חיפוש

עבור מילת מפתח: זהות

חכם מכלוף א-דאודי - מלמד לתרגם ספר אהבת ציון, לעורר שפתינו המחברת כל איש.
חכם אהרן הכהן פרחיה - מלמד שצדקת הבנים בא להם מצד גדולת אבותיהם.
חכם אבא שאול חדאד - מלמד קדושתם, שאינם מערבים ומחליפים נשותיהם.
חכם אברהם בדוש - מלמד שהאמונה היא ירושה רוחנית טבעית מדור לדור.
חכם אריאל בן ציון יהודה לוי - מלמד שברית כרתו אבותינו לבלתי שוב אל ספרד ארץ הדמים
חכם אברהם פטאל הלוי - מלמד שלא ידבר בגנות מחללי השבתות היושבים בערי אירופה.
חכם אליהו בכור חזן - מייעץ להיאסף נציג לכל דעה ועדה, לברר ולהשוות כל הדעות.
חכם אברהם פרחי - מלמד לכונן סימן לאחים המפורדים בין האומות כענפים של עץ אחד.
חכם אליהו בקשי דורון - מלמד שכל לימוד קובע קניין בנפש ומשנה מהותו של הלומד
חכם אברהם חמוי - מלמד ליתן האפיקומן במפה לבנה, ולהעבירו על כתפי המסובין.
חכם אליה שמואל הרטום - מלמד שלא יוכל שום יהודי לאבד את זכויותיו כתוצאה מדעותיו.
חכם אליהו בן הרוש - מלמד שהקטן יכול לחדש מה שלא יכול גדול ממנו - כי הוא חלקו.
חכם אביעד שר שלום באזילה - מלמד לברך בשם בשומע תפילה אף שגדולים אסרו לחתום בשם.
חכם אליהו הכהן - מלמד לפנים מן הענווה יכיר בערך עצמו, שחשוב כעולם מלא.
חכם אליהו רפאל טואף - מלמד קנאתם מפני השפעת המסורות האשכנזיים והספרדיים.
חכם בועז חדאד - מלמד שבכלל מצוות תלמוד תורה לכבד את התורה ולנשקה.
חכם בנימין הכהן ויטאלי - מלמד שלא יחשוש ללמד תורה לרבים, שנתעבר בו ניצוץ משה.
חכם בן ציון מאיר חי עוזיאל - מבאר טעם הדין לקביעת יהדות על פי האם
חכם בן ציון אבא שאול - שהגדלות בתורה היא הסתכלות על צלם האדם
חכם בן ציון אבא שאול - מורה שישראל כל אחד נוהג כמנהגו, וכל בני ספרד מנהג אחד.
חכם דוד עידאן - מלמד שאף אם נכרתה האמונה מפיו, די ששם ישראל נקרא עליו.
חכם דוד חי צאלח - מלמד שבא לעורר ישני עפר על ישראל שהם כגוש עפר.
חכם דוד דה סולה פול - מלמד שהעברית מעניקה תחושה של בבית בכל בית כנסת.
חכם דוד נחמיאש - מלמד שמזג האדם מטבע הוריו, והמידות הטובות עד אלף דור.
חכם דוד ציון לניאדו - מלמד שיסודות העיר חאלב מאברהם אבינו ומדוד מלכנו.
חכם דוד דה סולה פול - מלמד שבית כנסת הוא גוף חי, שכל היהודים הם איבריו.
חכם דוד חיים שלוש - מלמד שבחם של יהודי חבש, השבים להתאחד עם אחיהם בארץ.
קֶס הדנה טקויה - מלמד אף שחטא ישראל הוא, וודאי שחרב מונחת על צווארו
קֶס הדנה טקויה - מלמד להתנגד לכל דרישה שיש בה לערער על זהותנו היהודית
חכם הנרי שמואל מוראיס - מלמד שעבור כמה מילים בעברית, יוכר כאורח רצוי לרוב אחיו.
הרב ז'וזי (יוסף) אייזנברג - מלמד ברכתם, שיהיו כדגים על גבי קרקע, ולא ישנו טבעם.
הרב ז'וזי (יוסף) אייזנברג - מלמד ענווה כלבנה, שאין לנו מעצמנו, וממנו אנו מקבלים הכל.
חכם חיים שאול הכהן דוויק - מלמד לתקן נשמתו גם מי שלא עצר כוח להתענות כל התעניות.
חכם חביב טולידאנו - מלמד שמחה על בשורת הבנים אף על פי שיערערו על קבלת התורה.
חכם חביב טולידאנו - מלמד שרוח החכמה והשכל נובעים מתורתנו הקדושה.
חכם חיים פריירה מנדס - מלמד להצית בלב הילדים התלהבות עבור יהדותם.
חכם חביב טולידאנו - מלמד לקחת המובחר מהתרבויות המתנגדות, ולצרפן לאחת.
חכם חנניה גבריאל יהושע שבתי - מלמד שדי לנו במנהגים שאינם משתווים, לאסור עליה לספר תורה.
חכם יוסף קאפח - מלמד שכשהעלייה לארץ ישראל טבעית אין צורך במושג ציונות.
חכם יוסף פלאג'י - מלמד אישה שנהפכה לאיש תברך בברכות השחר, שהפכני לאיש.
חכם יוסף ענתבי - מלמד להזכיר הטובות שעשה לאבותינו, שאינם מתייאשים מהגאולה.
חכם יצחק אורוביו דה קאסטרו - מלמד פלא נצח ישראל, שנשתמרו בניגוד לסדר הטבעי
חכם יעקב אלמליח - מזהיר על הגדולה מחמת שמו הטוב, ולא שזכה בה מחמת עושרו.
חכם יצחק מאגריסו - מלמד שבהר סיני, קיבל החכם סודות התורה ללמדם לבני דורו.
חכם יעקב אָבֶּנדָנָה (אבן דאנה) - מלמד שנברא האדם שתי צלעות, זכר ונקבה.
חכם יוסף חוסה פאור הלוי - מלמד שטושטשו השבילים אל מסורת הרבנים הספרדים.
חכם יעקב חיים סופר - מדבר שכל שבט עולה תפילתו דרך שער המיוחד לו
חכם יהודה ליאון סיד - מלמד שאומר יותר ממקצת שבחו של המת, אפילו בפניו.
חכם יוסף חיים חזני - מביא סימן 'אם בחוקותי תלכו' שילכו הילדים בדרך הוריהם.
חכם יהודה מועלם - מלמד שבאהבת ישראל בין שני בני אדם, משרה שכינתו ביניהם.
חכם יעקב אביחצירא - מלמד שכולם שבטי יה, ואין לבכר שום אחד על חברו.
חכם יעיש קריספין - מלמד שעל ידי האחדות והערבות מעלה עליו הכתוב כאילו קיים.
חכם יעקב משה טולדאנו - מורה שמצוות תפילין שווה לכל, קטנים כגדולים, ואין בזה חילוק.
חכם יוסף סוסו הכהן - מלמד מי שאינו במצוות כיבוד אב ואם, יבוא לטעות בשאר מצוות.
חכם יצחק הצרפתי - מלמד שלרבו יש רק חלק מן התורה וצריך ללמוד מרביים הרבה.
חכם יעקב צהלון - מלמד שרופא לא יקבל שכר מעניים וקרובים ואוהבים כאחים
חכם יוסף קאפח - מורה לשמור על מסורת גם ביחס לשמות כי הם סימני הזהות.
חכם יעקב מאיר - מלמד להיות לנו חכמים על דבר אמת, יודעי תורה ואנשי מדע.
מר יוסף מיוחס - מלמד מנהג קדום, שהחבוש בבית האסורים אינו מגלח שערו.
חכם יוסף צרפתי - מלמד להדמות לשורשים להיות ביישנים, רחמנים, גומלי חסדים.
חכם יעקב אָבֶּנדָנָה (אבן דאנה) - מלמד שידעו הדבר אמת, בלי ספק, כאילו ראוהו כל הדורות.
חכם יעקב חיים סופר - מפרש מדוע מונה הכתוב שמות בני ישראל היורדים מצרימה
חכם יוסף קורח - מלמד שכל כוחות הכפירה והבערות בעולם לא יוכלו ללימוד הבנים.
חכם יום טוב ידיד הלוי - מלמד שהקב"ה זוכר תמיד חוט של חן וחסד, שהיה משוך על ישראל.
חכם יעקב משה מזרחי - מלמד שאין להפסיק הערבות, שאין אחד מבני ישראל, מזרע עמלק.
חכם יוסף משה שטרית - מלמד נר חנוכה על שולחנו, שישתדל להכניס האמונה בשביל בניו
חכם יהודה ליאון אשכנזי - מלמד שמנהגנו לגדל הזקן אינו מונע להכיר שכל ישראל אחים.
חכם יהודה אלקלעי - מורה למנות זקנים, שיעמידו קיבוץ הגלויות, וישוו המנהגים.
חכם יעקב מאיר עבאדי - מלמד שהעיסוק בפרנסה אינו סתירה לחיוב לימוד התורה.
חכם יוסף מרדכי סיבוני - מלמד שחוכמתו מכוסה, ואינה נראית לעין פשוטה עד שפותח לבו.
חכם יצחק אורוביו דה קאסטרו - מלמד שלא ניבאו לשנות את התורה, אלא לפרוש מהחטא
חכם יוסף קאפח - משיב ששקול לימוד המלאכה כלימוד התורה.
חכם יעקב חיים - מלמד שהגאולה העתידה תהיה מצד הזכות של ישראל.
חכם יוסף פרץ - מלמד שיהיה נוח לבריות, ולא יהיה צדיק רק לעיני האנשים.
חכם יוסף רפאל עוזיאל - מלמד מדפנות סוכה שתשובה מועילה, שאם חזר מעלים לו.
חכם יחיא שטרית - מלמד שנאה בעל תשובה לברך, ועדיף מצדיק גמור.
חכם ישעיה עטיה - מלמד מעלת ירא שמים שעמל בתורתו, וחסרון מי שאינו ירא שמיים.
חכם יוסף ניסים בן אדהאן - מלמד שלא יאמר לילך ברוח הזמן, לנטות מהמסילה שדרכו אבותיו.
חכם יוסף כנאפו - מלמד מצוות כיבוד הורים ממה שחננך הקב"ה גם אחרי מותם.
חכם יצחק אליהו לניאדו - מלמד העושה בלא כוונה, רק שמח בה, מתקן הדרך לאצילות.
חכם יעקב משה מזרחי - מלמד ברשות התורה, אישה עולה למדרגת רבנית מורה הוראה.
חכם יוסף אלנקאווה - מלמד שיש קשר גדול וחזק בין המוסר האנושי, ובין יראת ה'
חכם יהודה ליאון אשכנזי - מבאר הסיבה לטבעיות שיבת ציון בקהילות הספרדים.
חכם יוסף חיים זרוק (סופה) - מלמד שאין שלום בבית אבינו שבשמים שהנוער תפוס ביד החופשים.
חכם יוסף חיים ילוז - מלמד שכל אחד יתחזק במנהגו, שגם שערי הרקיע אינם שווים.
חכם לוי סעדיה נחמני - מתריע מפני המחיצות בין המאמין ושאינו מאמין.
חכם משה מלכה - מלמד שכוונת התפילה היא גם בלחן ובצלילים המוכרים.
חכם מארי יחיא יצחק הלוי - מלמד ללמד בניהם לשון העברית הצח, שלא יחליפו עין באין
חכם משה דוד וואלי - מלמד 'יוצר יחד ליבם' להביאם אל שוק אחד לתועלת הכללות.
חכם משה עמבר - מבאר המנהג לברך הנימול 'כשם שזכה לברית'.
חכם מארי סעדיה בן אור דוראני - מלמד לחכם הלומד מכל אדם שיסתכל במראה, וילמד מעצמו.
חכם משה מימון - מלמד זכיותינו כרימון, שגם ריקנים שבך, דבוקים הקליפות בגרעינים.
חכם משה מרציאנו - מסביר יסוד המנהג לעשות סעודה משום ישועה.
חכם מיכאל יעקב ישראל - מלמד שיחשוב בלבו שהוריו נכבדי ארץ, שעיקר כבודם בלבו.
חכם משה חיים מצליח - מלמד שתולים לפרנס קופת שרצים, להזכירו, שאין בו צורך ומקיימו.
חכם משה יצחק אשכנזי טדסקי - מלמד שאין להתבייש, שלא יכירום כי מזרע יעקב הם
חכם מסעוד יונה אדרעי - מלמד שטוב שאדם נקרא בשני שמות, שהשם השני מגן על חיותו.
חכם מעתוק מאזוז - מלמד שראוי לאדם לבכות, עיניו מקור דמעה על אורך הגלות.
חכם משה דוויק הכהן - מלמד 'קדושים תהיו' בלשון עתיד, שזו הבטחתו לעם ישראל
חכם משה טולידאנו - מלמד מעלת, צדיק בן רשע, המתפלל על אחרים, ואין בו עוולה.
חכם משה שתרוג - משיב על שינוי אותיות התורה בין העדות, שכשרים הם זה לזה.
חכם מר שלמה אברהם רוזאניס - מלמד לגרש הרוח הגרמנית מעל פני השפה העברית.
חכם משה חי כהן יזדי אהרוני - מורה שלא ירכיב רגליו זו על זו כדרך גאווה כמי שיושב בית קפה.
חכם משה מימון - מלמד סגולת ברכת ההדס של מילת התינוק למי ששמו כשם התינוק.
חכם מכלוף פדידא - מלמד ששומעים באוזניהם מאבותם, ומאמינים כמו ראו בעיניהם.
חכם מנחם עזריה מפאנו - מלמד שגידלו אביו במידת חסד, גידל בנו במידת הגבורה.
חכם מרדכי עזראן - מלמד כי אין מספיק לאדם זכויותיו לזכות לזקנה, רק על צד צדקה.
חכם מנחם עזריה - מלמד שגידלו אביו במידת חסד, גידל בנו במידת הגבורה.
חכם משה מוסא חדאד - משיב במי שעקר מדירתו למקום שנוהגים לאכול בשר הנפיחה.
חכם מנשה בן ישראל - מלמד שנתרצה בדברים האפשריים כי הדת ניתנה לכללות העם.
חכם מאיר בניהו - מלמד שבלבול הלשונות והמבטאים היא קבוץ הגלויות האמיתית.
חכם מארי ראובן נדאף - מלמד שהטלית היא סמל המידות, ובפרט מידת הענווה
חכם מרדכי בנימין נבון (ג'יליבון) - מלמד לכתוב יהודה ככתוב בתורה, ואל הולכים אחר חתימתו.
חכם מאיר טולידאנו - מפרש שהדר בארץ ישראל, אפילו גוי, דומה שיש לו א-לוה.
חכם מעתוק חטאב - מלמד לדבר מוסר במשלים ומעשיות כדי למשוך ולתקן הלבבות.
חכם משה נחמיה כהניו - מלמד שפעת לבושם, כל איש ואיש כרצונו, באין מכלים דבר.
חכם מסעוד חי בדוך - מלמד שממורא אב ואם נתחייב לאמונה במציאותו ובהשגחתו.
חכם משה חרירי - נותן רמז למנהג ללבוש בגד חשוב לכבוד ראש חודש.
חכם משה כהן שאולי - מורה שיש לקרב העדות אחד אל אחד, אך לא לטשטש ייחודם.
חכם מאיר כהן ורג'אני - מלמד דרך בני האדם לברך חבריהם במה שהם חסרים.
חכם נסים בנימין אוחנה - מלמד שאין לשנות נוסח התפילה, אך להחליף המבטא לספרדי.
חכם נסים פרץ - מלמד ללמד צרפתית בעברית, ולא עברית בצרפתית.
חכם ניסים חיים משה מזרחי - מלמד שיושב קרנות שאינו מבין עברית, שיספור העומר בשפתו.
חכם נסים דוד עזראן - מלמד בהתחבר דבר שאינו שלם עם דבר אחר, תהיה מעלתו כמוהו.
חכם נסים אלמליח - מלמד שתורה לא תהא לנו, אלא הם תהיה מלוכדים קהילת יעקב
חכם נסים יצחק אלגרנטי - מלמד שנכנס לגיל בר המצווה, זוכה להשראת שכינה..
חכם ניסים אברהם אשכנזי - מביא רמז למנהג להתוודות לפני תחילת הזמירות.
חכם סמחון חלואה - מלמד גדר התמימות שלא להתחכם לשנות שום מנהג קדמונים.
חכם סעיד חדאד - מלמד שיכוון כל מעשיו לשם שמים, ואפילו עסק גשמי יכלול לימין
חכם עובדיה הדאיה - פוסק שאם מנהג כל העיר כן - מנהג אבותם בידיהם.
חכם עזיזי דעי - מלמד רמז שערות השיבה הלבנות לעשות הטוב והישר.
חכם עזרא הדאיה - מלמד למתחסד שינהג בצנעה בביתו, אך עם בני אדם ינהג כמותם.
חכם עובדיה יוסף - מורה שאין דין מנהג, במה שנהגו כאשכנזים, משום שהיו כפופים.
חכם עזריה פיג'ו - משבח המנהג ללמוד פרקי אבות באביב שהם כתרופה לנפש.
חכם עלוש חומאני - מלמד שעיקר החינוך הוא בהיותו נער, שההרגל נהיה לו טבע.
חכם עזריה חיים סנגויניטי - מלמד גדול האומן היגע מאומנותו, יותר מסוחר ירא שמים.
חכם עזרא הדאיה - מלמד שמנהג הארץ קיים, אך קשה לקבעו, שכל אחד בא עם מנהגו.
חכם עובדיה שאקי - מלמד שעם העמים לא הסתפק בנזיד עדשים של מודרניזציה
חכם עמנואל פרנסיס - מלמד שירתו שלא ישגה בנוכרייה לעזוב כרם לשון קודש
חכם פרג'אללה סרוסי - מלמד שלא יעשה עבירה לתיאבון, ויסמוך על זכות אבותיו הצדיקים.
חכם פרג'י נעים - מלמד שחידושיו בשבת מעטרים נשמת הוריו ז"ל, ובזה יראתם.
חכם פנחס רחמים חדאד - מלמד טעם סגולת האר"י לירוק שלוש פעמים לפני התפילה.
חכם פנחס טבול - מלמד שאם אין זכות שישמע תפילתו, הבט וראה זכות האבות.
חכם קס אליאס מהרט - מלמד שלא ישנה משמירת המצוות, אף את המגבעת לא יוריד
חכם קס אבא יצחק יאסו - מלמד שיש דת אחת, תורה אחת ועם ישראל אחד.
חכם קס אבא יצחק יאסו - מלמד להתפלל עבור כל לומד, לממש את כל מה שלמד.
חכם קס וובשט אייטבג - מלמד לדור הצעיר ללמוד אמהרית, שיעזרו בקליטת אחינו.
חכם קס סבוהו ברוך - מלמד שמה שחנן אותך ה' בדעת, הוא לחלוק החכמה עם הדור הצעיר.
חכם רפאל אליהו עבו - מלמד על הצורך לסדר בית מדרש לרבנים ספרדים.
חכם רפאל חיים שושנה - מלמד שהבקשות הם מפתח להיות תמיד קשור עם ארץ ישראל.
חכם רחמים חי חויתה הכהן - מלמד שכל ישראל, משנולד כבר מאורס לה, עד שתקרא אשתו.
חכם רפאל קצין - מלמד שאביו נתנו מיטה שולחן כיסא ומנורה להגדילה ולהאדירה.
חכם רפאל משה אלבז - מזכיר איסורי שבת כי לא נשאר ביד רבים - רק מנהג אבותיהם.
חכם רחמים בוכריס - מלמד שקורא 'כל ישראל' לפני מסכת אבות לעורר נשמתו.
חכם רפאל כדיר צבאן - מפרש 'לא תתגודדו', שלא לעשות פירוד בין העדות
חכם רפאל מאיר פאניז'ל - מפרש שאין חוכמת הבן מכוח האב, ובזה משמח את אביו.
חכם רפאל קצין - מלמד לספרדים ולאשכנזים, שטובים השניים, לשמיים ולבריות.
חכם רפאל יהודה ישראל - מלמד שהוא עניין מדעי לישראל, לפי שקיבלו אמונתם מדור לדור.
חכם רפאל אנקאווא - מעלה שהבא למול בנו הנולד לו מן הערלית - מלים אותו.
חכם רחמים מלמד הכהן - מלמד שהמזמר על שולחנו זוכה לדברים הרבה
חכם רפאל כדיר צבאן - מפרש דברי פרעה ליוסף, שעולה ארצה, יביא את מסורת אבותיו.
חכם רפאל זרוק - מלמד שנהגו בקהילת יהודי לוב לעשות בראש חודש ניסן.
חכם שמעון אגסי - מלמד שאין אדם שאין לו מקום בפני עצמו לעניין חיוב התפילה.
חכם שמואל שמאי - מלמד לא תתעב, שעתידים לחזור ולהאמין בתורת ישראל.
חכם שלום פלאח - מלמד שהורגלנו אל תכונת העם שבתוכו ישבנו.
חכם שבתאי מוראיס - מלמד על מנהגי יהודי איטליה, השונים מיהודי אשכנז או ספרד.
חכם שמחה לוצאטו - מלמד שבפשט התורה בזמן נתינתה היחס לאומות העולם.
חכם שמעון הכהן - מלמד כשם שאות הנוגעת בחברתה פוסלת הספר, כן הפוגע בחברו.
חכם שלום משאש - מורה שהאב ילמד את בנו 'שמע', ואחר ילמדוהו מדעים וחכמה.
חכם שלום אהרון לופס - מזהיר התלמידים שגדלו בישיבות, שלא לנטוש מנהג אבותיהם.
חכם שמעון דיין - מלמד שלא התיר בזמנו, אלא לשון ערבי, שדומה ללשון הקודש.
חכם שאול קצין - מעורר אנשי הלבב בעת תקיעת השופר לשבור חומת הברזל.
חכם שלום עמאר - מלמד ענווה מניקוד האותיות כי נקודה קטנה, עושה ממנה כל.
חכם שמואל יוסף עדני - מלמד לחפש מקור המנהג, שאבותינו הקדמונים אינם קוטלי קנים.
חכם שמחה אפרתי - מלמד שבחם של פורשי התורה, הדבקים בעמם, ומוסרים נפשם.

״דע שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, שנאמר נר ה׳ נשמת אדם. ומה טוב להוסיף מאור התורה על אור הנר, שנאמר נר מצווה ותורה אור. ומה טוב להרבות מתורת הצדיק ביום פטירתו, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם, שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. ואף אם כל השמים יריעות, וכל בני אדם לבלרים, וכל היערים קולמוסים, איננו יכולים לכתוב מה שלימדו רבותינו. אך טוב מעט לצדיק, ובזכות תורתו הקדושה, ובזכות הלימוד שילמדו ישראל בשמו, ביום פטירתו, הקב״ה ישים חלקנו עמהם, ולעולם לא נבוש כי בקב״ה בטחנו, ועל חסדו הגדול באמת נשעננו, ומה רב טובך אשר צפנת ליראך.״

החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר - ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: