדיק מכפרת, שהם באחדות אחד בגוף אחד.
חכם נעים בן אליהו - מלמד התלהבות רבו במצוות כיסוי הדם בעפר
חכם נתן עמרם - מלמד שימתין שיתייבש הדיו לבדוק שלא נשתנה טעם מה שכתב.
חכם ניסים אברהם אשכנזי - מפרש שהקב"ה בונה בכל יום ויום את ירושלים.
חכם נסים בנימין אוחנה - מלמד זכות על הרופאים הישראלים, שכשרים למול הבנים.
חכם סעדיה צפירה - מלמד התשובה שעשה תרח, מאהבת בנו, שהלך לו מארצו.
חכם סלמאן מוצפי - מלמד לסלק האבן מן המצבה, לפני שהולך מהמצבה.
חכם סאסי נסים חדאד - מרמז אותיות להזכיר זכות אבות בתפילה, ולא בזה את תפילתם.
חכם סעדיה אלדמארי - מלמד שאין מקרה, שלא לבטל הדעה ברציפות ההשגחה בעולם.
חכם סולומון גאון - מלמד פשעם שרצו שלטון עם כוח בלתי מוגבל ובעל זכויות יתר
חכם סעדיה הלוי מירקאדו - מלמד שנקרא שבת גדול, שעל ידי יציאת מצרים, נודעת גדולתו.
חכם סלימאן מנחם מני - מלמד לשלוח לרב המתיר סרכה, במקום הפסד גדול.
חכם סאסי נסים חדאד - מרמז שמות ה' ברחמים תמיד בארץ ישראל יותר מחוץ לארץ.
חכם סעדיה אזוביב - מלמד שלא יתחכם להקל בסייגים שעשו אבותיו, שהוא נזהר בעצמו.
חכם סעדיה אלנדאף - מלמד שמצוות הנר הוא חיבור המתקן מה שפגמו בנשמת משה.
חכם עובדיה וארשאנו - מלמד שדורש טוב לעמו גדול מתלמוד תורה, ורצוי לרוב אחיו.
חכם עובדיה יוסף - מורה שאין דין מנהג, במה שנהגו כאשכנזים, משום שהיו כפופים.
חכם עוזיאל אלחייאך - מלמד מצווה להתמנות על הציבור בכוח שירותו בחצר בית מלכות
חכם עמור אביטבול - מלמד שהדורש ברבים כאילו מבשרם בשורה טובה.
חכם עמנואל אבוהב - מלמד ענווה הטהורה שלא לבטל או לשנות דבר שהורו רבותינו
חכם עזרא עטייה - מלמד ככל שיחכים יותר, ימצא השפה הברורה אל פשוטי העם.
חכם פנחס כהן - מלמד חביבות מצוות חנוכה, הגם שאחרי כל רמ"ח מצוות עשה.
חכם פרופ' יצחק חיים (ויטוריו) קסטיליוני - מלמד שבנות ישראל, אינן אנוסות לשבת בביתן כשבויות חרב.
חכם פראג'י עלוש - מלמד שזקני עירו עדים שמעולם לא ראו – ודאי שאין מנהג.
חכם ציון סופר - מלמד לרץ אחר הכבוד, כשחושב עצמו לשאר העם נעשה לראש.
חכם קס וובשט אייטבג - מלמד מסירות נפש בשמירת המנהגים, שאינם סותרים את ההלכה.
חכם קס ביאדגלין ביינסאי - מלמד שהיו מסייעים לקֶס בעיבוד אדמתו, והיה עורך מסיבה גדולה.
חכם קס מנשה זמרו - מלמד זעמו על המיסיון, שיניחו לדבוק בחוקי התורה.
חכם קס אליאס מהרט - מלמד שלא ישנה משמירת המצוות, אף את המגבעת לא יוריד
חכם קס איילין מנשה אדגואיצ'או - מלמד כבוד רבו, לעזוב שדהו, ולחרוש שדה רבו.
חכם קס ביאדגלין ביינסאי - מלמד שהיו קובעים זמן יום הכיפורים לפי חישוב ראשי החודשים.
חכם קס מנשה זמרו - מלמד שאם ישראל במלחמה, יש לקום בגופו להגן עליה.
חכם קס מלקה עזריה יהייס - מלמד שהיה מסתובב ברגלו, בכל מקום שיש יהודים.
חכם קס אליאס מהרט - מלמד לצאת לדרך, שהוא יתברך יודע הדרך לירושלים.
חכם קס סבוהו ברוך - מלמד מורשתו, שבמותו יישארו קסים אחריו.
חכם קס ביאדגלין ביינסאי - מלמד שהקֶס היה רוקד עם החתן והשושבינים לפני הכלה.
חכם קס איילין מנשה אדגואיצ'או - מלמד אופן חגיגת הסמכת קס חדש שבוע.
חכם רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי - מלמד ציצית בחוט של תכלת, הדומה לים שנעשו בו ניסים לישראל.
חכם רפאל אשר קובו - משיב שיש כוח לרבני הדור לבטל חרם גדולים מדורות קודמים.
חכם רפאל דוד מזרחי - מלמד סמוכים ראש התורה וסופה, שהגדולים לא יתגאו על הציבור.
חכם רחמים בן עמארה - מלמד שלא יקטן בעיניך האיש הפשוט כי כל אחד הוא עולם קטן.
חכם רחמים חיים יהודה ישראל - מורה לבטל מנהגם, שנחסרו הדורות, והכל לפי הזמן והמקום.
חכם רחמים אליהו חזן - מבחין מה הוא מנהג המבטל הלכה, ומה הוא מנהג המקיימה.
חכם רפאל יעקב מנשה - מלמד חיוב הספד בבכי, במסתכן נפשו כדי להציל נפשות של ישראל.
חכם רפאל אהרון בן שמעון - מלמד שמנהגי הדת בכל תפוצות הגולה אושרו ע"י גאוני דורם.
חכם רפאל משה בולה - מלמד לדיינים לעשות האמת והצדק, ולהניח בצד משפט התורה.
חכם רפאל מרדכי מלכי - מלמד לשכור שלושה שליחי ציבור, צדיקים וחסידים ואנשי מעשה
חכם רפאל טריויש - מספר מנהגם להתקבץ בבית ועד החכמים בחג הפסח כל הלילה.
חכם ראובן מוריס עלוש - מלמד מורי ההלכות והמלך להיות באחדות, שפני שניהם אל הכפורת.
חכם רפאל דוד סבאן - מלמד תקנתו שרק שליח ציבור יאמר קדיש אחר ספר תורה
חכם רחמים שאלתיאל יעקב ניניו - מלמד שעל ידי מילה בבשרם - אין פחד בלילות.
חכם שאול אבן דנאן - מלמד שאין להשביע מחלל השבת, ומחרימים עליו אם טוען שקר.
חכם שמואל שאול עידאן - מלמד אם יתהלך נוח עם חבריו החכמים, אז יהיה איש צדיק ותמים
חכם שלמה אבן דנאן - מלמד להכיר מקומו, וירא להורות עד שיסכימו איתו רוב החכמים.
חכם שלמה אביטבול - מלמד שהמנהג שקיבלו חכמי העיר מאבותיהם מכריע ההלכה.
חכם שארל שלום תואתי - מלמד לפנים משורת הדין, מבטא את הצדק הגדול יותר.
חכם שלום אביצרור - מלמד שבמעשיו הטובים, מזכירים שמו אחר פטירתו, ונשאר קיים.
חכם שבתי אטון - מלמד שצריך שיהיה ליבו שווה עם כולם ללא הבדלי עדות או זרמים.
חכם שלום כאסכי - מלמד נקראת מנחה, שתקנה כנגד הסולת, שחסרה בעקידה.
חכם שושן מאזוז - מלמד שיהיה ביתו בית ועד לחכמים ע"י שיהיה פתוח לרווחה לעניים
חכם שלמה בירדוגו - מלמד שעיקר הלימוד הוא מה שמחדש מדעתו, ולא מה שלמד מהספר.
חכם שלמה אבן דנאן - מלמד חזקת שליח ציבור העומד ומשרת בקהל - לו ולזרעו.
חכם שמואל טייב - מלמד שלא יואחז ברסן הממשלה בקושי ובאכזריות.
חכם שלמה אביטבול - מלמד שבכל עניין, העניים קודמים, ואפילו לבניית המשכן.
חכם שמשון מורפורגו - מלמד גנות בחורי הזמן, המתפארים בשכלם, לקנטר בחידודיהם.
חכם שלום דניאל יהודה כהן - מכיר טובה למי שהשתדל עבורו לקבל רישיון כניסה לארץ.
חכם שמעון לביא - מלמד כוח תפילת הרבים בסוד הקטורת, שצריך לחזק הדבר בהופכו.
חכם שלמה אאיליון - מלמד להתיר טלטול בכפר שסביבתו מחורצת כעיר מוקפת חומה.
חכם שבתי אטון - מלמד בזכות עבודת המידות, שאומר דבר בשם אומרו.
חכם שלמה מלכה - מפנה אל אנשי הדת מילתו לטהר את האווירה מן הקנאות הדתית.
חכם שבתי אקשוטי - מלמד מעלת הנותן צדקה בגלוי, כדי שילמדו ממנו אחרים לתת.
חכם שלום עמאר - תופש מנהג אבותיו בשבת תשובה, ואינו כמזהיר אלא כמזכיר.
חכם שמואל שמאי - מלמד בזכות נשים צדקניות שהאמינו ולא מתו שלושת ימי חושך.
חכם שמואל שאול עידאן - מלמד לא נחם דרך ארץ - שלא יפלשו לאיזה בית להופכו בית כנסת
חכם שארל שלום תואתי - מלמד שהמגוון של העשייה הדתית מבוססת על אישים ללא דופי.
חכם שמשון מורפורגו - מלמד בציבור לנהוג כמנהגם, ולעצמו לא לזוז ממנהג אבותיו.
חכם שמואל שאול סרירו - מבאר 'זקניך ויאמרו לך', שישמעו דבריו כאילו מפי זקנים נאמרו.
חכם שלום יצחק הלוי - מלמד, שההדיוטות מחקים אחרים מתוך זלזול במנהג אבותם.
חכם שמעון הכהן - מלמד כשם שאות הנוגעת בחברתה פוסלת הספר, כן הפוגע בחברו.
חכם שבתי אטון - מלמד שאם מידותיו אינן מתוקנות, יתקן עצמו ואחר כך יעסוק בתורה.
חכם שלמה מלכה - מלמד שהיהודים בזרותם נושאים שליחות של המדעים והדת.
חכם שמעון דוויק הכהן - מלמד שאין לדיין להוציא יותר מאשר הקצבה, שיש להם מהקהל.
חכם שלמה אדהאן - מלמד גדול הנהנה מיגיעו בתורה ואינו ירא להחמיר במותר.

״דע שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, שנאמר נר ה׳ נשמת אדם. ומה טוב להוסיף מאור התורה על אור הנר, שנאמר נר מצווה ותורה אור. ומה טוב להרבות מתורת הצדיק ביום פטירתו, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם, שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. ואף אם כל השמים יריעות, וכל בני אדם לבלרים, וכל היערים קולמוסים, איננו יכולים לכתוב מה שלימדו רבותינו. אך טוב מעט לצדיק, ובזכות תורתו הקדושה, ובזכות הלימוד שילמדו ישראל בשמו, ביום פטירתו, הקב״ה ישים חלקנו עמהם, ולעולם לא נבוש כי בקב״ה בטחנו, ועל חסדו הגדול באמת נשעננו, ומה רב טובך אשר צפנת ליראך.״

החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר - ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: