מורשת אבות


מורשת אבות

כך מקובלני מבית אבי אבא הוא כהלכה למשה מסיני, שהלומד מן הזקנים, אין טעות באה לידו, שמסורת אבותיו בידו, וזכותם תגן עליו, וטובה שמועה, שהיא כשרשרת עצמיותו, דור לדור יביע אומר. ואין לך דבר העומד בפני כיבוד הורים, שנאמר אשא עיני אל ההרים, לשמוע בקול ההורים, ואמרו: שאל אביך ויגדך, זקנך ואמרו לך, ובמה שאינו יודע לשאול, את בטח בו כי מורשה קהילת יעקב תורה היא וללמוד אנו צריכים.


הרב אברהם יהודה חן - מלמד שמושג החידוש והנצח, תלויים זה בזה, ואחד יוצא מחברו
הרב אהרן פרלוב - מלמד שהעוף פורח, בשביל ייסוד הרוח שגובר בו.
חכם אבא שאול חדאד - מלמד זכות אברהם לדורות לכל יהודי שילחם מלחמת ה' בכל כוחו.
חכם אברהם אבוחצירא - מלמד להורים להרגיל עצמם בלימוד ילדיהם.
חכם אברהם אביכזר - מלמד שירת הבוקר לתלמידיו הקטנים.
חכם אברהם אבן מוסא - מלמד כלל ברש"י שנמצאת לפניו גרסא משובשת
חכם אברהם אזולאי - מלמד להעריך הכבוד שתלמידו מכבדו.
חכם אברהם אלקלעי - פוסק מבן הסמוך על שולחן אביו על אב האוכל בבית בנו.
חכם אברהם אנקאווה - מלמד שלא יהיו דברי המנהיג מקובלים, אלא אם הוא עניו.
חכם אברהם בדוש - מלמד שהאמונה היא ירושה רוחנית טבעית מדור לדור.
חכם אברהם בדוש - מלמד שהשקר נפוץ במסווה של שם כגון פוליטיקה ודיפלומטיה.
חכם אברהם בושערה - מלמד מידת הבושה בפני אדם גדול, הבא לעשות שלום בביתו.
חכם אברהם ביג'אג'ו - מלמד אף שבדין כל אדם שוחט, אסרו שחיטת מי שאין לו קבלה
חכם אברהם ביתאן - מלמד לא לסמוך על מה שלומדים בביה"ס, שהנגינה משתכחת.
חכם אברהם בכור איבלאגון - מלמד שלא יקח אישה והוא נער יושב בבית אביו.
חכם אברהם בן נחמן הכהן - מלמד שלא לומר על הרגיל בדברי אמת, מצד שהוא תם, ואין דעת בו.
חכם אברהם דאנון - מפני מה דבק ישראל באמונתו ולא קיבל דתות העמים האחרים
חכם אברהם דהאן - מלמד שחינוך הילד מביא לחיזוק ולהטבה במעשה ההורים.
חכם אברהם דידי - מלמד שדבריו פיו ומרמה, אינו רוצה לעסוק בתורה שיתרפא
חכם אברהם דיין - מפרש לאב שלא זכה ללמוד תורה - יש לו תיקון שילמד לבנו.
חכם אברהם דמרי - מלמד לזכות האב בלמידת ח"י פרקי משנה, זוהר ותהילים.
חכם אברהם הכהן - מלמד בהיות החכמים מכובדים בידי ההמון, יטו אוזן למוסרם.
חכם אברהם הכהן - מלמד שהרבה זכו לכתר תורה, אף שהתורה לא נחלת אבותם.
חכם אברהם הכהן יצחקי - מלמד למה עד אברהם היו חיים הרבה ומאברהם נתמעטו הדורות.
חכם אברהם הלוי - מלמד שהמתחכם הרבה עם רבו נחשב כתלמיד חבר.
חכם אברהם הררי רפול - מלמד הכתוב בשער היכלו של אברהם למען יחנך את בניו אחריו.
חכם אברהם חזן - מלמד מאביו איך לנהוג במנהגים שאינם תואמים מורשת ביתם.
חכם אברהם חי - מלמד ששולחן השבת מסוגל להוות מקור לשלוות נפש.
חכם אברהם חי בן אמוזג - מלמד שהמכבד את הזקנים זוכה לחיים ולהדר פנים בזקנתו.
חכם אברהם חי מוסאפיה - מלמד שמאבות ילמד לעשות שלום ומאימהות לעשות צדקה
חכם אברהם חי שאקי - מורה להשאיר ההקדש אף שנתמעטו התינוקות הלומדים במקום
חכם אברהם חיים אדאדי - מורה הלכה לפרוש מקניית מצוות, באם מעלים מחירם ברמייה.
חכם אברהם חיים נאה - מלמד שרפואת החולה אינה מופת אלא אבן טובה שבעיני המביט.
חכם אברהם חלואה - מלמד שהכסף והעפר במשקל אחד, שאינו נחשב בעיניו לכלום.
חכם אברהם חלימי (סידי בהה) - מלמד גם שכבר מת נקרא מתהלך, מצד שבניו אוחזים מעשה אבותם.
חכם אברהם חמוי - מלמד הטעם שטוחנים שיבולי חיטים במוצאי חג המצות.
חכם אברהם יהושע קריספין - מלמד לשמוע דבר החכם, שאין הלכה כמותו, שלא נתבטלה סברתו.
חכם אברהם יצחקי - מתיר נדר הבן לעשות שלום עם אביו, לראות בצער אמו החולה.
חכם אברהם כהן דה הירירה - מלמד דעת סודות הא-לוהות נמסרו למשה, והוא לבאים אחריו
חכם אברהם כלפון - מלמד לאכול ביצים שלמות בשבת מפני משה רבנו, שמת בשבת.
חכם אברהם לניאדו - מלמד שחסד הלימוד, מתנה היא באדם בעבור זכות אברהם.
חכם אברהם מונסונייגו - מלמד שלא מכרה עצמה לפנים שבדור, אלא לעני בן טובים.
חכם אברהם עזרא כהן - מלמד בליל שבת: עיניים, אף, פה, ובמוצאי שבת, פה, אף, עיניים.
חכם אברהם עלוש - מלמד כל הלומד חכמת הקבלה, נקרא בן לקדוש ברוך הוא
חכם אברהם ערוסי - מלמד בין פסח לעצרת ללמוד מוסר שהוא מסורת אבות ראשונים.
חכם אברהם פונטרימולי - מלמד תוכחה לחתנים, שלא להוציא בחופתם יותר מיכולתם.
חכם אברהם פלאג'י - מלמד שבח הבנים, שלמדו באליאנס, ומפרנסים להוריהם בריווח.
חכם אברהם פנסו - מלמד 'על הארץ תישן' - שהכל דשים בו, לאחוז במידת הענווה.
חכם אברהם פרחי - מלמד שהניצוץ שלהם כמוסים עמנו וחתומים באוצרות אברי גופינו.
חכם אברהם קונקי - מלמד שבח חכמי חברון לברך על פניהם ברוך יוצר המאורות.
חכם אברהם קוריאט - מלמד שאינו מבטל כיבוד הורים כדי לעשות מצווה למעט עלייה.
חכם אברהם קורקידי - מלמד הטעם למה אין בורא הקב"ה את כל אדם עפר מן האדמה.
חכם אברהם רומנו מירקאדו - מלמד ותיקח לו תיבת גומא, שאהרון האהוב עשה התיבה.
חכם אברהם שאול אמיר - מלמד לעמלי הציבור להוסיף חלקם אל זכות האבות, וצדקותם לבניהם.
חכם אהרון אליהו רפאל חיים משה פירירה - מלמד שישתדל לכבד הוא בעצמו את אביו ואת אימו.
חכם אהרון ברכיה ממודינא - מלמד צורת בתי כנסיות כדוגמת ארבע דרגות המציאות.
חכם אהרון מנדל הכהן - מלמד כי תישא את ראש הנפטר בצדקה, תורה והתפילה.
חכם אהרון מעלי הכהן טוויל - מלמד מעשה באר"י, שהיה מתחיל לגלות סוד אחד מן התורה.
חכם אהרן בן סמחון - מלמד תקנה למידת הגאווה - לתלות חידוש התורה שלו בחכם אחר.
חכם אהרן די טולידו (הראשון) - מלמד שיש שמחה בקהל, יביאו התינוקות לבית הכנסת
חכם אהרן די טולידו (הראשון) - מלמד שבאמצעות ניגוניהם, נזכרים ונעשים בכל דוד ודור
חכם אהרן הכהן פרחיה - מלמד שצדקת הבנים בא להם מצד גדולת אבותיהם.
חכם אהרן מועטי - מלמד הטעם שדוד עשה משפט וצדקה, משום שיואב על הצבא.
חכם אהרן עזריאל - מלמד לסבול כעס אמו שאינו מרחמה, באהבתה אותו כבניה.
חכם אלטר מאזוז - מלמד הגם שאתה בפני עצמך, ואין לך ילדים, יש לך להיות צדיק.
חכם אליהו אזולאי - מלמד מנהגי חג המימונה, ובמה שמתברכים על חסה בדבש
חכם אליהו באהי עלוש - מלמד שלא יבצר שיעשה מצווה אחת כתקנה וזוכה בה לחיי עולם הבא.
חכם אליהו בכור חזן - רואה תועלת לעשות דיוקן דמות אביהם - זיכרון לדור אחרון.
חכם אליהו בן אמוזג - מלמד כיבוד זקנים משום חוכמתם ומשום תולדותיהם
חכם אליהו בן הרוש - מורה שינשק יד הוריו, ויניח ידו על ראש בניו להתברך.
חכם אליהו בקשי דורון - מלמד שאישה וגר יכולים לשמש כמנהיגים, ואפילו כגדולי הדור
חכם אליהו דוד מאזוז - מלמד לחנך הנוער על גדולי יהדות ספרד, שהאירו עינינו בגלות.
חכם אליהו דוויק הכהן - מלמד שחייב לעשות מלאכה כדי שייהנה מיגיעו.
חכם אליהו דנינו - מלמד מעלת אשת החיל, המשרה שלווה, אורה ושמחה בבית
חכם אליהו הכהן - מלמד שלא למנוע מעשה זקנים, אף שנראה בעיניו דרך ביזיון.
חכם אליהו הכהן - מלמד אצל בעלי בתים, אם לא רוצים - אל תתעקש איתם.
חכם אליהו הצרפתי - מלמד שמצווה שאדם עושה היא על יד מלבוש הנפש של הוריו.
חכם אליהו חי דמרי - מלמד מעשה אבותם לקבוע הילולת הצדיק ביום ראש חודש טבת.
חכם אליהו חמווי - מלמד שכבנים לישראל יעשו כמעשהו להיות ותרנים על העניים.
חכם אליהו ילוז - מביא רמז שדוד זכה במלכות - בזכותו ובזכות אבותיו.
חכם אליהו יעקב הכהן מסלתון - מלמד טעם לומר לאחר י"ב מפטירת אביו או רבו 'הריני כפרתו'.
חכם אליהו יצחק חזן - משיב, שגם נער בן י"ג ויום אחד ראוי לירד לפני התיבה.
חכם אליהו כהן - מוצא רמז שמחדש חידושים בשבת מזכה לאביו ואמו.
חכם אליהו לביא - מלמד לילך בעצמו לשאוב המים לאפיית המצה.
חכם אליהו לופס - מלמד זכות ישראל סבא ללמוד ספר תהילים להינצל ממצרים.
חכם אליהו מני - מורה שלא לשנות מנהגם, שיש חזקה לכל עדה, משום איבה.
חכם אליהו פרדס - מלמד לקיים חינוך לכלל הנוער ללא שום נטל והוצאה כספית.
חכם אליהו רפאל טואף - מלמד קנאתם מפני השפעת המסורות האשכנזיים והספרדיים.
חכם אליהו שטרית - מלמד מדוע ה' אהב את יהושע, שלא הסתגר בארבע אמותיו
חכם אליהו שמעא הלוי - מלמד לתת צדקה יותר מחובת הדין גם אם רוצה לזכות במשהו בעבור זה
חכם אליהו שריקי - מלמד שחוסך שבטו, גורם לבנו שבסופו של דבר בנו שונאו
חכם אליעזר בן שנג'י - מלמד שאין חולשת האב גודע כח הבן הראוי וההגון.
חכם אליעזר דון יחיא - מלמד שקולע אל האמת, אין בו שום שינוי וסתירה בדברי רבותינו.
חכם אליעזר די אבילה - מלמד שאף שהן שווים בתורה, בני הארץ גם פקחים וגם חריפים.
חכם אליעזר חזן - מלמד עיקר היראה, שאינה מחמת העונש, ואף שאינו צריך להם.
חכם אליעזר מנצור סתהון - מלמד שיהיה בן חורין, שיכול לעשות בטבעו, ככל אשר יחפוץ.
חכם אליעזר נחום - מלמד שלא להטיל מחלוקת, שבניו ואחיו ירצו לירש מקומו
חכם אליעזר נחמן פואה - מלמד שבגיל שמונים מתווסף לו רוח דעת ויגבר שכלו להבין יותר.
חכם אליעזר פאפו - מפרש 'אלה תולדות נוח', שכיבוד ההורים בהתנהגות הבנים.
חכם אליעזר פאפו - מלמד שלא יצדק על החכם שמו אם יחשוב שאינו תלמיד.
חכם אליעזר רחמים ידיד הלוי - מכבד אביו ואמו להוציא חידושי תורת אביו לעשות להם נחת רוח.
חכם אלישע דנגור - מלמד שאב העושה נר יפה יותר מחיובו זוכה לבנים חכמים.
חכם אלעזר אבוחצירא - מלמד שאין דרכם לעשות מופתים, אלא להרבות זכויות ותפילות
חכם אלעזר אזכרי - מלמד להיזהר במצווה שנתרשל אביו לפי שטבע הבן קרוב לאביו.
חכם אלעזר הלוי - מלמד 'שקר החן והבל היופי' - לשבח הכלה ביראת שמיים
חכם אלעזר הלוי - מלמד אשריו שיודע שאינו חייב לזון את בניו, ואפילו כך עושה צדקה
חכם אנריקה חיים בז'רנו - מלמד לקרוא דרור מהצבא לחזנים בבית הכנסת, שרובם מורים.
חכם אפרים ארדיט - מלמד שלא העלו ההלכה, אלא על ידי משא ומתן ברבים.
חכם אריאל בן ציון יהודה לוי - מלמד שברית כרתו אבותינו לבלתי שוב אל ספרד ארץ הדמים
חכם אשר שלם - מלמד שלא כתב אלא ללמד את עצמו, ואינו אלא כמעתיק
מר אברהם רפאל בן ציון אלמליח - מלמד ענוותנותם, שלא יקראו רב ומורה לעדה, אלא ראשון לציון.
חכם בועז חדאד - מלמד שבכלל מצוות תלמוד תורה לכבד את התורה ולנשקה.
חכם בכור יעקב יעבץ - מלמד שהמכבד את אביו זוכה לבנים צדיקים, שאחר מותו נקרא חי.
חכם בכור מיוחס רפאל - מלמד שהצדיק ערב לדור, ונאסף מפני שבידו למחות או לתקן.
חכם בכור נסים יעקב מזרחי - מלמד מעלת העושה מצוות בחשק ובשמחה רבה.
חכם בן ציון אבא שאול - מורה שמנהג אבותיו קודם למנהג רבותיו
חכם בן ציון אלקלעי - מלמד לרווק המבקר בארץ, שינהג מנהג הארץ, שאולי ימצא כלה.
חכם בן ציון כהן יהונתן - מלמד חיוב האב לגדלו על ברכיה, הגם שלא רבים יחכמו.
חכם בן ציון מאיר חי עוזיאל - מבאר טעם הדין לקביעת יהדות על פי האם
חכם בן ציון ניסים פרדס - מרמז האותיות לפני אותיות 'זקן' - לשוב לפני שיאפסו כוחותיו.
חכם בן ציון רפאל הכהן פריצי - מלמד לנטוע האמונה בכוח השכל, ולא די בכוח הקבלה.
חכם בנימין הכהן ויטאלי - מלמד הדורשים בדברי אגדה, כמים המרטיבים יער צומח עצים.
חכם בנימין זאב בצרי - מלמד סגולת אמירת 'א-להא דמאיר ענני' בכוונה ובאמונה
חכם בנימין חדאד - מלמד שאף שתש כוחו לעסוק בתורה כראוי, נטל שכרו בזה ובבא.
חכם בנימין חדאד - מלמד שלא שנאוהו אחיו עד שקיבל אביהם דיבתם רעה.
חכם בנימין מקיקץ דידי - דורש בשם מורו ורבו אביו חכם יצחק מקיקץ
חכם בנימין מקיקץ דידי - מלמד שזוכה לבן צדיק, מובהר שאשתו היא הצדקת וקרויה חבר.
חכם בנימין קזיס (קאזיש) - מלמד שנשים מניחות ונוטלות בלא ברכה, שהתירו משום רשות
חכם בנציון הכהן - מלמד שהאמונה בייחוד האל חזקה בלתי השתנות כלל ועיקר.
חכם ברוך אברהם מני - מלמד שבח בני עמי הארץ, העניים בתורה, שתורתם מצד עצמם.
חכם ברוך טולידנו - מלמד שהאבות היו עקרים כדי שיהיה להם זמן לחנוך אחרים.
חכם ברוך מטראני - מלמד סדר חדש בלשון קודשנו, בסיפורים ושירים, קורות וידיעות.
חכם ברוך קאלומיטי - מלמד שלא די שישיא בתו לתלמיד חכם, אלא ייהנהו מנכסיו.
חכם ברזילי יעבץ - מלמד זכות המוכיח חברו ואינו מבזו, שמחוננו ומזכהו.
חכם ג'ינו ג'אן - מלמד סגולת וישלח יעקב לומר לפני עניין גדול או משפט.
חכם גד נבון - מלמד שהתשובה עולה על החוכמה, שתכלית החוכמה -תשובה.
חכם גרשום מנדס סיישאס - מלמד לראות עצמנו כשבויים בהשוואה לחלקנו בימי קדם.
מרת גרייס אגילר - מלמדת לטעת בילד ההרגשה האצילית של עצמאות רוחנית.
חכם ד"ר דוד פראטו - מלמד לענות על הצרכים המודרניים בעיצוב הרבנים לעתיד.
חכם ד"ר הלל פרחי - מלמד שהיהדות לא פסקה כי היא דת של ששון, תקווה, ואהבה.
חכם ד"ר משה גסטר - מלמד מעלת ידיעת האם, שפרי בטנן התנשא עד לגובה כזה.
חכם ד"ר משה ונטורה - מלמד שינוי הערכים בפילוסופיה הולמים יותר את רוח ישראל.
חכם דוד אבן כליפא - משבח הוריו וסבו, שהכניסו בליבו חיבה לתורה ולשירה.
חכם דוד אלעזרוף - מלמד האדם כעניין הפירות, שוקד פורח, ולבסוף כמש ומתייבש.
חכם דוד אלעזרוף - מלמד שלא יהיו הדרשות באזכרות סיפורים וגזלת הזמן.
חכם דוד אמאדו - מלמד שלא זוכה לעושר לכבוד, אלא מצד אשתו.
חכם דוד בן ברוך הכהן אזוג - מלמד שמפני הגאווה הוא מקפיד וכועס כשאין עושים רצונו.
חכם דוד בן זמרה - מורה שלא יהיה כפוי טובה להוריו, שאין מידה גרועה ממנה.
חכם דוד בן שמעון - מלמד מדוע עשה הקב"ה, לאדם אב ואם, ולא בראו מן האדמה.
חכם דוד דה סולה פול - מלמד שבית כנסת הוא גוף חי, שכל היהודים הם איבריו.
חכם דוד הכהן - מחייב האב על לימוד בניו, ומחייב מנהיגי העיר להעמיד מלמדים.
חכם דוד הכהן יהונתן - מלמד שהאומר עוף זה לשבת חשוב כנדר, ויכול לשנות תחתיו.
חכם דוד הלוי קאראסו - מלמד חטאם שמתפארים לכתוב בפתח הבית שם נותן הצדקה.
חכם דוד זאגורי - מלמד שבח המתים, אשר המה חיים, שהניחו בנים כמותם
חכם דוד חדאד - מלמד לא לשאת פנים לעשירים, ובזה ישמעו גם הפשוטים בעם.
חכם דוד חזן - מלמד שמונים לגבורה, שיגבור עצמו להוכיח בשער.
חכם דוד חי צאלח - מלמד שבא לעורר ישני עפר על ישראל שהם כגוש עפר.
חכם דוד חיים יצחק הכהן טנוג'י - מלמד שהימים שהיה לומד בהם משה, מסוגלים לחידושי תורה.
חכם דוד חיים קורינאלדי - מלמד הצריך ואינו נוטל זוכה לחיים ארוכים עד שיפרנס אחרים.
חכם דוד חיים שלוש - מלמד שהדורות שלפנינו, שלא ידעו מכשירים אלו, לא אכלו איסור.
חכם דוד כהן - מלמד שלא לבזות ולהכות הקטנים כי לב הבנים תלוי בלב האבות.
חכם דוד מועטי - מלמד מנהג תענית לפני פורים של אלג'יר בד' בחשוון, ובי"א בתמוז.
חכם דוד מילדולה - מלמד שעל ידי חיות המצוות, מתדבק האדם עם חי עולמים.
חכם דוד מלול - מעיד שקרא לספרו מה שהראהו אביו בחלומו.
חכם דוד משתה - מלמד שלא יפסק קיום השרשרת מאבות האומה עד סוף כל הדורות.
חכם דוד נחמיאש - מלמד שמזג האדם מטבע הוריו, והמידות הטובות עד אלף דור.
חכם דוד ניטו - מלמד שלא אמרו חכמי המשנה, ואפילו דבר קטן מליבם.
חכם דוד עובדיה - מספר מעשה סבו להכין התרופות מעשבים לחלקם לחולים.
חכם דוד עידאן - מבאר שילמד לבנו לשון הקודש שהיא הלשון המתהלך בארץ.
חכם דוד פאפו - מלמד מוסר נחמד לאב ללמוד עם בנו מה שחננו ה'.
חכם דוד פיפאנו - מלמד תהילת קהל קדושים האורחים שבאו להתקבץ במקום אחד.
חכם דוד פראנסייא - מלמד דבר השווה לכל נפש לבלתי היות מבלים זמנם בדברים בטלים.
חכם דוד פרץ בן זרירי - מלמד שמחת החי, שבאו אביו ואמו, מאותו עולם, לראות במילת בנו.
חכם דוד פרץ בן זרירי - מלמד קולה לא ישמע, אבל אנו הלוואי נוציא התיבות מפינו.
חכם דוד צבאח - מלמד לבקש השראת השכינה בבנים כאשר היה עם האבות.
חכם דוד צבאח - דורש בפקידת השנה של אמו על השתדלותה עמם בלמוד תורה.
חכם דוד ציון לניאדו - מלמד שיסודות העיר חאלב מאברהם אבינו ומדוד מלכנו.
חכם דוד קצין - מלמד להקדיש אחד מבניו לתלמוד ובו יתברכו גם שאר בניו.
חכם דוד שבתי - מלמד שמל תאומים, להכניס הראשון ראשון, ואחריו השני.
חכם דוד שלמה אייבשיץ - מלמד מעט מעט יתן פריו, ומצטרף לחשבון גדול.
חכם דניאל הכהן נהר - מלמד שעיקר הרחמנות האב אל בנו הוא לראות את הנולד.
חכם דניאל הלוי - מלמד מצווה מן המובחר ללמוד תהילים בהשכמה.
חכם דניאל טירני - מלמד שנושא בחטא חברו, שחסר בחסרון חברו.
חכם המקובל פנחס סעדון - מלמד מדוד שהתפלל לקבל לב שומע חרפתו, ולא ישיב.
חכם הנרי שמואל מוראיס - מלמד שלא חסכו באמצעים ובמאמצים להרגיל את ביניהם.
קֶס הדנה טקויה - מלמד להתנגד לכל דרישה שיש בה לערער על זהותנו היהודית
חכם וידאל קואינקה - מלמד שכל אדם נברא בצלם, וטוב לקבל פניו כראות א-לוהים.
חכם וציף יתרו - מלמד שככל שקרוב יותר ליום המיתה, כך זהיר יותר במצוות
חכם וציף יתרו - מלמד שמי שיש לו ייסורים בעולם הזה נקרא צדיק
חכם ורג'אני גד יאנה - מלמד לתקן עצמו מחודש אלול, ששלהי הקיץ קשים מהקיץ
חכם זבולון שושנה - מלמד מנהג האבות מוטבע בבנים עד סוף כל הדורות.
חכם זע'יר מרדכי פנחס עשוש - מלמד שלא לגלח זקנו, שיראה ויכיר השיבה הזרוקה בזקנו.
חכם חֲנָנִאֵל רפאל חי נֵיפִּי - מלמד שההצלחה שלנו תלויה בתמיכה של הסביבה האנושית
חכם חביב אלקובי - מלמד לרבות שמחת האב על שמחת האם על חכמת בנם.
חכם חביב חיים דוד סתהון - מלמד כוח לב הצדיקים, להמשיך חלקי הטבע העליונים.
חכם חביב טולידאנו - מלמד שמחה על בשורת הבנים אף על פי שיערערו על קבלת התורה.
חכם חביב טולידאנו - מלמד שרוח החכמה והשכל נובעים מתורתנו הקדושה.
חכם חוויתו חורי - מלמד שע"י מידות טובות, גורם שנפש אביו נשארת עימו.
חכם חזקיה דוד אבולעפיה - מודיע למה נכנסו קצת מחכמינו בלימוד חוכמת הפילוסופיה.
חכם חזקיה די סילוה - מלמד שאין לטוב הלב להתפאר בפני החולה, לבוא אליו בפמליה.
חכם חזקיה חדאד - מוסר לסלוח ולמחול כמו שמצאנו ביוסף שניחם את אחיו.
חכם חזקיה קטנוף - מלמד שלא העמידו המטאטא סמוך למזוזה.
חכם חזקיה שבתי - תולה ההצלחה בהדרכת אביו, שהיה חוסה בצלו.
חכם חי הכהן - מלמד שאם מקיימים בניך את השבת, הולכת לה טענת ליסטים אתם.
חכם חי מימון - מלמד אהבת אב לבנו להיות עצם מעצמיו, ויחוש בנפשו לטובתו.
חכם חי משה די פיג'וטו - מלמד מעלת הצדיקים, אוחזים מעשיהם אף בזקנותם בכשל כוחם.
חכם חיים אבולעפיה - מפרש שלימוד הבנים הוא במה שהאבא לומד.
חכם חיים אביגדור - מלמד מפני שעבדים היינו, הוציאנו במופתים, המושכים את הלב
חכם חיים אברהם גאגין - מלמד, שאפילו נסתפק יוסף, למד מעשיו והלך בשליחות אביו.
חכם חיים אלחדיף - מלמד להתקבץ ללכת לכל בתי חכמי העיר בליל מוצאי חג הפסח
חכם חיים אלפנדרי (השני) - שמקדימים ומאחרים לבתי כנסיות, נחשב כאילו שרויים על אדמתם
חכם חיים בן יוסף חזן - מלמד שאם לא ילמד מצוות כיבוד הורים, לא יעשנה כתקנה
חכם חיים בן עטר - הנאמנות לתורה שבעל-פה דומה לנאמנות לדברי האם.
חכם חיים בן שלום שאער - מלמד לומר הנוסח 'וימלוך מלכותיה', וימליך אינו אלא טעות סופר.
חכם חיים בן שלום שאער - מלמד טעם המנהג לומר ה' רועי לא אחסר בסוף כל סעודה.
חכם חיים בנבנישתי - משיב שהחכם השלם, אפילו תכהינה עיניו מראות - כשר לדון.
חכם חיים דוד אבולעפיה - מלמד שכל סרך מצווה שקבלו האבות, חייבים הבנים אחריהם.
חכם חיים דוד הלוי - שאינם חוששים בכשרות באכילת מאפי עוגות זה בביתו של זה.
חכם חיים דוד חזן - מלמד שהשבת נמסרה לכל אחד ואחד, ושלאלו שבת לאלו חול.
חכם חיים דוד שרירו - מלמד כי עיקר המצווה הוא השמח בה בעשייתה.
חכם חיים הכהן - מלמד שלא נתקיים דור המבול בעבור נוח שהתהלך במידת הדין.
חכם חיים הכהן - מלמד טעם תקנת הקדמונים לקרות ערב שבת שיר השירים.
חכם חיים ויטאל - מלמד שמכבד הוריו, לעשות רצון קונו, ולא לתועלת הנמשך אליו.
חכם חיים חוויתה וזאן - מלמד להשקות אחי אימו, אפילו שהם רחוקים מתורה ומצוות.
חכם חיים חורי - מבאר למה הקב"ה חולק מכבודו לזקנים
חכם חיים יהושע אלעזר הכהן חמצי - מלמד הסתכל בתורה שיש בו, שהיא מדברת עימך ולא הנער הקטן.
חכם חיים יוסף דוד אזולאי - לומד מאביו, שגם אישה יכולה לשורר, שניכרת השראת השכינה.
חכם חיים יעקב ווארשאנו - מלמד כבוד אביו, אף לאחר במותו, במה שנפקדת במוסר סיני.
חכם חיים כדיר מצליח מאזוז - שואל פי קודש רבו, שמחמיר במקום שרבו מקל, וישר בעיניו.
חכם חיים כהן - מלמד שרגזו ואל תחטאו, שיכעס מן השפה לחוץ, ובלבבכם משכבכם
חכם חיים כהן - מלמד שע"י הצדקה שנותן בלב שלם בא לידי שמחה
חכם חיים כהן אלחדד - מלמד שיקנה דירה שאינה הדורה משיגור בשכירות בדירה הדורה.
חכם חיים כהן פרחיה, החלבן - מלמד סוד הפיוט הוא חכמת הלב, הנוגע ברחשי הלב.
חכם חיים כסאר - מלמד, שהרב קרוי אב רק אם זכו התלמידים ודומה למלאך ה'.
חכם חיים מאימראן - מורשה קהילה, דרך ההורים, דרך הזקנים,
חכם חיים מאיר מזרחי - מלמד שזכות אברהם אבינו עמדה ליצחק להוליד בנו יעקב.
חכם חיים משה אלישר - מלמד שיקבעה לדורות בבית הכנסת, בית המדרש וספר תורה.
חכם חיים משה אמריליו - מלמד שזכה אברהם לזקנה, שהיה שותף בברייתו של עולם.
חכם חיים ניסים חזקיה חורי - מלמד שלולא האמונה במסורת, תתקלקל אמונתו של אדם.
חכם חיים נסים - מלמד שפותחת פיה לדבר, היה בחכמה, שלא יצא ביוש לשום אדם.
חכם חיים סינואני - מלמד שהחכם אין דרכו לקנטר את חברו בדבי תורה.
חכם חיים סתהון - מלמד זכות רבי שמעון ובנו ויותם בן עוזיה גדולה משאר הצדיקים.
חכם חיים עלי הכהן טוויל - מברך את הוריו על הטוב, תהא משכורתם שלמה מעם ה' הטוב.
חכם חיים פינטו - מלמד להיזהר במתנתם, שמא בא להכשילו בעבודתם.
חכם חיים פריירה מנדס - מלמד להצית בלב הילדים התלהבות עבור יהדותם.
חכם חיים רחמים יוסף פרנקו - מספיד הוריו, צדיקים במיתתם, עושי חסד לאלפים ויתר צדקתם.
חכם חיים שאול הכהן דוויק - מלמד שסוד עבודת הצדיק בחייו, מתחדשת ומוסיפה כוח לאחר מותו.
חכם חיים שונשול - מלמד שיכול לסבול הייסורים, שבא בשערי צדק ולא בשערי מוות.
חכם חיים שלמה בן עזרא - מלמד שהמתפלל על חברו נענה תחילה אם מתפלל בעצם ובאמת
חכם חיים שלמה פירנאנדיס דיאש - מלמד שהדרשן דורש נמצא אצלו שתי הכיתות: החכמים וההמון.
חכם חנניה אלחנן חי הכהן - מלמד ראשית לימודם בתלמוד בני י"ב שנה אחר שמלאו כרסם.
חכם חנניה גבריאל יהושע שבתי - מלמד סיבת הילולת רבי מאיר בפסח קטן, משום ייסוד בית המדרש.
חכם חנניה דרעי - מלמד שהדמעות הן העיקר על מיתת הצדיקים.
חכם חנניה חביב אזולאי - מלמד בתיקון הגוף במידות הטובות, נפשו מאירה ותורתו מתקיימת.
חכם חסדאי אלמושנינו - מלמד כבוד הורים האמיתי, כשגרים עימו ומכבדם.
הרב ישראל שלום יוסף פרידמן בן שלום - מלמד שלא יקחו החסידים את האדמו"ר משאינם אדוקים בתורה
חכם יאיר חפוטא - מלמד לשאול בשלום רבו, בכל פעם ששולח אגרת לאביו.
חכם יאשיהו פינטו - מלמד שלושה דברים למוסרם בחינם: חכמה, מוסר ובינה.
חכם ידידיה מונסונייגו - מלמד שנותן שם לבנו לא ימעט כבוד אביו משום שלום בית.
חכם ידידיה שמואל טאריקה - מלמד שתורתו שלו ושלהם - שלה, שהיא גרמה, שיודעים ספר.
חכם יהודה אבן דנאן - מלמד לתלמיד חכם לקום בפני הגדול ממנו ואפילו עם הארץ.
חכם יהודה אלבז - מבאר אף שהבנים דרים במקום האב, הרי הטעם הוא ארץ כנען.
חכם יהודה אריה ליאון ביבאס - מלמד אף כי לא נתפרסמו בעולם שמותם, האירו תבל בחוכמתם.
חכם יהודה אריה ממודנה - מלמד להשתדל שיהיו בנים לבניו, שהם מעשיהם הטובים.
חכם יהודה בירדוגו - מלמד שהבוטח בה' רואה במכאובים חסדו יתברך.
חכם יהודה בן יעקב נחמה - מלמד שדניאל נזהר בסתם יינם, בקבלה שבעל פה, שישר בליבו.
חכם יהודה בן מויאל - מלמד שהאם מלמדת ומדריכה ביראת שמיים, לזה זוכה בשתיים.
חכם יהודה בן עטר - מלמד שהבן חלק מאביו, וממשילו לגחלים עמומות.
חכם יהודה בנבנישתי - מלמד שכר נשים צדקניות שזוכות לבוא לאורה של ירושלים.
חכם יהודה בריאל - מלמד שלא יפנו אל האלילים להפר האחווה אשר באיחוד המנהגים.
חכם יהודה ג'רמון - מלמד שנתחכם הברון רוטשילד שיוליכוהו בהלוויה בדרך אבותיו
חכם יהודה ג'רמון - מלמד שנתחכם הברון רוטשילד שיוליכוהו בהלוויה בדרך אבותיו
חכם יהודה הכהן מסלתון טראב - מלמד לבאים לערים הגדולות, שממנים רב מיוחד לכל קהילה.
חכם יהודה הכהן רבין - מלמד שבח המספר בשבח הצדיקים כי כמו מקור חיים.
חכם יהודה חי גיז - מלמד רמז פרשה סתומה לפני ואחרי כבוד אם ואם.
חכם יהודה חי גיז - מלמד רמז לייקר שמות הצדיקים, ואפילו לאחר מיתתם.
חכם יהודה חיים הכהן - מלמד כבוד תלמיד חכמים כחתני מלך, ולא כדרך עמי ארצות.
חכם יהודה ליאון אשכנזי - מלמד לאדם להכיר תודה לקב"ה, כשם שחש כלפי הוריו.
חכם יהודה ליאון סיד - מלמד להיזהר בכל מעשיו לעשותם במיתון.
חכם יהודה לייב דון יחיא - מלמד נשמות האבות הקדושים התנחלו באומה הישראלית.
חכם יהודה לייב הכהן מימון - מלמד לעורר הדור הצעיר, להחזיר עטרת המסורה ליושנה.
חכם יהודה מועלם - מלמד שמשאירים החוטא בעולם, שמא יהיו לו בנים צדיקים.
חכם יהודה נג'אר - מלמד שתפילתם בלב שלם היא אומנות אבותם.
חכם יהודה פרץ - מלמד שיצחק התפלל לה' - בשביל שה' מתאווה לתפילתו.
חכם יהודה צדקה - מלמד לכל אב מישראל לדאוג שבניו ילכו בדרכי אבותיו.
חכם יהודה קיסוס - מלמד לשמוע מוסר, שאין הקריאה משכנעת יצר הרע כמו השמיעה
חכם יהודה קצין - מלמד שאביו קודם לתלמיד חכם בכל מה שהוא משלו.
חכם יהודה רוזאניס - מלמד שלמד דוד על גבי קרקע, שאין נזק נמשך ממידת הענווה.
חכם יהודה שטרית - מלמד סדר הקפות שניות, להביא ספרי תורה מכל בתי כנסיות.
חכם יהודה שטרית - מלמד סוכה שהיא דירת עראי, ואפילו תהיה עשיר מופלג.
חכם יהושע יהודה אמאדו - מלמד 'והוא מצעק' על שאבד ממנו רבו, שעיקר הספד הצדיק על אבדתו
חכם יהושע מזרחי - מלמד שאדם מכבד את הוריו, לא יוכל לגמול להם אחד מאלף.
חכם יהושע משה מרדכי קריספין - מלמד מעלת בת תלמיד חכם, שהיא מצד עצמה הולכת בדרך הישר
חכם יהושע רפאל בנבנישתי - מלמד שגדר הצדקניות שווה לצדיקים, ושם תהא מנוחתן.
חכם יהושע שלמה ארדיט - מלמד טעם שנקראת שבת כלה לשבת לפני מתן תורה.
חכם יוחנן הכהן - מלמד שנשתמרה המסורת מאבותיהם למרות הרוחות הזרות.
חכם יום טוב אלגאזי - מלמד שבלא זכות אבות, לא יכולים לעמוד לתקן ענייני הציבור.
חכם יום טוב ידיד הלוי - מלמד שבח אר"ץ, הגם שהזמן המודרני סוער עדן היראה על פניה.
חכם יום טוב קריספין - מלמד אף שדובר אמת, 'לא רגל על לשונו' לומר לשון הרע.
חכם יוסף (וזיפה) הכהן יהונתן - מלמד לרודפי צדק ללמוד בינה, מדרך אברהם אבינו.
חכם יוסף אוחיון - מלמד שעל הצדיק לבקש רחמים על דורו, שלא יבואו לידי עברה.
חכם יוסף אזוביב - מלמד שראוי לענף להיות דבק בשורשו, שהוא מזרע קודש.
חכם יוסף אלמנצי - מלמד שירתו שמעה תפילת עם טובל בבכי.
חכם יוסף אלפנדארי - מלמד שחזקיהו אחז מעשה אבותיו לתת דעתו בלימוד התינוקות.
חכם יוסף אלקלעי - מלמד שאף במיתתם קרויים חיים, ראוי לבכותם ולספוד להם.
חכם יוסף אמאדו - מלמד שנרפה מהתורה כגידם שאין לו אצבעות לעשות מלאכה
חכם יוסף ארוואץ - מלמד ללמד לשון המדינה וכתיבתה למען יוכלו להמציא בה די חיותם.
חכם יוסף בוכריץ - מלמד האב לתת מוסר לבנו, שמפני אהבתו - תוכחתו מתקבלת.
חכם יוסף בן אדהאן - מלמד על עלייתו לארץ ישראל להיות כנחל נובע מקור חוכמה.
חכם יוסף בן ג'וייא - מלמד שלא אונה לדוד רעה, שכל הליכתו היתה בשליחות אביו.
חכם יוסף בן הרוש - מלמד המחזיק ביד תלמיד חכם הוא נר מצווה להדליק למת.
חכם יוסף בן וואליד - מלמד אף שלא יבטל מעשה אבותיו, היה לו לבקש על תולדותיו.
חכם יוסף בן יוסף - מלמד שאינם תמימים בדרכיהם סופם ליפול בקצה המדבר.
חכם יוסף בן נאים - מדבר בשבח לימוד דרכי רבותינו הראשונים שוכני ארץ מרוקו:
חכם יוסף ברבי - מלמד שעיקר תולדות הצדיק הוא במה שמצא חן בעיני ה'.
חכם יוסף גבאי - מרמז מהמסורה שדרך הצדיקים להשכים לבית הכנסת, לכוון.
חכם יוסף גז - מלמד שלהמשך אחרי שורשו, ללכת בדרכי אבותיו הקדושים.
חכם יוסף גנאסיא - מלמד לצעוק אל ה' בזכות אבותיו, ולא בזכות עצמו.
חכם יוסף גרג'י - מעורר להפיק רצון הוריו בתכלית אהבה, שיקיץ בעודם אצלו.
חכם יוסף דאנון - מלמד לא ישבותו שלושים יום מהספד לתלמיד חכם.
חכם יוסף דוד - מלמד שיחדש אדם בכל שנה שאלה חדשה.
חכם יוסף די אבילה - מלמד שמקבל חיות מהתורה שלומד על השולחן ולא על הלחם לבדו.
חכם יוסף הכהן - מלמד שהעצב על המת נוטל שכר, אך שלא יספר שבחו יתר מדאי.
חכם יוסף הכהן - מלמד כיוון שגלה ולא כיבד הוריו, גלה ממנו יוסף, וגלו בין האומות.
חכם יוסף הלוי - מלמד חשיבות ירושלים בשל הזיכרונות ולא בגלל מונומנטים.
חכם יוסף הלוי - מלמד שנים מקרא ואחד תרגום, גם כשאין בו תרגום כלל.
חכם יוסף חוסה פאור הלוי - מלמד שטושטשו השבילים אל מסורת הרבנים הספרדים.
חכם יוסף חיים - מלמד שהדור מתמעט בהעדר השגחת ההורים.
חכם יוסף חיים זרוק (סופה) - מלמד שאין שלום בבית אבינו שבשמים שהנוער תפוס ביד החופשים.
חכם יוסף חיים חזני - מביא סימן 'אם בחוקותי תלכו' שילכו הילדים בדרך הוריהם.
חכם יוסף חיים ילוז - מלמד שכל אחד יתחזק במנהגו, שגם שערי הרקיע אינם שווים.
חכם יוסף חיים שרים - מלמד לאחוז במעשה אבות, שהיו גומלי חסדים בגופם ובהונם.
חכם יוסף ידיד הלוי - מלמד לא לעכב הבן מהנחת התפילין, עד שישיג לעשות סעודה.
חכם יוסף יהודה דנא - מלמד שבכבוד הורים מוכיח, שאין עוד מלבדו.
חכם יוסף יצחק הלוי - מלמד ששבט יהודה מקבלים פני כל אדם בשמחה.
חכם יוסף יצחק שלוש - מלמד כוונת המסורה, שהלומד ואינו מחדש, שוכח עיקר הדבר.
חכם יוסף כנאפו - מלמד מצוות כיבוד הורים ממה שחננך הקב"ה גם אחרי מותם.
חכם יוסף לוי - מלמד שמצווה בין אדם לחברו עדיפה על מצווה בין אדם למקום
חכם יוסף מונטקיו - מלמד שצריך משל הדומה לנמשל בכל קצותיו כדי שיבינו דבריו.
חכם יוסף מור יוסף - מלמד ואמת הדבקים בה' א-לוהיכם, להשלים רמ"ח בקריאת שמע.
חכם יוסף מטראני - מלמד אף אם תמה זכות אבות לא תמה זכות אימהות.
חכם יוסף מרדכי סיבוני - מלמד שנקדשה מחשבת נוח לאחר המבול, שהקשיב לזעקת היקום.
חכם יוסף משה עדס - מלמד 'איש לרעהו' - חיוב האיש החשוב להקדים לשלוח לרעהו
חכם יוסף משה שטרית - מלמד נר חנוכה על שולחנו, שישתדל להכניס האמונה בשביל בניו
חכם יוסף נחמולי - מלמד שעדיף שליח ציבור תלמיד חכם אלמן על שליח ציבור נשוי.
חכם יוסף ניסים בן אדהאן - מלמד גודל מצוות הכנסת אורחים על אשכנזי הבא בין ספרדים.
חכם יוסף סוסו הכהן - מלמד מי שאינו במצוות כיבוד אב ואם, יבוא לטעות בשאר מצוות.
חכם יוסף סימן טוב ערב הכהן - מלמד גאולת יעקב היא מורשה לגאולת בניו להעלות גם אותם.
חכם יוסף ענתבי - מלמד 'ונפשי כעפר לכל', שגס הרוח גוזל העפר שנברא ממנו האדם.
חכם יוסף פינטו - מלמד שלושים יום קודם הפסח דורשים מי צריך מתלמידי החכמים.
חכם יוסף פלאג'י - מלמד שמברכים על הלולב, ולא על האתרוג שהוא זקן יותר.
חכם יוסף פרץ - בצער על אימו במותה, שחוקי המדינה מנעוה לעלות ארצה
חכם יוסף צוברי - מלמד שנוהגים כמנהג אבותיהם, למרות שראשונים נהגו אחרת.
חכם יוסף צרפתי - מלמד שנפרד לב האחים, אין ברכת אביהם יכולה לחול עליהם.
חכם יוסף קאפח - מורה לשמור על מסורת גם ביחס לשמות כי הם סימני הזהות.
חכם יוסף קובו - מלמד שהולך ברגליו בארץ מתכפר לו, ומיתת יעקב, שהפסיק הליכתו.
חכם יוסף קורח - מלמד שכל כוחות הכפירה והבערות בעולם לא יוכלו ללימוד הבנים.
חכם יוסף קורקוס - מלמד שמעולם לא ראית יהודי מסכן מתהלך ברחובות קוראסאו
חכם יוסף קורקוס - מלמד תפילה למשה - תפילה לשמה, מעמקי הלב
חכם יוסף רובין אלקבלה - מלמד שחידשה תורה, שאף נשים צדקניות מיתתם מכפרת.
חכם יוסף רפאל עוזיאל - מלמד משל ונמשל לכך שבזמן שבית המקדש היה קיים היה אור.
חכם יוסף שאול אלישר - מלמד כתבו לכם, אף אם הניחו לו אבותיו ספר תורה בירושה
חכם יוסף שאלתיאל - מלמד, שיעשה עיקר צוואתו לבניו, בחשבון טהרת הנפש.
חכם יוסף שלמה דלמדיגו - מלמד הדרכים לחדרי סודותיה, וקצתם נמסרים פה אל פה.
חכם יוסף שרביט - מלמד להיות ענוותן לשמוע בקול הוריו ומוריו ואין במה להתבייש.
חכם יורם מיכאל אברג'יל - מלמד שמחזיר ממון גזול לבעליו, זוכה לרוב נחת מכל יוצאי חלציו.
חכם יחזקאל חיים כהן - מלמד לשתף רחמים עם כלל העולם, והדין לבדו עם יחידי סגולה.
חכם יחזקאל משה הלוי - מלמד שאינה מכוסה ואינה רחוקה שלמדה בהר סיני ובבטן אמו.
חכם יחיא בדיחי - מלמד שמנהג אבותיו נכבד ממה שימצא בספר.
חכם יחיא הכהן - מלמד איסור ישיבת הבן במקום המיוחד לאב, ואין האב רשאי למחול.
חכם יחיא משה עבודי - מלמד חיוב קיום התורה משום אל תיטוש תורת אימך.
חכם יחיא עומיסי - מוכיח בליל שביעי של פסח, שלא יניחו הבנים לסובב ברחובות
חכם יחיא צאלח - חוזר בו לברר הדינים וללבנם על פי המנהג שנהגו בו אבותיו.
חכם יחיא קאפח - מלמד מסירות נפשם ללכת במנהגי הקדמונים.
חכם יחיא קורח - מלמד כוונת הגולים לכנות שמם 'יחיה', שזכירה לשון חיות וקיום.
חכם יחיא שטרית - מלמד אם אינו מהנה ממונו לשום אדם, הרי אין מאומה בידו.
חכם יחיאל חיים ויטרבו - מלמד אם הבנים שמחה יותר ממה שיוכלו האבות להדריכם.
חכם יחיאל חיים ויטרבו - מלמד שכל מפעליו בעבודת ה' יהיו במיתון ובנחת.
חכם יחייא שניאור - מלמד ההפרש בין האבות לבנים, במי שאין מסורת אבותיו בידיו.
חכם ינון חורי - מלמד אף במותו, עודנו מוסיף להאיר את דרכנו באור תורתו
חכם יעיש קוריני - מלמד סגולה להימנע מכל חטא לצייר דמות דיוקן הוריו נגד עיניו.
חכם יעיש קריספין - מלמד שעני בתורה, וקשה הבנה, סופו שישפיע עליו חכמה.
חכם יעקב אָבֶּנדָנָה (אבן דאנה) - מלמד שידעו הדבר אמת, בלי ספק, כאילו ראוהו כל הדורות.
חכם יעקב אָבֶּנדָנָה (אבן דאנה) - מלמד כשנתרחקו הדורות מאותו מקור, נתרחקו מאורך החיים.
חכם יעקב אביחצירא - רומז המדרש הנעלם, שיום המילה הווי מחילת עוון לנמצאים שם.
חכם יעקב אבן צור - מורא מנהגם לפטור הישיש מהמיסים, ואין לזוז משום 'תורת אמך'
חכם יעקב אלמליח - מלמד 'כל המזכה' לרבות הקטן, שאין הדבר תלוי במשה רבינו.
חכם יעקב אלפנדארי - תוהה מה כוח קנס בית דין לעקור מצוות עשה מן התורה.
חכם יעקב אמאדו - מלמד שבניו סביב לשולחנו, לספק צורכם שיהיו חכמים יותר ממנו.
חכם יעקב בירדוגו - פוסק שהאם פודה את בנה, אם אין אביו בעיר.
חכם יעקב דוויק הכהן - מלמד לקיים מצוות אביו במותו לזכות הרבים בממונו.
חכם יעקב הכהן - מלמד מרוב הגאות שלו, אינו מסתפק במועט, ואפילו עולה סופו שירד.
חכם יעקב הכהן (השני) - מלמד חמישה ימים מתפללים בהשכמה, וסימנם אברהם
חכם יעקב הכהן טראב - רומז בשיר ליום השבת שהוא מעטר ומכבד לאביו ולאמו.
חכם יעקב הרופא - מלמד מציאת האישה בהעדפה לעצמה, ועושה צדקה לבעלה.
חכם יעקב חדאד - מלמד איש אביו ואמו תראו לחדש בשבת לעשות להם עטרות.
חכם יעקב חורי - מלמד שכל זמן שהצדיק בעיר, היו לומדים ממעשיו הטובים.
חכם יעקב חי זריהן - מלמד שעדיף צדיק המעורב עם הבריות, שהדור מרוויח ממנו.
חכם יעקב חיים - למד שלא די שיחזר אחרי תלמידים, אלא שיזהר בעצמו במצוות.
חכם יעקב חיים סופר - מדבר שכל שבט עולה תפילתו דרך שער המיוחד לו
חכם יעקב טולידאנו - מלמד מפני כתונת פסים של יוסף, שלא ישנה בן אחד בין בניו.
חכם יעקב יוסף - מלמד לראות הרב בפסיקתו, ולא מתוכנות מחשב.
חכם יעקב יצחקי - מלמד שמועיל ללכת אל הקברות, שמעורר לב האדם לתשובה.
חכם יעקב כאלפון - מפרש שבתורה או יראה עדיך שילמד הוא לבנו ולא ע"י שליח.
חכם יעקב כולי - מלמד שאדם חייב לנהוג כפי שנהג אביו, ואל ישנה מנהג ממנהגיו.
חכם יעקב מאיר עבאדי - מלמד שמשנה את הרגלו, מוכיח שאין מעשיו מצוות אנשים מלומדה.
חכם יעקב מוצפי - מלמד שכל מה שהוא רץ יותר, צריך לטרוח יותר עד שיתקן
חכם יעקב משה מזרחי - מלמד תכלית עבודתם לקרב איש אל רעהו ולחבב אדם לחברו.
חכם יעקב נחמני - מלמד שבני העניים נוחלים פירות המצוות, שעשעו אבותיהם.
חכם יעקב סוכרי - מלמד זכות הוריו שהיו לו כחומה בביתם, וכתקרה בכל מסעותיו.
חכם יעקב ענתבי - מלמד על הנסתרות במסתרים תבכה נפשו, ועל הנגלות יבכה בגלוי.
חכם יעקב פאריינטי - מלמד שמקבל שכר ישיבת בית כנסת גם שאינו יודע להתפלל.
חכם יעקב פינצי - מלמד תוכחה, שאין התורה ירושה, שמשה מסרה ליהושע ולא לבניו.
חכם יעקב פיתוסי - מלמד שמוכיח האב מלבו, דבריו נכנסים אל לב בנו ועושים רושם.
חכם יעקב רקח - מלמד שמתעורר זכות אבות, שמדבר אמת, והולך בדרך תמים.
חכם יעקב ש' קצין - מלמד שהשירה היא יסוד קדושה וסגולת הנבואה.
חכם יעקב שאול אלישר - מורה לנהוג בעזה כבישראל רק אם מניינה הראשון מבני הארץ.
חכם יעקב שאלתיאל ניניו - מלמד שבחו שלא די שהיה הדיין, היה פרנס על הציבור.
חכם יצחק אבוהב דה-פונסקה - מלמד קבלה מרב לרב, מהאר"י הקדוש, שכולם נפש אחת.
חכם יצחק אבולעפיה - מורה לדר עם רבו, כשבאים התלמידים לביתו, יקום בפניו כמותם.
חכם יצחק אביחצירא - מרבה הגחלת על הפחם, שזכות הצדיקים מגנה על העם.
חכם יצחק אורוביו דה קאסטרו - מלמד פלא נצח ישראל, שנשתמרו בניגוד לסדר הטבעי
חכם יצחק אורוביו דה קאסטרו - מלמד הגם שאין שבט בידי יהודה, לא חסר מחוקק מבין רגליו
חכם יצחק אלבעלי - מלמד גדול המצווה ועושה, שנהנה מיגיעו, שנלחם בייצרו
חכם יצחק אליהו לניאדו - מלמד, שהצדיקים בני בניו של משה, ומיתתם בידי מלאך מיכאל.
חכם יצחק אלימלך - מלמד שלא ידבר אחד בפה ואחד בלב.
חכם יצחק אלפייה - מלמד שבהדפסת כתיבות אביו, ממלא במותו מה שחיסר בחייו.
חכם יצחק אקריש - מלמד שאינם מרגישים בילדיהם מחוסר ידיעתם בכתבי הלשונות ההם.
חכם יצחק אקשוטי - מלמד יום שמחת הלבשת עניים דומה לשמחת חתונה ממש.
חכם יצחק ארגואיטי - מלמד שאם הולך בדרך טובים, מכבד אביו ואימו בזה ובבא.
חכם יצחק בוחניק - מלמד שאור האמונה, שמאירה האם בילדות, עומד לעת הזקנה.
חכם יצחק בכר דוד - מלמד כיוון שנעשה מעשה באבות, הרי דרך כבושה לבניהם.
חכם יצחק בר שֵׁשֶׁת בֶּרְפֶת - מלמד שאף גדול בחוכמה, הקודמים שהנהיגום היו גדולים ממנו.
חכם יצחק ברכה - מלמד המשל לצדיק שהרופא מקיז הזרוע ונרפא כל הגוף.
חכם יצחק דיין - מלמד שמתוך השמחה שגרמה מרים, זכתה שתשרה עליה שכינה
חכם יצחק דיין - מלמד למושלם בידיעות העולם, לכבד מסורת הקודש כאביו ואמו.
חכם יצחק הכהן רפפורט - מלמד שקטן שיש בו דעת כשר להזאה, ובו נעשה הנס החנוכה.
חכם יצחק הצרפתי - מלמד שיצחק הלך בדרך אביו לגייר להכניסם תחת כנפי השכינה.
חכם יצחק חדאד - מלמד שיחלק התורה לכל בניו, ולא יחלק מי לתורה ומי למלאכה.
חכם יצחק חורי - מלמד טעם כל מי שמניח בן ממלא מקומו, לא נאמרה בו מיתה.
חכם יצחק חזן - מלמד שאין עיקר קבלת התורה, אלא שתישאר מדור דור.
חכם יצחק חזקיה למפרונטי - מלמד מאמר רבותינו 'אוזניים לכותל' כפי חכמת ההנדסה.
חכם יצחק חנן - מלמד שעד שלא ילדה שרה, היו השוואת האחווה כעין אח ואחות.
חכם יצחק טייב - מלמד דרך האבות לעבודת ה' בישרות לבב.
חכם יצחק לומברוזו - מלמד תקנתו, לקיים כל שירותי הדת בבית הכנסת הגדול
חכם יצחק לופיס - מלמד שרוב יגונה של רחל היה על יוסף כי איננו מגלות אשור.
חכם יצחק מאגריסו - מלמד מעשה ברשע, שהכריעה ביצה שנתן לעני, וזכה לגן עדן.
חכם יצחק מג'לד - מפרש שהקב"ה ציווה תרי"ג מצוות כנגד איברים שנתנו והוריו.
חכם יצחק מולכו - מלמד שאם אין בנו מוצלח בתורה, מצווה ללמדו אומנות.
חכם יצחק מרעלי - מלמד לחשוף אוצרות נעלמים, שכוסו בערמות אבק בית הגניזה.
חכם יצחק נוניש בילמונטי - מלמד שהראה משה ליתרו, שמגיע הנאה לנותן המתנה
חכם יצחק ניסים - על חובת הציבור במצוות כלליות.
חכם יצחק נסים טולידאנו - מלמד שההיזק שבא לגוף האדם בא מהמותרות שאוכל בפיהו.
חכם יצחק סויסה - מלמד גמלתהו טוב, במה שמברך מלאך הטוב, שמלווהו בערב שבת.
חכם יצחק עטיה - מלמד שלא יראה בני האדם שעומדים לפניו ויתנהג בגדולות.
חכם יצחק עמדי - מלמד שחירות על חשבון הינתקות מן השורשים, אינה חירות.
חכם יצחק ענתבי - מלמד שמטיב לטובים כשליבם ישר לשמים.
חכם יצחק פרחי - מלמד דרך טובה לאדם - לראות בנו הנולד לו בעין יפה.
חכם יצחק צאלח מכמל - מלמד שיזכה את בנו לקדש נפשו להיות נחשב בין האנשים.
חכם יצחק קאוואליירו - מלמד שסובב ה' חטא דוד, לתת פתחון פה לשבים.
חכם יצחק קארדוזו - מלמד שלא היה ביד הזמן להטיל שינוי בספר המקודש
חכם יצחק שמואל רג'יו - מלמד שלא יקבלו בעיניים סגורות, מה שהוא יליד השכל.
חכם יצחק שרים - מלמד שמשה רבינו לא מת, כיוון שקוראים בתורה, שכתבה ולימדה.
חכם יצחק שרים - מלמד חמישה דברים שחייב הבן בכבוד אביו, ועיקר החיוב אחר מותו.
חכם ישועה הלוי - מלמד שעמלק מתפאר בייחוסו, והעיקר להדמות לאבות בזכותם.
חכם ישועה ללום - נושא משלו על אב, המבקש מבנו, שיחזיר חלק ממה שקבל ממנו.
חכם ישועה עבאדי - מלמד שמזלזל בכבוד בני אדם, אינו זוכה שבניו יהיו תלמידי חכמים.
חכם ישועה עטיה - מזהיר לעולה במעלות שילמד מאבות העולם להתרחק מהגאווה.
חכם ישועה שבבו - מלמד לקום בפני תלמיד חכם עיוור, ואם רבו, יעמוד כמלוא עיניו.
חכם ישועה ששון - מלמד שהצדקה מחייה את עושיה ע"י קבלת התורה.
חכם ישועה תורג'מן - מלמד שאם תמצא בהם רק זו בלבד, יחוס להשיבם לארצם ולתורתם
חכם ישמעאל הכהן - מפרש שלא יישא אישה לשם גדולה, ויהיו לו בנים בעלי הוראה.
חכם ישעיה הדיין - מלמד מה שאביו פירש לו, כך יסבור שהאמת אפילו שיבוש בידו.
חכם ישעיה חדאד - מלמד שידבר האדם תמיד האמת יזכה לעלות במדרגת 'אל אביכם'
חכם ישעיה עטיה - מלמד צער פטירת הצדיק, משום תורתו הצרורה וחתומה עימו.
חכם ישעיהו מרדכי באסאן - מלמד שזכו אחרונים בהתגלות מגידים, ולכל איש בחינת שורשו.
חכם ישראל אבוחצירא - מלמד מעשה אהרון, שעמד בתפילה ללמד זכות על החיים.
חכם ישראל בנבנישתי - מלמד שהספדן של נשים צדקניות מעכבת את הפורענות.
חכם ישראל בנימין באסאן - מלמד סוד לאותיות ההפוכות, הנמצאות בספר תורה.
חכם ישראל זאב הלוי הורביץ - מלמד שאסור להכשיל מומר באיסור, שנענש על כל עבירה.
חכם ישראל זיתון - פוסק להשתתף בשכר מלמד כל הילדים, ולא ייקחו מלמד בנפרד.
חכם ישראל יעקב אלגאזי - מלמד שראוי להחליף ולתת המצווה החשובה לאביו או לרבו.
חכם ישראל יעקב חגיז - מלמד להתעורר באהבה כלפי הבורא שלא עזב חסדו מאבותינו.
חכם ישראל מאיר מזרחי - מלמד להתיר לצאת מירושלים לקברי צדיקים לעורר הרחמים.
חכם ישראל משה חזן - מלמד להשיב, למי שאינו יכול לשאת, כשאין כוחנו להכריע.
חכם ישראל נג'ארה - מלמד עשות המשפט ואהבת החסד, שאם אין לו - לא יתחייב בזה.
חכם ישראל קושטא - מלמד מעשה במומר למצוא חן, ויבז לו, שהממיר דתו ימרה גם מלכו.
מר יוסף מיוחס - מלמד שסיפורי הזקנים והזקנות, הם בחינת אבדה שאינה חוזרת.
מרת ימימה אביטל - מלמדת שאינה יכולה להתחזק דרך הכעס שלה.
פרופ' יעקב מנחם שויקה - מלמד שבשעת ברכת הכוהנים, מתאספים כל צאצאיו תחת ידיו
חכם כדיר שלמה עטון - מלמד מוסר גדלו לחנך בניו בנערותו שאימת מוטלת עליהם.
חכם כדיר שלמה עטון - מלמד שהצדיק מתהלך במותו בזכות אשרי בניו אחריו.
חכם כליפא בן מלכה - נותן לב למה שעושים רעש גדול בפורים - לספר לבניהם הקטנים.
חכם כליפה אלמליח - מלמד לשאת על ידיהם את אביהם הזקן, ולא לשאתו בעגלות.
חכם כמוס בוכריץ - מלמד הצילני מדמיונות בתפילה, שזה על ידי הקול שמעורר הכוונה
חכם כמוס בוכריץ - מלמד להיות תמיד בלב שמח וטוב לב, במה שיוכל לדחות יצר הרע
חכם כמוס סגרון - מלמד שבח 'המעיל יעקב', שבעוניו מעל בפרוטות מבית הכנסת.
חכם כמוס עגיב - מלמד לקטן להיות חזן ולקרוא בתורה, שיגרום להורים להתפלל עמו.
חכם כמייס בנציון חורי - מלמד שמחת 'חתן מעונה', שמסיים בדבריו האחרונים של משה רבינו.
חכם כמייס מאזוז - מלמד העמדת התלמידים הוא מעשה המצוות ולא חריפות החידוד.
חכם כמייס עמוס כהן - מלמד שבכה רבן יוחנן כשראה תלמידיו, משום אחריותו עליהם.
חכם לוי אסולין - מלמד שאב עושה ספר תורה לבנו שנפטר ולא נשא אישה.
חכם לוי סעדיה נחמני - מלמד שהקטן הלומד מהגדולים, יעשה חכם בזמן מועט.
חכם ליקה כהנת קס ברהן - מלמד הקפדתם על דיני טומאה וטהרה כאבן ייסוד לקיום הקהילה.
הרב משה חיים אפרים מסדילקוב - מלמד שגומלים חסד עימה ומזה נמשך צחוק ושמחה בעולם.
חכם מאיר אבוחצירא - מלמד זכות אברהם, שעמד על המלאכים להעלות מזונם לשורשו
חכם מאיר ביקייאם - מלמד רזיה תורה נמסרו מפה אל פה מסיני לאנשי כנסת גדולה.
חכם מאיר בניהו - הגאולה האמיתית כרוכה בגילוי המאור שבמורשת העבר
חכם מאיר בנימין מנחם דאנון - מלמד ששם שמיים מורגל בפינו, כל מעשינו יהיו לשם שמיים
חכם מאיר ואעקנין - משיב למקטרגים מדוע לא באו הספרדים להילולת האור החיים.
חכם מאיר חי בן אלישע - מלמד שהתברך בחלומו בברכת כוהנים, והקיץ בתיבת שלום
חכם מאיר טולידאנו - מזהיר מן ההיתר בפה מלא, שמזה נמשך ביטול התוכחה
חכם מאיר יונה - מלמד על גדולים הנהנים, שותים ושמחים להעמיק בתורה הקדושה.
חכם מאיר כהן ורג'אני - מלמד שהתורה עמדה לאבותינו ולנו שלא נטמענו בין האומות.
חכם מאיר שלמה פארינטי - מלמד שהמתנחל, עושה עצמו נחל נובע לזכות יוצא חלציו.
חכם מארי דוד משרקי - מלמד שנתפשטו דיני השולחן ערוך ומנהגיו בכל הארצות
חכם מארי דוד משרקי - מלמד שלא תהא התורה כמה תורות, ואינו אלא שהאמת רחק
חכם מארי חיים חבשוש - מלמד שזקנו סיפר לו, שהיו עשירים גדולים ובעלי אדמות.
חכם מארי יוסף רצון - מלמד זכות יהושע, שאף שהיה חכם גדול, מרוב ענווה לא דיבר בה.
חכם מארי יחיא יצחק הלוי - מלמד ללמד בניהם לשון העברית הצח, שלא יחליפו עין באין
חכם מארי יחיא נחום - מלמד שאפילו תעבור חרב על צווארו, לא ישמע לנגד בקבלה
חכם מארי ישעיהו - מלמד שהתנהגות ההורים היא המשפיעה על דמותו הרוחנית.
חכם מארי מאיר צובירי - מלמד סדר הכנסת ילד לתלמוד תורה בתימן
חכם מארי מאיר צובירי - מלמד כשעוסקים ההורים יחדיו, בחינוך הבנים, לא יבוא לידי חימוץ
חכם מארי סאלם מנצורה - מלמד שעוסק בדברי מי שקדמוהו, נקראים אבותיו, ומזכה אותם.
חכם מארי סאלם עוזירי - מלמד מעלת הזוכר את הצדיקים עוד בחייהם ומבקר אותם בחוליים
חכם מארי סעדיה בן אור דוראני - מלמד לחכם הלומד מכל אדם שיסתכל במראה, וילמד מעצמו.
חכם מארי עודד (עודה) חג'בי - מלמד המלעיג על עניותם של עניים, סופו שאחרים אוכלים את יגיעו
חכם מארי ראובן נדאף - מלמד שהטלית היא סמל המידות, ובפרט מידת הענווה
חכם מארי שלום הלוי אלשיך - מלמד בשעת קריאת התורה, נעשה לנו מעמד הר סיני
חכם מארי שלמה אלחראזי - מלמד שסיבת האדם בעולם לעשות הטוב וגמילות חסדים
חכם מארי שלמה טביב - מלמד שהמוכיח בגערות, כאילו ביטל כל התורה כולה
חכם מבורך ברהנץ - מלמד שירתו: אחד אל אלד, אם בקצה השמים, אני לוקח
חכם מהלל העדני - מלמד שדרכים רבות השאיר משה לכלכלת העניים.
חכם מולא מתתיה גרג'י - מספר זכות שזכה לראות פני הרב הזקן באיזמיר, וקיבל ברכתו.
חכם מיכאל אזולאי - מלמד טעם תענית הבכורים בערב פסח
חכם מיכאל יעקב ישראל - מלמד שיחשוב בלבו שהוריו נכבדי ארץ, שעיקר כבודם בלבו.
חכם מיכאל כמוס חדאד - מלמד משה קיבל תורה, ולא התורה הידועה, גם מה שעתיד לחדש.
חכם מימון בן עטר - מלמד שנוח ראה בכל דורו שאין איש, השתדל בעצמו להיות איש.
חכם מימון יאפיל (יפה) - מלמד שחפץ בעושה חסד יותר מעושה זבח, וחסדו אינו בטל לעולם.
חכם מימון עבו - מלמד אור לי"ד - במלאות לו י"ג, בודקים את החמץ בכל מצפונו.
חכם מישאל דהאן - מלמד ערך חיבור ספרים, שמזכה את הרבים, ושכרו גדול מאוד.
חכם מכלוף אביחצירא - מלמד שצריך שיהיה בו תנאי התלמיד חכם, שיהיה עושה מעשה עמך.
חכם מכלוף אמסלם - מלמד שושלת מסירת החוכמה הנעלמה מרזיאל המלאך מדור לדור.
חכם מכלוף נחמני - מלמד שסוכה רומזת לאדם כל יום לחזור בתשובה.
חכם מכלוף עידאן - מלמד סגולה לזכות להשראת שכינתו עלינו על ידי צדיקי הדור.
חכם מכלוף פדידא - מלמד ששומעים באוזניהם מאבותם, ומאמינים כמו ראו בעיניהם.
חכם מכלוף שטרית - מלמד שזיכהו ה' ששערו הלבין כולו, זה הוראה שהוא כשר וטהור
חכם מלאכי הכהן - מלמד התיקון ליתן גט לקטנה, שממאנת להישאר בקידושיה.
חכם מנחם מאזוז - מלמד שיטה אוזניו לשמוע תורה מכל אדם
חכם מנחם מנשה - מלמד שרגלים - על שם האבות וראשי חדשים הפסידום האנשים.
חכם מנחם עזריה - מלמד שגידלו אביו במידת חסד, גידל בנו במידת הגבורה.
חכם מנחם עזריה מפאנו - מלמד שגידלו אביו במידת חסד, גידל בנו במידת הגבורה.
חכם מנחם עמנואל הרטום - מלמד שהאמת ההיסטורית, אינה כלל מעניינה
חכם מניני ביתאן - מלמד שהיה שוחט לכל דורש באמצע הרחוב כפי שנהג בתוניס.
חכם מנצור בן שמעון - מלמד שישיב עצמו כאדמה, שכולה קשר אחד וחיבור אחד.
חכם מנצור מרזוק - מלמד שנמלך בתחתונים להרחיק את הגדולים ממידת הגאווה.
חכם מנצור מרזוק - מלמד שבחה של אמו שגידלתו על התורה ועל העבודה, ואין אב.
חכם מנשה בן ישראל - מלמד שהשליכו חייהם מנגד להציל נוצרים שטבעו בנהר.
חכם מנשה סלמאן שהרבני - מלמד החיוב לספר אפילו יודע כל התורה, שלא ישכח מהבנים.
חכם מסיעד מאהצ'אר - מלמד שכבוד הצדיק, שיפקוד כל איש את עצמו ללכת בדרך טובים.
חכם מסעוד בנימין - מלמד לצייר דיוקנו של אביו, שלא יכשל, ויביא זרע כשר כמוהו.
חכם מסעוד דנינו - מלמד החובה המוטלת על האב והאם להיות שווים בחינוך.
חכם מסעוד הכהן אלחדאד - מלמד לחלוק כבוד לזקנים, שהוא דבר הנוגע לגוף התורה.
חכם מסעוד זרביב - מלמד זכות שרה לאסתר, שאפילו אינם זכאים ישנם זכות אבות.
חכם מסעוד חי בדוך - מלמד שממורא אב ואם נתחייב לאמונה במציאותו ובהשגחתו.
חכם מסעוד חי רקח - מלמד מה צורך להביא ראיות אחרות, שהם הלכה למשה מסיני.
חכם מסעוד ריוח - מחבר קינה על השואה בערי אירופה.
חכם מסעוד רפאל אלפסי - מלמד לבקש רחמים שתעלה בגורלו אחת שהיא טובה ממנו.
חכם מעתוק חטאב - מלמד לסוטה מהדרך, לבוא אל החכם, שיורה לו דרך התשובה.
חכם מעתוק כהן (עתוג'י) - מלמד שההמונים, שכרם טוב יותר בלימוד מתלמידי החכמים.
חכם מעתוק מאזוז - מלמד שראוי לאדם לבכות, עיניו מקור דמעה על אורך הגלות.
חכם מעתוק רחמים דמרי - מלמד לדאוג מהעבירות הקלות, שבנקל חוזר לעשותם.
חכם מצליח יחיאל מעובדיה - מלמד שאינו רשאי לסלק עצמו מענייני הגוף שהוא ליישב העולם.
חכם מקיקץ ישראל חדאד - מלמד שלא ירבה מריבה עם אשתו, שבזה יתקלקל חינוך בניו.
חכם מרדכי בן ג'ו - מלמד שאילו ידעו הראשונים, מימים אלו, היו מבטלים חתונת קטנה.
חכם מרדכי יפת שרעבי - מלמד שקורא תהילים כאילו עוסק בכל סתרי תורה.
חכם מרדכי כמוס אמייס הכהן - מלמד שבח המתים, שכבר מתו ממעשה הבנים אשר המה חיים.
חכם מרדכי מורטארה הלוי - מלמד שלכל אדם ניתנו הכוחות, הצריכים למצבו, שהוצב בעולם.
חכם מרדכי מערבי - מלמד שצריך להיות שלם באהבת השלום כדי שדבריו יהיו נשמעים
חכם מרדכי מערבי - מלמד חובת מנהיגי המפלגות, שלא יחללו דברם לפני הבחירות
חכם מרדכי סבעוני (סיבוני) - מלמד שאין אדם יכול להשיג ולהבין בתורה כי אם ע"י ענווה
חכם מרדכי סגרון - מלמד שהרך בשנים דומה לנטיעה, שבעודו קטן אפשר להטותו.
חכם מרדכי עבאדי - לומד מאבות העולם דרך ארץ: אב בבניו, ובן באביו.
חכם מרדכי עזראן - מלמד כי אין מספיק לאדם זכויותיו לזכות לזקנה, רק על צד צדקה.
חכם מרדכי עטיה - מלמד לאדם לקבל מוסר למען הבנים, שהם אחריתו ותקוותו.
חכם מרדכי קורקוס - מתיר הדלקת החשמל, קודם ערבית במוצאי שבת ע"י נוצרית.
חכם מרדכי שמואל גירונדי - מלמד חכמת סבתו, שנשאה ונתנה בהלכה עם רבני הדור.
חכם משה אבירמאט - מלמד זכות הצדיק מגן בעד הבאים בטהרתם ולב נשבר איתם.
חכם משה אבן מכיר - מלמד שמצווה לשמוע סיפוריו של הזקן, לשאול את אשר עבר עליו.
חכם משה אדרעי - מלמד מנהג חנוכת הבית בתורה ומצוות כי הוא חנוכת הבית האנושי.
חכם משה איררה - מלמד מצוות חינוך הבנים בדרך התורה שקולה כנגד כל המצוות.
חכם משה אלמושינינו - מלמד שהקדמונים היו כמו פתח, שפתחו להם הלימוד להוסיף ולחדש.
חכם משה אלשיך הקדוש - מלמד שאינו מצליח ללמוד עם רבים, יעשה לו רב, שילמדו לבדו.
חכם משה בירדוגו - מלמד שציפויו זהב, שמראהו דין, ותוכו עץ חיים ורחמים.
חכם משה בישי מימון - מלמד זכות משה, שזיכה הרבים, להבינם הטעמים כשולחן ערוך.
חכם משה בלולו - מלמד שאין הזקן מעיד על האדם.
חכם משה ברוך - מלמד רמז שמות בני ראובן למצוות, לחופה ולרדוף.
חכם משה דוד וואלי - מלמד שנשמת הצדיק כאיש אחד המחזיק אנשים הרבה.
חכם משה דוד קאסוטו - מלמד מסורת קדומה, שהייתה בישראל, על פיה מתבאר התורה.
חכם משה דוויק הכהן - מלמד וזאת הברכה, שמנהיגי ישראל יהיו אישי א-לוהים
חכם משה דוויק הכהן קצאב - מלמד שהטרוד במזונותיו, לוקח השבת לעסוק בתורה.
חכם משה די בושאל - מלמד 'והחזקת בו' אף שמטה ידו בעוון, מה שעשה לך שהיה בגדולה
חכם משה דיין - מלמד לתקן תענית אחר פטירת הוריו למה שצערם בחייהם.
חכם משה זַכּוּת - מלמד דרכו הישרה, ללמוד גופי תורה, סולת נקיה וברה.
חכם משה זקן מאזוז - מלמד שאין זוכים בלימוד, אלא בקניית מידת הענווה.
חכם משה חאגיז - מלמד שבעל פה היא ציווי מפה לפה, הולך ומגיע מפי הגבורה.
חכם משה חורב - מלמד רמז זה שער השמים על י"ב שערים לתפילה בשמיים.
חכם משה חורב - מלמד בזכות החכם, שדובבות שפתותיו, משדד מערכות שמים.
חכם משה חי כהן יזדי אהרוני - מלמד כי הדור נהפך, ואין כל אב מקפיד ללמד את בנו.
חכם משה חיים לוצאטו - מלמד סוד הרגליים התומכות לגוף, מהבל פיהם של תינוקות.
חכם משה חיים מצליח - מלמד לשיר מאשמורת הבוקר עד עלות השחר בשבת הלבשה.
חכם משה חיים קורקידי - מלמד שעיקר הכבוד שיעשה לאביו אחרי מותו ללכת בדרך הטובה.
חכם משה חפץ - מלמד שחנו במדבר להתבודד כדרך כל מבקש ה' ועיון תורתו
חכם משה חרירי - מלמד בשם רב הטעם לתפילה בציבור עם פושעי ישראל.
חכם משה טולידאנו - מלמד שלא נתיירא אברהם מפני נדיבי עם, וראם כערכו 'אנשים'.
חכם משה יוסף מרדכי מיוחס - מלמד שמפני השלג הגדול, הוציא ספר תורה במנחה ועלו שבעה.
חכם משה יחזקאל צאלח - מלמד שמצווה של הראשון נטועה בעולם, והיא יסוד מוסד לבניין.
חכם משה יצחק אשכנזי טדסקי - מלמד שהתאכזר על בהמתו, מראה שאינו מזרע ישראל
חכם משה כהן שאולי - מלמד ש'בנים אתם' - ואין תואר זה נפקע לעולמים.
חכם משה כהן שאולי - מלמד שכל עדה בישראל מהווה חוליה נאמנה בשרשרת האומה.
חכם משה כלפון הכהן - שהבן חש לאזהרת אביו, בכל מדרגה שיהיה האב
חכם משה לוי - מורה הדלקת נרות שבת לשיטת מרן הבית יוסף.
חכם משה מאימראן - נותן טעם בחינוך הקטנים לשמירת השבת, שאמר - 'לדורותם'.
חכם משה מוסא חדאד - מלמד שנוהגים היתר שקבלו כן מאבות ראשונים הבקיאים.
חכם משה מטראני - מלמד להרים המכשול מלפניו, מחשבותיו הרעות על בני ביתו.
חכם משה מיכאלשווילי - מלמד שמקבלים הקטן, שמכבד הגדולים, ללמוד עם הגדולים.
חכם משה מלכה - פוסק שאסור לשנות את שם השם יתברך ולבטאו אלוקים.
חכם משה נחמיה כהניו - מלמד שדורות שלפנינו, קבלו את השבת ואכלו מבעוד יום.
חכם משה סולאם - מלמד שהקדים 'העונה שלמה' לדוד, שנענה דוד בתשובת שלמה.
חכם משה סתהון דבח - מלמד כשעברו רוב שנותיו, עובד מאהבה, ונותן לבו לשוב ולתקן.
חכם משה עואץ' - מלמד, שירבו זמן לימוד בנים, ולא יוציאום לעבודה או למסחר.
חכם משה עידאן - מלמד שמידת הענוה מביאה לאחדות ומזכה בקבלת התורה.
חכם משה עמבר - מלמד לאב להילוות לאשתו, שנזקקים לו בגידול הבנים.
חכם משה רפאל דה אגילר - מלמד שמרשיעם בשל יהדותם, אך סיבתו היא גזל רכושם
חכם משה שתרוג - משים על לב על הבנים, הפונים על כורחם אל עסקי החול.
חכם מתתיה ניסים טירני - מתאר חסדי ה' עם קהילת אורבינו באיטליה, שאירעו להם פרעו.
חכם נחמן אנג'יל - מלמד שגדול המגדל ילד בתוך ביתו יותר מאביו האמיתי.
חכם ניסים אברהם אשכנזי - מצווה לבניו לחלק צדקה לפני מיטתו לכל עני לאשר ימצא.
חכם ניסים הכהן - מלמד המרמה שבני יעקב דיברו בכעס כדי שיחשבו שנח רוגזם.
חכם ניסים הכהן רבין - מלמד דעת זקנים לקרוא האב בשם הבן הראשון, והאם בשם השני.
חכם ניסים חדאד - מלמד שהוא טוב לבריות, ניכר שהוא מזרעו של אברהם אבינו.
חכם ניסים חיים משה מודעי - מלמד לעשות חסד עם אבותיו לאסוף ולהדפיס דברי תורתם.
חכם ניסים חיים משה מזרחי - מחדש ההסכמה שרווקים לא ילך לליל לימוד בלא אביהם.
חכם ניסים טרבלסי - מלמד גדלו לה' איתי - כשהילדים הקטנים לומדים עם הגדולים.
חכם ניסים יגן - מלמד שהנהגות ההורים טבועות בנפש הילדים לנצח.
חכם ניסים מויאל - מלמד שהלומד מהספרים בלבד, וודאי יישאר עם הארץ.
חכם נסים אליקים - מלמד אהבת אהרון לצדק את בני ישראל, שתלה עוון העגל בעצמו.
חכם נסים אלמליח - מלמד 'מצבת קבורת רחל', שאינה צריכה, אלא שנבוא לבקש ממנה
חכם נסים גבאי - מלמד לשים עין השגחתנו למען יחזקו כל התינוקות בתורת ה'.
חכם נסים דוד עזראן - מלמד שאוכל המצה בסוף הארוחה לתקווה לעלות שוב כמקודם.
חכם נסים חיים שלום מארגונטו - מלמד גדול הנהנה משל הציבור מיגיעו בתורה.
חכם נסים יצחק אלגרנטי - מלמד שלא תמוש מזרעו רק אם רוחי, רוח שפלים, אשר עליו.
חכם נסים עידאן - מלמד הכרה בחסרון הצדיק מולידה מעשים טובים: שם חם ויפת.
חכם נסים פרץ - מלמד שכינה מדברת מתוך גרונה של אישה.
חכם נסים רפאל יצחק צורייאנו - מלמד שאוחזים מעשה אבותם, להלביש העניים במלבושים חדשים.
חכם נסים שמואל יהודה ארוואץ - מלמד שבזכות האחדות, שכולם נחשבים כאיש אחד, זכו ישראל
חכם נעים בן אליהו - מלמד שבשעה שרואים את יצחק, שיודעים שחונך בידי אברהם.
חכם נתן בוקובזה - מלמד פרעה שלא הכיר בטובתו של יוסף, סופו שבא לידי כפירה
חכם נתן עמינדב יונה קאסוטו - מלמד עוד מצווה אחת - לחיות ולספר את סיפורם שלא זכו לכך.
חכם סאלם קורח - מלמד שעם אריכות ימיהם, במה שעבר עליהם, הוסיפו בידיעתו.
חכם סאסי יהונתן הכהן מעתוק - מלמד שהנשמה מתעטפת במילים ועולה לדרגות עליונות.
חכם סאסי יהונתן הכהן מעתוק - מלמד שאדם יחידי ממילא הוא עני, ולכן מבקש פנה אלי וחנני.
חכם סאסי כהן - מלמד שאף שנפטר מן העולם ממשיך להתהלך מכוח מעשי בניו.
חכם סאסי נסים חדאד - מרמז אותיות להזכיר זכות אבות בתפילה, ולא בזה את תפילתם.
חכם סולומון גאון - מלמד שעד בוא הנאצים לא חוו הספרדים אנטישמיות מאורגנת
חכם סלימן דוד ששון - מד שמחנכים התינוק יפה, בוראים טובה אמיתית בעולם.
חכם סלמאן מוצפי - מלמד לבקש מכל צדיק עניין השייך למה שפעל בחייו.
חכם סמחון חלואה - מלמד לכבד הזקנים אפילו אינם חכמים, ובזה זוכה ליראת שמים.
חכם סעדיה אזוביב - מלמד שלא יתחכם להקל בסייגים שעשו אבותיו, שהוא נזהר בעצמו.
חכם סעדיה אלדמארי - מלמד עיקרי האמונה מטעמי התורה בכל החגים והמועדים.
חכם סעדיה אלנדאף - מלמד שמצוות הנר הוא חיבור המתקן מה שפגמו בנשמת משה.
חכם סעדיה הלוי מירקאדו - מלמד מיתת הצדיק מכפרת כקורבן, כשמנסכים דמעותיהם.
חכם סעדיה צפירה - מלמד התשובה שעשה תרח, מאהבת בנו, שהלך לו מארצו.
חכם סעדיה שוראקי - מלמד למנוע בנו מהגיית המקרא, אלא שיתרחב שכלו בסברות.
חכם סעיד חדאד - מלמד שיכוון כל מעשיו לשם שמים, ואפילו עסק גשמי יכלול לימין
חכם עבדאללה סומך - לעניין חנוכה - בן הסומך על שולחן אביו, אם חייב להדליק?
חכם עובדיה הדאיה - מלמד שגדול כוח החינוך, שמזכה לאב ולבן כאחד שנות חיים.
חכם עובדיה וארשאנו - מלמד אף שיכול להנות מהם, שנא את הרבנות להתפרנס ממנה.
חכם עובדיה יעבץ - מלמד להביא התינוקות לבית הכנסת, אף שאינם יודעים כלום.
חכם עובדיה מזרחי הלוי - מלמד אשר ברא א-לוהים לעשות חסד עם ברואיו.
חכם עובדיה שאקי - מלמד כסנה זה הפלאי, כן תורת סיני ועם סיני, קיימים לעולם
חכם עוזיאל אלחייאך - מלמד שאין לקונן ולהספיד על מת בשבת ויום וטוב
חכם עוזיאל אלחייאך - מלמד מצווה להתמנות על הציבור בכוח שירותו בחצר בית מלכות
חכם עזיז בנימין - מלמד שמי שגזל אותם בעלייה לארץ, לא נהנה מגזלתו.
חכם עזיזי דעי - מלמד רמז שערות השיבה הלבנות לעשות הטוב והישר.
חכם עזרא הבבלי - מלמד שזכה עשיו שהיה משמש לאביו, ויעקב לא היה לו פנאי.
חכם עזרא הדאיה - מלמד למתחסד שינהג בצנעא בביתו, אך עם בני אדם ינהג כמותם.
חכם עזרא הכהן טראב - **חסר מקור**
חכם עזרא מלכי - מלמד שיפרוש מאותם דברים שצריך, בלי נדר, שסייג לחכמה שתיקה.
חכם עזרא עטייה - מלמד שיראת שמיים שלה 'היא' בזכות עצמה.
חכם עזרא ציון מלמד - מלמד לאב הטרוד בפרנסתו, שיקבע עיתים ללמוד עם בנו בשבת.
חכם עזרא ששון דנגור - מלמד שכיבוד הורים הוא מצוות האומה ומקור הסדר החברתי.
חכם עזריה חיים סנגויניטי - מלמד גדול האומן היגע מאומנותו, יותר מסוחר ירא שמים.
חכם עזריה פיג'ו - מלמד שהנחקק בלב הוא המעשה הטוב ולא המדרש שדורש.
חכם עלוש חומאני - מלמד אפילו הפחות שבפחותים, כשיחטא, ילמדו ממנו בני ביתו.
חכם עלוש חומאני - מלמד שעיקר החינוך הוא בהיותו נער, שההרגל נהיה לו טבע.
חכם עמור אביטבול - מלמד שהדורש ברבים כאילו מבשרם בשורה טובה.
חכם עמנואל חי ריקי - מלמד שדעת מקום אחד מה שאין בחברו, וצריך ליטול חלקו הראוי.
חכם עמנואל פרנסיס - מלמד שירתו שלא ישגה בנוכרייה לעזוב כרם לשון קודש
חכם עמרם אבורביע - מלמד שכל זמן שבניו עוסקים בתורה, נשמתו זוכה לעלות.
חכם עמרם בן שמעון - מלמד כל אדם שיש בו אמונה זוכה ורואה פני שכינה.
חכם עמרם קורח - מלמד לחנך בדרכי התורה ונתיבות היושר תלמוד וספרי מדע.
חכם פנחס ועקנין - מלמד כלה שעיניה יפות, שנותנת בעין יפה, ומקבלת בסבר פנים.
חכם פנחס טבול - מלמד שאם אין זכות שישמע תפילתו, הבט וראה זכות האבות.
חכם פנחס כהן - מלמד שהלומד בצער, נפתחים לו שבילים אחרים בהבנת התורה.
חכם פנחס רחמים חדאד - מלמד סיבות קירוב הגאולות הן מידות ההולך תמים ופועל צדק.
חכם פראג'י עלוש - מלמד שזקני עירו עדים שמעולם לא ראו – ודאי שאין מנהג.
חכם פרג' חיים יהודה - מלמד זכות אביו, שבשעת האוכל היה דומע על העטופים ברעב.
חכם פרג'אללה סרוסי - מלמד שלא יעשה עבירה לתיאבון, ויסמוך על זכות אבותיו הצדיקים.
חכם פרג'י נעים - מלמד שחידושיו בשבת מעטרים נשמת הוריו ז"ל, ובזה יראתם.
חכם פרופ' יצחק חיים (ויטוריו) קסטיליוני - מלמד שבנות ישראל, אינן אנוסות לשבת בביתן כשבויות חרב.
חכם פריגא (ישועה) זוארץ - מלמד לשבח המעשים, גם שלא נזכרו כולם, מחמת ענוותנותם
מרת פרחה פלורה ששון - מלמדת על אותם עמי ארצות, ששפת ארצם היא ארמית של גמרא.
חכם צבי דידי - מלמד שדברי המוסר שווים למצוות כיבוד, שזוכה לכתר תורה.
חכם צדקה חוצין - מבאר שהבן יתכבד באביו, והאב יתכבד בבנו - ויחדיו יהיו תמים.
חכם צדקה חוצין (השני) - מלמד שלא ישחית מסורת נחלת אבותיו בנימוק פרנסה
חכם ציון הכהן - מלמד להרים ראש הרשעים, שגם ישובו לבית אבותם, שורש קדוש.
חכם ציון סופר - מלמד לרץ אחר הכבוד, כשחושב עצמו לשאר העם נעשה לראש.
חכם ציון סופר - מלמד שהולך בדרך כל הארץ, יש לו חלק במצוות שעושה בנו.
חכם צמח הכהן - מלמד זוכר ברית האבות, אם זרעם דומה לאבות, והולכים בדרכם.
חכם צמח הלוי - מלמד בזה שלא אבוש מלשאול, לא תיתן חסידך לראות שחת
חכם קס אבא יצחק יאסו - מלמד להתפלל עבור כל לומד, לממש את כל מה שלמד.
חכם קס איילין מנשה אדגואיצ'או - מלמד כבוד רבו, לעזוב שדהו, ולחרוש שדה רבו.
חכם קס אליאס מהרט - מלמד שלא ישנה משמירת המצוות, אף את המגבעת לא יוריד
חכם קס ביאדגלין ביינסאי - מלמד שהיו קובעים זמן יום הכיפורים לפי חישוב ראשי החודשים.
חכם קס וובשט אייטבג - מלמד איך יתקן הילד דרכיו, למצוא לו ערב, שייקח אותו תחת חסותו.
חכם קס מלקה עזריה יהייס - מלמד שלא חסר דבר שקיבל תורה מאביו, ונתן אותה לבנו.
חכם קס מלקה עזריה יהייס - מלמד שהדת שלנו היא לא נושא של הממשלה.
חכם קס מנשה זמרו - מלמד לחושב שאצלו היהדות, שבאתיופיה שמרו עליה בטהרתה.
חכם קס סבוהו ברוך - מלמד מורשתו, שבמותו יישארו קסים אחריו.
חכם ראובן בן אברהם - מלמד שהצדקה מתוך אמונה היא שורש ועיקר כל השלמות.
חכם ראובן בן דוד - מפרש על כן יעזוב איש את אביו ואמו, שמצווה לפרנסם ולעזרם.
חכם ראובן מוריס עלוש - מלמד מורי ההלכות והמלך להיות באחדות, שפני שניהם אל הכפורת.
חכם ראובן שלום שראבני - מלמד שצריך לחנך את הילד לפי כוחותיו, שלא יכריחו אותו
חכם רחמים אריה אברהם הכהן ארייאש - מלמד מצוות הולכת ספר תורה, במי שנולד לו בן.
חכם רחמים בוכריס - מלמד שהעולם לא יתקיים על צדיקים זקנים, בלא זרע צדיק.
חכם רחמים בוכריץ - מלמד שחייב ללכת לבית המדרש להשגיח על בניו שלומדים באמת.
חכם רחמים בן עמארה - מלמד שאי אפשר לבקש מהבנים, יותר ממה שההורים עושים.
חכם רחמים חורי - מלמד שניצוץ מנשמתו של הרב נופל בתלמיד
חכם רחמים חי חויתה הכהן - מלמד שבעוד הילד רך ילמדו תורה, ואחר כך מדע ושפות.
חכם רחמים חיים יהודה ישראל - מצווה לבנו, שיסדר כתביו ויחברם בשם אביו, ויזכה לבנים.
חכם רחמים יוסף אג'ייני (זיני) - מלמד שאם הבן לומד והאב עושה מלאכה - יעשה הבן המלאכה.
חכם רחמים יוסף מאמאן - מלמד כשרואים את הקולות, קודמת ראיית הקולות לראיית האור.
חכם רחמים מאזוז - מלמד לרב לכבד עם הארץ המכבד את תורה, ולכתוב חידושו.
חכם רחמים מלמד הכהן - מלמד שקיבלו ישראל תורה מאבותיהם לפני מעמד הר סיני
חכם רחמים נאהורי - מלמד אמונת האבות שלא להמליך הדעת על החכמה העליונה.
חכם רחמים ניסים יצחק פלאג'י - מלמד שכבוד זקנים מפני יראת שמיים שלהם, לזה אמר 'ויראת'.
חכם רפאל אהרן מונסונייגו - מלמד צדקה לבני בנים וחסד עד עולם, והחטא מעכב הטוב לאדם.
חכם רפאל אוחנה - רומז לגבירים שבחוץ לארץ, שיביטו אל אברהם ויקחו מוסר.
חכם רפאל אלאשווילי - מלמד לילך למעיינות לרפואת הגוף ולהוסיף קדושה על קדושה.
חכם רפאל אלעזר נחמיאש - מלמד שלא להרבות בשבח המת יותר מדי, רק שהחי יתן אל ליבו.
חכם רפאל אנקאווא - מעלה שהבא למול בנו הנולד לו מן הערלית - מלים אותו.
חכם רפאל אשר קובו - משיב שיש כוח לרבני הדור לבטל חרם גדולים מדורות קודמים.
חכם רפאל ביטון - מלמד שמוכיח את בנוף לא ידחהו מכל וכל, שנוח לו בהפקר.
חכם רפאל בנציון הכהן - מלמד עינוי יום כיפור - בתשיעי הנפש הרוחנית, ובעשירי הבהמית
חכם רפאל ברוך טולידאנו - מורה לעשות השתדלות, לפחות פעם בשנה, לקיים הפרשת חלה.
חכם רפאל דוד מזרחי - מלמד שבעלה עם הארץ, וטורחת עמו שילמד, שכרה יותר מבעלה.
חכם רפאל דוד סבאן - מלמד כלל בתלמוד, שחולק מקדים שמו על אמירתו
חכם רפאל ורגאני חדאד - מלמד זכות יעקב שזכה ישראל בתורה בזכות הענווה.
חכם רפאל זרוק - מלמד שנהגו בקהילת יהודי לוב לעשות בראש חודש ניסן.
חכם רפאל חיים משה בן נאים - מספר צדקת הוריו, שסבבו מציאותו להתקיים בארץ הצבי.
חכם רפאל חיים שושנה - מלמד שהבקשות הם מפתח להיות תמיד קשור עם ארץ ישראל.
חכם רפאל טריויש - מלמד למי שאין לו שגרת לשון, שלא יקום להיות שליח ציבור.
חכם רפאל יהודה ישראל - מלמד שהוא עניין מדעי לישראל, לפי שקיבלו אמונתם מדור לדור.
חכם רפאל יוסף חזן - פוסק למנות הבן הגדול, אף שהקטן גדול ממנו בחכמה וביראה.
חכם רפאל יעקב חקק - מלמד שאפילו אדם מת בספינה, הנפש הולכת אצל אבותיו.
חכם רפאל יעקב מנשה - מלמד אזהרה לחכמים לחזר אחר צדדי ההיתר מפני תקנת העגונות.
חכם רפאל כדיר צבאן - מפרש דברי פרעה ליוסף, שעולה ארצה, יביא את מסורת אבותיו.
חכם רפאל מאיר חסן - מלמד של יבער אש הכעס בעבור יום השבת, בעולם שכולו טוב.
חכם רפאל מאיר חסן - מלמד שלא תכה את בנה הגדול, שלא תיתן מכשול בפניו.
חכם רפאל מאיר פאניז'ל - מפרש שאין חוכמת הבן מכוח האב, ובזה משמח את אביו.
חכם רפאל מילדולה - מלמד שקדושת השבת סותרת את האמונה בנצחיות החומר.
חכם רפאל מרדכי מלכי - מלמד שיכול לחלוק על חכמי התלמוד בחוכמות התחתונות
חכם רפאל משה אלבז - מורה שירושת תלמיד חכם, בחכמה וביראה ולא בגדולה ובקרבה.
חכם רפאל משה בולה - מלמד שהמניח בן אחריו עוסק בתורה ובמצוות כאילו לא מת.
חכם רפאל משה פאלקון - מלמד גדול שמואל ממשה, שהיה הולך אצל ישראל בעיירות
חכם רפאל פנחס יהושע די שיגורה - משבח לימוד תינוקות של בית רבן יותר מתלמידי חכמים גדולים.
חכם רפאל קצין - מלמד שאביו נתנו מיטה שולחן כיסא ומנורה להגדילה ולהאדירה.
חכם רפאל קריספין - מלמד שאם נהיה כאבותינו, כמלאכי המרום, נצליח במלכות חיינו
חכם רפאל שלמה לאנייאדו - מלמד, שחייב לעמוד בפני זקן, אף בשעה שעוסק התורה.
חכם רפאל שלמה לניאדו - מלמד שבא להורות על זקן ממש, שחולקים לו כבוד יותר.
חכם רפאל שלמה מורדוך - מלמד שלא הרבה לנשים תורה ומצוות, שאינן חסרות מצד עצמן.
מרת רחל מוֹרפּוּרגוֹ - מלמדת שלא יטיל מום בקדושים אשר בארץ, שאינם יכולים להשיבו.
חכם שאול דוד סתהון - מלמד שגדרו גדריה בכשרות, הרוויחו סך חשוב לצורכי הקהילה.
חכם שאול הכהן - מלמד חכמי הדור מאירים עיני כל איש כפי מה שקיבלה נשמתו.
חכם שאול מטלוב עבאדי - משבח הוריו, מוריו וחבריו במה שראה ברכה בלימודו.
חכם שאול קצין - מלמד שלא הרגו השבטים את יוסף בזכות תפילה שתיקנו אבות.
חכם שאול שלי מקיקץ - מביא דקדוק מורו ללמד ששווה כיבוד הורים לכבוד המקום.
חכם שארל שלום תואתי - מלמד שהדת של המאמינים הפשוטים עדיפה על הפילוסופים.
חכם שבתאי בוחבוט - מלמד שהסגולה היא חירות הנפש, הנטועה בנו מדור לדור.
חכם שבתאי בן חיים - מלמד להקפיד מסורת אבותם להתפלל כל הקהל בבית האבל.
חכם שבתאי מוראיס - שבבסיס הפרשנות עומדת המסורת אך יש גם חירות לפרשן
חכם שבתי אטון - מלמד שאם מידותיו אינן מתוקנות, יתקן עצמו ואחר כך יעסוק בתורה.
חכם שבתי אקשוטי - מלמד על חיוב הבכי וההספד על צדיקים שנפטרו.
חכם שושן מאזוז - מלמד שהעבודה טובה לאדם, שגם אם הוא רב בשנים - נעשה צעיר
חכם שלום אביצרור - מלמד לפי שכולם בני איש אחד, אין האחים מתביישים זה מזה.
חכם שלום אהרון לופס - מדבר בשבח ההתארגנות הציבורית, שאין בכוח היחידים לתקן.
חכם שלום הדאיה - מדבר ביסוד האמונה שהיא מסורה מאבות לבנים.
חכם שלום הלוי - מלמד ששקול דוד אביו, שעשה תשובה כנגד כל זקנים וצדיקים.
חכם שלום יצחק הלוי - מלמד שכשישנו קיבוץ מעדה, מחויבים ללכת במנהג אבותם.
חכם שלום יצחק מזרחי - מלמד שאין עומדים בפני תלמיד חכם אלא שיגיע תוך ד' אמותיו.
חכם שלום כאסכי - מלמד שמשרה שכינתו בבית מדרשות, מקום עסק התורה.
חכם שלום כהן יונתן - מלמד למוכיח שכשם שביאתו בלי חטא כך יציאתו תהיה בלי חטא.
חכם שלום כהן יונתן - מלמד רמז שיוכל לקיים תרי"ג, במה שידבר רק אמת.
חכם שלום משאש - מורה שהאב ילמד את בנו 'שמע', ואחר ילמדוהו מדעים וחכמה.
חכם שלום פלאח - מלמד שיש יכולת להפוך האדון לעבד, אם יתהלך ברוח גאה.
חכם שלמה אאיליון - מלמד שלא להטיל אימה יתירה על הציבור שאינו תחת רשותו.
חכם שלמה אביטבול - מלמד שעיקר שלמות האדם, תלוי ברוב השנים, שישלים שנותיו.
חכם שלמה אבן דנאן - מלמד התוגה על כתבי תורתם שהיו למרמס בטיט חוצות.
חכם שלמה אדהאן - מלמד שבח בני המערב, ששולחים הקידוש לעניים מיין משובח.
חכם שלמה אוליוירה - מלמד סדר כתיבת תורה שבעל פה, עת לעשות ואין לשנות.
חכם שלמה אלגזי - מלמד כל זמן שמזקין יוצא מהחוכמה, לא כך החכם, שבא עם ימיו.
חכם שלמה אליעזר אלפנדארי - מבקש להחזיר עטרה ליושנה, ונחמתו בעדת האשכנזים.
חכם שלמה אמסלם - מלמד צער החכם על מה שלא לימד ועל תלמידיו שלא למדו.
חכם שלמה בירדוגו - מלמד אריכות ימים שמדבר במה ששייך לנשמה, וקיצורם בשל הגוף.
חכם שלמה בכור חוצין - מלמד כמה סובלת האם, שאין גבול לצערה באהבתה את ילדיה.
חכם שלמה דאנה - מלמד שהשבת נמסר לכל אחד ואחד, וכל אחד יעשה כפי מקומו.
חכם שלמה הכהן - מלמד שאביו תלמיד חכם קודם לרבו, שאי אשפר שלא למד ממנו.
חכם שלמה הכהן סקלי א-זאגורי - מלמד 'לא ישכב עד יאכל טרף' לעניין קריאת שמע על המיטה
חכם שלמה וזאן - מוצא רמז בראשית, שהמחדש בתורה בשבת, מאיר נשמת אביו.
חכם שלמה ועקנין - מלמד שהזוכה בתורה בימי עלייתו, זוכה להיות נאמן בימי ירידתו.
חכם שלמה חורי - מלמד אשרי מי שעמלו, ולא מי שעוסק, לרבות מי שעומל שילמדו בה.
חכם שלמה חורי - מלמד שראוי למחבר לרמוז שמו בראש ספרו.
חכם שלמה חכים - מלמד שבצדקתה נעשה לה נס פרטי להציל היהודים כדרך הטבע.
חכם שלמה טולידאנו - מלמד כיבוד הורים גם נגד עצת שכלו, שלא עשו לו שום טובה.
חכם שלמה ילוז - מורה לכבד אביהם למנוע עצמם מחנוכת ביתם תוך השלושים.
חכם שלמה יפה אשכנזי - מלמד שמכוח תענוג השבת בא לידי שינה, ואינו סימן בין צדיק לרשע.
חכם שלמה מלול - מלמד לקרב קרוביו, לשאול עליהם תמיד.
חכם שלמה מלכה - מלמד דרכי אימותינו, שטוהר לבבן הוא הרעלה היפה בשבילן.
חכם שלמה סוכרי - מלמד שראו שכר נשים צדקניות, וכרתו ברית זה עם זה לעשות חסד.
חכם שלמה סלימאן פרץ - מלמד מעלת קריאת למנצח בצורת המנורה, שבא יעקב שלם
חכם שלמה קצין - מזהיר לכל מחבר ספר להזכיר בפירוש שם בעל השמועה עצמו.
חכם שלמה שמאמא - מלמד אף למחסר ממונו מצוות כיבוד אב ואם עדיפה.
חכם שלמה תווינא - מלמד שבנשיקת הצדיק מתעורר האדם או מבורר ממנו הקדושה.
חכם שם טוב גאגין - מלמד השואף תמיד לחדשות לשמור ולכבד המנהגים הישנים
חכם שמואל אבוהב - מלמד לשנות בתורה, איש כפי כוחו, ולנשים את כל הראוי להם.
חכם שמואל אבן דנאן - מלמד שכבוד חמיו ככבוד אביו, ומחבקו ומנשקו.
חכם שמואל אג'ייני (זיני) - מלמד שכל כבוד שעושים לגאה, עדיין לא הגיע לסוף כבודו.
חכם שמואל אלבאז - מלמד שאין נכון להחמיר כדי להתרחק מהספק אלא יברר את הדין.
חכם שמואל בן זקן - מלמד רבה רעת האדם, שמצד היופי לא היו משתדלים לגדל ילדיהם.
חכם שמואל גרג'י - מלמד להקדיש אחד מבניו לתלמוד תורה, ויתברכו בו גם השאר.
חכם שמואל דוד לוצאטו - מלמד שהדת מורשה מאבותינו עוד טרם קבלת התורה.
חכם שמואל די אבילה - מלמד שבניהם אינם זוכים בתורה, שלפי דעתם מונחת להם בקופסא.
חכם שמואל די מדינה - מלמד במה שנשתנתה מצוות מילה על יתר מצוות שבתורה.
חכם שמואל טייב - מלמד שלא יואחז ברסן הממשלה בקושי ובאכזריות.
חכם שמואל יוסף עדני - מלמד שבעטו ההמון בעטיים של המתחסדים להחמיר יותר מדי.
חכם שמואל יצחק מודילינו - מלמד שהספד שעושים לצדיקים גורמים להעלות נשמות של שאר מתים.
חכם שמואל לאנייאדו - מלמד המוציא פרוסה מפיו ונותנה לעני כזורע בחורף לבניו אחריו.
חכם שמואל עמאר - מלמד שצריך עזרת שמיים שיהיה סומך גאולה לתפילה.
חכם שמואל פרימו - מלמד שלא חידש בלימוד שהיה לומד, לא יאמרו משמו אותו חידוש.
חכם שמואל שאול סרירו - מבאר 'זקניך ויאמרו לך', שישמעו דבריו כאילו מפי זקנים נאמרו.
חכם שמואל שאול עידאן - מלמד לא נחם דרך ארץ - שלא יפלשו לאיזה בית להופכו בית כנסת
חכם שמואל שלם - מלמד שנקרא יוסף עצמות בחייו, מפני שלא מיחה בכבוד אביו
חכם שמחה אפרתי - מלמד שצריך יראת שמיים להדר פני זקנים.
חכם שמחה לוצאטו - מלמד שהחכמים אינם נביאים לקבל דעתם כחוק בל יעבור.
חכם שמעון אביקציץ - מלמד להורות לעם ישראל הדרך, למשוך ליבו של אדם ליראת שמיים.
חכם שמעון אגסי - מלמד שלא פסקה ישיבה מבבל, ונעשה טבעה כארץ ישראל.
חכם שמעון בן צמח דוראן - מלמד שדימו שומע חרפתו לשמש ששמע חרפתו מהלבנה, ולא השיבה
חכם שמעון ברוך אוחיון - מלמד שאף קשה עליו מנהגם, פשוט שמנהגם קדוש מדעתו הקצרה
חכם שמעון דהן - מלמד תפילות - אבות תקנום, לבאים לומר קדיש על אבותם.
חכם שמעון דוויק הכהן - מלמד להיזהר שלא ישתרר להנהיג עצמו ברבנות, שלא לשם שמיים.
חכם שמעון דיין - מלמד שמתה אימם, מסתמא יותר טוב לבנים אצל אביהם.
חכם שמעון דריהם הכהן - מלמד 'שבשפלנו זכר לנו' - שהעניו זוכה להוליד בנים הרבה.
חכם שמעון הכהן - מלמד שעושה סולמות, לקרב הדעות, ולהתאים זיווגם, יום יום.
חכם שמעון הכהן דריהם - מלמד ה'כסיל לשמאלו' - לחפש אם כבר כלו הדפים אם לא..
חכם שמעון לביא - מלמד מעלת המשמש, שבהכרח ילמד ממעשיו, ירגיל עצמו בדבריו.
חכם שמעון מימון - מלמד שלא יתרחקו הבנים מן ההורים, שאחד יבין את שפת רעהו.
חכם שמשון באקי - מלמד שירמיהו גלגול שלמה המלך, והקדים שיר השירים לאיכה.
חכם שמשון מורפורגו - מלמד שלא להרהר אחר נוסחי התפילות שתיקנום בעלי תושייה.
חכם ששון עזרא סחייק - מלמד למנות מלמדים ראויים להגדיל אור התורה בבתי הילדים.

״דע שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, שנאמר נר ה׳ נשמת אדם. ומה טוב להוסיף מאור התורה על אור הנר, שנאמר נר מצווה ותורה אור. ומה טוב להרבות מתורת הצדיק ביום פטירתו, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם, שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. ואף אם כל השמים יריעות, וכל בני אדם לבלרים, וכל היערים קולמוסים, איננו יכולים לכתוב מה שלימדו רבותינו. אך טוב מעט לצדיק, ובזכות תורתו הקדושה, ובזכות הלימוד שילמדו ישראל בשמו, ביום פטירתו, הקב״ה ישים חלקנו עמהם, ולעולם לא נבוש כי בקב״ה בטחנו, ועל חסדו הגדול באמת נשעננו, ומה רב טובך אשר צפנת ליראך.״

החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר - ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: