צדקה וחסד


צדקה וחסד

אמרתי עולם חסד יבנה, שעל גמילות חסדים העולם עומד, והיא בכלל דברים שאין להם שיעור, וכל מצוות שבין אדם לחברו היא בגדר גמילות חסדים. ועל כולנה מצוות הצדקה, שגדולה צדקה, שיש בה מעלות הרבה, שמקרבת את הגאולה, ומקרבת איש לרעהו, ומגעת עד כיסא הכבוד, שבצדק אחזה פניך. ויש הרבה דקדוקי עניינים, וצריך לימוד גדול, שלא יבייש העני, ויפייסו בדברים, ויותר משעושה עם העני, ודי מחסורו, ואשרי משכיל אל דל, ואיך השבע יכיר בצערו של הרעב, ועד היכן דין ערבות, ואימתי כופין על הצדקה, ושאלות הרבה יש בעניין הצדקה, ותשובה אחת בצידה: ועשית הישר והטוב.


חכם חננאל רפאל ניפי - מלמד שירו כאברהם נדיב ידיים, וכאהרון הקריב אלי שמיים
חכם יוסף מאזוז - מלמד חסד של אמת, שאינו מצפה לגמול, ואפילו עם החיים.
חכם יוסף מאזוז - מלמד שנזקק לדבר מה לצורך שבת, שואל מבעל חנות יהודי
חכם מולא מרדכי אקאלר - מלמד שלא ילקטו יותר מן הצורך לעשות ממנו סחורה
חכם מולא מרדכי אקאלר - מלמד מנהג המימונה באפיית מעין לחמנייה שמרכזה ביצה
הרב אברהם יהודה חן - מלמד שבא לבנות המקדש על הדם, עוקר את יסוד היסודות
הרב אהרן פרלוב - מלמד אות לטובה, להכיר כוח מלכותו, שהוא רוצה ליתן תמיד
חכם אבא שאול חדאד - מלמד אימתי יועיל תענית? - בזמן שמחזיקים עניים בגדר בנים.
חכם אביעד שר שלום באזילה - מלמד שאין לערער על כוח הקהל לגזור מס על נכסים מחוץ לעיר.
חכם אברהם אבוחצירא - מלמד שמצוות הצדקה נרשמת במצחו ואינה נמחקת.
חכם אברהם אביכזר - מלמד נבואת עת מאושרה, לצדק עולמים, לאחווה ולשלום.
חכם אברהם אבן מוסא - מלמד שלא יפזר ממונו במשתה, שמא יקפוץ ידו בצדקה
חכם אברהם אזולאי - מלמד שיפתח ביתו - לכל אדם, ובזה תלוי הקיבוץ המדיני.
חכם אברהם אלנדאף - מלמד לצוות לשאר ישראל שלא יכריתו העניים הרמוזים לשבט לוי.
חכם אברהם אלקלעי - מתיר לעניים לתת לגוי שימכור בקיצוץ בלי אזכרת המועד.
חכם אברהם אנקאווה - מלמד שאין זו גאווה לעשיר לשמוח בחלקו להשפיע טוב ביד אחרים.
חכם אברהם בדוש - מלמד שיגלה הנקודה האמתית שבו, ובזה יזכה למציאת חן.
חכם אברהם בושערה - מלמד מידת הבושה בנותן הצדקה, שלא להכלים העני מחמת דוחקו.
חכם אברהם ביתאן - מלמד החובה לדעת גודל העול המוטל על המך.
חכם אברהם בכור איבלאגון - מלמד חוב המוטל על רב העיר להשתתף בצרת הציבור.
חכם אברהם בכור איבלאגון - מלמד שלעולם שלהבת היהדות בוער תוך משכיות לבם הטהור.
חכם אברהם בלעיש - מלמד כוח השופטים לעשות רע, ומיראתם אין מנחם לעשוקים.
חכם אברהם בלעיש - מלמד שאם ידקדק בעניים, לא יוכל לעשות צדקה מימיו.
חכם אברהם בן נחמן הכהן - מלמד שיש אנשים המתרפאים מחוליים מרוב שמחתם ששמחים.
חכם אברהם דאנון - מלמד שהמופקדים על חלוקת הכסף, אוחזים בלהט החרם.
חכם אברהם דהאן - מלמד השוויון שביקש דוד לא לשכוח הצדקה, אלא להודיע לעשיר.
חכם אברהם דוד שלם - מלמד הפותח ידו לעני, פותח אוצרות השמיים לברך מעשה ידיו.
חכם אברהם דידי - מרמז מסימני סדרי המשנה 'זמן נקט' - שייתן צדקה בסתר, שהיא
חכם אברהם דיין - מורה להכניס העני לתוך הבית, וישבו עימו לאכול על שולחן אחד.
חכם אברהם דמרי - מלמד חובת הצדקה, שאינה קצובה, ממה שזכינו בארץ ישראל.
חכם אברהם הכהן - מלמד שנותן יותר מן הראוי לו אז מותר לעשותה על מנת לקבל.
חכם אברהם הכהן - מלמד שעל ידי הצדקות מתגברים הרחמים בעולם.
חכם אברהם הכהן - מלמד קושי מזונות מקבל הצדקה בשל טענת היצר במוח הנותן.
חכם אברהם הכהן יצחקי - מלמד רמז לולב שמקיים בה כל התורה, וכף הגורם להורדת שפע.
חכם אברהם הלוי - מלמד שנותן מחצה לקרוביו ומחצה לעניי העולם.
חכם אברהם הררי רפול - מזהיר ברמז לתת לעני את הצדקה תכף ומיד שיבקש ממנו.
חכם אברהם חי - מלמד סוד צדקה שקונה תרופה לחולה, שמצילה ממוות.
חכם אברהם חי בן אמוזג - מלמד שהנותן לרבים - צדקתו מועילה זכותה לעולם.
חכם אברהם חי מוסאפיה - מלמד שצדקה כתיקנה היא מנותן צדיק שהרוויח מעותיו ביושר
חכם אברהם חי שאקי - נותן רשות לבת הקטנה לגבות חלקה מסבה או מאחותה הגדולה.
חכם אברהם חיים אדאדי - מורה הלכה לעשות צדקה בדברים שבקדושה.
חכם אברהם חיים רודריגס - מלמד לסקל עצת המגדיל שקל במאזני מרמה ואפילו עשוי כדין.
חכם אברהם חכם - מזהיר שלא יביא מנחת קין לתת מפירורי לחם או משיירי התבשיל.
חכם אברהם חלואה - מלמד שחובל נשמת העני שבא בגלגול להיפרע מהעשיר.
חכם אברהם חלימי (סידי בהה) - מלמד שעשיר ועני צריך להיות אהבה ביניהם, שכולם שווים במניינם.
חכם אברהם חלימי (סידי בהה) - מלמד שהעושה עם עמלי תורה, זוכה ויושב עם תלמידי חכמים.
חכם אברהם חמוי - מלמד שבח המלמדים ספרות מדעים ואמנויות בקרב היהודים.
חכם אברהם חן - מלמד שהדאגה לחסר ישע היא עיקר גדול בדיני ישראל.
חכם אברהם יהושע קריספין - מלמד מצוות הלבשה, ברוב עם והדרת מלך, בשירות ותשבחות.
חכם אברהם יצחקי - מחרים המערער על ההקדש לקחת חלקו מבית הכנסת ולמוכרו.
חכם אברהם כהן דה הירירה - מלמד המוכנים לקבל ולהשפיע לזולתם הם ככתר בראש מלך
חכם אברהם כלפון - מלמד טעם אומרים לבני קורח מזמור בתפילת המנחה.
חכם אברהם לניאדו - מלמד הברכה במה שפיזר לצדקה ולא במה שקימץ מזונות ביתו.
חכם אברהם מונסונייגו - מלמד שטמן עצל ידו, שנדב ליבו ונדבר בפיהו, ונתעצל מן המצווה.
חכם אברהם מיוחס - פוסק במה ששלחו לגבאי בירושלים, שיחלק דווקא לאנשי עירם.
חכם אברהם סתהון - מלמד שכופים אותו לזון אחיו, הגם שאינו עמו והוא בעיר אחרת.
חכם אברהם עזרא כהן - מלמד ואלה שמות, ראשי תיבות: 'ושביה' וסופי תיבות: 'תהלים'.
חכם אברהם עלוש - מלמד רמז צור ילדתך תשי לדעת מצדקה שמעשה אדם עדיף
חכם אברהם עלוש - מלמד רמז ייחודו יתברך, במעשה בראשית, שמעשה אדם עדיף
חכם אברהם ענתבי - מבאר גזלת הדל, שאומרים עליו שאינו דל
חכם אברהם ערוסי - מלמד שבחן של נשות עיר אלנבאת בתימן, שעינם יפה באורחים.
חכם אברהם פונטרימולי - מלמד לתת צדקה כיד המלך ולצמצם הוצאות בני ביתו כדל והלך.
חכם אברהם פטאל הלוי - מלמד נתינה שיש בה אור, היא כשהנותן במחסור אשר יחסר לו.
חכם אברהם פלאג'י - מלמד שבח מחזיקי העניים, לשכור מלמדים, שלא יאבדו התינוקות.
חכם אברהם פנסו - מלמד לאסור לקחת מקופת עניים לתקן ספר תורה, שלא פורעים.
חכם אברהם פרחי - מלמד שהחיים הם צדקה שעשה עמנו, שנעשה בהם צדקה.
חכם אברהם קונקי - מלמד שלא יהיה ממון העניים כנכסי הגר, שכל הקודם בו זוכה.
חכם אברהם קוריאט - מלמד שהותר לעשותה על-מנת לקבל פרס.
חכם אברהם קורקידי - מזהיר, שלא יהיה רשע לתת רק מעט כדי להעלותו מעל קו העוני.
חכם אברהם רומנו מירקאדו - מלמד שעושה לכבודו או שנמנע שהיה צריך, כאילו לא עשה.
חכם אברהם שאול אמיר - מלמד ששלושה רגלי השולחן, אינם חייבים להיות באותו האורך.
חכם אהרון אליהו רפאל חיים משה פירירה - מלמד שמצילה ממוות הגוף העולם הזה והנשמה בעולם הבא.
חכם אהרון ברכיה ממודינא - מלמד שכרה של רחל, שנתנה הסימנים לאחותה.
חכם אהרון מנדל הכהן - מלמד מה שנותנים לעניים מלשון צדק וא מלשון מתנה.
חכם אהרון מעלי הכהן טוויל - מלמד שממון העני פיקדון אצל העשיר, שמתפרנס מהעני.
חכם אהרן בן סמחון - מלמד שלא יערב לעני לאכול ולשתות לבדו ובני ביתו בחוסר כל.
חכם אהרן די טולידו (הראשון) - מלמד תנאי בגמילות חסדים שיהיה על פי הדין, האמת והשלום
חכם אהרן הכהן פרחיה - מלמד לתת לעני מלבושו לפי כבודו, לכבוד ולתפארת.
חכם אהרן מועטי - מלמד שאפילו הוא דחוק, הרי לא הגיע לחצי שיעור של העני.
חכם אהרן עזריאל - מלמד שהמכתת רגליו לעשות טובה לחברו זוכה לשכר פסיעותיו.
חכם אהרן פרץ - מלמד שמה שמחסר ממונו, הקב"ה מרוויח לו ממקום אחר.
חכם אלטר מאזוז - מלמד גמילות חסדים לשון רבים, שעושה עם העני ועם נפשו עצמו.
חכם אליה שמואל הרטום - מלמד שחידוש עבדות לפי דין תורה, היא עבירה על דברי תורה.
חכם אליהו אזולאי - מלמד המצווה לאסוף חיילים, הפושטים ידם לכל רכב
חכם אליהו באהי עלוש - מלמד אפילו ריקנים מן המצוות, נותנים צדקה, ומיד מלאים כרימון.
חכם אליהו בן אמוזג - מבאר כי האדם חפשי ולכן זכאי לכבוד ואחראי לכבוד אחרים.
חכם אליהו בן הרוש - מודיע לעניים המקבלים צדקה, שלא יוציאוה במותרות.
חכם אליהו בן עזרא - מלמד שלוקח צדקת עם הארץ, הגם שלא ידע לייחד שם הויה.
חכם אליהו בקשי דורון - מלמד שחסד הנובע מרחמים וחמלה היא חטאת מחוסר אמונה.
חכם אליהו דוד מאזוז - מלמד שיפתח ידו מרצונו בחייו, לפני שיפתח על כורחו במותו.
חכם אליהו דוויק הכהן - מלמד שהמחזיק שכרו מושלם אף אם החכם לומד שלא לשמה.
חכם אליהו דנינו - מלמד תנאים בצדקה: שייתן מיד, בשמחה, ומשלו, הגם שאינו מיותר
חכם אליהו הכהן - מזהיר בעניין הצדקה, שאם חולה, ואין בידו לתת, יצטער מצרתם.
חכם אליהו הכהן - מלמד לעשיר שלא יחזיק טוב לעצמו, שנוצר בכדי לעזור לנצרכים.
חכם אליהו הלוי - מלמד ליתן הצדקה בעודו בחיים, ולא שיאמר תנו לאחר מיתה
חכם אליהו הצרפתי - מלמד שהמבטל צדקה לתלמיד חכם מכשיל רבים בתורה.
חכם אליהו חמווי - מלמד שהעשיר נותן בעין יפה, אין העני נותן בו עין הרע.
חכם אליהו ילוז - מפרש כוכבי השמיים על הצדקה וחול על שפת הים על המשפט.
חכם אליהו ילוז - מפרש 'בקופה של צדקה' ניצל ממוות, ו'מיד ליד' מציל ממוות.
חכם אליהו יעקב הכהן מסלתון - מלמד בזכות שתיים כהלכתם: כיבוד אב ואם ומצוות הצדקה.
חכם אליהו כהן - רומז שיפתח ידו לצדקה באלול בשם קדוש החותך חיים לכל חי.
חכם אליהו לביא - מלמד שיוציא מביתו מצה ומריבה, ויפזר צדקתו לעניים בסתר.
חכם אליהו לופס - מפרש 'כפה פרשה' לקבל מהנדיבים ולחלק לעניים בשתי ידיים.
חכם אליהו מני - מורה על מידת הצדקה מצד הנותן ומצד המקבל
חכם אליהו פרדס - מלמד שקיום המשפט בין הבריות הוא מעשה צדקה שאין כמוהו.
חכם אליהו קובו - מלמד לפקוד נדיב לב לקרוא לשבויים דרור ולאסוף אותם הביתה.
חכם אליהו רפאל טואף - מלמד מימוש הזכות לחיים באמצעות חלוקה הוגנת של ההון.
חכם אליהו שטרית - מלמד שיפריש, בינו לבין עצמו למסור לגבאים בלב שלם
חכם אליהו שמעא הלוי - מלמד 'צדק ומשפט' גדולים מסגולת הקורבנות להמציא השכינה.
חכם אליהו שרים - מלמד לתבוע שיהיה לנו רב בכל בית כנסת כאחינו האשכנזים.
חכם אליהו שריקי - מלמד דרגות בצדקה, ובכללן שייתן יותר משובח ממה שאוכל
חכם אליעזר בן שנג'י - מלמד שהמס לאומות מורים על אחדותם שפורעים זה בעד זה.
חכם אליעזר די אבילה - מלמד המחלוקת ביראת השמיים של עושקי שכר שכיר.
חכם אליעזר נחמן פואה - מלמד גדול בעל המלאכה הטורח בגופו, מהעשיר העוסק במסחר.
חכם אליעזר פאפו - מלמד מצווה רבה לנותן טבק לכל אדם, מבלי שיבקשו אותו.
חכם אליעזר פאפו - מלמד אהבת הגר בכל הנודד ממקומו, ואין לעשות שום חילוק.
חכם אליעזר רחמים ידיד הלוי - מלמד שכל זמן שמחסר הממון לצדקה, ממונו מתקיים וגדל.
חכם אליעזר רחמים ידיד הלוי - מלמד 'וצדקה תציל ממוות' - תציל מי שאינו נותן, שיחזור בו ויתן.
חכם אלישע דנגור - מלמד התקנה להשכים לאפות החלה כדי שתהא פת מצויה לעני.
חכם אלעזר אבוחצירא - מלמד שהמפזר צדקות, מובטח בו שיחזור בתשובה
חכם אלעזר אזכרי - מלמד לעשות חסד תדיר כמעיין נובע שלא פוסק.
חכם אלעזר הלוי - מלמד 'תרוממנה קרנות צדיק', שהקרן יתרומם ויתרבה מן הריווח
חכם אפרים ארדיט - מלמד להסתלק מן הדין, שמכיר בבעלי הדין שהם רמאים.
חכם אפרים ארדיט - מלמד שכר העושה והמעשה לעולם שווים, שנוטל שכר כעושה.
חכם אפרים לניאדו - מלמד שמשתדל בהצלתו, ממאסרו, מעלה עליו כאילו הוציאו.
חכם אפרים נבון - מלמד שכל הנודר מתנה לעני, זוכה בו העני מיד באמירה.
חכם אריאל בן ציון יהודה לוי - מלמד מעשה רב שחלץ נעליו, ונתן ברגלי האישה היחפה
חכם אשר שלם - מלמד ידין בצדק דלים, והוא גדול יותר מקורבנות
חכם אשר שלם - מלמד כיוון שדנים צדק, אינו דן בעצמו, ועושה צדקה עם הבריות
צדקת אסנת ברזאני - מלמדת שמבקשת על קיום המדרשות, שלא יפוצו חיילי התורה.
צדקת אסנת ברזאני - מלמדת לברך הגדול לפני הקטן, ולכך, אין צריכים לעניין הדין.
חכם בוגיד חנינא סעדון - מרמז לעשיר לתת לאביון, במידה שתעשיר אותו כמוהו.
חכם בועז חדאד - מלמד למגדל יתום בתוך ביתו, שיחבבו כבני ביתו בלי הפרש.
חכם בכור יעקב יעבץ - מבאר שכל שהוא רעב הוא עני באותה שעה, ואין צריך תנאים.
חכם בכור מיוחס רפאל - מלמד כשאין צדקה ברחוב, לא יוכלו להזהירם והמשפט נסוג.
חכם בכור נסים יעקב מזרחי - מלמד ומטה ידו, שיתן לכל אחד כפי טיפולו אשר לו.
חכם בן ציון אבא שאול - מדבר שעניין הצדקה הוא אהבה, ושבאהבה אפשר להשיג הכל.
חכם בן ציון אלקלעי - מלמד כי העושר והדלות הם צריכים זה לזה.
חכם בן ציון מאיר חי עוזיאל - מפרש 'אל אחד לכולנו' לחייב את הנדיבות
חכם בן ציון ניסים פרדס - מדמה כל אחד מישראל לאחד מאברי הגוף, והעני מדמה לפה.
חכם בן ציון רפאל הכהן פריצי - מלמד שלווית המת היא זיכרון הנפש, שהייתה בגופו, כשהיה חי.
חכם בנימין זאב בצרי - מלמד שתאוות הממון מנתקת מה' יתברך, ותיקונה היא הצדקה
חכם בנימין חדאד - מלמד שהרבה מצוות, לזכות עושה הצדקה שכאילו קיים כל התורה.
חכם בנימין מקיקץ דידי - מלמד לבלתי רום לבבו מאחיו העניים, שאינו ראוי לעשירות.
חכם בנימין קזיס (קאזיש) - מלמד שאין חובלים בגד אלמנה בין שהוא כסות יום או לילה
חכם בנציון הכהן - מלמד לידע באמיתות זכות הנשים, שיש בידם לתת צדקה לעני.
חכם ברוך אברהם מני - מלמד דרך ישרה בצדקה לתת כראוי לו אף אם אמדוהו בפחות.
חכם ברוך אסבאג - מלמד לגמול חסדים עם זרים המגיעים לעיר, יותר מעניי עירו, שהם גולים.
חכם ברוך טולידנו - מלמד שימעט מאכילת בשר כי מאכל הבר מוליד אכזריות גדולה.
חכם ברוך ירושלמי - מבאר החילוק שעושה אשת חיל בין עני לאביון
חכם ברוך קאלומיטי - מלמד כשרואים שאינו מרוויח, צריך ליתן לו לפני שבא לשאול
חכם ברזילי יעבץ - מלמד להרגיל עצמו שיפזר נתינתו בהרבה נתינות להרבה לעניים.
חכם ג'ינו ג'אן - מלמד שלפני מילת כסף בא מילת עני.
חכם גד נבון - מלמד להתיר פינוי חללים בשבת, כשנפגע המורל, ומחשש עיגון.
חכם גרשום מנדס סיישאס - מלמד לתמוך בממשל שנוסד על עקרונות של שוויון חירות וצדק.
מרת גרייס אגילר - מלמדת שנעמי היא אישה בעלת דעת חזקה ואנרגיה בלתי פוסקת.
חכם ד"ר הלל פרחי - מלמד לעשות צדקות וחסדים למען היותם טובים.
חכם ד"ר משה ונטורה - מלמד ביד כל אדם לסור מרע, אך לא ניתן לכל אדם לעשות טוב.
חכם דוד אבוחצירא - מלמד הגם שאין לך עכשיו תלווה מחברך, ואל תשיבנו ריקם
חכם דוד אבן כליפא - מלמד שלא יחשוב לכבד המתנדב זהב יותר מהמתנדב נחושת.
חכם דוד אמאדו - מלמד שגדול המפייסו מנותן מעות, שנותן מעצמו, בלב ובנפש.
חכם דוד אסבאג - מלמד שבהיות שדחוקה השעה לעניים אז נלחמו איש ובני ביתו.
חכם דוד אסבאג - מלמד שיטהר ליבו, שהיה מחשב שהעניים עושקים ממונו.
חכם דוד אשכנזי - מלמד שלא למול חולה דממת, והרי הוא ישראל כשר
חכם דוד בן ברוך הכהן אזוג - מלמד שאפילו רשע גמור, לא תקיף יצרו, שלא לקיים מצווה זו.
חכם דוד בן זמרה - מלמד שהמקיים מצווה זו כתקנה הווי דוגמא עליונה.
חכם דוד בן שמעון - מפרש דברי יהודה ליוסף על הצדקה שהיא משברת מידת הדין.
חכם דוד דה סולה פול - מלמד ששמיטת החובות מעניקה לעני תקווה להתחלה חדשה.
חכם דוד דה סולה פול - מלמד שמבית הכנסת נבעו מוסדות אהבת אדם ואחוות אנוש.
חכם דוד הכהן - מלמד מוסר למוכיח הבריות, שאות לצדיקותו אם דבריו נשמעים.
חכם דוד הכהן - מבאר זכות הצדקה, המחיה עני, שהיא שקולה כנגד כל עבירות.
חכם דוד הכהן - מלמד שמה שיתן לעניים כבני ביתו, בכלל מה שקצובה פרנסתו.
חכם דוד הכהן יהונתן - מלמד שאין מתירים הנודר צדקה לרבים, מפני שמפסיד העניים.
חכם דוד הכהן סקלי - מלמד כוונת התפילה, להקים החולה מחוליו בנתינת ידו.
חכם דוד הלוי קאראסו - מלמד שלא יכנס אחר, אם יצא מכיוון שרצו להעלות השכירות.
חכם דוד זאגורי - מלמד המסתכל במי שלמטה ממנו, חסד יסובבנו
חכם דוד זכות - מפרש ירידת אברהם למצרים כדי לקיים מצוות הכנסת אורחים.
חכם דוד חדאד - מלמד שהדחוק ונותן לעני, ה' קרוב לתפילתו, שהעני עמו.
חכם דוד חזן - מלמד לא לבטל מצוות צדקה מהתורה, אף שחושד בגאוות הדל
חכם דוד חי צאלח - מלמד שתרום קרנם ויהיו עשירים להימלט בצדקותם ביום צרה.
חכם דוד חיים קורינאלדי - מלמד הגם שעניים מועטים לא יפחות לפאה משישים.
חכם דוד חיים שלוש - מלמד שמגיע לעני בצדק, שכל הטוב שבעולם מגיע לכל אדם.
חכם דוד כהן - מלמד שבחייו יכול לקחת הכל, להוריש רכושו למוסדות צדקה.
חכם דוד מועטי - מלמד שיחזור וייתן אף שקיים כבר מצוות הצדקה, שלא חיסר ממונו.
חכם דוד מילדולה - מלמד שיש לו ואינו נותן ומפייס בדברי שווא, לועג לרש ומחרף עושהו.
חכם דוד מלול - מלמד שלא לבייש הנשים העניות בביתו במה שמרבה שיחה עמן.
חכם דוד נחמיאש - מלמד שגדול המֵעשה, ששמח שנותן משלו, ועושה שייתנו עמו.
חכם דוד נחמיאש - מלמד מבשרך לא תתעלם, שמצווה לזון גרושתו יותר משאר עניים.
חכם דוד ניטו - מלמד המידה הבינונית לשים עליו מס אבל הוא לעולם בריווח.
חכם דוד עובדיה - מלמד על חברת אליהו, שהקימו להשתתף בלוויית המת.
חכם דוד עידאן - מלמד שיתן בשמחה וטוב לבב לקיימה במעשה ובמחשבה.
חכם דוד פאפו - מורה לשלם שכר המלמדים, שלא יהיו כעני המחזר על הפתחים.
חכם דוד פארדו - מבאר ארבע מידות בנותני צדקה.
חכם דוד פיפאנו - מלמד לתקן תקנות להתיר כבלי העיגון מפני הפריצות והאכזריות.
חכם דוד פראנסייא - מלמד הגם שעוסק בתורה, נזרקה בו מינות, להיותו רחוק מן הצדקה.
חכם דוד פרץ בן זרירי - מלמד מקומך אל תנח - כיוון ששפכת את דמו, הרי הוא יורש מקומך.
חכם דוד צבאח - מלמד שהעני חי מהתורה שהיא נתונה לו במתנה.
חכם דוד צבאח - פוסק לברך על תפילין בדיעבד גם בעלות השחר, ליוצא לעבודתו.
חכם דוד ציון לניאדו - משבח גבאי חאלב, שמקיימים העניים, ואכלו את חלב הארץ.
חכם דוד קדוש - מלמד שהעני באוכלי שולחנו תמיד, ויסתפק להלוות לשאר העם.
חכם דוד קצין - מלמד שיקבל כל אדם, בן תורה ועם הארץ, שכולם בניו של מקום.
חכם דוד שבתי - מלמד שאם מקפיד בפירוש אין ללמוד מספריו, ואפילו הפקידם.
חכם דוד שלמה אייבשיץ - מלמד שלאו כל נותני צדקה שווים, וקוצר לפי חסדו.
חכם דניאל הלוי - מלמד העניק בי' מלאה לרמוז שייתן בעשר אצבעותיו, בעין יפה.
חכם דניאל טירני - מלמד שלא ירע לבבו לתת לעני המבקש מידו, מתת לקופה של צדקה.
חכם המקובל פנחס סעדון - מלמד שנותנים צדקה על המתים, מהעונש שגורמים לעצמם.
חכם המקובל פנחס סעדון - מלמד שדלה וענייה מן החסדים, ע"י הצדקה, נעשית ראויה לזריעה.
חכם הנרי שמואל מוראיס - מלמד שגדולה הצדקה, ונמצא יהודים מעטים ברשומות הנזקקים.
חכם וידאל קואינקה - משיב קושיית העני, שגם הוא רוצה שיהיה עשיר ויתכפר במה שנותן.
חכם ורג'אני גד יאנה - מלמד 'לחם הפנים' - לקבל העניים על הלחם בסבר פנים
הרב ז'וזי (יוסף) אייזנברג - מלמד שהטל הוא חסד אינסופי, שאינו תלוי בדבר.
חכם זבולון שושנה - מלמד שמי שאין לו ממה ליתן צדקה, מתברך בפיוסו בדברים.
חכם זע'יר מרדכי פנחס עשוש - מלמד, שיאכל העני בלי בושה, שנהנה מיגיעו לקרב לנו הגאולה.
חכם חֲנָנִאֵל רפאל חי נֵיפִּי - מלמד שירו כאברהם נדיב ידיים, וכאהרון הקריב אלי שמיים
חכם חביב אלקובי - מלמד אותיות בראשית להביא אנשים עניים לביתו ביום השבת.
חכם חביב חיים דוד סתהון - מלמד תקוות קבלת שכר רוחני, שיהא אהוב, הוא בכלל לשמה.
חכם חביב טולידאנו - מלמד שכל אדם יעשה עצמו כמי שצריך לאחרים.
חכם חוויתו חורי - מלמד אף שהצדיק אבד, ומיתתו מכפרת, לא יפסקו מליתן צדקה.
חכם חזקיה דוד אבולעפיה - משורר זאת תורת האדם - לקרוא אליך דל להשביר לו שבר.
חכם חזקיה די סילוה - מלמד שמהות התורה ונשמתה, אינם אלא המעשים הטובים.
חכם חזקיה חדאד - מלמד לעני המתבייש יתן כהלוואה ובלבו יאמר לתת לו במתנה.
חכם חזקיה פרץ - מלמד ממונו של העני נותן לו העשיר, שהוא כפיקדון אצלו.
חכם חזקיה קטנוף - מלמד שהמחפש רווחים קלים גורם לו שלא יגלה מצוקתו לאיש.
חכם חזקיה שבתי - מפרש 'ברכת כוהנים' לתת הצדקה לעני ביושר, וזה נקרא 'פנים'.
חכם חי הכהן - מלמד רמז ומטה ידו, שחסר לעני יד העשיר.
חכם חי מימון - מלמד לתת הצדקה בידי הגבאי, שהצדקה היא לרבים בידו.
חכם חי משה די פיג'וטו - מלמד תנאי אהבת האחים - שיהיו עינו פקחות להציל אחיו מצרתו.
חכם חיים אבולעפיה - מלמד שהכפוף, אין בידו למחות ואינו ערב, אבל אתם ערבים לו.
חכם חיים אביגדור - מלמד הרשע משלים אחד למאתיים כדי שלא ייתן ולא יתנו אחרים
חכם חיים אברהם איסטרושה - מלמד שגוזל העניים ועושק אותם, ממה שקופץ ידו לתת הראוי לו
חכם חיים אברהם גאגין - מבאר מאמר המדרש 'יברך ה' - בצדקה'.
חכם חיים אלחדיף - מלמד זכות צדקת רבי מאיר היא חיותו של העם היושבים בטבריה
חכם חיים אלחדיף - מלמד תיקוני כפרה בערב יום הכיפורים, שיהיו עניים על שולחנו
חכם חיים אלפנדרי (השני) - מלמד שאף אם עושה הטוב והישר למען ייטב לו, הרי זה צדיק גמור
חכם חיים בן יוסף חזן - מלמד מעלת גומל חסד עם העני, שאין מכירים בו שהוא עני
חכם חיים בן עטר - מלמד שלא יאמר אין בידי, די מחסורם, ולא יתן המעט שבידו.
חכם חיים בן עטר - מבאר קדימות הקניין בעבד עברי הוא להגביל העבדות.
חכם חיים בן שלום שאער - מלמד הגומל חסד לחולים, אינו מייחל לחלות, שיגמלו לו בחוליו.
חכם חיים דוד אבולעפיה - מלמד שרע לכלכל עניים, כדי שיהיו בחברותו להנקם מאויביו.
חכם חיים דוד הלוי - מורה להשלים צרכי בנות העני שמת, שלא תחזרנה על הפתחים.
חכם חיים דוד חזן - מלמד שאפילו אין להם די מזונותיהם, נותנים לצדקה בעין יפה.
חכם חיים דוד שרירו - מלמד שהמביא דורון לתלמיד חכם כאילו הקריב ביכורים.
חכם חיים הכהן - מפרש מצוות 'והחזקת בו' גם אם מטה ידך עמו.
חכם חיים הכהן - מפרש 'שלח לחמך' לשמונה מעלות הצדקה.
חכם חיים הכהן - מלמד שלא יחשוב שהמצה מצד צרות העין, ויאכל בשמחה.
חכם חיים ויטאל - מלמד שכל הפרוטות מצטרפות, וכאילו הכל בטנא אחד.
חכם חיים חורי - מבאר מדרגה העליונה במידת החסד
חכם חיים חזקיהו מדיני - מלמד להטיב מעמדו, לגדלו משל אחיו, ויהיה בו תורה וגדולה.
חכם חיים יהושע אלעזר הכהן חמצי - מלמד לנהוג עצמן ובני ביתו כעניים כדי להרבות בהכנסת אורחים.
חכם חיים יוסף דוד אזולאי - מפרש 'את עני עימך', שמה שכבר נתן - לעולם נשאר עימו.
חכם חיים יעקב ווארשאנו - מלמד שילמד מחית השדה לעשות חסד, מבלי לקבל שכר.
חכם חיים כדיר מצליח מאזוז - מלמד לעני להקדים משלוח מנות למתנות לאביונים
חכם חיים כהן - מלמד וכל מעשהו באמונה - שע"י הצדקה נחשב שקיים כל התורה
חכם חיים כהן אלחדד - מלמד שברא העולם בשביל אשת עובדיה שעשתה חסד גדול.
חכם חיים כסאר - מלמד לכבוש את יצר חמדת הממון, שמקשה לפתוח ידו הרחבה.
חכם חיים כפוסי - מלמד שתושלם מעלת החסד בהיותה באה מכוח הצדקה.
חכם חיים מאימראן - מלמד שבני העיר רגילים ברצח, לא יזהרו מלהרוג בשוגג.
חכם חיים מאיר מזרחי - מלמד שמה שחייבה מידת הדין את סדום, ציוה אברהם את בניו.
חכם חיים מרדכי לבטון - מבאר קושיית רבי יוחנן: 'גמולו ישלם לו' - שמשמעו בעל כורחו.
חכם חיים משה אלישר - מלמד שחייב להלוותו, אך אם אוכל עימך - פטור הוא מלשלם.
חכם חיים משה אמריליו - מלמד שאינו ראוי ליתן את התורה, אלא למחזיקים בעמוד החסד.
חכם חיים ניסים חזקיה חורי - מלמד שאין לנצל הפועל, אפילו מסכים בחוסר בררה.
חכם חיים נסים - מלמד שתעשו טוב, שנאו הרע שבה, שמבייש שעושה בפרהסיה.
חכם חיים סינואני - מלמד שכופה תאוות העושר והרווח לדחוק עסקיו להלוות לעני.
חכם חיים סתהון - מלמד חילוק המנהג לחלק לפי מספר הנפשות או דווקא לעניים.
חכם חיים עלי הכהן טוויל - מלמד שנותן צדקה בימין לבטל המקטרגים הנמשכים מיד שמאל.
חכם חיים פינטו - מלמד לרוץ אחר העשיר שגם אם לא נתן צדקה - גדול כוח התשובה.
חכם חיים פלאג'י - מלמד מידת אשתו, שלא לתת לקרואים לאכול עד שיתנו לעניים.
חכם חיים קורח - מלמד שאין לתלות העוני בעצלות העני, שעשה לו דלי דלות.
חכם חיים רחמים יוסף פרנקו - משבח לערי אפריקה, נדיבי עם א-לוהי אברהם, שגמלוהו טובות.
חכם חיים שאול הכהן דוויק - מלמד לסייע לפרוע חוב המוציא לאור ספרי החכמים לזיכוי הרבים.
חכם חיים שונשול - מלמד שאם ירע לבבו, אף אם ירבה צדקה לא יחשב עם נדיבים.
חכם חיים שלמה בן עזרא - מלמד שטינוף הבגדים גורם שלא יצליחו בלימוד
חכם חיים שלמה פירנאנדיס דיאש - מלמד שבזכות תורה וגמילות חסדים דווקא יכולים להינצל.
חכם חנניה אלחנן חי הכהן - מלמד טרם כל להכין ליבו להיות טוב בעיני א-לוהים ואדם.
חכם חנניה גבריאל יהושע שבתי - מלמד תורת האדם השלם להשים כל מגמתו להשלים זולתו.
חכם חנניה דרעי - מלמד מעלת אהרון שדן דין אמת, ועל בסיס האמת רדף שלום.
חכם חנניה חביב אזולאי - מלמד שלוש מעלות הצדקה הנעשית כהלכתה: יפה, בסתר ובזמנה.
חכם חסדאי אלמושנינו - מלמד בגלל שמכלכל דבריו כשחונן, ניצל מגלגל שחוזר בעולם.
הרב ישראל שלום יוסף פרידמן בן שלום - מלמד הצורך בקשר אמיתי, שמביא לשוויון בין העוזר לנעזר.
חכם יאיר חפוטא - מלמד שהיה וותרן בממונו, שהיה מותיר העודף למוכר העני.
חכם יאשיהו פינטו - מלמד לא תאמץ לבבך מלפייס את העני ולדבר אל ליבו.
חכם ידידיה טולידאנו - מלמד שהכותב נכסיו לאחד מבניו, דעתו שלא יניח השאר ריקנים.
חכם ידידיה טולידאנו - מלמד לתת צדקה עבור יום כיפורים לבטל מלאכתו בעצם היום.
חכם ידידיה שמואל טאריקה - מלמד שבזכותו נפתח אוצר טוב לתת מטר כאילו עשאו בידיו.
חכם יהודה אבן דנאן - מלמד שהעשיר כמשפך - שופכים לו כדי שיריק לכלים ריקים.
חכם יהודה אלבז - מבאר ששלמות יעקב, שמה שאינו בגופו, ישלים בצדקה.
חכם יהודה אלקלעי - שהממציא מלאכה לעני היא הצדקה, שמקרבת את הגאולה.
חכם יהודה אריה ליאון ביבאס - מלמד שמשרתו להעיד על כשרותו, יסלק עצמו מהנאתו.
חכם יהודה אריה ממודנה - מלמד שלא יהיה מהאוהבים בשעת הצלחה והמתרחקים בעת רצה.
חכם יהודה בירדוגו - מלמד שקורבן העשיר הוא משלכם, מהרווחים או מהקנסות.
חכם יהודה בן יעקב נחמה - משבח העושים עם אחינו ישראל, להביא עזר לבנים הנעזבים.
חכם יהודה בן מויאל - מלמד שהצדקה עצמה, אינה אלא כהחזרת פיקדון או גזל שבידו.
חכם יהודה בן עטר - מפרש שהעשיר והעני אחים, ושניהם שווים באותו ממון.
חכם יהודה בנבנישתי - מלמד לקיים מצוות הלבשה בימי החנוכה כי נר מצווה.
חכם יהודה בריאל - מלמד להחרים הנותן חיתתו בארץ החיים, וירך לבבו ושב ורפא לו.
חכם יהודה ג'רמון - מלמד ש'אקנה לעצמי יום מותי' הוא מה שציווה בצוואתו לצדקה
חכם יהודה ג'רמון - מלמד ש'אקנה לעצמי יום מותי' הוא מה שציווה בצוואתו לצדקה
חכם יהודה דיואן - מלמד שבחיסרון גמילות חסדים - מלחמה בעולם
חכם יהודה הכהן מסלתון טראב - מלמד שהטוב שניתן לאדם כדי לצרף לו העניים, ולא יוותר לבדו.
חכם יהודה הכהן רבין - מלמד שעלו עם נכסיהם, והביאו לשגשוגה של ירושלים
חכם יהודה חי גיז - מלמד שצדקה מן המובחר היא כשמן זית זך למאור לו בעולם.
חכם יהודה חיים הכהן - מלמד שביתו פתוח לרווחה, ולא יטרח ביותר לכבוד האורחים
חכם יהודה חיים הכהן - מלמד על פי דברי הפסוק שה' עומד לימין אביון שהשכינה עמו.
חכם יהודה ליאון סיד - מלמד שאומר יותר ממקצת שבחו של המת, אפילו בפניו.
חכם יהודה לייב דון יחיא - בשבח מידת החסד של עם ישראל
חכם יהודה מועלם - מלמד, שכסף לא ילווה לאדם בשעת פטירתו, לכן ילווה הכסף לעני.
חכם יהודה נג'אר - מלמד שהקב"ה זוכר הצדקה תמיד, שהיא קרובה ופנימית יותר.
חכם יהודה עייאש - מפרש שבתורה כמו בעשיית חסד, יחמיר על עצמו, ולא באחרים.
חכם יהודה פרץ - מלמד שכל פרוטה ופרוטה מצטרפת בין מתוך חיוב, בין מחסדו.
חכם יהודה צדקה - מלמד כי העשיר לא ירגיש גאווה במעמדו.
חכם יהודה קיסוס - מלמד שמצוות הצדקה צריכה תכנון והתייעצות יותר משאר מצוות
חכם יהודה קיסוס - מלמד להתחיל שיהיה על מה שתשרה הברכה
חכם יהודה קצין - מלמד שאין מכריחים לשום אדם, שיקנה איזה דבר של מצווה.
חכם יהודה רוזאניס - מלמד מידת אהיה אשאר אהיה, שבידם להפוך הדין לרחמים
חכם יהודה שטרית - מלמד ליתנה כאילו מן השמים ניתנה לו, ולא יתבייש על ידו.
חכם יהושע יהודה אמאדו - מלמד ביד האדם הוא אופן הנתינה כדי שלא יתבייש מי שנוטלה
חכם יהושע מאמאן - מלמד שהמעלים עין לתת כפי יכולתו, כופר באחד מי"ג עיקרים.
חכם יהושע מזרחי - מלמד מעלת הצדקה שגורמת המשכת שפע בכל העולמות.
חכם יהושע משה מרדכי קריספין - מלמד שלא די שהבטיח יוסף שיכלכל את אחיו, אלא שפייסם בדברים
חכם יהושע רפאל בנבנישתי - מלמד חיוב נשיאות הפנים בקרוביו, וביתר שאת באשתו.
חכם יהושע שלמה ארדיט - מלמד שצריך שיהיה לו אחדות עם חברו כדי שתהיה לו פרנסה.
חכם יוחנן הכהן - מלמד שמידת הענווה וצרת העניים נוגעים אל לב החכמים.
חכם יום טוב אלגאזי - מסביר תפארת מצוות הצדקה - שבה גם הנאה לעוד אדם
חכם יום טוב ידיד הלוי - מלמד 'והחזקת בו' הצדקה ההגונה לסייעם לפרנס עצמם בעצמם.
חכם יום טוב קריספין - מלמד מעלת מחזיקי התינוקות, שלא ילכו עם המינים מכוח העניות.
חכם יונה נבון - מלמד שלא לכפות מס על הסוחרים, כשפוטרים את טובי העיר.
חכם יוסף אוחיון - מבטל טענת העשיר, שאינו רוצה לבטל גזרת העוני.
חכם יוסף אזוביב - מלמד שעל ידי שזורע צדקה בסתר, זוכה לעושר שלא זכה זולתו.
חכם יוסף אזוביב - מלמד שהרגיל בצדקה זוכה שחייו יקראו חיים.
חכם יוסף אירגאס - מלמד שאין שפע אלא בהתלבשות החסד, והחסד מתפשט כשופע.
חכם יוסף אליהו שלוש - מלמד תכלית החיים להרבות במעשים, לטובת החברה האנושית כולה.
חכם יוסף אלמאליח - פוסק שלא להעלות את דמי שכירות הבית כיוון שנתייקרו ושתק.
חכם יוסף אלמנצי - מלמד שירתו אשרי יודע את עני במסתר.
חכם יוסף אלנקאווה - מלמד שיש קשר גדול וחזק בין המוסר האנושי, ובין יראת ה'
חכם יוסף אלפנדארי - מלמד גדולה הצדקה הנעשית ע"י רבים, שזוכה ונוטל שכר כולם.
חכם יוסף אלקלעי - מלמד שלא יהא הפרש ביניכם בעניין הלבוש, ולא יתבייש.
חכם יוסף אמאדו - מלמד להזהיר העשיר להיות כמאור הגדול להאיר בכל יום לעולם
חכם יוסף ארוואץ - מלמד שהמחזיקה ביד לומדי התורה זוכה למאורה, הלומדים שלוחיה.
חכם יוסף בוכריץ - מרמז אות כ' לכף יד ומורה שיפשוט כפו להרבות בצדקה.
חכם יוסף בירדוגו - מורה שהנותן לילדיו הקטנים יתר על חלק אחיהם - עושה כדין.
חכם יוסף בן אדהאן - מלמד שהעני והעשיר הרי הם כשותפים וחולקים בשכר המצווה.
חכם יוסף בן ג'וייא - מורה שאין כוח ביד בעל חוב לטול צדקה שקיבל עני לפרנס בניו.
חכם יוסף בן הרוש - מלמד רמז למעלת מצוות הצדקה הפרשת 'ראה'
חכם יוסף בן וואליד - מורה האיסור למנוע העניים מלחזר על הפתחים.
חכם יוסף בן יוסף - מלמד ליישב פתח האוהל לפרנס העוברים והשבים.
חכם יוסף בן נאים - מפרש אמירת 'הא לחמא עניא', שאנו צריכים לעני:
חכם יוסף ברבי - מוצא רמז שצדקה כראוי מצילה ממוות ואם לאו מתהפכת עליו.
חכם יוסף ברבי - מפרש בריאת העולם לעניין מעשה הצדקה.
חכם יוסף גבאי - מלמד זהב המייחד, וכסף המפייס, ונחושת הנותן לעמלי תורה.
חכם יוסף גז - מלמד שלא לבחון במקבלים לומר, זה ראוי וזה אינו ראוי.
חכם יוסף גטנו - מלמד שעל ידי מצוותו גורם לרגשות רעים אצל זולתו.
חכם יוסף גנאסיא - מלמד על בני אדם דומים לסוס, שמכה ברגליו להרחיק סוס אחר.
חכם יוסף גרג'י - מלמד להיות לו רגשי אהבה על העניים במחשבה, דיבור ומעשה.
חכם יוסף דאנון - מלמד מצוות אברהם לקיים הצדקה בעצמו ולא על ידי שלוחו.
חכם יוסף דוד - מלמד שאם שאל ממנו העני, יחזור ויתן לו אף שכבר נתן בקופה.
חכם יוסף די אבילה - מלמד עם הארץ שנותן ללומדי תורה, כשמת מלמדים אותו תורה.
חכם יוסף הכהן - מלמד שלא יצטרכו לכסף רב בבית הדין, שאין זה משפט צדק.
חכם יוסף הכהן - מלמד שנותן צדקה, נותן משכן ה' בתוכו, שרוחו הנדיבה היא היכל ה'.
חכם יוסף הכהן - מלמד שצריך צלילות הדעת לעשות צדקה ומשפט.
חכם יוסף הכהן - מלמד טעם שביעית, שאינו שליט בנכסיו, ולא ירום לבבו מאחיו.
חכם יוסף הלוי - מלמד שחייב לתת צדקה או בהלוואה או במתנה.
חכם יוסף חיים - מורה לנדיבים, למנות מי בתחילתו היה עני, כממונה על צדקתם.
חכם יוסף חיים חזני - מורה חסד של שקר על מזמין אורחים, כמלווה על מנת להחזיר.
חכם יוסף חיים ילוז - מפרש 'שומרי משפט' לשון רבים ו'עושה צדקה' לשון יחיד.
חכם יוסף חיים שרים - מלמד משנחרב הבית, מוכרחים השלוחים לקבץ מעט מן המעט.
חכם יוסף חמיץ - מלמד שלא ישתוקק לקנות דבר נפסד כי חסרון הנפש אמיתי.
חכם יוסף ידיד הלוי - מלמד לדבר קשות נגד העשיר לכוף אותו להמציא טרף לביתם.
חכם יוסף יצחק הלוי - מלמד תקנת הבשר, שממנה יוכלו למצוא הוצאות לטובת העניים.
חכם יוסף יצחק שלוש - מלמד החיוב להספיד לבעלי מצוות צדקה כחיוב בעלי תורה.
חכם יוסף כנאפו - מדייק לשון הזוהר 'צדקה שהוא עושה', שהוא לבדו יודע מעשיו.
חכם יוסף לוי - מלמד מעלת הנותן צדקה מתוך הדחק, שמקדש השם ברבים
חכם יוסף מונטקיו - מלמד תקנת הרגיל להישבע, לתת בכל שבועה סכום שקצב לצדקה.
חכם יוסף מור יוסף - מלמד שבונה מקדש למעלה ולמטה, ויושביה למטה בצדקה שנותנים.
חכם יוסף מטראני - מלמד תשובת המשקל לשופך דם, שיפרוש כפו, וישלח לאביון.
חכם יוסף משאש - מלמד שיהיה בכל ביתו של ישראל, דבר מה רווחה לעני.
חכם יוסף משה עדס - מלמד 'אשרי שומרי משפט' - שלא די בצדקה שעושה בכל עת
חכם יוסף משה שטרית - מלמד להחזיר לדור הזה את האמונה בטוב שבאדם
חכם יוסף נחמיאש - מלמד כפל 'צדק צדק' - ליתן הצדקה בין לצדיק בין לרשע.
חכם יוסף ניסים בן אדהאן - מלמד תכלית המבוקש בתורה להיות רחום ואוהב את הבריות.
חכם יוסף נסים בורלא - מלמד השותפות עם הנשמה במה שיגע בעשר אצבעותיו.
חכם יוסף סוסו הכהן - מלמד שיד הנותן תהא תחת יד המקבל כירך מכוסה תחת הבגד.
חכם יוסף סימן טוב ערב הכהן - מלמד 'טרם יקראו ואני אענה' לשאינו ממתין לעני שיבוא ויבקש.
חכם יוסף ענתבי - מלמד שייתן מעדנים, וייתנו גם אחרים, ואינו יודע למי נתן וממי לקח.
חכם יוסף פינטו - מלמד לגיבור לתמוך בחלוש, טרם ייפול ארצה, ויתלכלך מהטיט.
חכם יוסף פלאג'י - מלמד לדיין לריב ריב האלמנה בעצמו כאילו הוא בעל הדין.
חכם יוסף פרץ - מפרש כשהדיינים 'שומרי משפט', הקב"ה 'עושה צדקה בכל עת'.
חכם יוסף צוברי - מלמד שבעלי בתים האמידים שולחים לשכניהם מצה משומרת.
חכם יוסף קאפח - מספר תקנתם לתמוך בפועלי הניקיון, בזמן שאין פרנסתם מצויה.
חכם יוסף קובו - מלמד אף שבידו לתת כולה לבדו, יערבב חלקו עם חלק כולם.
חכם יוסף קורח - מלמד שבח מוכר עראק, שהיה מריק הקופה לדבר מצווה בלי לשאול.
חכם יוסף קורקוס - מלמד במצוות סוכה לקבל על עצמו להקל מצוקת הדרים בדלות
חכם יוסף קורקוס - מלמד 'צדקה בכל עת' - בין עת שהוא מרוויח או עת שהוא מפסיד
חכם יוסף רובין אלקבלה - מלמד לאזור חיל בעשיית הצדקה להיות שמח וטוב לב.
חכם יוסף רפאל עוזיאל - מלמד משל ונמשל לכך שבזמן שבית המקדש היה קיים היה אור.
חכם יוסף שאול אלישר - מלמד לקיים דבר המת, שלא ידליקו נרות על יד ארונו
חכם יוסף שאלתיאל - מלמד שהולכים בדרך, צריך התבוננות על כל אחד ואחד בשיירה.
חכם יוסף שלמה דלמדיגו - מלמד ליצור לתועלת הרבים, ולא להקשות ולדקדק במילים.
חכם יוסף שרביט - מלמד לדחות ביום קבורת הקרוב כדי לא להפסיד חתונתם.
חכם יורם מיכאל אברג'יל - מלמד לפתוח כל מעשיו בברכה ופירושה עשיית טוב וחסד עם הזולת.
חכם יחזקאל חיים כהן - מלמד שברא האור במידה גדושה, ואל יצטער כי יבוא בוקר.
חכם יחזקאל משה הלוי - מלמד שפיוסו חשוב מעסק התורה, ואי אפשר לו ע"י אחר.
חכם יחזקאל עזרא - שאין ליטול ספרים של חברו בבית הכנסת
חכם יחזקאל עזרא הלוי - מלמד שיסתיר מעשיו הטובים, במה שאין זכות הרבים תלוי בו.
חכם יחיא הכהן - מלמד למתנדב בסתם עניי העיר, שזכו בו כולם, אף בדבר מועט.
חכם יחיא משה עבודי - מלמד לתת קודם שעת דוחקו, ולא ירע לבבו בתיתו בשעת דוחקו.
חכם יחיא עומיסי - מוכיח המתרשלים מלשלם שכר מלמדי התינוקות.
חכם יחיא צאלח - לומד מידת העניות ממצת הפסח.
חכם יחיא קורח - מלמד להכיר במעלת השואל לאהוב אותו, ולהוציאו בכבוד גדול.
חכם יחיא שטרית - מלמד משהרהר ליתן, הקב"ה נותן לו מה ליתן.
חכם יחיאל חיים ויטרבו - מלמד צעקת הרועים נגד עשירי עם, הממלאים בתיהם כסף.
חכם יחייא שניאור - מלמד לתת צדקה לעני, ויחשוב שזו הלוואה כדי לא לבייש העני.
חכם ינון חורי - מלמד המעכב מעשרותיו, אין שדהו עושה, אלא אחד מעשר
חכם יעיש קוריני - מלמד 'ביום שמחתכם' להקדים חלקו להזמין העניים על שולחנו.
חכם יעיש קריספין - מלמד החסדים במבקר את החולה העני, שהוא פיקוח נפשות.
חכם יעקב אָבֶּנדָנָה (אבן דאנה) - מלמד הדרך הממוצעת במידותיו, בצדק וברשע בזמן הראוי.
חכם יעקב אביחצירא - מלמד שכולם שבטי יה, ואין לבכר שום אחד על חברו.
חכם יעקב אבן צור - מלמד שישב לאכול יפרוס מלחמו והוא לחם הפנים
חכם יעקב אלמליח - מלמד שהזריזות בצדקה היא מצווה נוספת על הצדקה עצמה.
חכם יעקב אלפנדארי - מפשר בין המוכר לחברו שימכור, ובא לכפר חברו ומוכר אך הוא.
חכם יעקב אמאדו - מלמד שהטורח להביא טרף לביתו ולקרוביו, עושה צדקה בכל עת.
חכם יעקב בירדוגו - פוסק לקיים דברי העשיר, ולחייבו לזון העני, שדבר פעוט הוא לו.
חכם יעקב בן שבת - מזהיר שלא יהיה שום פניה רעה, בעת תיתו הצדקה.
חכם יעקב ברוך הכהן טראב - מלמד אף על פי שמתבטל מתורה, מחויב להשתדל למען הזולת.
חכם יעקב דוויק הכהן - מלמד לתת צדקה לעני, אף אם גופו שלם, שדעתו חסרה.
חכם יעקב הכהן - מלמד שהמפרנס אביו ואימו, נקראת צדקה, והקב"ה מעשירו.
חכם יעקב הכהן (השני) - מלמד שהדל עומד על הדלת, כך קרוב בדופקו על שערי שמיים
חכם יעקב הכהן (השני) - מלמד שכל צדקה שייתן העשיר יש בה גמילות חסדים מזה לזה
חכם יעקב הכהן טראב - מלמד שלא יקרר אותך היצר בדרך הצדקה, ויזנב בך הנחלשים.
חכם יעקב הרופא - מלמד שאינה מקודשת, במה שבעוניה פשטה ידה לקבל מעות.
חכם יעקב חדאד - מלמד שתהיה כוונת הצדקה לשם צדק, ולא להתהדר בה.
חכם יעקב חדאד - מלמד לערוך שולחן לעניים, שיהיו תמיד על שולחנו.
חכם יעקב חורי - מלמד בכלל ביקור חולים, לדאוג לפרנסת בני ביתם.
חכם יעקב חי זריהן - מלמד שלא לעיין ולבדוק אחר העני אם ראוי לקבל לפי המשפט.
חכם יעקב חיים - מלמד שלא ידחה האורח, שמא יטרידו מלימוד התורה.
חכם יעקב חיים בן נאים - מלמד שיעור המתנות, שיקנה ג' ביצים, ולא יוצא בפרוטה.
חכם יעקב חיים סופר - מפרש כפל 'נתון תיתן לו' לתת בלב טוב
חכם יעקב טולידאנו - מלמד שלא ירע לבבו, שנותן בסתר, שמא יחשדו בו שלא נתן.
חכם יעקב יצחקי - מלמד בכפרות לחלק הממון לעניים ובני המעיים לעופות השמיים.
חכם יעקב כאלפון - מפרש שהזורע צדקה זוכה לאמיתה של תורה.
חכם יעקב כהן גדישא - מלמד שבצדקה נעשה שותף לקב"ה בבריאת אדם
חכם יעקב כהן יונתן - מלמד שתיקון המצוות שאין ביכולתם לקיימם נפדים בצדקה.
חכם יעקב כולי - מלמד המצווה לטאטא ולנקות ביתו של החולה, שהוא חסד גדול.
חכם יעקב מאיר - מלמד תושבי הארץ לבוא לעזרת אחיהם, הנמלטים מערי בוכארה.
חכם יעקב מאיר עבאדי - למד ואקחה פת לחם, שמה שהוא נתן הוא לוקח לעצמו זכויות.
חכם יעקב מלמד כהן - מלמד שהעולם עומד על החסד וקיים על האמת והאמונה
חכם יעקב משה טולדאנו - מבאר ההסכמה בעיר פאס, לתת אך סכום נקוב לשליחי דרבנן.
חכם יעקב משה מזרחי - מלמד שעשירותם מקשיחה את ליבם להתרחק מאחיהם העניים.
חכם יעקב נחמני - מביא רמז במילה 'צדקה', שחילוף אותיותיה 'צדקה'.
חכם יעקב סוכרי - מלמד זכות המאריך שולחנו, לתת מקום לעני, שיאכל על שולחנו.
חכם יעקב ענתבי - מלמד להשתדל להרבות בצדקה, ש'ענייה סוערה' מרוב המחלקות.
חכם יעקב פאריינטי - 'נושא משך הזרע' - שכל מי שהוא זרע אברהם נותנים לו.
חכם יעקב פינצי - מלמד שלא יצא במה שכבר גמל עימו חסד, אלא ברבים עד אין חקר.
חכם יעקב פינצי - מלמד הטעות שנותן לחכם נדבה לפי מה שמעריך גודל חוכמתו.
חכם יעקב פיתוסי - מפרש שמידת החסד היא הצדקה שטובה לה' ולבריות.
חכם יעקב פיתוסי - מלמד, שהעני בשר מבשרך, ולא תתמה מה לך ולצרה הזאת?!
חכם יעקב צהלון - מלמד שרופא לא יקבל שכר מעניים וקרובים ואוהבים כאחים
חכם יעקב ציון חי עדס - מלמד להתנות בלי נדר מתן מעשר לעשות לכל דבר מצווה.
חכם יעקב רקח - מלמד בברכת כוהנים, שהמתברך בממון, יגדור עצמו מהגאווה.
חכם יעקב ש' קצין - מלמד שהמחזיק ביד תלמיד חכם זוכה שלא ייפול ביד אויביו.
חכם יעקב שאול אלישר - מפרש אף שעוונות בידם, ע"י שעושים צדקה, יש להם דין בנים.
חכם יעקב שאלתיאל ניניו - מלמד שאין הקב"ה מקפח פרנסת אדם, מחמת שהוא שונא לו.
חכם יעקב ששפורטש - מלמד כוח החכמים לבטל הנידוי שהטילו הפרנסים כדי להשתרר.
חכם יצחק אבוהב דה-פונסקה - מלמד שהחורף סב לאחור, שלא יוכרחו להפסיק את עבודת הקודש.
חכם יצחק אבולעפיה - מלמד לא לחשוש ליוהרה, שמפרסם צדקתו כדי שירבו העם להביא.
חכם יצחק אביחצירא - מלמד במה שהארץ נמשלה לצבי שמתרחבת כשבניה בתוכה.
חכם יצחק אבן דנאן - מזהיר שלא יראה העוף בשחיטת חברו, משום צער בעלי חיים.
חכם יצחק אבן דנאן - מזהיר המטיל מס ישיר, מבלי לפטור העניים, אף שהכסף לצדקה.
חכם יצחק אברהמי - מלמד שלא ימנע מלהיטפל בעני בשל גדולת מעלתו, וייקר ערכו.
חכם יצחק אברהמי - מלמד נתון תיתן, שיכוון אם בתורת הלוואה אם בתורת צדקה.
חכם יצחק אלבעלי - מלמד שיקמוץ בהוצאתו כדי שיפזר לעניים
חכם יצחק אלגאזי - משיב שהעוזב משרתו באונס, קודם על אחרים לקבלת המשרה.
חכם יצחק אליהו לניאדו - מלמד לכוף על הצדקה לקיים המצווה בשליח מארץ הקדושה.
חכם יצחק אלימלך - מלמד שהנותן צדקה, סומך על ה' שיפרעהו ולא יאבד מעותיו, והמעלים עיניו מהצדקה, כאילו עבד עבודה זרה.
חכם יצחק אלפייה - מלמד שצדקה הנקראת 'מעט' מכבה עבירה, ש'עוד מעט אין רשע'.
חכם יצחק אקשוטי - מלמד שהצדקה היא שורש לעשות שאר המצוות שבין האדם למקום.
חכם יצחק ארגואיטי - מלמד לתת לעני את זה שהוא אוכל, מזה שיש לו בשולחנו.
חכם יצחק בוחניק - מלמד זכות 'ידיים ורגליים', הנותן ומכתת רגליו לקבץ מאחרים.
חכם יצחק בוכ'בזה - מלמד שנתינת הצדקה היא מכוח האחדות והאהבה.
חכם יצחק בכר דוד - מלמד מחלקו שבין אדם לחברו נהנה בעולם הזה, ומשכורתו שלמה.
חכם יצחק בן וואליד - מחזק ידם לא לשנות ייעוד הנדבה ולבנות בית הכנסת.
חכם יצחק בר שֵׁשֶׁת בֶּרְפֶת - מלמד איך מותר לצאת בשיירה למחיתם שיצטרכו לחלל בה השבת.
חכם יצחק ברכה - מלמד עיקר מצווה להחזיק ביד המך, ויש שכר אף לחוטף מצווה.
חכם יצחק גויטע - מלמד מוסר מהבהמה, הפושטת ידה במותה, שלא ייקח הממון.
חכם יצחק דיין - מלמד 'ונתנו', שמה שאדם נותן לקב"ה, הקב"ה נותן לו בחזרה
חכם יצחק הכהן רפפורט - מלמד שאין כוהן עולה לקברי צדיקים, אף שרואה גדולים עולים.
חכם יצחק הצרפתי - מלמד שטובה מכל מסחר, שאינו צריך להוצאות כדי שירוויח.
חכם יצחק הצרפתי - מלמד שאין להתבייש לשאול נדבה מהקהל מפני כובד המיסים.
חכם יצחק חדאד - למד השכר לנותן פרוטה אחת לעני, ובלבד שיתן בדרך השכלה.
חכם יצחק חורי - מלמד מעת שפתוח ליבך, תכך פתוח נפתחו שערי שפע.
חכם יצחק חזן - מלמד להרגיש צער האדם, הנרמס תחת כפות רגלי אדונו.
חכם יצחק חי טייב - מביא ראיה שהמפזר מעותיו בלא כוונה, הקב"ה קובע לו שכר.
חכם יצחק חנן - מלמד שאם אי אפשר לתת בסתר, לא ירע לבבו מלתת בגלוי.
חכם יצחק חסון - מלמד אף שכל פרוטה מצטרפת, אין בה לפדות את ירושלים.
חכם יצחק טייב - מלמד שהמשיך אברהם ה' חסדים למלכי צדק, ונקראת צדקה.
חכם יצחק לומברוזו - מלמד לדיין שלא ייטול אפילו לשפוט צדק
חכם יצחק לופיס - מלמד שאסר החיות הטמאות, להישמר מלהדמות להם במידתנו.
חכם יצחק מאגריסו - מלמד שהקפידה תורה במי שיודע בצער חברו ונמנע לתמוך בו.
חכם יצחק מג'לד - מלמד אף שגדולה צדקה מקורבן, אינה לחוטא שהכל חייבים בה.
חכם יצחק מולכו - מלמד המעלה לקנות בעצמו מה שצריך העני, וליתנה לו מבעוד יום.
חכם יצחק מרעלי - מלמד להתפלל על אשר נאספו אל עמם, שלא יסבלו את חבלי הגלות.
חכם יצחק נבון - מלמד שאלמנת חבר זוכה בקצבתה גם אחר שעלתה לארץ.
חכם יצחק נוניש בילמונטי - מלמד שנותן בלב טוב, נותן כוח לעני לחיות אותו
חכם יצחק ניסים - מפרש ניצחון אברהם במלחמת המלכים בזכות הצדקה.
חכם יצחק ניסים אבן ג'אמיל - מלמד שכל כללותם, כקטון כגדול, יחד עשיר ואביון
חכם יצחק נסים טולידאנו - מלמד שבח קבלתו בשמחה, ולא הנחתו לצאת מביתה.
חכם יצחק סויסה - מלמד שאם אין בידו רק דבר שפתים, מחסרים לו מהשפע הראוי לו.
חכם יצחק עטיה - מלמד מעלתה שתמיד מצוי אצלה לחם, ואינה משיבה דך נכלם.
חכם יצחק ענתבי - מלמד שאין לדקדק אם יכול להתפרנס בדוחק ממעשה ידיו.
חכם יצחק פרחי - מלמד שהצדקה היא מקב"ה, ולנו מניעת בושת הפנים מהעני.
חכם יצחק צאלח מכמל - מלמד הצדקה הראשית לתת לגוף ולנפש בבית התלמוד תורה.
חכם יצחק קאוואליירו - מלמד שירד משה ישר אל העם, כדין פועל במלאכת בעל הבית.
חכם יצחק קארדוזו - מלמד שכל התורה היא קיצור ספר גמילות החסד
חכם יצחק קובו - מלמד שמכבדו כגופו, ובטל ממלאכתו, וצריך לחזור על הפתחים
חכם יצחק רפאל מאייו - פוסק שלא להטיל מס קרקעות, המכלה את הקרן והפירות.
חכם יצחק שמואל רג'יו - מלמד שישב לוט בשער העיר, שלא ירגישו בו אנשי העיר.
חכם יצחק שרים - מלמד גדול המעשה, אף שאינו נותן משלו, כשמעשה לכמה בני אדם,
חכם יצחק שרים - מלמד להאריך אפו עם העניים, וכל זמן שהם מדברים להטות אוזנו.
חכם ישועה הלוי - מלמד שלא די במה במפרנס את בניו, אלא גם כשמן הטוב, אל יחסר.
חכם ישועה ללום - מדמה למינקת, שככל שתיתן חלב לתינוק, בא לה עוד חלב.
חכם ישועה עבאדי - מלמד משנתפרדה החבילה, נופלים השקים מאליהם.
חכם ישועה עטיה - מפרש שמה שהעשיר עושה עם העני, הנה גם כן עמו.
חכם ישועה שמעון חיים עובדיה - מורה לרב להשוות הדעות בתביעת שכר השוחטים מהקהל.
חכם ישועה תורג'מן - מלמד מעלת ט"ו באב, העשויה מעגל כמחול אחדות, פנים אל פנים
חכם ישמעאל הכהן - מתיר לעשות מעיל ומפה לספר תורה מבגד אישה.
חכם ישעיה הדיין - מלמד שהצדקה היא כהלוואה, שהגלגל חוזר ויפרעו לו או לזרעו.
חכם ישעיה חדאד - מלמד 'ויזרע יצחק' שנתן צדקה וע"י זה מצא מאה שערים, ויברכהו ה'
חכם ישעיה יוסף פונטרימולי - מלמד להתחזק במצוות צדקה בעוד שנמצאים העניים.
חכם ישעיה עטיה - מלמד הטיבה לטובים לבריות, כשנותנים בסבר פנים יפות.
חכם ישעיה עטיה - מלמד שהדין נוטה עם העשיר, יפשר ביניהם בדרך תוכחת ופיוס.
חכם ישעיהו מרדכי באסאן - מלמד הדיין ללכוד החכמים להרע ולהפר מחשבות ערומים.
חכם ישראל אבוחצירא - משורר לכל אשר בו נשמה שצדקתו עומדת לעד כחומה.
חכם ישראל בנבנישתי - מלמד כשנפשו מצפצפת לצאת, משיבה במה שהחיה נפש העני.
חכם ישראל בנימין באסאן - מלמד לדרוש סמוכים לפני ישני חברון, המצטערים בקבר.
חכם ישראל זאב הלוי הורביץ - מלמד שלפעמים, המחשבה נעלה מגוף המעשה, שאין לה גבול.
חכם ישראל זיתון - פוסק לאלמנה העגונה, אם היא ענייה, שתתפרנס משתי קהילות.
חכם ישראל יעקב אלגאזי - מלמד שהקב"ה עומד לימין העני על פתחך לשלם שכרך מושלם.
חכם ישראל יעקב חגיז - מלמד להיות מוכן תמיד בכיסו, ליקח מעות לתת צדקה.
חכם ישראל מאיר מזרחי - מלמד להתיר להיות ערב בריבית מגוי, שזוקף הריבית עם הקרן.
חכם ישראל נג'ארה - מלמד צדקה במידת החסד, שנותן יותר מהראוי, שהוא מחויב עליו.
חכם ישראל קושטא - משל על הצדקה שאינה שלמה ללא כל מידותיה
מרת ימימה אביטל - מלמדת העיקר להתחיל בתיקון, שאם מצמיח - ימשיך בקלות.
פרופ' יעקב מנחם שויקה - מלמד לחלק דמי פורים לקטנים ולנערים, ומשחקים בקלפים
חכם כדיר שלמה עטון - מלמד שמי שחונן הדל מתלווה אל הקב"ה, ומדבק בו.
חכם כליפא בן מלכה - מביא שיר מוסר על עוול במשפט העני.
חכם כליפה אלמליח - מלמד עצה לעני שיתעשר, בזה שירבה בכבוד אשתו.
חכם כליפה הכהן - מלמד ושבתי אל בית אבי, שיושב עם תלמידי החכמים שהחזיק בידם.
חכם כלפא גיג' - מלמד שחיי נפש העניים עומדים קודם כל דבר גם תלמוד תורה.
חכם כמוס בוכריץ - מלמד מעלת הנותן יותר מחיובו, שהוא בחינת צדיק גמור הנקרא ברוך
חכם כמוס סגרון - מלמד שהרשע נמנע מלתת צדקה מפני שאינו בוטח בה'.
חכם כמייס בנציון חורי - מלמד שהצדקה מאירה עיני העני, ובזכותה יורדים הגשמים.
חכם כמייס מאזוז - מלמד שישגיח מי שמתפרנס ממלאכתו להחזיק בידו לבל יתמוטט.
חכם כמייס עמוס כהן - מלמד מעשה הצדקה בהילולת רבי שמעון בר יוחאי.
חכם לוי אסולין - מלמד מממשלת היום והלילה, לעשות חסד זה עם זה.
חכם לוי סעדיה נחמני - מלמד שדחיית נפשות מתלמוד תורה היא עצת יצר הרע.
חכם לוי קוזין - מלמד שאין הממון של המלווה, וגמולו ישלם לו כשליח.
חכם ליקה כהנת קס ברהן - מלמד שלא יקחו כסף עבור הנהגת התפילות עבור משפחה מתאבלת.
הרב משה חיים אפרים מסדילקוב - מלמד שהכוסף לתאוותיו, דוחק רגלי השכינה, שהיא העני עמך.
חכם מאיר אבוחצירא - מלמד להקפיד שהתרומה ניתנת כסדר שם הוי"ה ברוך הוא
חכם מאיר בניהו - מלמד פדיון שבויים בתלמיד חכם ובבחורה יפה למעלה משורת הדין.
חכם מאיר בנימין מנחם דאנון - מלמד שלא יראו פני ה' ריקם מן הצדקה
חכם מאיר ואעקנין - מורה מתי יתנו לעניים מעות פדיון שבויים, ומעות תלמודי תורה.
חכם מאיר חי בן אלישע - מלמד שפרקי אבות נקראים כך כיוון שהם מיוסדים באופן עמוק.
חכם מאיר טולידאנו - מפרש שהנשים הביאו התכשיטים, כשהן מקושטות בהן, ופרקום.
חכם מאיר יהודה גץ - מצווה את בניו, לכבד את ביתו אחריו, לעשות צדקה ומשפט.
חכם מאיר יונה - רומז לפייס העני במענה לשון מ'הא לחמא עניא'
חכם מאיר כהן ורג'אני - מלמד אפילו יש לעני מה לאכול, אין זה דרך החיים המאושרים.
חכם מאיר שלמה פארינטי - מלמד כשיש בה בושה, נברא מלאך, שאשמע צעקתו, שנברא פגום.
חכם מארי זכריה יחיאל שרעבי - מלמד שעניות מעבירה אדם על דעתו ועל דעת קונו.
חכם מארי יוסף רצון - מלמד שמי שהוא בעל גמילות חסדים, בידוע שהוא ירא שמיים.
חכם מארי יחיא יצחק הלוי - מלמד שלא ימכור בשר מסוכנת ביותר מרבע ממחיר בריאה
חכם מארי יחיא נחום - מלמד שמי שמלמד לאחרים לתת רשות שחיטה יצרף יודעי ספר
חכם מארי סאלם עוזירי - מלמד הברכות שתמכו בידו, שלא להחזיר שואלו ריקם
חכם מארי סעדיה בן אור דוראני - מלמד שהנותן מתוך שרירות לב וגאווה, העני מבקש נפשו למות.
חכם מארי עודד (עודה) חג'בי - מלמד שגובים מבעלי הבתים, כל אחד לפי מצבו
חכם מארי ראובן נדאף - מלמד שאין לקבל ממי מפזר כל ממונו כי הוא חסרון וקלות דעת
חכם מארי שלמה אלחראזי - מלמד שגורם שירד שפע רב לעולם
חכם מארי שלמה טביב - מלמד שמה שאדם נותן בכפו, מכפר על כוונות שעשה בכף ידו
חכם מבורך ברהנץ - מלמד לתת מנה אחת יפה לעניים צנועים, והמוסיף מוסיפים לו
חכם מהלל העדני - מזהיר השופט מהטיית המשפט בהשפעת הצד בעל הביטוי.
חכם מולא מתתיה גרג'י - מלמד לעשות בתים הרבה, לגור בהם עניים מרודים.
חכם מיכאל אזולאי - מלמד שמעות חיטים, הם מכלל קיום מצוות שמחת החג
חכם מיכאל יעקב ישראל - מלמד לעשות הצדקה בדרכי יושר ובמשפט, ולא מגזל ועושק.
חכם מיכאל כמוס חדאד - מלמד שלא יצטרכו להקיף ביתו לבקש לחמם, שגלגל חוזר בעולם.
חכם מימון בן עטר - מסביר כי על האדם לתת צדקה ולזכות את האחר במתן צדקה.
חכם מימון יאפיל (יפה) - מלמד שאין ידם משגת לתת בעצמם, אין להם אלא השמחה בלבד.
חכם מימון עבו - מלמד להקדים מבעוד יום להזמין העניים לאכל על שולחנו.
חכם מישאל דהאן - מלמד שהתשובה היא חזרה אל שורשו המקורי הטוב.
חכם מכלוף אביחצירא - מלמד שכופרים בעולם הבא, ואינם מרחמים על כליו השבורים.
חכם מכלוף אמסלם - למד חסד הוא האור המבדיל בין צורה לצורה.
חכם מכלוף יאנה - מלמד שבהלוואה צריך עדים, ובעני רק עמך, ללא אדם אחר עמהם.
חכם מכלוף נחמני - מלמד גמלתהו טוב, במניין ברכות הפרוטה והפיוס יחדיו.
חכם מכלוף נחמני - מלמד שעני הנותן צדקה בשמחה ינצל מן העניות ויתעשר.
חכם מכלוף עידאן - מלמד ברית צדקה זה עם זה - שעני עושה עם עשיר ויותר ממנו.
חכם מכלוף פדידא - מלמד שתינוקות של בית רבן משברים העבירות, שהם כמלאכים.
חכם מכלוף שטרית - מלמד שאם יד העני פשוטה כבר, גורם שהשם מתהפך מרחמים לדין
חכם מלאכי הכהן - מלמד להתיר ליתן מקופת פדיון שבויים ליהודי חברון, שבצרות.
חכם מנחם מאזוז - מלמד לתת הצדקה לרבים, שלא יבצר שיהיה בהם הגון
חכם מנחם מנשה - מלמד שייתן הצדקה להקים השכינה מהעפר.
חכם מנחם עזריה - מלמד שמתן סתר גורם לרינת הפה להתקבל ברצון.
חכם מנחם עזריה מפאנו - מלמד שמתן סתר גורם לרינת הפה להתקבל ברצון.
חכם מנחם עטיאה - מלמד 'לנו בושת הפנים', שמקבל שכר, שלא יתבייש העני בנתינתו.
חכם מניני ביתאן - מלמד פיקוח נפש גם בחוט שעטנז לתפירתה חולה לאחר ניתוח.
חכם מנצור בן שמעון - מלמד שפותח את ידיו, נפתח אות יו"ד שלו להשפיע עליו ברכה.
חכם מנשה סלמאן שהרבני - מלמד שתיקון איברים, בזה שנותן לעני בעצמו.
חכם מנשה עזריאל מלול - מלמד שהצדקה מכונה בשם זריעה, ולערב אל תנח ידך
חכם מסיעד מאהצ'אר - מלמד כמה גדול כוחה, שיצאו מעול שעבוד מצרים קודם הזמן.
חכם מסעוד דנינו - מלמד שגדלו הוצאותיו, לא יצמצם הוצאותיו במצוות ומעשים טובים.
חכם מסעוד הכהן אלחדאד - מפרש שהנותן אל ליבו, שנותן משל העני, כאילו משלו נותן.
חכם מסעוד זרביב - מלמד של כיסה מאברהם, שהעמיד העולם על החסד.
חכם מסעוד חי בדוך - מלמד גדול המעשה אחרים, שמקדימם במעשה.
חכם מסעוד חי רקח - מלמד שהוציא מפיו, אפילו לא בא לעולם, כאילו נמסר ביד העני.
חכם מסעוד יונה אדרעי - מלמד שואלים בהליכות העני בפסח קודם לפסח שלושים יום.
חכם מסעוד ריוח - מלמד שם האדם מלשון אדמה, והוא מחייבו להוציא פירות.
חכם מסעוד רפאל אלפסי - מלמד מעלתה - לרדוף אחר העניים, ולא להמתין שידפקו על דלתו.
חכם מעתוק כהן (עתוג'י) - מלמד שנאה לדורש בצדקה, שיקיימה בעצמו, ולא ייקחה לעצמו.
חכם מעתוק מאזוז - מלמד מידת האוטם אוזנו, ואפילו בירך אותו כדרך המבקשים צדקה.
חכם מעתוק רחמים דמרי - מלמד שבמצוות הצדקה מקיים תרי"ג מצוות הכלולות בל"ו פרשיות.
חכם מצליח יחיאל מעובדיה - מלמד אכסנאי, בעודו 'עמך' הרי הוא 'אחיך', ואינו עניי עיר אחרת.
חכם מקיקץ ישראל חדאד - מלמד שבממונו מלאכי א-לוהים, מתחזקים או מתמעטים.
חכם מרדכי אליהו - מפרש 'אם כסף תלווה', להטיל ספק שהממון יישאר בידו.
חכם מרדכי בנימין נבון (ג'יליבון) - מלמד לתבוע עלבון בית הדין, בראותו צער האישה הבוכה.
חכם מרדכי דרמון (צ'רמון) - מלמד ביום שמחתכם ותקעתם בחצוצרות לקרוא לעניים, ולא תריעו.
חכם מרדכי הכהן - מלמד שהקדוש ברוך הוא זן את בריותיו בחוכמתו
חכם מרדכי הכהן - מלמד השפע מן השמים ללא הפסק, הכל תלוי בהכנת המקבל
חכם מרדכי יפת שרעבי - מלמד שמיליוני השמות הצדיקים והמלאכים מלווים את השבת.
חכם מרדכי כמוס אמייס הכהן - מלמד לעשות חסד זה עם זה לסייע בקיום המצוות.
חכם מרדכי כמוס אמייס הכהן - מלמד לדבר דברים, המרחיבים את הדעת ומשמחים את הלב.
חכם מרדכי מורטארה הלוי - מלמד שעונש המבול בא על שהתירו לעצמם חטיפת העלמות.
חכם מרדכי מערבי - מלמד אחר שיש נדיבות הלב, אפשר לעשות משכן
חכם מרדכי סבעוני (סיבוני) - מלמד שייתן לבני אדם הרבה, ולא יעבור מלתת למהוגנים
חכם מרדכי סגרון - נותן סימן מלולב, שהצדקה צריכה להיות בממון של היתר.
חכם מרדכי עבאדי - מלמד שהקב"ה אוהב שיעשו צדקה יותר מראיית פניו.
חכם מרדכי עזראן - מלמד שאף אם ימעט הבית, יתייחדו כולם באחדות לעשות צדקה.
חכם מרדכי קורקוס - מלמד שלא יעשה בטחונו העיקרי באדם, המלווה לו בעת דוחקו.
חכם מרדכי שמואל גירונדי - מלמד הדרך לאהבת כל אדם, הן עני הן עשיר.
חכם משה אבירמאט - מלמד יום הגשם מועיל יותר לעני שאף פרוטה בכיסו מתברכת.
חכם משה אבן מכיר - מלמד שיענג עצמו ובני ביתו בשבת עם עניים וקרובים אליו
חכם משה אזאגורי - מלמד שטוב יותר לתת לעניים מלתת לבניין בית המקדש.
חכם משה איררה - מלמד שבמלחמתו עומדים לצידו גם מידותיו הטובות, ולה' המשפט.
חכם משה אלמושינינו - מלמד שהבוטח בעושרו לא יתבייש להיכנס בפתח הצר.
חכם משה אלשיך הקדוש - מלמד שהכסף יוסר מבעלי השחוק וילך אל העני.
חכם משה אלשיך הקדוש - מלמד להעמיד את משוללי העמדה, להקימם לעסוק בתורה.
חכם משה בארקי - מלמד שלא יאחדו הקופות, להיות כיס אחד, שכל אחד בשלו.
חכם משה בירדוגו - מלמד פיה פתחה בחכמה, שאומרת בלשונה, שנתינתה בתורת חסד.
חכם משה בירדוגו - מלמד תוכחה שלא להטיל מס אחיד על עשירים ועניים כמס קרקע.
חכם משה בישי מימון - מלמד 'רחמיו על כל מעשיו' רק שבני הדור מרחמים על העניים.
חכם משה בלולו - מלמד שלושה סימנים, המעידים על חשיבותם באומה.
חכם משה ברוך - מלמד שלא יתפתה לפרסם צדקתו לזכות אחרים, שפוגם במצווה.
חכם משה גלנטי - נותן טעם למקיים מצוות שכר שכיר, שזוכה לנשמה יתירה כאדם.
חכם משה דוד וואלי - מלמד שלא ידון העשיר על העני והעני על העשיר עד שיגיע למקומו.
חכם משה דוויק הכהן - מלמד סמיכות משפטים לתרומה, שאם לא פתח ידו, יקחו ממנו
חכם משה דוויק הכהן קצאב - מלמד שלא יאמר ה' מחסה לעני, שאם כן, מי יתן ישועת ישראל.
חכם משה די בושאל - מלמד 'וכי ימוך אחיך' למצוות ביקור חולים
חכם משה דיין - מלמד שהמשהה ברשותו מטבע מזויף עובר תפילת נעילה בלאו.
חכם משה דיין - מלמד שהנותן מאכל מתוקן לעני יותר טוב ממה שייתן לו מעות.
חכם משה זַכּוּת - מלמד לתת לכל שואל מלוא חופניים, ובכל פעולותיו נקי כפיים.
חכם משה זקן מאזוז - מלמד בטחון בה', שיוקר השערים לא ימנעם להשגיח על העניים.
חכם משה חאגיז - מלמד לעשותה בשמחה ואפילו לעשיר שהוא עני באותה שעה.
חכם משה חיים לוצאטו - מלמד שהרחמנות וההטבה צריך שיהיה תקוע בלב החסיד לעולם.
חכם משה חיים קורקידי - מלמד מצוות הלבשת ערומים בימי החורף, שהשעה צריכה.
חכם משה חפץ - מלמד אף שהעני עז פנים, נעשה הצדקה למען קדוש ישראל
חכם משה חרירי - מלמד שאורחות הצדקה צריך לו מלמד.
חכם משה טולידאנו - מזהיר כל ישראל ממינוי דיינים המעוותים את הדין, וקרויים עוול.
חכם משה טולידאנו - מורה להציל עצמו בממון חברו, שהרי היה חייב מן הדין לפרנסו.
חכם משה יחזקאל צאלח - מלמד כשיהיה חמס וגזל ועושק, אין זכות הצדיק מועילה.
חכם משה יצחק אשכנזי טדסקי - מלמד שלא לצוות השוער, למנוע עניים מפתח ביתו
חכם משה כהן דריהם - מלמד 'זרעו לכם צדקה' – לכסות הזרע בקרקע, כך שייתן בסתר.
חכם משה כלפון הכהן - מבאר שפדות ציון במשפט העמים, אך השיבה אליה בצדקה
חכם משה מאימראן - מלמד לעשות צדקה שיש עמה גמילות חסדים - אז ימצא חיים.
חכם משה מאמאן - מלמד הזורע צדקה ברינה - נושא אלומותיו, לא כן הנותן בדמעה.
חכם משה מאמאן - מלמד שאין לנו ריווח מן הצדקה כי אם שכר שאין מביישים לעני.
חכם משה מטראני - מלמד להימנע לחזר אחר העשיר, שיבוא להתפלל בקהל שלך.
חכם משה מיכאלשווילי - מלמד לבקש מהרב ברוחניות ולא בכסף.
חכם משה מימון - מלמד לא תאמץ לבבך כי גלגל חוזר, ותצטרך אתה לפתוח ידך לקבל.
חכם משה מלכה - מלמד שהשלמות אינה רק בבעלי התורה, אלא גם באנשי מעשה.
חכם משה מרציאנו - מפרש 'דל מרעהו יפרד', שדל נחשב מי שהוא דל מן המצווה.
חכם משה נחמיה כהניו - מלמד שרוצה לסכן נפשו לגדל כלב רע, מכים אותו מכת מרדות.
חכם משה סולאם - מלמד אלו המצוות, שאנו עושים נחשבים לנו כקורבן.
חכם משה סתהון דבח - מלמד שמי שנדב לבו, אם היה בידו, נחשב כמי שהביאו.
חכם משה עואץ' - מלמד שהעוסק בתורה, אינו פטור מן הצדקה.
חכם משה עידאן - מלמד שנתן לישראל עשרת ימי תשובה בשביל צדקות אביהם.
חכם משה עמבר - מחדש תפילת העבודה ומחבר 'לשם ייחוד' ביציאתו לעבודה.
חכם משה פארדו - משיב שאין כח בידי הציבור למונעו להתפלל בביתו, שנותן חלקו.
חכם משה שתרוג - מתקן אוצר נחמד לחסות כל הראויים להדריכם בנתיבי ההוראה.
חכם מתתיה ניסים טירני - מלמד שלהתיר עגונה אין להחמיר לדקדק בעדות אישה.
חכם נחמן אנג'יל - מלמד שהרגיל בצדקה, שלוש המידות בצדקה עולים בידו.
חכם ניסים אברהם אשכנזי - מלמד שחוט של חסד משוך על גומלי חסדים ולכן אינם צריכים ללמוד תורה בלילה
חכם ניסים הכהן - מלמד הסגולה במצוות הצדקה, שתעלה נשמתו מהקליפות.
חכם ניסים הכהן רבין - מלמד נחת רוח מהעשיר כשיצרו מקטרג לעכבו, ומפזר לצדקה.
חכם ניסים הכהן רבין - מלמד לתת לעני פעמיים, פעם להשקיט צערו ופעם לשם מצווה.
חכם ניסים חדאד - מלמד שאין לו רחמנות על מינו, יוצא מכלל אדם.
חכם ניסים חיים משה מודעי - מלמד, שיתן בידו, ולא ביד משרתו, והמעולה שיתן ביד הגבאים.
חכם ניסים חיים משה מזרחי - מתיר להאכיל השוטה נבלה כדי שיתרפא וישמור חוקי הא-לוהים.
חכם ניסים טרבלסי - מלמד טוב לתת דברים הנאכלים מלתת לעני כסף.
חכם ניסים יגן - מלמד שעיקר מצוות ביקור חולים הוא שיבקש על החולה רחמים.
חכם ניסים מויאל - מלמד לחשוב בדעתו כי ילדיו עטופים ברעב ובוכים מרוב עניות.
חכם נסים אליקים - מלמד שמכין לאורח מאכל מלכים, מתבזה האורח והולך במהרה.
חכם נסים אלמליח - מלמד שאם רוצה לשמח אחרים, צריך הוא עצמו להיות שמח
חכם נסים בנימין אוחנה - מתיר לחלק תמידי בית הכנסת רמב"ם לבית כנסת הנחוץ לו.
חכם נסים גבאי - מלמד שהרשע שאינו רוצה ליתן, מוצאים ממנו גזלו של עני על כורחו.
חכם נסים דוד עזראן - מלמד בדיקת חמץ שיבדוק בכיסיו אם נתן מלחמו לדל.
חכם נסים חיים שלום מארגונטו - מלמד שאריכות ימים של אדם מופת שעסק בתורה ובגמילות חסדים.
חכם נסים יצחק אלגרנטי - מלמד שמי שמתמיד לעשות צדקה וחסד תופס אומנותו יתברך שמו.
חכם נסים עידאן - מלמד גמילות חסדים, שעושה לחברו טובה, ולמחר מחזיר לו.
חכם נסים פאלומבו - מלמד שעבודת הצדקה, שטורח לתת דבר מזומן, עד עולם.
חכם נסים פרץ - מלמד להכשיר עצמו בעבודת ה', שעומדת כנגדו, ואין בידו ללכת.
חכם נסים רפאל יצחק צורייאנו - מלמד שאף אם אירע לו הפסד בממונו, יתאמץ בנתינת הצדקה.
חכם נסים שמואל יהודה ארוואץ - מלמד דרך צדקה שאין בה בושה וכלימה, שגמולו ישלם לו.
חכם נעים בן אליהו - מלמד פרנסני ככלב וכעורב, בזכות אבותי ואולי צאצאי.
חכם נתן בוקובזה - מלמד הדגש על אהבת החסד, שנאהב את עשיית החסד
חכם נתן עמרם - מלמד שלא ידמה בדעתו שרחמנות העשיר עשתה לו זאת.
חכם נתנאל חבובה - מלמד כאשר עלה ליבך לתת – תחזיק יד העני כמה פעמים.
חכם סאלם קורח - מלמד אשרי מי שאצר במקום שאין היד שולטת.
חכם סאסי יהונתן הכהן מעתוק - מלמד שמן המעשר האחד, יש לו רשות להוציאו לכל דבר מצווה.
חכם סאסי כהן - מלמד שחביב קורבן העני העניו על מביאי בהמה וגסי רוח.
חכם סאסי נסים חדאד - מרמז שבגלל הבכי והדמעות של העני, ה' נהיה משגב לו.
חכם סאסי נסים חדאד - מלמד מעלה שהעני יכול להסתכל פניו של הנותן, ישר בלי בושה.
חכם סולומון גאון - מלמד אם ההנהגה יפה למשפחה מיוחסת או היכולת והמעשים
חכם סלימאן מנחם מני - מלמד שעני האבל המצטער על בגדיו יכול להחליפם ולעשות קריעה.
חכם סלימן דוד ששון - מלמד שאם יש לו רגש ליושר ולצדק, אז מוכרח לעשות משהו.
חכם סלמאן חוגי עבודי - מלמד שהעני עוטף את תפילתו, ובזכותו מקבלים תפילת העשיר.
חכם סלמאן מוצפי - מלמד שנותן צדקה יאמר לכבוד הצדיק, ולא לעילוי נשמתו.
חכם סמחון חלואה - מלמד שכל מי שמלווים אותו ארבע אמות, מרחמים עליו מן השמיים.
חכם סעדיה אזוביב - מלמד שהמחסר מזונו ונותן, מציל עצמו ממוות כהולך בדרך צרה.
חכם סעדיה אלדמארי - מלמד להכשיר נפשו במצוות השמיטה, שקשה הפקרת ממונו.
חכם סעדיה אלנדאף - מלמד שמנסה העשיר והעני האם יהיו אחים מרחמים זה על זה.
חכם סעדיה הלוי מירקאדו - מלמד שזוכה לזקנה שגומל חסדים דרך קבע, ולא בדרך עראי.
חכם סעדיה צפירה - מלמד רמז מחצית השקל, שבלי הצדקה העני מת חי.
חכם סעדיה שוראקי - מלמד שיש בידם לעלוב גם הם,, ומיראת שמיים אינם משיבים.
חכם סעיד חדאד - מלמד איזהו עשיר, שאינו נותן לשמח את עצמו בעת שמחלק צדקה
חכם עובדיה וארשאנו - מלמד שיהיו עניים בני ביתו, שלא יתן לו פרוסת לחם וילך.
חכם עובדיה מזרחי הלוי - מלמד שיראו העניים לבעל הצדקה, בעת נתינתה, בפנים ישרות.
חכם עוזיאל אלחייאך - מלמד שאין להתפשר עם העני, ממה שכבר אספו עבורו גבאי צדקה
חכם עזיז בנימין - מלמד מנהגם לתת חלק של מתים ממזונם לעני או לתלמיד חכם.
חכם עזיזי דעי - מלמד לא לדקדק אחר העני לראות הסיבה שבשבילה הוא עני.
חכם עזרא הדאיה - מלמד שתמיד יהיו עניים בביתו עד שיחשבום כבני ביתו.
חכם עזרא הכהן טראב - מלמד לכוף העשיר לתת לעניים, אך אין לגזול ממנו לתת במקומו.
חכם עזרא מלכי - מלמד שלא רק למי שאין לו מה לאכול, אלא שלא יהא אדם עצב.
חכם עזרא עטייה - מלמד למי שדחוק לעזור לאחר, ובזה יקרא אל ה' וייענה.
חכם עזרא ציון מלמד - מלמד שאינם יושבים לסעוד בשבת בטרם ישלחו לעני שבשכנותם.
חכם עזרא ששון דנגור - מלמד לא להישען על הזכות, וייוועץ איך להינצל בדרך הנהוג.
חכם עזריה חיים סנגויניטי - מלמד 'ארץ זבת חלב ודבש' כנגד שני חלקי הצדקה במעשר שני.
חכם עזריה פיג'ו - מלמד שהעושה טוב לאחרים, לא יניח את טובתו עצמו.
חכם עלוש חומאני - מלמד שסובל צער העניים כבני ביתו, אין למידת הדין אצלו מקום.
חכם עמור אביטבול - מלמד לעשות צדק במשפט, ואחר יוכל לעשות צדקה לעניים.
חכם עמור אביטבול - מלמד שצדקה היא חיבור פנים בפנים כאדם הנושק את חברו.
חכם עמנואל אבוהב - מלמד הדרך האמיתית אל האושר היא להדמות לקב"ה במעשיו
חכם עמנואל חי ריקי - מלמד שלא יעבוד בו עבודה על הצדקה שנתן לוו, כי משלו נתת לו.
חכם עמרם אבורביע - מתיר ליורד מנכסיו למכור מה ששם בבית הכנסת לפרנס עצמו.
חכם עמרם בן שמעון - מלמד שלא נתן כל העושר, אלא לעשות בו מצוות וצדקות.
חכם עמרם קורח - מלמד תקנת העניים, שגובם מהשחיטה כל השנה ומחלקם בחגים.
חכם פנחס הכהן - מברך המטפל בחולה בזמן המגיפה, שלא יוכלו להרע לו.
חכם פנחס ועקנין - מלמד שעושה מצוות בממונו, אף שמוצב ארצה, ראשו מגיע השמימה.
חכם פנחס טבול - מלמד טוב המפייסו בנותן פרוטה דווקא, ולא מספיק האחד לבדו.
חכם פנחס טבול - מלמד לא יצער העני לפגום באותיות י-ה בשכינה להותירה נשך.
חכם פנחס כהן - מלמד מי שרוצה להוסיף בזכויות - שייתן צדקה.
חכם פנחס רחמים חדאד - מלמד שכופים עליו לתת כפי ערכו, כברכת ה', אשר נתן לו.
חכם פראג'י עלוש - מלמד שע"י מצוות הצדקה מעלה עליו כאילו קיים כל המצוות.
חכם פרג' חיים יהודה - מלמד לשמח העני בשמחתו, וממה שנותן, נמשך הנאה לנפש.
חכם פרג' חלימי - מבאר שמזמינים העני לאכול 'לחם עוני', אף סעודתו מטעמים.
חכם פרג'אללה סרוסי - מלמד לדעת אם מתבייש, שייעשה בשכלו באופן שאינו מתבייש.
חכם פרג'י נעים - מלמד שלא יאמץ את לבבו להתנדב שיעור גדול משיכול לפרוע.
חכם פריגא (ישועה) זוארץ - מספר בשבחו של השומר הן על גופם הן על כבודם של בני עניים
חכם פרץ מימון - מלמד להתיר להשתתף בקניית מניות, כשעוסק ביישובו של עולם.
מרת פרחה פלורה ששון - מלמדת האיסור להטעות שום אדם, שאינו תלוי ביחסם אלינו.
הרב צבי אלימלך קאליש - מלמד שלא תהא צרה עינו, שיהפוך המוות למעות, לחלקם ונפדה.
חכם צבי דידי - מלמד שהעשיר צריך לצייר בעצמו כאילו הוא עני ומוצרך.
חכם צדקה חוצין - מלמד שמצוות הצדקה כנר, שאלף מדליקים ממנו אינו חסר.
חכם צדקה חוצין (השני) - מלמד שהאנושיות מחייבת אהבת רעים וחובת התוכחה
חכם ציון הכהן - מלמד שיקרבו ימי האדם למות, מצווה לכתוב לעניים חלק מסך ממונו.
חכם ציון הכהן - מלמד בזמן שמתקשה להשיג הלימוד, שייתן צדקה לפתח שערי בינה.
חכם ציון כהן יהונתן - שכל העולם זוכים לעושר בשביל הצדקה
חכם ציון סופר - מלמד שאם ידור לצדקה, מובטח לו שיעזוב דרך הרשע ומחשבון האון.
חכם צמח הכהן - מלמד שאינו גמל חסד כראוי עם אביו נכתב על מצחו אות ג' הפוכה.
חכם צמח הלוי - מלמד לדיין שיעשה משפט לעשוקים, אב לאביון, ומשען לאלמנה
חכם קס ביאדגלין ביינסאי - מלמד לעשות צדקה וחסד בצניעות עם כל אדם.
חכם קס וובשט אייטבג - מלמד שאסור לקחת כסף מאנשים המבקשים ברכה או עצה טובה.
חכם קס מלקה עזריה יהייס - מלמד לסייע במציאת בית, למי שיצא לארץ, אך חזר על עקבותיו.
חכם קס מנשה זמרו - מלמד, שחייב להושיט יד לנזקקים, לכל מי שמבקש.
חכם קס סבוהו ברוך - מלמד להרגיע הבהמה לפני שחיטתה, ולא להבהיל אותה.
חכם ראובן בן אברהם - מלמד שאין בידך לתת אלא פרוטה, אפשר שמצטרפת למה שבידו.
חכם ראובן בן דוד - מלמד שטוב להזמין העני אצלו לאכול, שיראה חסרונו, וישלימו.
חכם ראובן מוריס עלוש - מלמד שהכסף המיועד לצדקה יהיה מוכן בידך בטרם יבקשו ממך.
חכם ראובן שלום שראבני - מלמד שהחסד המושלם הוא לא בשביל הרגשות העצמיים שלך
חכם ראובן תמצטית - מבאר מעלת אשת חיל, שצדקתה - אין עבירה מכבה אותה.
חכם רחמים אליהו חזן - מורה שלא לשנות הקדש לעניים סתם במקרה.
חכם רחמים אריה אברהם הכהן ארייאש - מלמד לפי שחרבה סדום, פסקו העוברים, ונתבטל מאברהם צדקה.
חכם רחמים בוכריס - מלמד לנהוג העניים כבני ביתו, ולהדריכם בדרך ארץ.
חכם רחמים בוכריץ - צדק, צדקה, חסד, ערבות...
חכם רחמים בן עמארה - מלמד לרופא, שיהא לשונו למרפא כי מילה יפה מקילה על חוליו.
חכם רחמים חורי - מלמד לעושה צדקה, לרדוף כאילו הוא העני ובניו עטופים ברעב.
חכם רחמים יוסף אג'ייני (זיני) - מלמד מעשה בשר ודם עדיף, שאם לא פתח שער לעני יפתח לרופא.
חכם רחמים יוסף מאמאן - מלמד מידתו שאין כגדולתו להשגיח על צרכי העניים הבזויים.
חכם רחמים מאזוז - מלמד והדרת פני זקן, במה שמחזיק בידו בנפילתו לפי צורכו.
חכם רחמים מלמד הכהן - מלמד שהמגדיל סעודתו, מבייש בזה את האורח
חכם רחמים נאהורי - מלמד שהצדקה מועילה לאחר המיתה אם בחייו היה עושה כן.
חכם רחמים ניסים יצחק פלאג'י - מפרש שהרשע לא ייתן לב לדעת ייסורי הדלים ודוחק עוניים.
חכם רחמים נסים יהודה - מלמד אף שאינה קצובה, אין פוטר בעל מצוות וצדקות.
חכם רחמים שאלתיאל יעקב ניניו - מלמד הדליקו את הנר - ערבות שלא יחסר ממונו.
חכם רפאל אברהם שאקי - מלמד שמחזיק את חברו להספיק מזונותיו, יכול לקיים כל התרי"ג.
חכם רפאל אברהם שאקי - מלמד שלא יתן מצד הרחמנות, שאינו יכול לסבור לראות בצער חברו.
חכם רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי - מלמד אף שנוח לא היה צדיק בכל מעשיו, מצא חן, שאין בידו חמס.
חכם רפאל אהרון בן שמעון - מורה להעדיף 'סעודת פורים' אחר חצות היום כדי לשמח העניים.
חכם רפאל אהרן מונסונייגו - מלמד לדונה כאנוסה במקום ממלכה שפלה, שיש שם בעלי זרוע.
חכם רפאל אוחנה - מלמד שלצדיקים אמיתיים אין חנופה לעשיר, ודנים כולם כאחד.
חכם רפאל אלאשווילי - מלמד להקדיש מחשבה כיצד אנו מהלכים בדרך ארץ עם הבריות.
חכם רפאל אלעזר נחמיאש - מלמד שבח הנותן סימנים לחולה, שמקיים נפשות בישראל.
חכם רפאל אנקאווא - מלמד דרך ארץ לעני, שיהיה עומד בחוץ ולא יכנס לפני לפנים.
חכם רפאל אשכנזי - מלמד דווקא שנותן לגבאי או נותן מאכל מוכן, עושה צידה לדרך.
חכם רפאל אשר קובו - מבטל הסכמה שלא נחתמה לחייב היורש לתת לקופת הציבור.
חכם רפאל ביטון - מלמד יסוד חיי האדם ובזה קיום העולם להיות אחיעזר לכל אחד.
חכם רפאל בירדוגו - מפרש אופן נתינת המאכל לרעב, שלא יבוש לאכול.
חכם רפאל בנציון הכהן - מלמד 'ברבות הימים' – שמרגיש הימים, שאינם עוברים מהר
חכם רפאל ברוך טולידאנו - מורה שלא להניח חברו יחידי, אפילו מעכבו בדרך.
חכם רפאל דוד מזרחי - מלמד, שהמעשה את הרבים, גדול מכל אחד מהעושים.
חכם רפאל ורגאני חדאד - מחלק בין המתעשר ומפזר לעניים למתעשר ושומר קרנו.
חכם רפאל ורגאני חדאד - מלמד שהחכמים חולקים את שכר לימוד התורה שווה בשווה.
חכם רפאל חיים בנימין פרץ - מלמד שמשודכת, שביישה ולא רצה בה, פטורה משבועתה לו.
חכם רפאל חיים משה בן נאים - משבח ישראל שבגולה, הקונה בית בארץ לצורך הכנסת אורחים.
חכם רפאל טריויש - מלמד להפריש מעותיו להוצאות העלייה לארץ ישראל.
חכם רפאל יהודה ישראל - מלמד גדלות נשמתו מכרת שלא נבראת לעצמה לבד.
חכם רפאל יוסף חזן - פוסק שלא יחלקו מהצדקה שנתנו לתלמידים גם למלמדים.
חכם רפאל יעקב חקק - מביא בשם 'אמרי שפר' למזכים במצווה, שיקדימו ויתנו משלהם.
חכם רפאל יעקב מנשה - מלמד כיוון שהוא זריז המצווה, לא יבוא אחיו העני לידי בושה.
חכם רפאל יצחק ישראל - מלמד שלימוד לאחרים נחשב צדקה, והמאכיל החכם עשה לכולם.
חכם רפאל כדיר צבאן - מפרש 'אשר ידבנו ליבו' בפיוס העני למי שאין בידו לתת צדקה
חכם רפאל מאיר חסן - מלמד לא תעשה בעורמה ליתן לו מנה להשלים לו מאתיים זוז.
חכם רפאל מאיר פאניז'ל - מלמד שהמרבה בנתינה בציבור מבייש העני מלתת המעט משלו.
חכם רפאל מילדולה - מלמד שעיקר השמחה לשמח לשאינו שמח, ולשבוע לשאינו שבע.
חכם רפאל מרדכי מלכי - מלמד שאין הכנסת אורחים בירושלים, לפי שהאורחים מרובים
חכם רפאל משה אלבז - רומז לשם הוי"ה ב'מצוה' צדקה, התחלה קשה וסוף גילוי רחמים.
חכם רפאל משה בולה - מלמד לדיינים לעשות האמת והצדק, ולהניח בצד משפט התורה.
חכם רפאל משה פאלקון - מלמד שהקב"ה אוהב כל שמונת הצדקות, אך יש מעולה שבהם
חכם רפאל פנחס יהושע די שיגורה - מלמד גדולת הצדקה, שזוכה לבנים, ויכלו כל הנשמות שבגוף.
חכם רפאל קצין - מלמד שלא מתורת ייבום לקחה, אלא להקים שם המת על נחלתו.
חכם רפאל קריספין - מלמד כבוד שליח מארץ הקודש, איש נאמן, המתהלך בתמים
חכם רפאל שלמה לאנייאדו - מלמד שהטורח הוא החסד, ואף מה שטורח עם גופו הוא חסד.
חכם רפאל שלמה לניאדו - ומרפא' מלמד לפזר צדקתו לא לאביונים, והחזקת בו טרם שיהיו אביונים.
חכם רפאל שלמה מורדוך - מלמד שקופץ ידו, גורם היעדר השפע עד שנעשה אחיך אביון.
חכם רפאל שלמה מורדוך - מלמד להביא האורח אל ביתו, אף שאין לו מקום כי עם בערבוביה.
חכם שאול אבן דנאן - פוסק שלא ימכור עדיי אשתו, שלא ברשותה גם אם דוחקת שעתו.
חכם שאול ישועה אביטבול - פוסק לשלם שכר השכיר, שבטל מעבודתו בגזרת מלך.
חכם שאול נחמיאש - מלמד עיני העדה הם המחזיקים את היושבים בהתבודדות.
חכם שאול שלי מקיקץ - מפרש שהמתקשה להבין בתורה, יתן צדקה לעני, לשם שמיים.
חכם שארל שלום תואתי - מלמד שהתרככו הדרישות, שלא לנעול דלת בפני הלווים.
חכם שארל שלום תואתי - מלמד לפנים משורת הדין, מבטא את הצדק הגדול יותר.
חכם שבתאי בוחבוט - מלמד להאיר פנים למצפה לשולחן אחרים, שעולם חשך בעדו.
חכם שבתי אקשוטי - מלמד מעלת הנותן צדקה בגלוי, כדי שילמדו ממנו אחרים לתת.
חכם שושן דוד יום טוב הכהן - מלמד שלא ימנע מלרחם על אנשים שאינם מהוגנים.
חכם שושן מאזוז - מלמד שהצדקה מבטלת כל מיני חוליים וגזירות רעות
חכם שושן מאזוז - מלמד שיהיה ביתו בית ועד לחכמים ע"י שיהיה פתוח לרווחה לעניים
חכם שלום אביחצירא - מלמד ללכת בדרכי ה' להיות רחום, והצדקה נקראת רחמים.
חכם שלום אביצרור - מלמד 'אשבעה בהקיץ', שבן למקום זוכה להקיץ בתחיית המתים.
חכם שלום אביצרור - מלמד אף על פי שבזבז יותר מחיובו, לעולם אינו נהיה עני מהצדקה.
חכם שלום דניאל יהודה כהן - מלמד לעשיר כיצד ינהג בעושרו.
חכם שלום הלוי - מלמד איסור בשר וחלב משום אכזריות, ואין היא דרך החסד.
חכם שלום יצחק מזרחי - מלמד שהנשבע שלא יתן כלל, אינה שבועה, ואינו צריך התרה.
חכם שלום כהן יונתן - מלמד שלא נשאר בידו, רק מעות הצדקה שנתן.
חכם שלום משאש - מרמז 'שפוך חמתך' על העשיר שאכל ושבע ודשן, והעני חסר.
חכם שלום משה חי גאגין - מלמד שנותן לדל מלחם העני, והברכה שלו היא בעינו הטובה.
חכם שלום עמאר - מלמד שלא ירע לב העני הנותן לצדקה דבר מועט בשל דוחקו.
חכם שלום פלאח - מלמד שמיות יסוד העבריות, שמכבדים כל אדם באשר הוא אדם.
חכם שלמה אביטבול - מלמד שבכל עניין, העניים קודמים, ואפילו לבניית המשכן.
חכם שלמה אבן דנאן - מלמד תקנת היתומים לבדוק האם חשבון האפוטרופוס יפה.
חכם שלמה אדהאן - מלמד כשיש חולאים במקומו, יבקר החולה, קודם שיגיע לביתו.
חכם שלמה אדהאן - מלמד שאם פותח ידו מעוני, סופו שיפתח ידו מעושר.
חכם שלמה אוליוירה - מלמד שהמשכים למדרש מקבל טוב, והמכניס אורחים עושה טוב.
חכם שלמה אלגזי - מלמד לשים מלך מקרב אחיך, ולא ממשפחה רמה, שלא יתגאה.
חכם שלמה אליעזר אלפנדארי - מחפש צד להתיר לאיש עני, שלא יבטל משמחת הרגל.
חכם שלמה אמסלם - מלמד כיוון שהעניים נחים בשבת, השמש להם מרפא בכנפיה.
חכם שלמה בירדוגו - מלמד להחסיר קצת מעונג השבת כדי בהם לעשות צדקה.
חכם שלמה בירדוגו - מלמד מעלת גמילות חסדים, שאין בה חסרון כיס, ואין קץ לשכרה.
חכם שלמה דאנה - מפרש 'שומרי משפט' להמתין במשפט כדי שיעשו פשרה.
חכם שלמה הכהן - מלמד שעל ידי החסדים מתמתקים הדינים, והצדק נעשית צדקה.
חכם שלמה הכהן סקלי א-זאגורי - מלמד שעל ידי מצוות הצדקה, יכול להעמיד הנשמה שלו
חכם שלמה הלוי אלקבץ - מלמד לעמוד על דבר המשפט תחילה, והוא דבר נפלא.
חכם שלמה ואעקנין - מלמד שצריך יישוב הדעת של הרב להוריד השפע והברכה.
חכם שלמה וזאן - מלמד שמחויבים אנו למטה להיות העשיר והמסכן בחבורה אחת.
חכם שלמה ועקנין - מלמד שלחנו של אדם מכפר בתערובת צדקה עם דברי תורה.
חכם שלמה חורי - מלמד שע"י הצדקה, מייחלים לחסדו, ומצפים לגאולה.
חכם שלמה חזן - מלמד כמו שחייב לקבוע עיתים לתורה, חייב לקבוע עיתים לצדקה.
חכם שלמה חכים - מלמד עניי עירך קודמים, שחלקם מופקד אצלך, שלא יכתתו רגלם.
חכם שלמה טולידאנו - מלמד לעשיר לבלתי רום לבבו כי ברוב גובהו יכלים אחרים.
חכם שלמה ילוז - מלמד לתת לעני לא מפני שהוא מסכן, אלא מפני שהוא צריך.
חכם שלמה יפה אשכנזי - מלמד לתת לעמלי תורה, שמוכרח להיכנס לבית המדרש לעשות עימו.
חכם שלמה מאזוז - מלמד שאין עושים רצונו, מקים להם אביונים, שיזכו וימחל להם.
חכם שלמה מלול - מלמד שאם יודע בחולה שאין לו כסף, צריך לדקדק בו היטב.
חכם שלמה מלכה - מלמד שהיהודים בזרותם נושאים שליחות של המדעים והדת.
חכם שלמה סוכרי - מלמד צדק אחר צדק תרדוף - שהתינוק יונק, השפע מתרבה יותר.
חכם שלמה סוכרי - מלמד שעושה צדקה מתוך הדוחק, יתרבה שפעו, וירוויח מזונותיו.
חכם שלמה סלימאן פרץ - מלמד שעל ידי שליח, יבוא לבית האביון, להעניק לו סעודה
חכם שלמה קורח - מלמד שמנהיג עולמו בחסד אינסופי, ומקבלים בחסד ורחמים.
חכם שלמה קצין - מלמד לזורע צדקות שיכסהו תחת הקרקע, שאם לא כך לא יועיל.
חכם שלמה שלם - מלמד צדקה עם עמלי תורה - קטנים הלומדים ועדיין אינם מבינים.
חכם שלמה תווינא - מלמד שפרשה כפה לתת לכל אחד כפי ערכו הראוי והנצרך לו.
חכם שם טוב גאגין - מלמד מוסר במצה ובסוכה, שאי אפשר לעשיר להתגאות בעושרו.
חכם שמואל אבוהב - מלמד לשון גמילות חסדים נופל על שני עניינים בגופו ובממונו.
חכם שמואל אבן דנאן - מלמד שלא לקמץ בצדקה כשאירע לו הפסד ממון.
חכם שמואל אג'ייני (זיני) - מלמד נתון תיתן - שיעשה עמו שותפות, ויחלוק עימו ברווחים.
חכם שמואל אדוני - מלמד שהמקיים מצוות צדקה, ראוי הוא שיתפרנס העולם בזכותו.
חכם שמואל אלבאז - מלמד שמרבה צדקה מרבה שלום בין העניים לגבאי הצדקה.
חכם שמואל בן זקן - מלמד מידת אברהם לחזר אחר העניים, ולשקע המצווה ביוצאי חלציו.
חכם שמואל גרג'י - מלמד הצדקה יתן בצנעה והלוואה יעשה עם עדים ושטר.
חכם שמואל גרג'י - מלמד שאם אינו רוצה ליתן צריך לקחת ממנו בזרוע.
חכם שמואל דוד לוצאטו - מלמד מצוות 'שילוח הקן' - לחקוק בליבנו מידת החמלה.
חכם שמואל די אבילה - מלמד שלא די שיכניסם אל ביתו, אלא שאוכל עמהם על שולחן אחד.
חכם שמואל די מדינה - מלמד שלמות האדם, אינו מושג אלא במעשה הצדקה.
חכם שמואל טייב - מלמד החובה להלוות העני גם בעת היות המלווה עצמו דחוק.
חכם שמואל יוסף עדני - מלמד שביום התענית מחלקים בשר לעניים כפרה לכל ישראל.
חכם שמואל לאנייאדו - מלמד ש'כד הקמח לא יכלה' לפי שנתנו ממנו צדקה ופרוסה לעני.
חכם שמואל לאנייאדו - מלמד החשש שיכו האביונים זה את זה לאסוף המעות המפוזרות.
חכם שמואל מרציאנו - משבח האדונים שמסרו הבריכה ברשותם לתקנה כמקווה טהרה.
חכם שמואל עלוש - מלמד לתת לחכמים, אך לא יעלים עיניו מן הריקנים.
חכם שמואל עמאר - מלמד שאין הזקנה מצויה אלא בצדקה ובמעשה המצוות.
חכם שמואל שאול סרירו - מפרש הפסוק שיתנו הצדקה כענני הגשם המפזרים בכל מקום.
חכם שמואל שאול עידאן - מלמד 'מאת כל איש', שמתוך שלא לשמה, באים לשמה
חכם שמואל שלם - מלמד למנוע המנהג להניח המטבעות בתוך ארון הקודש
חכם שמואל שמאי - מלמד גנאי החסידה והעכבר לעושים חסד רק לעדותיהם.
חכם שמחה אפרתי - מלמד שה' הוא כצל, שדרך הצל לעשות כפי מה שהאדם עושה.
חכם שמחה לוצאטו - מלמד שהחברה האנושית מתקיימת על מיזוג של צרכי גומלין.
חכם שמעון אביקציץ - מלמד שהעוסק בתורה בלא בגמילות חסדים דומה שאין לו א-לוה.
חכם שמעון אגסי - מלמד שהקב"ה לא ברא את האדם שלם כדי שיהיה צריך לזולתו.
חכם שמעון בן צמח דוראן - מלמד שיהיה ביתו פתוח לעניים כמו שפותח ביתו לחכמים
חכם שמעון ברוך אוחיון - מלמד הכרת הטוב לאשתו, שאין לו מעצמו כלום
חכם שמעון דהן - מלמד שלא יסתפק בלחם שנותן לעני, אלא ההרה ימלט עצמו.
חכם שמעון דוויק הכהן - מלמד שאין לדיין להוציא יותר מאשר הקצבה, שיש להם מהקהל.
חכם שמעון דיין - מלמד תורה בלא גמילות חסד, אינה תורה לשמה.
חכם שמעון דריהם הכהן - מלמד שלפי עניותו, יחשב לו, שקימץ בעיסתו ונחשב שנתן הון רב.
חכם שמעון הכהן - מלמד שראויה הצדקה לימי החנוכה, שעניינו מסירות נפש.
חכם שמעון הכהן דריהם - מלמד לגבאי שלא יעבור לפני מי שאין לו, שמא יתן מעות שבידו.
חכם שמעון הכהן דריהם - מלמד מעלת העושה חסד עם מי שחטא לו, וזהו חידוש גדול.
חכם שמעון ועקנין - מלמד שתרומה לה' היא מתן בסתר, ואין יודע בה כי אם הגזבר.
חכם שמעון חיררי - מלמד, שמספיק רצונו ליתן צדקה, שכבר נחשב לו צדקה.
חכם שמעון לביא - מלמד שאם קולטים העשירים, השפע רק לעצמם העולם מתמוטט.
חכם שמעון מימון - מלמד אות ר' בתשרי היא רחמים להשגיח על העניים ברחמים.
חכם שמשון חיים נחמני - מלמד שיותר טוב שלא יהיה דלת כלל, שלא יצטרך העני להתעכב.
חכם שמשון מורפורגו - מלמד דין השולח צדקה מחוץ לעיר, בטענה שעניי עירו עמי ארצות.
חכם ששון בן משה פרסיאדו - מורה על ענין גודל מעלת הצדקה
חכם ששון עזרא סחייק - מלמד שבח המייסד בית חולים להחיות בו חולי עניי בני ישראל.
חכם ששון שנדוך - שיעשה ליתומים ולאלמנות הפרש ברחמים גדולים.

״דע שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, שנאמר נר ה׳ נשמת אדם. ומה טוב להוסיף מאור התורה על אור הנר, שנאמר נר מצווה ותורה אור. ומה טוב להרבות מתורת הצדיק ביום פטירתו, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם, שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. ואף אם כל השמים יריעות, וכל בני אדם לבלרים, וכל היערים קולמוסים, איננו יכולים לכתוב מה שלימדו רבותינו. אך טוב מעט לצדיק, ובזכות תורתו הקדושה, ובזכות הלימוד שילמדו ישראל בשמו, ביום פטירתו, הקב״ה ישים חלקנו עמהם, ולעולם לא נבוש כי בקב״ה בטחנו, ועל חסדו הגדול באמת נשעננו, ומה רב טובך אשר צפנת ליראך.״

החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר - ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: