חכם יצחק בראשי


חכם יצחק בראשי

לידה: כד כסלו תרפ"ד, 1923
פטירה: כד כסלו תשנ"ה, 1994
החכם היומי, מאגר מידע על חכמי יהדות ספרד
מקצת שבחו

חכם יצחק בראשי נולד לאביו נחום ולאימו אסתר בכפר בראשי שבכורדיסטן, ביום כ"ד בכסלו תרפ"ד (1923).

בשנת תרפ"ט (1929) זכה ועלה לארץ ישראל עם משפחתו, שהתיישבה בעיר העתיקה ירושלים. בשנת תרצ"ד (1934) עברה משפחתו לשכונת זיכרון יוסף בנחלאות, אותה הקימו עולים מכורדיסטן.

חכם יצחק בראשי למד בבית הספר תלמוד תורה מזרחי, והמשיך בלימודיו בישיבת פורת יוסף, ולאחריה בישיבת מרכז הרב. הוא הוסמך כשוחט ע"י חכם עזרא יפה, וכרב ומורה הוראה ע"י הראשון לציון בן ציון מאיר חי עוזיאל.

בשנת תש"ב (1942) התגייס להגנה, ובהמשך הצטרף לפלמ"ח, ושירת כאלחוטן של החטיבה הדרומית בפיקודו של יצחק רבין. בשנת תש"ד (1944) עלה בראש גרעין מתיישבים, עולי כורדיסטן ליישב מחדש את כפר אוריה, בפרוזדור ירושלים, שננטש ע"י יושביו. הוא שימש רב ומנהיג הכפר. שם גם נשא לאישה, בשנת תש"ה (1945), את מרת רחל ונולדו להם תשעה ילדים. מאחר והחלטת האו"ם, ביום כ"ט בנובמבר 1947, הותירה את כפר אוריה בשטח במדינה הערבית, עבר בראש גרעין משפחות, והתיישב במחנה צבאי בריטי נטוש, במה שיקרא לימים מחנה יעקב, ויהפוך לשכונה בעיר נתניה. חכם יצחק בראשי שימש רב השכונה, בהתנדבות חזן, שוחט, ודרשן. הוא לימד את ילדי השכונה תורה, טעמי המקרא, הלכות, פרקי תהילים. לפרנסתו עבד במס הכנסה.

בשנת תשי"ט (1959) חזר עם משפחתו לירושלים, לשמש רב, חזן ודרשן בבית הכנסת בראשי ברחוב הירקון בשכונת נחלאות בירושלים. לימים ישונה שם הרחוב ויקרא על שמו. לפרנסתו המשיך לעבוד במס הכנסה.

חכם יצחק בראשי שימש באהבה את קהילת יוצאי כורדיסטן בירושלים ובמושבי הסביבה. בדרשותיו, בפסיקותיו ובפיוטים שחיבר על פי לחנים כורדיים, המשיך לחזק את מסורת אבותיו בארץ ישראל.

בשנת תשל"ג (1973) ייסד יחד עם חכם יצחק עמדי את המרכז הרוחני ליהודי כורדיסטן, שם שימש עד יומו האחרון כגזבר וחבר ההנהלה. כן זכה במקום הראשון בחידון התנ"ך בירושלים, ובמקום השלישי בחידון הארצי.

חכם יצחק בראשי נפטר ביום כ"ד כסלו תשנ"ה (1994), ומנוחתו כבוד בהר המנוחות ירושלים.

דרשותיו ופיוטיו יצאו לאור, אחר פטירתו, בידי נכדו, חכם שמואל בראשי, בספר באר יצחק.

מדברי החכם בעניין בין ישראל לעמים
מלמד לאהוב כל שנברא ועוסק ביישובו של עולם.
'ואהבת לרעך כמוך' - יש לאהוב כל שנברא בצלם א-לוהים, אפילו בני נח אם הוא עוסק ביישובו של עולם. ובפסוק לא נאמר ואהבת לאחיך כמוך, אלא ואהבת לרעת כמוך ומצאנו שגם גוי נקרא רע שנאמר: 'ביד רעהו העדולמי', 'ויקחו שלשים מרעים אתו', ועוד
חכם יצחק בראשי, באר יצחק דרשות על התורה, פרשת קדושים, תשע"ה (2015), עמ' 136. מתוך 'החכם היומי'
מדברי החכם בעניין צדקה וחסד
מלמד ויקום מלך חדש, כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש.
'ויקום מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף' - ואמרו רבותינו זיכרונם לברכה, לפי אחד הפירושים, חדש ממש, כי נערכה שם מהפכה משום שנאמר: 'ויקום' מלשון 'כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש', כן קם כאן מלך חדש, כמו שבימינו אנו עדים ושומעים על מהפכות קרובות במדינות שונות, בעיקר באותן המדינות שאינן מבוססות היטב מחינה חברתית וחומרית, אשר כל מהפכן דוגל כביכול בעקרונות של שיפור רמת החיים, וכן המלך החדש במצרים, דאז כמו היום, טען כנגד הזרים 'לא ידע את יוסף', אשר הוא הזר, הביא את מצרים ליציבות כלכלית ושגשוגה מבחינה חומרית, שהפכה להיות מעצמה, בזה שזרמו כל כספי ארץ כנען ויתר הארצות לאוצרות המלוכה במצרים, הודות למדיניותו הכלכלית והמדינית.
חכם יצחק בראשי, באר יצחק דרשות על התורה, פרשת שמות, תשע"ה (2015), עמ' 80. מתוך 'החכם היומי'
מדברי החכם בעניין לימוד התורה
מלמד שלא נקרא חג מתן תורה, שיש לקבלו בכל יום ויום.
בתורה לא מוזכר חג זה בשם חג מתן תורה ומדוע? ואמרו רבותינו המפרשים, משום שאת התורה יש לקבל בכל יום ויום, ולא רק בחג השבועות כמו שכתוב: 'והיו הדברים האלה אשר אנכי מצווך היום על לבבך' - בכל יום ויום יהיו בעיניך כחדשים, כאילו היום קבלת אותם.
חכם יצחק בראשי, באר יצחק דרשות על התורה פרשת אמור, תשע"ה (2015), עמ' 142. מתוך 'החכם היומי'
מדברי החכם בעניין גאולת ישראל
מלמד לשכון בארץ מגורי אביו, שיש בה קשיים מכל מיני סיבות.
'וישב יעקב בארץ מגורי אביו' – אמרו רבותינו זיכרונם לברכה: 'מעשה אבות סימן לבנים', ללמדנו שעלינו לשבת ולשכון בארץ ישראל ולגור בה, 'מקום מגורי אבותיו', שיש בה תנאים קשים מכל מיני סיבות, ואין לעזוב ולרדת מן הארץ, כפי שעשה עשו, אלא יש לעמול ולעבוד ליצור ולבנות ולהבנות בה, ולהתגבר על כל המכשולים כפי שיעקב אבינו בבטחונו בה', להתגבר על כל התקלות והמאורעות שפקדו אותו.
חכם יצחק בראשי, באר יצחק דרשות על התורה פרשת וישב, תשע"ה (2015), עמ' 65. מתוך 'החכם היומי'
מדברי החכם בעניין מורשת אבות
מלמד יזכור בן מי הוא, וידע לשמור את עצמו.
אם בחור יוצא לצבא או אדם יוצא לעבודה במקומות מסוימים, רחוק מהבית, בתנאים לא נוחים, המביאים את האדם לעבור על התורה והמצוות, ידע לשמור את עצמו ויזכור בן מי הוא. בן אברהם אבינו ושרה אמנו, שעברו עליהם ניסיונות קשים ומרים, ועמדו בהם, ושמרו על עצמם, גם הוא יעמוד בניסיון כמאמר הנביא: 'הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם'.
חכם יצחק בראשי, באר יצחק דרשות על התורה, תשע"ה (2015), עמ' 43. מתוך 'החכם היומי'
מדברי החכם בעניין אהבת ישראל
מלמד חובה להגביר האחדות בשם כל ישראל.
חובה מוטלת עלינו לפעול בכל מקום ובכל עת, להגביר את האחדות ביננו, ולעבוד בשיתוף פעולה ובהבנה, אז מובטחת ההצלחה בעבודה ובבצוע המשימות, הניצבות בפנינו על הצד הטוב ביותר. ... וכך נראה לעניות דעתי, חובת אמירת גם שלוש מילים 'בשם כל ישראל' - היות ואין כל אפשרות לאדם יחיד מישראל לקיים את כל מצוות התורה, רק על ידי כלל עם ישראל כשהם באחדות ואהבה כאיש אחד, כי במציאות אין כל אפשרות לשום אדם יחיד מישראל לקיים את כל תרי"ג מצוות התורה, אפילו יהיה צדיק וחסיד.
חכם יצחק בראשי, באר יצחק דרשות על התורה פרשת יתרו, תשע"ה (2015), עמ' 102-103. מתוך 'החכם היומי'
מדברי החכם בעניין צדקה וחסד
חובת איש ציבור במילוי תפקידו לקבל בסבר פנים יפות.
'גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני השכינה' - אם כך ראוי להתנהג עם האורחים, שחשובים יותר מהקבלת פני השכינה, על אחת כמה וכמה, אדם בעבודתו. אם עובד ציבור הוא, פקיד או רב, לקבל בסבר פנים יפות את הקהל הפונה אליו לטיפול כלשהו, ולתת לו שירות, על הצד טוב ככל האפשר. זאת חובתו של איש צבור במילוי תפקידו, לבצע זאת בזכות ולא בחסד.
חכם יצחק בראשי, באר יצחק דרשות על התורה, פרשת וירא תשע"ה (2015), עמ' 36. מתוך 'החכם היומי'

״דע שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, שנאמר נר ה׳ נשמת אדם. ומה טוב להוסיף מאור התורה על אור הנר, שנאמר נר מצווה ותורה אור. ומה טוב להרבות מתורת הצדיק ביום פטירתו, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם, שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. ואף אם כל השמים יריעות, וכל בני אדם לבלרים, וכל היערים קולמוסים, איננו יכולים לכתוב מה שלימדו רבותינו. אך טוב מעט לצדיק, ובזכות תורתו הקדושה, ובזכות הלימוד שילמדו ישראל בשמו, ביום פטירתו, הקב״ה ישים חלקנו עמהם, ולעולם לא נבוש כי בקב״ה בטחנו, ועל חסדו הגדול באמת נשעננו, ומה רב טובך אשר צפנת ליראך.״

החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר - ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: