חיפוש

עבור מילת מפתח: קהילה

חכם אברהם הכהן יצחקי - מלמד רמז לולב שמקיים בה כל התורה, וכף הגורם להורדת שפע.
חכם אברהם אביכזר - מלמד נבואת עת מאושרה, לצדק עולמים, לאחווה ולשלום.
חכם אברהם דיין - מורה להכניס העני לתוך הבית, וישבו עימו לאכול על שולחן אחד.
חכם אברהם בכור איבלאגון - מלמד חוב המוטל על רב העיר להשתתף בצרת הציבור.
חכם אברהם דהאן - מלמד השוויון שביקש דוד לא לשכוח הצדקה, אלא להודיע לעשיר.
חכם אלטר מאזוז - מלמד שיהי בית המקדש פתוח לרווחה בזכות שהעניים בני ביתך.
חכם אפרים נבון - מלמד מעלת לימוד התינוקות כל היום, יותר מישיבה חצי היום.
חכם אליהו בכור חזן - מעורר אהבת ארץ הקודש באוזן בני עמינו בארצות החופשיות.
חכם אברהם הלוי - מלמד שיסמוך החכם על מה שרגיל לזכות הרבים בעירוב שעושה.
חכם אליהו שטרית - מלמד מדוע ה' אהב את יהושע, שלא הסתגר בארבע אמותיו
מר אברהם רפאל בן ציון אלמליח - מלמד שהתארגנות היהודים הספרדים, תתרום לחזוק יהדות העולם.
חכם אברהם חלימי (סידי בהה) - מלמד להזמין העני מבעוד יום אל ביתו, שביתו מסוגר בליל פסח.
חכם אליהו לביא - מלמד לילך בעצמו לשאוב המים לאפיית המצה.
חכם אברהם שאול אמיר - מלמד לעמלי הציבור להוסיף חלקם אל זכות האבות, וצדקותם לבניהם.
חכם אברהם ביתאן - מלמד שעל ידי שיהיו יחד בשלום ואחווה, יהיו כולם למודי תורה.
חכם אברהם אנקאווה - מלמד לומר דברי תורה בזמן שמתחנך הנער למצווה של תפילין.
חכם אליהו באהי עלוש - מלמד שעל ידי הצדקה שעושים זה עם זה, באה להם הגאולה.
חכם אליהו אזולאי - מלמד מנהגי חג המימונה, ובמה שמתברכים על חסה בדבש
חכם אברהם הכהן - מלמד שמאחר הם באחדות אחת, מורים שה' הוא אחד.
חכם אברהם דידי - מלמד שהלומד תורה ניצול מיצר הרע ועושה נחת רוח לה'
חכם אברהם בכור איבלאגון - מלמד שמחה שעושים לדורות ביום שפדה נפשם מעלילת דם.
חכם אברהם אלמליח - מלמד גודל המצווה של אהבת ישראל, שבידו לבטל העונש.
חכם אברהם חן - מלמד מאברהם דין ערבות לאנושות כולה.
חכם אברהם לניאדו - מלמד טעם שעונים אמן יהא שמיה רבה.
חכם אליהו בכור חזן - מייעץ להיאסף נציג לכל דעה ועדה, לברר ולהשוות כל הדעות.
חכם אליהו בכור חזן - מלמד שמסור ביד מורה העדה להקל ולהחזיר הדבר לתיקונו.
חכם אליהו חי דמרי - מלמד מעשה אבותם לקבוע הילולת הצדיק ביום ראש חודש טבת.
חכם אברהם הלוי - מלמד, שהיורד מקריאת התורה, יתן דרך ומקום לחברו העולה.
חכם אברהם חיים נאה - מלמד להמתין על התיבה עד שיסיים חברו את קריאת התורה.
חכם אליעזר די אבילה - מלמד שנרפאו כל בעלי מומים במעמד הר סיני.
חכם אליהו שרים - מלמד לתבוע שיהיה לנו רב בכל בית כנסת כאחינו האשכנזים.
חכם אברהם אלנדאף - מלמד לצוות לשאר ישראל שלא יכריתו העניים הרמוזים לשבט לוי.
חכם אברהם כלפון - מלמד שחוזר מעלייתו לתורה אומרים לו חזק מפני אימת הציבור.
חכם אברהם קורקידי - מלמד שמטמונו של משיח מתגלה על ידי הצדקה שעושים.
חכם אברהם בן נחמן הכהן - מלמד לתת פרוטה לצדקה באמירת 'ויברך דוד', שהוא עת לחננה.
חכם אברהם ענתבי - משבח מנהג דור קודם להקדיש זמנם בשבת ללימוד בחבורה
חכם אברהם אביכזר - מלמד שהמאושרים בגולי ספרד הלכו למלכות תורכיה.
חכם אביעד שר שלום באזילה - מלמד לברך בשם בשומע תפילה אף שגדולים אסרו לחתום בשם.
חכם אברהם חיים אדאדי - מורה הלכה לעשות צדקה בדברים שבקדושה.
חכם אברהם בכור איבלאגון - מלמד שלעולם שלהבת היהדות בוער תוך משכיות לבם הטהור.
חכם אברהם דאנון - מלמד אף אם בספק על דתו, עודנו יודע חובתו לבלתי שכוח בני עמו.
חכם אפרים ארדיט - מלמד שלא העלו ההלכה, אלא על ידי משא ומתן ברבים.
חכם אליהו בכור חזן - מביא מנהגם, שיחיד קונה המצווה לזכות הרבים, בברכת הלולב.
חכם אליהו יצחק חזן - משיב, שגם נער בן י"ג ויום אחד ראוי לירד לפני התיבה.
חכם אברהם בלעיש - מלמד כוח השופטים לעשות רע, ומיראתם אין מנחם לעשוקים.
חכם אברהם חיים רודריגס - מלמד שרשות המלך לדון כדיננו, אין לדון כדין המלכות.
חכם אברהם פרחי - מלמד לכונן סימן לאחים המפורדים בין האומות כענפים של עץ אחד.
חכם אברהם חיים נאה - מלמד שלא לומר תחנון כשיש בבית כנסת נער, שמתחנך בתפילין.
חכם אפרים לניאדו - מלמד 'גדול תלמוד' שמלמד לאחרים, שאין לך מעשה גדול מזה.
חכם אברהם פלאג'י - מלמד שאפילו מצד עצמם לא היו כדאים, גדול כוח הציבור.
חכם אברהם ביתאן - מלמד החובה לדעת גודל העול המוטל על המך.
חכם אהרן די טולידו (הראשון) - מלמד שיש שמחה בקהל, יביאו התינוקות לבית הכנסת
חכם אברהם בדוש - מלמד שאילולא היה טורח בצד אחד, לא היה זוכה ממקום אחר.
חכם אהרן הכהן פרחיה - מלמד השלמים בפרטיותם, ברוב עם תרבה הכרת גדולת מעלתם.
חכם אברהם בן נחמן הכהן - מלמד להתעורר בתשובה להיות באחדות, לגמול חסד זה עם זה.
צדקת אסנת ברזאני - מלמדת שאין דרכה של אישה לחזר אחר הקהילות.
חכם אליהו הכהן - מלמד שתיקון הגאולה הוא הצדקה, שעושים בגלות.
חכם אליעזר חזן - מלמד כוח הציבור לעורר רחמים, שידון אותם הקב"ה ולא בית דינו.
חכם אברהם ערוסי - מלמד שבחן של נשות עיר אלנבאת בתימן, שעינם יפה באורחים.
חכם בנימין מקיקץ דידי - מלמד שלא יפרוש מן הציבור, שאולי טועה בדמיונו ודן את חברו.
חכם בנימין הכהן ויטאלי - מלמד הדורשים בדברי אגדה, כמים המרטיבים יער צומח עצים.
חכם בן ציון רפאל הכהן פריצי - מלמד שבעל מלאכה בשדה הוא יסוד התורה וכמי שמתעסק בה.
חכם בן ציון אבא שאול - מורה שישראל כל אחד נוהג כמנהגו, וכל בני ספרד מנהג אחד.
חכם בן ציון ניסים פרדס - מעורר האדם להתרחק משני הקצוות בהשגת שלמותו.
חכם בנימין מקיקץ דידי - מלמד מעלת לימוד של רבים כתפילה בציבור, שלא ילמד כערער.
חכם בן ציון אלקלעי - רואה בצערם של חכמים, שאין לאל ידם להחיות את נפשם.
חכם דוד חדאד - מלמד לא לשאת פנים לעשירים, ובזה ישמעו גם הפשוטים בעם.
חכם דוד דה סולה פול - מלמד שבית כנסת הוא גוף חי, שכל היהודים הם איבריו.
חכם דוד כהן - מלמד שרודף צדק לעצמו דווקא, גורם לפירוד, ומונע ירושת הארץ.
חכם דוד חזן - מלמד שמונים לגבורה, שיגבור עצמו להוכיח בשער.
חכם דוד פיפאנו - מלמד תהילת קהל קדושים האורחים שבאו להתקבץ במקום אחד.
חכם דוד שלמה אייבשיץ - מלמד מעט מעט יתן פריו, ומצטרף לחשבון גדול.
חכם דוד ציון לניאדו - מלמד שיסודות העיר חאלב מאברהם אבינו ומדוד מלכנו.
חכם דוד פאפו - מורה לשלם שכר המלמדים, שלא יהיו כעני המחזר על הפתחים.
חכם דוד דה סולה פול - מלמד שמבית הכנסת נבעו מוסדות אהבת אדם ואחוות אנוש.
חכם דוד מועטי - מלמד מנהג תענית לפני פורים של אלג'יר בד' בחשוון, ובי"א בתמוז.
חכם דוד עובדיה - מספר מעשה סבו להכין התרופות מעשבים לחלקם לחולים.
חכם ד"ר דוד פראטו - מלמד לענות על הצרכים המודרניים בעיצוב הרבנים לעתיד.
חכם דוד דה סולה פול - מלמד שהעברית מעניקה תחושה של בבית בכל בית כנסת.
חכם דוד מועטי - מלמד גודל חילול ה', שקנו שם אצל הגויים שהיהודים גנבים.
חכם דוד אשכנזי - מלמד שהעוגב כאפס וכאין נגד דברים שהעולם עומד עליהם
חכם דוד פיפאנו - מלמד שרבו ההונגרים השתרש מנהגם בעיר, ולא ערערו אחריהם.
קֶס הדנה טקויה - מלמד שהתבודדו כ'קהילה', והתגנו בשם זה בפני הגויים
חכם חנניה גבריאל יהושע שבתי - מלמד שדי לנו במנהגים שאינם משתווים, לאסור עליה לספר תורה.
חכם חיים עלי הכהן טוויל - מלמד שכל נשמות ישראל מדובקים בחיבור עצום לקבל השפע.
חכם חנניה דרעי - מלמד קשה מחלוקת, ובפרט במנהגי בית כנסת של כמה עדות.
חכם חביב טולידאנו - מלמד שכל אדם יעשה עצמו כמי שצריך לאחרים.
חכם חיים פינטו - מלמד שזכות תורת הצדיק מגינה ומצילה במותו כמו בחייו.
חכם חיים שלמה בן עזרא - מלמד כל שאין שלום, לא חשוב עסק התורה
חכם חיים ניסים חזקיה חורי - מלמד שהתוכחה מאדם כמוהו מתקבלת יותר מתוכחה של רב גדול.
חכם חיים שונשול - מלמד לבטל טענת המן בכינוס היהודים, ובזה תבוא אל המלך.
חכם חיים סתהון - מלמד שכל מין הכנסה, יכנס לקופה אחת, ויחולק על פי סדר החלוקה.
חכם חיים מאיר מזרחי - מלמד שמה שחייבה מידת הדין את סדום, ציוה אברהם את בניו.
חכם חיים קורח - מלמד אפילו אחד במעשיו הטובים מכריע להשרות השכינה.
חכם חנניה חביב אזולאי - מלמד שלא ירא האתרוג מחמת הקנאים לעשות אגודה אחת.
חכם חנניה אלחנן חי הכהן - מלמד כל המברך אחד מישראל, יבורך מאת השם יתברך.
חכם חיים נסים - מלמד שעל ידי נתינת שלום, פודה נפשו מהנידוי.
חכם חיים אברהם גאגין - מלמד שכל אחד יושב בתחומו, כאילו הם איש אחד על מחנהו.
חכם חיים סינואני - מלמד שכר המתענה, שיזדמנו לפניו עניים מהוגנים שייתן להם צדקה.
חכם חיים שאול הכהן דוויק - מלמד לסייע לפרוע חוב המוציא לאור ספרי החכמים לזיכוי הרבים.
חכם חיים דוד הלוי - מלמד שבכלל 'אהבת הכלל' - הממלכתיות, שנשתכחה בגלות.
חכם חיים שלמה פירנאנדיס דיאש - מלמד שעל ידי התפילה שרואה את חברו, בא גם הוא להתפלל.
חכם יהודה הכהן רבין - מלמד שעלו עם נכסיהם, והביאו לשגשוגה של ירושלים
חכם יעקב כאלפון - מזהיר לעשות סייג לתורה - להפסיק הלימוד כדי לדון דין יתום.
חכם יחזקאל עזרא - מלמד שאסור לבזות את חברו אפילו ייתן לו כל ממון שבעולם.
חכם יוסף מטראני - מלמד שמפני ברית אהבה יפנה מעסקי הלימוד להשיב שאלותיו.
חכם יצחק מרעלי - מלמד סדר הכרת רב העיר בעיר אלג'יר.
חכם יוסף גנאסיא - מלמד רמז יעקב איש תם על בני אדם הבורחים מלימוד תינוקות.
חכם יהושע יהודה אמאדו - מלמד 'שבעים נפש' ואפילו הם רבים כולם נפש אחת
חכם יעקב יצחקי - מביא נוסח המחילה לכל ישראל, שאומרים קודם יום הכיפורים.
חכם יוסף רפאל עוזיאל - מלמד משל ונמשל לכך שבזמן שבית המקדש היה קיים היה אור.
חכם יוסף ניסים בן אדהאן - מלמד גודל מצוות הכנסת אורחים על אשכנזי הבא בין ספרדים.
חכם יצחק בן וואליד - אגרת לחכם בעיר אלקצר, שלא להחמיר בתנור של גויים.
חכם יצחק אברהמי - מלמד שזוכים כולם לתחייה ע"י שמהנים תלמידי חכמים מנכסיהם.
חכם יהודה קיסוס - מלמד להתחיל שיהיה על מה שתשרה הברכה
חכם יעקב משה מזרחי - מלמד שאין להפסיק הערבות, שאין אחד מבני ישראל, מזרע עמלק.
חכם יוסף משה שטרית - מלמד אביא לכם ראשון בזכות התאחדות כל ישראל בכל חלקיו
חכם יעקב כולי - מלמד המצווה לטאטא ולנקות ביתו של החולה, שהוא חסד גדול.
חכם יוסף חיים זרוק (סופה) - מלמד לא להרחיב הריב, שיפרוץ ויהיה למריבה.
חכם יוסף חיים - מבאר כי בכלל לימוד התורה, ידיעת ענייני העולם הזה.
חכם יהודה הכהן מסלתון טראב - מלמד שהטוב שניתן לאדם כדי לצרף לו העניים, ולא יוותר לבדו.
חכם יוסף לוי - מלמד שמצווה בין אדם לחברו עדיפה על מצווה בין אדם למקום
חכם יעקב חיים סופר - מפרש כפל 'נתון תיתן לו' לתת בלב טוב
חכם יחיא בדיחי - מלמד שישתלם הפרט גם הכלל ישתלם, ויהיו הכל חיבור אחד.
חכם יחיא עומיסי - מוכיח המתרשלים מלשלם שכר מלמדי התינוקות.
חכם יעקב פינצי - מלמד עיקר הלימוד הוא לידע מה חובתו בעבודת בוראו ויעשנה.
חכם יוסף סימן טוב ערב הכהן - מלמד כלל ישראל הם ספר תורה כשרה, ואין למחוק אות אחת.
חכם יוסף חוסה פאור הלוי - מלמד חוכמה שחנן ה' היא חוכמה שמניבה שלום.
חכם יוסף ארוואץ - מלמד שהמחזיקה ביד לומדי התורה זוכה למאורה, הלומדים שלוחיה.
חכם יוחנן הכהן - מלמד לעשות סעודה לאחר התענית לקהל ובעיקר זקנים ועניים.
חכם יהודה אלקלעי - מפרש 'משיח בן יוסף' להמציא פרנסה לישראל הדרים בארץ
חכם יוסף ענתבי - מלמד שאינו יכול לקיים את התורה, בהיות האדם לבדו.
חכם יוסף אלפנדארי - מלמד גדולה הצדקה הנעשית ע"י רבים, שזוכה ונוטל שכר כולם.
חכם יוסף ידיד הלוי - מתיר ללמד תינוקות צרפתית, שאין נזק בזה ביראת שמיים.
חכם יוסף קאפח - משיב ששקול לימוד המלאכה כלימוד התורה.
חכם יעקב פאריינטי - 'נושא משך הזרע' - שכל מי שהוא זרע אברהם נותנים לו.
חכם יוסף צוברי - משורר איך היו מתקיימים לימודי התורה ברוב עם ובחבורה.
פרופ' יעקב מנחם שויקה - מלמד לחזן שינמיך קולו ב'מודים אנחנו לך', שלא להפריע לקהל
חכם יוסף חיים חזני - מורה חסד של שקר על מזמין אורחים, כמלווה על מנת להחזיר.
חכם יוסף שלמה דלמדיגו - מלמד שלא לרצון להרבות הדיבור, שלא שקט יין הרתיחה.
חכם יעקב הכהן (השני) - מלמד שהדל עומד על הדלת, כך קרוב בדופקו על שערי שמיים
חכם ישראל יעקב אלגאזי - משורר בהקדמתו, מה רבה אהבתו, שם אתה מוצא ענוותנותו.
חכם יוסף ברבי - מלמד מעלת אוהבי התורה, שאינם תלמידי חכמים.
חכם יהודה שטרית - מלמד שאפילו יחיד, אינו מתפלל רק על עצמו, אלא על כללות ישראל.
חכם יעקב בירדוגו - מלמד שהכופה חברו לדון בערכאות, גלוי הוא שרוצה להזיקו.
חכם יוסף בירדוגו - מתיר לבנות בית כנסת חדש של באי קהילת דבדו בפאס.
חכם יחזקאל חיים כהן - מלמד ערך אהבת ישראל ואחדותם וכן קבלת התורה בשמחה.
חכם יעקב חורי - מלמד בכלל ביקור חולים, לדאוג לפרנסת בני ביתם.
חכם ישעיה יוסף פונטרימולי - מלמד שקול הרבים נשמע למרחוק, שהקולות מחזיקים זה את זה.
חכם ישועה ללום - מלמד מוסר משטח הארץ, שהחסר אצל אחד נמצא יותר בשני.
חכם יוסף נחמולי - מלמד, שילכו אחר התורה, להביאה לסוכה הסמוכה, לקרוא בה.
חכם יוסף נסים בורלא - פוסק שיחזרו לבית הכנסת, ויכפו יצרם שלא לעשות מחלוקת.
חכם יחיא הכהן - מלמד לבער מן העולם שנאת חינם, ולתקנה בתשובת המשקל.
חכם יוסף מור יוסף - מלמד שמתקדש שמו כשמתעוררים לעשות תשובה יחד בלב אחד.
חכם יעקב פיתוסי - מסביר על הזכות ללמוד תורה מעוני
חכם יעיש קוריני - מלמד מוסר לחכם שאם ריב לו, לא יסמוך על עצמו ודעתו בזה.
חכם יהושע רפאל בנבנישתי - מלמד שישראל בכללותם מקבלים חיותם מאיתו יתברך.
חכם יעקב מאיר עבאדי - מלמד שהעיסוק בפרנסה אינו סתירה לחיוב לימוד התורה.
חכם יחיא משה עבודי - מלמד לתת קודם שעת דוחקו, ולא ירע לבבו בתיתו בשעת דוחקו.
חכם יוסף אלקלעי - מלמד שיתירים ישראל על מלאכי השרת, ששייכים להם פשטי תורה.
חכם יהודה דיואן - מלמד להרחיק המניין מישראל כי אינם נפרדים זה מזה
חכם יעקב כהן גדישא - מורה שלימוד תורה צריך שיהיה כמו האש, שאינו דולק יחידי.
הרב ישראל שלום יוסף פרידמן בן שלום - מלמד שרק אם מרגיש הזולת, יחוש שהוא במחיצת הקב"ה.
חכם יוסף גרג'י - מלמד מעלת לימוד הרבים יחדיו בבית הכנסת לבאר סודות התורה.
חכם יעקב מאיר - מלמד להיות לנו חכמים על דבר אמת, יודעי תורה ואנשי מדע.
חכם יעקב טולידאנו - מלמד נס המצוות שבהם, שאין אש גיהנם שולטת בפושעי ישראל.
חכם יצחק ניסים - שכל חלק בישראל עושה את חלקו עבור כלל ישראל.
חכם יהודה בן יעקב נחמה - משבח העושים עם אחינו ישראל, להביא עזר לבנים הנעזבים.
חכם יעקב אבן צור - מלמד שישב לאכול יפרוס מלחמו והוא לחם הפנים
חכם ישראל בנבנישתי - מלמד מהסנה הבוער שאפילו קוצים זוכים באמצעותך לקדושה.
חכם יוסף משאש - מלמד שיהיה בכל ביתו של ישראל, דבר מה רווחה לעני.
חכם יעקב ענתבי - מלמד להשתדל להרבות בצדקה, ש'ענייה סוערה' מרוב המחלקות.
חכם יוסף חיים שרים - מלמד להקדיש השבת בלימוד, ולפחות יבוא לשמוע דרוש.
חכם יצחק נסים טולידאנו - מלמד שאם יקראן אליו ביחד, לא יסלק שכינתו מעליהם.
חכם יוסף צרפתי - מלמד שלא תחול על המקבלים אותה, אם לא ימצא בהם הכנה.
חכם יצחק סויסה - מלמד תורה תחת חבורה, להיות בו ענווה יותר מבני האדם.
חכם יוסף גנאסיא - מלמד שבזמן הזה כמעט נשכח התנ"ך, והקיצור נחמד לכל.
חכם יצחק בכר דוד - מלמד שמלמד תורה לבני עמי הארץ, גורם לאהבה למקום עלינו.
חכם יעקב צהלון - מלמד להקל כובד משא החכמה מעל המעיין והלומד
חכם יצחק חזן - מלמד שאי אפשר להתקיים לבני התורה בלא הבעלי בתים.
חכם יעקב הרופא - מלמד שאינה מקודשת, במה שבעוניה פשטה ידה לקבל מעות.
חכם יעקב כולי - מלמד שהשתוקק לדור בארץ ישראל, שהדרים שם בעלי אומנות.
חכם יוסף אזוביב - מלמד כלל גדול בתורה, שאוהב הוא לכל ישראל כנפשו.
חכם יוסף בן וואליד - מורה האיסור למנוע העניים מלחזר על הפתחים.
חכם יעקב משה מזרחי - מלמד ברשות התורה, אישה עולה למדרגת רבנית מורה הוראה.
חכם יוסף משה שטרית - מלמד תפקיד האדם השלם להשפיע מחסידותו על סביבתו
חכם יצחק אביחצירא - משתתף בשמחה לחדש הסמיכה במי שעיני כל ישראל עליהם.
חכם יצחק בר שֵׁשֶׁת בֶּרְפֶת - מלמד שלא ניתנה תורה על דעת האוסר את המותר, ומתיר את האסור.
חכם יהודה הכהן מסלתון טראב - מלמד לבאים לערים הגדולות, שממנים רב מיוחד לכל קהילה.
חכם יוסף לוי - מלמד שבאיסורי שבת הניח להם, שתהא דעתם צלולה לעסוק בה
חכם יעקב חיים סופר - מפרש אחדות - שכל אחד עושה מצווה, נחשב כאילו עשוה כולם
חכם יחיא עומיסי - מלמד לפשפש בחדרי ליבו, אולי הוא הכריע העולם לכף חובה.
חכם יעקב פינצי - מלמד הטעות שנותן לחכם נדבה לפי מה שמעריך גודל חוכמתו.
חכם יצחק אבן דנאן - נותן סימן לקורא שניים מקרא ואחד תרגום, שנקרא 'אדם'.
חכם יוסף ידיד הלוי - מלמד לדבר קשות נגד העשיר לכוף אותו להמציא טרף לביתם.
חכם יוחנן הכהן - מלמד שמידת הענווה וצרת העניים נוגעים אל לב החכמים.
חכם יהודה עייאש - מלמד גדולת השלום, שבהעדרו לא יועיל שום תיקון.
חכם יצחק פרחי - דורש 'כל התורה' שאי אפשר לקיימה בגלגול אחד אלא באחדות.
חכם יצחק אבוהב דה-פונסקה - מלמד שתהיה הרבה כוונה, שתיקה ומסירות בתפילתנו.
חכם יוסף כנאפו - נותן רמז לשבח המלמ"ד תורה לישראל.
חכם יצחק חסון - מלמד אפילו שפשענו, אם יש לנו אחדות, לא נתפחד משום דבר.
חכם יצחק קובו - מלמד שלא יחזיקו אותו לבעל עבירות ומתרחקים ממנו
חכם יוסף קאפח - מספר תקנתם לתמוך בפועלי הניקיון, בזמן שאין פרנסתם מצויה.
חכם יוסף קורח - מלמד שאין לחכמי תימן להתיר השמיטה, והסמכות לחכמי הארץ.
חכם יוסף צוברי - מלמד שבעלי בתים האמידים שולחים לשכניהם מצה משומרת.
חכם יוסף נחמיאש - מבאר 'לא תרצח' על מורה הקופץ פיו ועל שאינו מורה ופתח פיו.
חכם ינון חורי - מלמד מעלת עשרה יהודים פשוטים על תשעה גדולי הדור
חכם יוסף חיים חזני - מלמד שפרנס על הציבור, יהיה מורגל במידת הרחמנות.
חכם יעקב ברוך הכהן טראב - מלמד לצאת מן הענן, להכניס את אלה שפלט אותם הענן.
חכם יוסף קובו - מלמד אף שבידו לתת כולה לבדו, יערבב חלקו עם חלק כולם.
חכם ישראל אבוחצירא - מלמד שכל ישראל שווים לטובה ממקום קדושה.
חכם יצחק רפאל מאייו - מלמד שצריך שיהיו בתפילתנו בציבור מפושעי ישראל.
חכם ישראל יעקב חגיז - מלמד שעומדים על רגליהם בשעת קריאת ספר התורה.
חכם יוסף חמיץ - מלמד שנועד הפירוד להמציא מה שאין בידו, ולמלא חסרון חברו.
חכם יצחק אלבעלי - מלמד 'עת רצון' שהיחיד מתפלל בשעה שהציבור מתפללים
חכם יוסף נחמולי - מלמד שאף שפטור ממסי המלך חייב בהוצאות שיצטרכו הציבור.
חכם יעקב דוויק הכהן - מלמד לתת צדקה לעני, אף אם גופו שלם, שדעתו חסרה.
חכם ישראל נג'ארה - מלמד לראש הקהילה לשבת פתח בית כנסת, לקום בפני כל הנכנס.
חכם יעקב חיים בן נאים - מלמד המילה של כל ישראל, ואין נופלים גם אם אבי הבן איננו.
חכם יהודה בריאל - מלמד להחרים הנותן חיתתו בארץ החיים, וירך לבבו ושב ורפא לו.
חכם יעקב פיתוסי - מלמד, שהעני בשר מבשרך, ולא תתמה מה לך ולצרה הזאת?!
חכם יצחק מאגריסו - מלמד שברכת כוהנים בתנאי שאין מחלוקת מפרידה ביניכם.
חכם יהודה אבן דנאן - מלמד שהעניו, קונה השלמות - שהוא בכלל כל ישראל כגוף אחד.
חכם ידידיה שמואל טאריקה - מלמד שדומים לבוראם, קרובים זה לזה באהבה ובאחווה.
חכם יוסף פינטו - מלמד שהלומד עם תינוקות גדול מכולם, ורואה פני שכינה.
חכם יעקב אביחצירא - מלמד שכולם שבטי יה, ואין לבכר שום אחד על חברו.
חכם יצחק חורי - מלמד שבהקהל אחד בלא מחלוקת כאילו קיימו כל התרי"ג.
חכם יוסף פלאג'י - מלמד מי שאין בדברי תורתו חן בעיני שומעם, נוח לו שלא לאומרם.
חכם יאשיהו פינטו - מלמד שאין לשנות מנהג בני העיר ואפילו יש בו נדנוד איסור.
חכם יעיש קריספין - מלמד שעל ידי האחדות והערבות מעלה עליו הכתוב כאילו קיים.
חכם יעקב ציון חי עדס - מלמד להתנות בלי נדר מתן מעשר לעשות לכל דבר מצווה.
חכם יוסף דאנון - מלמד לקבוע עיתים כפי יכולתו, כל אחד מה שהוא יודע.
חכם יוסף גרג'י - מלמד להיות לו רגשי אהבה על העניים במחשבה, דיבור ומעשה.
חכם יעקב מאיר - מלמד כי קיום בחיים הוא דווקא ע"י התדבקות איש ברעהו.
חכם יחזקאל עזרא - שאין ליטול ספרים של חברו בבית הכנסת
חכם ישועה עטיה - מלמד לקחת כולם יחד, שאם חסר אחד מהם לא יברך על השאר.
חכם יוסף קורקוס - מלמד שמעולם לא ראית יהודי מסכן מתהלך ברחובות קוראסאו
חכם יעקב ענתבי - מלמד מושכהו לבית המדרש, ואפילו בשמיעת דברי תורה.
חכם ישראל זאב הלוי הורביץ - מלמד אפילו יהיה בקצה השמים, בשפל המדרגות, משם יקבצך.
חכם יהודה ליאון אשכנזי - מלמד 'ואהבת לרעך' על הרע הקרוב, שקל יותר לאהוב מרחוק.
חכם יעקב יצחקי - מלמד בכפרות לחלק הממון לעניים ובני המעיים לעופות השמיים.
חכם יוסף ניסים בן אדהאן - מלמד כמה מצוות שחובה על האדם לעשותן, בלי שהתורה תחייבהו.
חכם יצחק בן וואליד - מורה שאין לערער על האומר תיקון הטל והגשם בחזרת המוסף.
חכם יוסף צרפתי - מלמד דיינו, שקנינו האחדות אפילו לא נתן לנו את התורה.
חכם יעקב ש' קצין - מלמד שתהיה מידת הצדיק כפרה להם כמקיז דם בזרועו.
חכם יצחק בכר דוד - מלמד שנתמנו מאת כל הקהל, מעשיהם קיימים על כל הקהל.
חכם יום טוב ישראל (שיריזלי) - מלמד דברי נחמה שאומר החזן לאבלים בשבת בבית הכנסת.
חכם יעקב צהלון - מלמד שרופא לא יקבל שכר מעניים וקרובים ואוהבים כאחים
חכם ישועה שבבו - מלמד, שמותר לחזור ולהעלות העולים, רק שיקראו עניין חדש.
חכם ישעיהו מרדכי באסאן - מלמד שלא לחלק בית כנסת, משום שגנאי הדבר לחותכן.
חכם יעקב כולי - מלמד לענג השבת בלמוד תורה בפני חכם, מגמר הסעודה ועד המנחה.
חכם יוסף חיים - מורה לברך שהחיינו גם בבגד ישן, ובלבד ששמח בו.
חכם יוסף דוד - מלמד, שניים שאין ביניהם דברי תורה, שכל אחד לומד לעצמו.
חכם יוסף לוי - מלמד שאין נפשו של העשיר שווה יותר מנפשו של העני
חכם יעקב נחמני - מלמד אף מי שיכול לעסוק בתורה יחידי, ישב ללמוד בין הרבים.
חכם יעקב משה מזרחי - מלמד שעשירותם מקשיחה את ליבם להתרחק מאחיהם העניים.
חכם יוסף גז - מלמד טעם התוכחה היא אהבה, שיש ביו להצילו מהנזק.
חכם יעקב מלמד כהן - מלמד אף שמחרפים אותו, שוקד גם בלילות, מאהבתו אותה
חכם יעקב משה טולדאנו - מבאר ההסכמה בעיר פאס, לתת אך סכום נקוב לשליחי דרבנן.
חכם יעקב ששפורטש - מלמד לרדוף ולהשיג האמת, שאם טעה, לא יבוש בטעותו.
חכם יהודה ג'רמון - מלמד במקום שנהגו ללכת אחר חוקי ונימוסי הממשלה הוא הדין
חכם יהודה אלקלעי - מורה למנות זקנים, שיעמידו קיבוץ הגלויות, וישוו המנהגים.
חכם יצחק שרים - מלמד שישים אלף פנים לתורה, שכל אחד מהם יש לו אחיזה בפן אחד.
חכם יוסף ענתבי - מלמד שייתן מעדנים, וייתנו גם אחרים, ואינו יודע למי נתן וממי לקח.
חכם יעקב פינצי - מלמד שזה מקיים אחת וזה מקיים אחרת, וכאילו קיים כולם.
חכם יוסף ידיד הלוי - מלמד שמתפללים בבתים כהן יכול למחול לרבו לקרוא במקומו.
חכם יצחק דיין - מלמד שימנע מלעשן במקום שמזיק לאחרים, אפילו בבית שלו עצמו
חכם יוסף חיים ילוז - מביא טעמו של האר"י, שכל ישראל הם גוף אחד כלול מאיברים.
חכם יעקב פאריינטי - מלמד שמורה על האחדות, שנעשו דין אישה עם בעלה.
חכם יצחק אבוהב דה-פונסקה - מלמד אפילו שחטא, לא ייכרת לעד לעולם, וישראל הוא.
חכם יוסף חיים חזני - מלמד שבשמירת שתי השבתות טמון רעיון 'ואהבת לרעך כמוך'.
חכם יצחק אלימלך - מלמד שעל האדם להשתתף בצרת חברו, שכולנו בני איש אחד אנחנו.
חכם יעקב הכהן (השני) - מלמד שכל צדקה שייתן העשיר יש בה גמילות חסדים מזה לזה
חכם יצחק אקריש - מלמד להיות דעת כל ישראל כאחד חברים, כעם ככהן שווים לעשות חפצו.
חכם יעקב ברוך הכהן טראב - מלמד אף על פי שמתבטל מתורה, מחויב להשתדל למען הזולת.
חכם יהודה בנבנישתי - מלמד שאינו מכפר בינו לבין קונו, אם אינו שב מבינו לבין חברו.
חכם יוסף פרץ - מפרש כשהדיינים 'שומרי משפט', הקב"ה 'עושה צדקה בכל עת'.
חכם יוסף יצחק שלוש - מפרש 'לחמך על פני המים', שימצאנה, דווקא אם הוא עניו ושפל.
חכם ינון חורי - מלמד לא תתעב החוטא כי אף על פי שחטא ישראל הוא
חכם יחיאל חיים ויטרבו - מלמד צעקת הרועים נגד עשירי עם, הממלאים בתיהם כסף.
חכם יצחק אלבעלי - מלמד שהניח חברו לבד בבית כנסת, גורם שתסתלק השכינה
חכם יוסף נחמולי - מלמד שעדיף שליח ציבור תלמיד חכם אלמן על שליח ציבור נשוי.
חכם יוסף נסים בורלא - מוכיח אחינו הספרדים, שאינם מחזיקים ביד לומדיה.
חכם יחיא הכהן - מלמד למתנדב בסתם עניי העיר, שזכו בו כולם, אף בדבר מועט.
חכם יוסף מור יוסף - מלמד ואמת הדבקים בה' א-לוהיכם, להשלים רמ"ח בקריאת שמע.
חכם יעיש קוריני - מלמד 'ביום שמחתכם' להקדים חלקו להזמין העניים על שולחנו.
חכם יעקב סוכרי - מלמד זכות המאריך שולחנו, לתת מקום לעני, שיאכל על שולחנו.
חכם יעקב חיים בן נאים - מלמד שיעור המתנות, שיקנה ג' ביצים, ולא יוצא בפרוטה.
חכם יעקב מאיר עבאדי - למד ואקחה פת לחם, שמה שהוא נתן הוא לוקח לעצמו זכויות.
חכם יצחק הצרפתי - מלמד טעם הדרשה על מעלת התורה בשבת שלפני שבועות.
חכם יהושע שלמה ארדיט - מלמד שצריך שיהיה לו אחדות עם חברו כדי שתהיה לו פרנסה.
חכם יהודה אבן דנאן - מלמד שהעשיר כמשפך - שופכים לו כדי שיריק לכלים ריקים.
הרב ישראל שלום יוסף פרידמן בן שלום - מלמד שאדם שאינו משרת, מנותק מכל הצרכים של המדינה.
חכם יאשיהו פינטו - מלמד לא תאמץ לבבך מלפייס את העני ולדבר אל ליבו.
חכם יהושע מזרחי - מלמד שכל זמן שהאדם בתוך הכלל - מתחזק ע"י הכלל.
חכם יהודה נג'אר - מלמד סגולת השראת השכינה, שהנשמה מרגשת ונכנעת.
חכם יוסף משאש - מספר על ההתעוררות לעלייה, ומה שגדר בעדם מלעלות.
חכם יוסף יצחק הלוי - מלמד תקנת הבשר, שממנה יוכלו למצוא הוצאות לטובת העניים.
חכם כמייס עמוס כהן - מלמד שביום השבת כל הקהל מתפללים רק במניין אחד.
חכם כליפה הכהן - מלמד ושבתי אל בית אבי, שיושב עם תלמידי החכמים שהחזיק בידם.
חכם כמייס מאזוז - מלמד שישגיח מי שמתפרנס ממלאכתו להחזיק בידו לבל יתמוטט.
חכם כמייס עמוס כהן - מלמד מעשה הצדקה בהילולת רבי שמעון בר יוחאי.
חכם כמייס מאזוז - מלמד שאין לך אדם, ואפילו פושעי ישראל, שאין לו מצוות עשה.
חכם ליקה כהנת קס ברהן - מלמד שעל אף השוני הדתי, אין להראות שנאה ביניהם.
חכם ליקה כהנת קס ברהן - מלמד האהבה יוצרת אחדות, ומאפשרת להתחזק בדרכי התורה.
חכם ליקה כהנת קס ברהן - מלמד הקפדתם על דיני טומאה וטהרה כאבן ייסוד לקיום הקהילה.
חכם ליקה כהנת קס ברהן - מלמד שלא יקחו כסף עבור הנהגת התפילות עבור משפחה מתאבלת.
חכם לוי סעדיה נחמני - מתריע מפני המחיצות בין המאמין ושאינו מאמין.
חכם לוי אסולין - מלמד החכם השלם בכל ענייניו, אינו מעמיד דבריו על קו הדין.
חכם ליקה כהנת קס ברהן - מלמד תפקיד הקֶס ללמד בעצמו, במקום בו חסרים מורים.
חכם מארי יחיא יצחק הלוי - מלמד לנדות הרוצה למנוע אחד מהתפילה בבית כנסת
חכם מסעוד הכהן אלחדאד - מלמד לחלוק כבוד לזקנים, שהוא דבר הנוגע לגוף התורה.
חכם משה דוד וואלי - מלמד שנשמת הצדיק כאיש אחד המחזיק אנשים הרבה.
חכם משה נחמיה כהניו - מלמד שפעת לבושם, כל איש ואיש כרצונו, באין מכלים דבר.
חכם משה חיים מצליח - מלמד לשיר מאשמורת הבוקר עד עלות השחר בשבת הלבשה.
חכם מאיר יהודה גץ - מצווה את בניו, לכבד את ביתו אחריו, לעשות צדקה ומשפט.
חכם מסעוד חי בדוך - מלמד כשמרגישים במיתתו לקבל מצוות, נעשה שותף באותם המצוות.
חכם משה מוסא חדאד - משיב במי שעקר מדירתו למקום שנוהגים לאכול בשר הנפיחה.
חכם מארי שלמה אלחראזי - מלמד שסיבת האדם בעולם לעשות הטוב וגמילות חסדים
חכם מעתוק חטאב - מלמד לדבר מוסר במשלים ומעשיות כדי למשוך ולתקן הלבבות.
חכם משה חורב - מלמד אף שאינו בבית כנסת, אם מתפלל עם הציבור, תפילתו נשמעת.
חכם מרדכי עבאדי - מפרש שאם כל הדור דורשים באהבה כאיש אחד - אזי נגאלים.
חכם מישאל דהאן - מלמד ערך חיבור ספרים, שמזכה את הרבים, ושכרו גדול מאוד.
חכם מאיר כהן ורג'אני - מלמד אפילו יש לעני מה לאכול, אין זה דרך החיים המאושרים.
חכם מארי שלום הלוי אלשיך - מלמד בשעת קריאת התורה, נעשה לנו מעמד הר סיני
חכם מאיר ואעקנין - מורה למנות החזן, אף שמשנה האותיות, מפני שדיבורו כמותם.
חכם משה חאגיז - מלמד חזקת נשים צדקניות לכבד לפני כותל מערבי.
חכם משה מלכה - מלמד שכוונת התפילה היא גם בלחן ובצלילים המוכרים.
חכם מארי דוד משרקי - מלמד שנתפשטו דיני השולחן ערוך ומנהגיו בכל הארצות
חכם מסעוד ריוח - מחבר קינה על השואה בערי אירופה.
חכם משה איררה - מלמד המצווה לבנות בית הבחירה שיהיה מוקדש לתפילה.
חכם משה כלפון הכהן - שמנהגם פשוט שכל המוהלים מלים בחינם
חכם מעתוק רחמים דמרי - מלמד שנתנם למשיסה בעבור שלא היו באחדות, וזו חטאנו לו.
חכם משה חרירי - מלמד בשם רב הטעם לתפילה בציבור עם פושעי ישראל.
חכם מארי ישעיהו משורר - מלמד שהתנהגות ההורים היא המשפיעה על דמותו הרוחנית.
חכם מרדכי יפת שרעבי - מלמד לומר בשם כל ישראל לפני כל מעשה טוב.
חכם מרדכי סגרון - מפרש לעשות נשיאות למגורשים מתורה, שישובו לבית אבותם.
חכם מארי עודד (עודה) חג'בי - מלמד המלעיג על עניותם של עניים, סופו שאחרים אוכלים את יגיעו
חכם משה מטראני - מלמד שאל יהיו חסידים הרבה, שדי במה שאסרה תורה.
חכם משה חיים מצליח - מלמד שתולים לפרנס קופת שרצים, להזכירו, שאין בו צורך ומקיימו.
חכם מארי סאלם עוזירי - מלמד מעלת הזוכר את הצדיקים עוד בחייהם ומבקר אותם בחוליים
חכם מהלל העדני - מלמד כי נפשות האדם הן אחיות, שנולדו מבטן אחת.
חכם מר שלמה אברהם רוזאניס - מלמד שרבי דוד בן זמרא השבית המריבה בין שני הקהלים.
חכם מנחם מנשה - מלמד להתקדש ברבים - יחד עם הציבור ובתוך הציבור.
חכם מעתוק חטאב - מלמד להחשיב עצמו כפלג גוף ושלמותו הוא רק ע"י חברו.
חכם מאיר בניהו - מלמד עמדת 'חמדת ימים', שעיקר תפקיד 'מרביץ התורה' הוא הדרשה
חכם מרדכי דרמון (צ'רמון) - מלמד שיהא כולל אדם תפילתו בתוך הציבור, ואינו שואל בלשון יחיד.
חכם משה פארדו - משיב להדליק בשעווה כיוון שנהגו טעם האיסור, ואינו מתקיים.
חכם משה יצחק אשכנזי טדסקי - מלמד שאין להתבייש, שלא יכירום כי מזרע יעקב הם
חכם משה מיכאלשווילי - מלמד הקושי לעזוב הציבור אפילו לעלות לארץ ישראל.
חכם מאיר טולידאנו - מזהיר מן ההיתר בפה מלא, שמזה נמשך ביטול התוכחה
חכם משה יוסף מרדכי מיוחס - מלמד שאין מצרפים מבני הארץ למניין יום טוב של חוץ לארץ.
חכם משה מלכה - משיב שמנהיגם על פי התורה והמוסר, אף שאינו רב הוא רבם.
חכם מסעוד ריוח - מלמד לאדם שידבק עצמו בציבור, ובזה זוכה לחנינה הכללית.
חכם משה איררה - מלמד שבת הגדול, השייכת לרב הגדול, ומלבישים בה היתומים.
חכם מאיר בנימין מנחם דאנון - מלמד לא לתבוע מתלמידי חכמים שישתתפו בעול המס בענייני מצוות
חכם משה כהן דריהם - מלמד שאלה שאין ביכולתם לקנות מצוות לא יצאו בזמן מכירתם.
חכם משה מימון - מלמד סגולת ברכת ההדס של מילת התינוק למי ששמו כשם התינוק.
חכם מנשה בן ישראל - מלמד שנתרצה בדברים האפשריים כי הדת ניתנה לכללות העם.
חכם משה די בושאל - מלמד 'קדושים תהיו' כולם כאחד ולכל אחד ואחד
חכם מארי עודד (עודה) חג'בי - מלמד שגובים מבעלי הבתים, כל אחד לפי מצבו
חכם משה מטראני - מלמד לעמוד עליהם ברוב בניינם, לבל ישיג איש גבול חברו.
חכם מרדכי הכהן - מלמד שעיקר השליחות בחוץ לארץ שיהודים יכירו ביהדותם
חכם משה חורב - מלמד רמז זה שער השמים על י"ב שערים לתפילה בשמיים.
חכם מארי זכריה יחיאל שרעבי - מלמד שמן הדין, כל עם ישראל חייב לסובלים בשביל עם ישראל.
חכם מרדכי אליהו - מלמד למנהיגי ישראל לצאת מאוהלה של תורה ללמד את העם.
חכם מנחם מנשה - מלמד שרגלים - על שם האבות וראשי חדשים הפסידום האנשים.
חכם מרדכי עבאדי - מורה שלא לשנות ולשבש שום נוסחה בתפילה וכל קהל ומנהגם.
חכם מרדכי מערבי - מלמד שהאיחוד משפיע לקבל שפע מעל הטבע
חכם מאיר בניהו - מלמד פדיון שבויים בתלמיד חכם ובבחורה יפה למעלה משורת הדין.
חכם מרדכי בן ג'ו - מלמד משרבו העוברים נצרך למצוא צד היתר לצאת חוץ לעיר בשבת.
חכם משה בארקי - מלמד שאין דין זה תלוי במהות הדברים, אלא לפי המקומות.
חכם מרדכי עזראן - מלמד שהתורה מתקיימת בכללות ישראל, שהם כגוף אחד.
חכם משה חיים קורקידי - מלמד להמתין בחזרה רק לרב הקהל, ואפילו המאריך גדול בתורה.
חכם מרדכי עטיה - לומד מעלת אסיפת הזקנים, אפילו מהציפורים היותר חלשים.
חכם מאיר ואעקנין - מורה מתי יתנו לעניים מעות פדיון שבויים, ומעות תלמודי תורה.
חכם משה מיכאלשווילי - מלמד להחזיר עטרת קריאת התורה לתלמידים ולא לחזן יחיד.
חכם משה מלכה - משיב שלא למנות רב אחד לעיר, אלא ימנו רב לכל שבט ושבט.
חכם משה יוסף מרדכי מיוחס - מלמד שמפני השלג הגדול, הוציא ספר תורה במנחה ועלו שבעה.
חכם משה מרציאנו - מסביר יסוד המנהג לעשות סעודה משום ישועה.
חכם משה דוויק הכהן קצאב - מלמד שהטרוד במזונותיו, לוקח השבת לעסוק בתורה.
חכם מעתוק כהן (עתוג'י) - מלמד שההמונים, שכרם טוב יותר בלימוד מתלמידי החכמים.
חכם מנחם שמואל הלוי - מלמד בסיס האיתן לעורר בלב העם ההכרה הלאומית המרנינה.
חכם משה מאימראן - דורש את התורה כמים, שיזכו לכתרה באסיפתם.
חכם נסים עידאן - מלמד שצריך כל מניין להגיד בקול ובנגינה מזמורי קבלת שבת.
חכם ניסים אברהם אשכנזי - מביא רמז למנהג להתוודות לפני תחילת הזמירות.
חכם נסים בנימין אוחנה - מלמד שאין לשנות נוסח התפילה, אך להחליף המבטא לספרדי.
חכם נסים אליקים - מלמד שמברכים לולב ולא כפות תמרים להוציא מדעת הקראים.
חכם נתנאל חבובה - מלמד הטעם שעושים שמחה גדולה על זכיית ספר בראשית.
חכם ניסים חיים משה מודעי - מלמד שדורשים במצוות הלבשת תינוקות סמוך לדרשת חנוכה.
חכם ניסים טרבלסי - מלמד שעושים סעודה בראש חודש ניסן, שכל בני המשפחה נוכחים.
חכם נסים פרץ - מלמד שבט"ו באב מתחילים 'תיקוני הזוהר', וביום הכיפורים מסיימים.
חכם נתן בוקובזה - מלמד שכדי לקבל ברכת רחל, יש להתחבר למידותיה הטובות
חכם נתנאל חבובה - מלמד שכל אחד יש לו חלק חברו, ובאחדותם שורה השכינה.
חכם סולומון גאון - מלמד שבטורקיה עוד שורדות מסורתו הקהילות הספרדיות
חכם סעדיה הלוי מירקאדו - מלמד שחכם דורש ברבים, אין אומה יכולה לשלוט בהם.
חכם סלימאן מנחם מני - מלמד לשלוח לרב המתיר סרכה, במקום הפסד גדול.
חכם סלימן דוד ששון - מיישב מנהג העומדים בעשרת הדברות, שכוונתם לקבל הברית.
חכם סעדיה צפירה - מלמד, שהעוסק בתורה לבדו, אינו מועיל לא לו, ולא לזולתו.
חכם סולומון גאון - מלמד שעד בוא הנאצים לא חוו הספרדים אנטישמיות מאורגנת
חכם סאסי יהונתן הכהן מעתוק - מלמד שאדם יחידי ממילא הוא עני, ולכן מבקש פנה אלי וחנני.
חכם סעדיה אלדמארי - מלמד עיקרי האמונה מטעמי התורה בכל החגים והמועדים.
חכם סעדיה אלנדאף - מחזק סוד מנהגם למכור מצוות בית הכנסת בשמן למאור.
חכם סלמאן חוגי עבודי - מלמד לעבור ממעברה למעברה להיות צר לו בצרתם.
חכם עזרא ששון דנגור - מלמד שכיבוד הורים הוא מצוות האומה ומקור הסדר החברתי.
חכם עזרא הכהן טראב - מלמד מנהג עם הארץ, ותלמידי חכמים לא יכנסו בספק זה.
חכם עובדיה הדאיה - פוסק שאם מנהג כל העיר כן - מנהג אבותם בידיהם.
חכם עזיז בנימין - מלמד שבונים בית הכנסת בידיים, בית הכנסת שייך לכל הקהילה.
חכם עזריה פיג'ו - מלמד שהנחקק בלב הוא המעשה הטוב ולא המדרש שדורש.
חכם עובדיה וארשאנו - מלמד אף שיכול להנות מהם, שנא את הרבנות להתפרנס ממנה.
חכם עובדיה יוסף - מורה שאין דין מנהג, במה שנהגו כאשכנזים, משום שהיו כפופים.
חכם עבדאללה סומך - משיב האם לשנות המנהג לפטור בני חכמים ממיסי המלך.
חכם עזרא מלכי - מלמד שלא רק למי שאין לו מה לאכול, אלא שלא יהא אדם עצב.
חכם עובדיה שאקי - מלמד מראה קדושת 'ספר תיסלית' מתאזנכ'ת במרוקו
חכם עובדיה יעבץ - מביא סמך למנהגם לשתיית כוס ערק ביום החינא, לפני החתונה.
חכם עזיז בנימין - מלמד מנהגם לתת חלק של מתים ממזונם לעני או לתלמיד חכם.
חכם עלוש חומאני - מלמד אפילו הפחות שבפחותים, כשיחטא, ילמדו ממנו בני ביתו.
חכם עוזיאל אלחייאך - מלמד שאין לקונן ולהספיד על מת בשבת ויום וטוב
חכם עובדיה יוסף - מורה שהמזכיר קדושת שבת, אפילו אינו שומרה, אין יינו נסך.
חכם עזריה חיים סנגויניטי - מלמד גדול האומן היגע מאומנותו, יותר מסוחר ירא שמים.
חכם עזרא ציון מלמד - מלמד שאינם יושבים לסעוד בשבת בטרם ישלחו לעני שבשכנותם.
חכם עזרא עטייה - מפרש עבודת ה' זו תפילה בציבור, שמתברך בפרנסה ובריאות.
חכם עזיז בנימין - מלמד מנהג זאכו להכין עצמם ליום הכיפורים בנר, במלקות ובטבילה.
חכם עוזיאל אלחייאך - מלמד מצווה להתמנות על הציבור בכוח שירותו בחצר בית מלכות
חכם פרג' חיים יהודה - מלמד זכות אביו, שבשעת האוכל היה דומע על העטופים ברעב.
חכם פנחס הכהן - משבח המנהג ללמוד תהילים בשבת ומרמזם בסופי תיבות.
חכם פראג'י עלוש - מלמד שזקני עירו עדים שמעולם לא ראו – ודאי שאין מנהג.
מרת פרחה פלורה ששון - מלמדת על אותם עמי ארצות, ששפת ארצם היא ארמית של גמרא.
חכם ציון סופר - מלמד לרץ אחר הכבוד, כשחושב עצמו לשאר העם נעשה לראש.
חכם קס מלקה עזריה יהייס - מלמד לעשות סעודה גדולה לכל הקהילה במוצאי יום הכיפורים.
חכם קס וובשט אייטבג - מלמד לדור הצעיר ללמוד אמהרית, שיעזרו בקליטת אחינו.
חכם קס מנשה זמרו - מלמד שלכל קייס יש את האזור שלו, וכולם שווים ומשמעותיים.
חכם קס סבוהו ברוך - מלמד סדר הכנת ספרי קודש, שהכין במו ידיו.
חכם קס אליאס מהרט - מלמד שבנה בעצמו, יהיה לכל קיבוץ בית הכנסת משל עצמו
חכם קס איילין מנשה אדגואיצ'או - מלמד אופן חגיגת הסמכת קס חדש שבוע.
חכם קס וובשט אייטבג - מלמד החובה על כל אחד מבני הקהילה לעזור לכל אחד מהקהילה.
חכם קס סבוהו ברוך - מלמד שמה שחנן אותך ה' בדעת, הוא לחלוק החכמה עם הדור הצעיר.
חכם קס מלקה עזריה יהייס - מלמד לסייע במציאת בית, למי שיצא לארץ, אך חזר על עקבותיו.
חכם רפאל יעקב חקק - מוכיח הדבקים בה' ובתורתו, שעושים עצמם לא רואים מצב הקהל.
חכם רפאל פנחס יהושע די שיגורה - מלמד טעם 'שבת הלבשה' לעניים כדי להתלמד במעשה הצדקה.
חכם רפאל אשכנזי - מלמד שנהגו מצוות הלבשת ערומים על ידי פקידי תלמוד תורה.
חכם רפאל אשר קובו - משיב שיש כוח לרבני הדור לבטל חרם גדולים מדורות קודמים.
חכם רפאל שלמה מורדוך - מלמד החובה לבכות כל אדם גם אם אינו מוחזק כצדיק וחסיד.
חכם ראובן מוריס עלוש - מלמד שהיה ברית מילה בעיר, לא היו אומרים תחנונים בכל המניינים.
חכם רפאל מרדכי מלכי - מלמד לשכור שלושה שליחי ציבור, צדיקים וחסידים ואנשי מעשה
חכם רחמים ניסים יצחק פלאג'י - מביא מנהגם להתעטף בטלית של כותנה למי שאינו יכול צמר.
חכם רפאל חיים שושנה - מלמד מנהג הבקשות קול הנכנס אל הלב.
חכם רחמים בן עמארה - מלמד לחזק מניין שני בליל שבת, ליוצאים מאוחר מעבודתם.
חכם רפאל אלעזר נחמיאש - מלמד שלא להרבות בשבח המת יותר מדי, רק שהחי יתן אל ליבו.
חכם רפאל אהרון בן שמעון - מלמד שמנהגי הדת בכל תפוצות הגולה אושרו ע"י גאוני דורם.
חכם רפאל אלאשווילי - מלמד שעיקר תוקף המנהג ללמוד אבות הוא בין פסח לעצרת.
חכם רפאל בירדוגו - מתקן לבטל מנהג בעלי שמחה, כדי למנוע צער וביוש עניים.
חכם רחמים חורי - מלמד שבאמן של הקדיש שאומרים אחר דרשה, נמחלים העוונות.
חכם רחמים חיים יהודה ישראל - מורה לבטל מנהגם, שנחסרו הדורות, והכל לפי הזמן והמקום.
חכם רפאל אליהו עבו - מלמד על הצורך לסדר בית מדרש לרבנים ספרדים.
חכם רפאל חיים שושנה - מלמד שהבקשות הם מפתח להיות תמיד קשור עם ארץ ישראל.
חכם רחמים חי חויתה הכהן - מלמד הפסד מנהגם להכות המן בזמן קריאת המגילה.
חכם רפאל משה פאלקון - מלמד 'יודוך ה' כל מעשיך' - שאין לומר יברכוך טובים ולא רעים
חכם רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי - מלמד לבעלי התורה להדבק עם אנשי מעשה, ויושלמו בגוף אחד.
חכם רפאל אהרן מונסונייגו - מלמד להרחיק המנהג הגרוע, אם בשאר מקומות הולכים לחומרא.
חכם רפאל יעקב מנשה - מלמד שעיקר נתינת התורה הוא במצוות הדינים לדון את ישראל.
חכם רחמים אליהו חזן - מבחין מה הוא מנהג המבטל הלכה, ומה הוא מנהג המקיימה.
חכם רפאל זרוק - מלמד מנהג סליחות בלכביר, וסליחות ליל שבת, ב'שפתי רננות'.
חכם רפאל דוד מזרחי - מלמד סמוכים ראש התורה וסופה, שהגדולים לא יתגאו על הציבור.
חכם רפאל אנקאווא - פוסק שעולה ישראל ראשון ב'בראשית', הואיל וכבר נהגו כך.
חכם רפאל שלמה מורדוך - מלמד חובת ההספד כפי מדרגתו הנגלה ליודעים מכירים אותו.
חכם רפאל שלמה לאנייאדו - מלמד שאם יהיו נשבעים, אין אדם מאמין אותם, ואבדה האמונה.
חכם רפאל דוד סבאן - מלמד תקנתו שרק שליח ציבור יאמר קדיש אחר ספר תורה
חכם רפאל חיים שושנה - מלמד שבארבע קירות בית כנסת, כל ישראל שווים.
חכם רחמים נסים יהודה - מלמד הרחמן הוא יפרנסנו, ולא נצטרך לבשר ודם שיעשה שלום בינינו.
חכם רפאל טריויש - מספר מנהגם להתקבץ בבית ועד החכמים בחג הפסח כל הלילה.
חכם רפאל אברהם שאקי - מלמד שאין לבכות על האבדה עצמה, אלא על האובדים אותו.
חכם שמעון אביקציץ - מלמד להורות לעם ישראל הדרך, למשוך ליבו של אדם ליראת שמיים.
חכם שמעון הכהן דריהם - מלמד 'סולם מוצב ארצה' - שהסולם איברים איברים והם קשר אחד.
חכם שלמה מאזוז - מלמד שכל אחד מישראל שותף ושווה, ואין אחד יתר על חברו.
חכם שבתאי בן חיים - מלמד לשנות מנהגם שלא להדיח כלים בליל שבת, שבטל טעמם.
חכם שבתי אקשוטי - מלמד סדרי לימוד בישיבת אחד תלמיד חכמים ואחד בעלי בתים.
חכם שאול ישועה אביטבול - מלמד שכל משפחות ישראל בני איש אחד, ומצווים על האחדות.
חכם שלמה אאיליון - מלמד עלבון התורה במחלוקת באש מתלקחת בתוך קהל ועדה.
חכם שלמה אמסלם - מלמד בשביל האהבה שהיתה בין בני ישראל נתנה להם.
חכם שמעון ועקנין - מלמד זאת חוקת התורה לאומרה בפה מלא, ולא לגמגם בהם.
חכם שלמה קורח - מלמד שאף אם הוכיחו, עדיין אינו מזיד, שאין יודע להוכיחו.
חכם שלמה ילוז - מלמד למכור ספר תורה כדי להשיא העניות, שלא תתייאשנה.
חכם שושן דוד יום טוב הכהן - מלמד הפטרת שמות 'הודע את ירושלים', שקדם מושבם לחורבן.
חכם שלמה סוכרי - מלמד מניין תורה כגמילות חסדים, וצריכים לאחדות ולעסוק בתורה.
חכם שאול דוד סתהון - מלמד לבקש על הגשמים בזמן חורף שלהם, ולא בזמן של בני בבל.
חכם שמעון דוויק הכהן - מלמד שאין לדיין להוציא יותר מאשר הקצבה, שיש להם מהקהל.
חכם שמואל די מדינה - מלמד גדר בהנהגת רבים לתת לכל כת וכת דבר הצריך להם.
חכם שלמה דאנה - מלמד שאמות הארון שבורות לרמוז לעניים שמהם תצא תורה.
חכם שמואל אלבאז - מלמד שנא את הרבנות מלהתפרנס על ידי היותך רב ומורה צדק.
חכם שלמה אדהאן - מלמד גדול הנהנה מיגיעו בתורה ואינו ירא להחמיר במותר.
חכם שמואל שאול עידאן - מלמד לא נחם דרך ארץ - שלא יפלשו לאיזה בית להופכו בית כנסת
חכם שלמה אדהאן - מלמד שאם פותח ידו מעוני, סופו שיפתח ידו מעושר.
חכם שמעון חיררי - מלמד לעשות חידושיו קבע, להדפיסם שייהנו בהם כולם.
חכם שמואל שאול סרירו - מפרש הפסוק שיתנו הצדקה כענני הגשם המפזרים בכל מקום.
חכם שמעון בן אליהו - מלמד שידע התינוק לתרגם התורה בשפת ארצו ולדבר כלשון אמו.
חכם שלמה וזאן - מפרש שהוצרכה תורה שתהא משיבת נפש לכל אחד מישראל.
חכם שמשון חיים נחמני - מלמד שיותר טוב שלא יהיה דלת כלל, שלא יצטרך העני להתעכב.
חכם ששון עזרא סחייק - מלמד שבח המייסד בית חולים להחיות בו חולי עניי בני ישראל.
חכם שארל שלום תואתי - מלמד שהמגוון של העשייה הדתית מבוססת על אישים ללא דופי.
חכם שמעון אביקציץ - מלמד שלא המדרש שדורש ברבים להראות תוקף כוח חוכמתו העיקר.
חכם שמעון הכהן דריהם - מלמד לגבאי שלא יעבור לפני מי שאין לו, שמא יתן מעות שבידו.
חכם שבתי אקשוטי - מלמד מעלת הנותן צדקה בגלוי, כדי שילמדו ממנו אחרים לתת.
חכם שלמה אאיליון - מלמד להתיר טלטול בכפר שסביבתו מחורצת כעיר מוקפת חומה.
חכם שלמה אבן דנאן - מלמד חזקת שליח ציבור העומד ומשרת בקהל - לו ולזרעו.
חכם שמעון לביא - מלמד כוח תפילת הרבים בסוד הקטורת, שצריך לחזק הדבר בהופכו.
חכם שמחה לוצאטו - מלמד שהחכמים אינם נביאים לקבל דעתם כחוק בל יעבור.
חכם שמואל דוד לוצאטו - מלמד איסור נקמה, אף שהיא נראית כמשפט צדק.
חכם שמשון מורפורגו - מלמד בציבור לנהוג כמנהגם, ולעצמו לא לזוז ממנהג אבותיו.
חכם שלמה אדהאן - מלמד שבח בני המערב, ששולחים הקידוש לעניים מיין משובח.
חכם שמחה אפרתי - מזהיר לחכם לדרוש לישראל לפי שהוא צורך גדול ויסוד האומנה.
חכם שבתאי מוראיס - מלמד על מנהגי יהודי איטליה, השונים מיהודי אשכנז או ספרד.
חכם שמעון חיררי - מלמד שרחל מבכה על שבניה אינם באחדות.
חכם שלמה אביטבול - מלמד שהמנהג שקיבלו חכמי העיר מאבותיהם מכריע ההלכה.
חכם שמואל שאול סרירו - מלמד שתכלית המצוות לקשר האחווה והאחדות.
חכם שלמה קצין - מלמד עיקר המור לקיים בפועל כל מה שאפשר לו.
חכם שמואל עלוש - מלמד שכל אחד יקיים לפי יכולתו, ובכללותם נחשב כאילו קיימו הכל.
חכם שמעון אגסי - מלמד שמצוות כתיבת ספר תורה היא כדי ללמד את בני ישראל.
חכם שלמה הכהן - מלמד שאין כל האנשים שווים, ולכן הכל צריכים זה לזה..
חכם שלמה מאזוז - מלמד שאין עושים רצונו, מקים להם אביונים, שיזכו וימחל להם.
חכם שלמה חכים - מלמד עניי עירך קודמים, שחלקם מופקד אצלך, שלא יכתתו רגלם.
חכם שלמה שמאמא - מבאר ללמד בנו אומנות של תורה, שהיא גם מלאכת שמיים.
חכם שלמה תווינא - מלמד לעסוק בתורה שבכתב, לראות בעיניהם - 'לעיני כל ישראל'
חכם שלום משה חי גאגין - מלמד הרגלם בירושלים לקבל שבת ברוב העם בכותל המערבי.
חכם שמואל אדוני - מביא הנוסח שהיו נוהגים בו ל'יהיה רצון מלפני א-לוהי השמיים'.
חכם שבתי אקשוטי - מלמד 'וקבל היהודים' להיות באחדות שזכות הצדיקים מגנה עליהם.
חכם שמעון ועקנין - מלמד אם משמר את הדבר, אימתי יבוא לידיו, נחשב כאילו מקיימו.
חכם שמעון לביא - מלמד דוגמת לימודי ה' למעלה, שהיו מרננים לשמח הלבבות.
חכם שלמה אליעזר אלפנדארי - מזהיר העוסקים בתורה, ואינם שמים לב לעורר לב העם.
חכם שלום משאש - מלמד שבית הכנסת הוא גורם לאחדות לכלל ישראל.
חכם שמעון דוויק הכהן - מלמד להיזהר שלא ישתרר להנהיג עצמו ברבנות, שלא לשם שמיים.
חכם שלום הדאיה - מביא המנהג להגדיל השמחה איש ואישה בהילולת רבי שמעון.
חכם שמואל יוסף עדני - מלמד שבעטו ההמון בעטיים של המתחסדים להחמיר יותר מדי.
חכם שלום יצחק הלוי - מלמד, שההדיוטות מחקים אחרים מתוך זלזול במנהג אבותם.
חכם שלמה אדהאן - מלמד העניין שמברכים על הבשמים, בברית המילה ובמוצאי שבת.
חכם שמחה אפרתי - מלמד שצריך יראת שמיים להדר פני זקנים.
חכם שבתאי בוחבוט - כותב מביירות האם לשנות מנהגם לעמוד בעשרת הדברות.
חכם שמעון מימון - מלמד אות ר' בתשרי היא רחמים להשגיח על העניים ברחמים.
חכם שלמה אביטבול - מלמד שהדורש תורה ברבים, צריך שיאמר דברים מחודשים.
חכם ששון שנדוך - מפרש 'בנפול אויבך' שאין לשמוח שנכשל אדם בעבירה
חכם שושן מאזוז - מלמד שיהיה ביתו בית ועד לחכמים ע"י שיהיה פתוח לרווחה לעניים


חשון - כסלו
נובמבר 2026

ראשון שני שלישי רביעי חמישי שישי שבת
1
כא חשון
2
כב חשון
3
כג חשון
4
כד חשון
5
כה חשון
6
כו חשון
7
כז חשון
8
כח חשון
9
כט חשון
10
ל חשון
11
א כסלו
12
ב כסלו
13
ג כסלו
14
ד כסלו
15
ה כסלו
16
ו כסלו
17
ז כסלו
18
ח כסלו
19
ט כסלו
20
י כסלו
21
יא כסלו
22
יב כסלו
23
יג כסלו
24
יד כסלו
25
טו כסלו
26
טז כסלו
27
יז כסלו
28
יח כסלו
29
יט כסלו
30
כ כסלו

לתאריכי פטירת חכמים



לתרומות


״דע שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, שנאמר נר ה׳ נשמת אדם. ומה טוב להוסיף מאור התורה על אור הנר, שנאמר נר מצווה ותורה אור. ומה טוב להרבות מתורת הצדיק ביום פטירתו, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם, שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. ואף אם כל השמים יריעות, וכל בני אדם לבלרים, וכל היערים קולמוסים, איננו יכולים לכתוב מה שלימדו רבותינו. אך טוב מעט לצדיק, ובזכות תורתו הקדושה, ובזכות הלימוד שילמדו ישראל בשמו, ביום פטירתו, הקב״ה ישים חלקנו עמהם, ולעולם לא נבוש כי בקב״ה בטחנו, ועל חסדו הגדול באמת נשעננו, ומה רב טובך אשר צפנת ליראך.״

החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר - ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: